הביקורות של Iditgo

השוואה בין שנת 586 לפנה"ס שהיא שנת חורבן בית ראשון לבין שנת 421 לפנה"ס המקובלת ביהדות בהסתמך על התנ"ך, מעוררת תמיהה: כיצד, אם-כך, נקבעה שנת הבריאה המובילה השנה לשנת 5783 (התשפ"ג)? האם על סמך נתונים שגויים?

בספר זה אנו צועדים בעקבות סר אייזיק ניוטון אשר ניסה לקשור בין תאריכים של אירועים בתנ"ך לבין חישובים אסטרונומיים. משימה זו לא עלתה בידו, אך, בשלושת פרקי הספר הראשונים אנו מוכיחים מה היו החישובים האסטרונומיים (שהיו שגויים בהנחות היסוד) בהם האמינו מחברי סדר הזמנים בתנ"ך שהובילו לשנת הבריאה בלוח העברי. 

התעלומה, נחלת כל מי שנשען על עקרונות המדע, נפתרה!

יתר רזי הלוח הנוכחי מוגשים לקורא בפרק הרביעי באמצעות אתר אינטרנטי דינמי המאפשר את לימוד כללי הלוח תוך שימוש מונחה באתר, ואילו הלוחות הקדומים יותר מתוארים תוך שימוש במדע האסטרונומיה בפרקים העוקבים.
לקינוח, בפרק האחרון נפתח לקורא צוהר רחב להבנת מושגי האסטרונומיה בהם נעשה שימוש בספר.

דוקטור טוביה אורבך הוא רופא בגמלאות, מתמטיקאי מחונן וחובב אסטרונומיה. הוא חי בגפו בביתו שבנחלאות ירושלים בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה, חיים שגרתיים ושוליים - עד שהוא מגלה במחקריו דרך לצאת למסעות בתודעתו אל כוכבים רחוקים, נידחים ומוזרים.

ב"מסעות" שהוא עורך ממעבדתו שבעליית הגג, הוא מתוודע לעשרות כוכבים בגלקסיות רחוקות, לצורות חיים ייחודיות ולשלל תופעות משונות  - אבל לחרדתו הוא גם מגלה שמסעותיו משנים את המציאות המוכרת, את הזמן, המרחב, היקום וגם אותו ללא היכר.

בניסיון להחזיר את היקום לקדמותו, הוא נעזר בתיאוריה מתמטית - פיזיקלית יוצאת דופן שאותה פיתח במשך עשרות שנים, עד הסוף (או האין־סוף) שבו הוא מגלה את האמת המטלטלת על היקום ועל עצמו ועל הקשר המפתיע והבלתי ייאמן ביניהם.בספר מנסה המחבר לטוות (או להתיר) את הקשר האפשרי בין היקום, התודעה, הבריאה, ממדים גבוהים ונמוכים, מתמטיקה, פיזיקה, ומה שאנו מכנים "מציאות". 

הספר בוחן כמה תרגילים מחשבתיים שנלקחו מעולם האי-גיון והדמיון: מה יקרה ליקום ולתודעה האנושית אם המספר הכי ידוע – פאי (3.14), ישתנה ויקטן מתחת לערך 1.52367? האם ייתכנו כמה ממדים לזמן כמו למרחב? מה קורה לזמן בעולם שבו חסר ממד מרחב אחד? האם ייתכן חצי ממד? איך עשויות להיראות צורות ריבוי שונות מאלו שבעולמנו? כיצד סדר קודשים במשנה קשור לעיוותים בזמן ועוד הרבה.

בְּיוֹם קַיִץ חַם בְּרָמַת גַּן יֶלֶד פּוֹגֵשׁ יְצוּר קָטָן. הַיְּצוּר מַצִּיעַ לוֹ הַצָּעָה - מַסָּע לֶחָלָל. "לָמָּה לֹא?" הַיֶּלֶד מֵשִׁיב, וְהַשָּׁנַיִם בּוֹנִים יַחַד חֲלָלִית וְטָסִים!

נוֹפֵי כּוֹכָבִים מְלֵאִים קוֹלוֹת וּצְלִילִים נִפְתָּחִים בִּפְנֵיהֶם. אֲבָל אָז פּוּף פָּאף וּזְבֵּנְג! הַחֲלָלִית מִתְרַסֶּקֶת עַל אַחַד הַיְּרֵחִים שֶׁל שַׁבְּתַאי, אוֹי לֹא...

הַיָּרֵחַ הַקָּפוּא נִרְאֶה שׁוֹמֵם, אֲבָל אוּלַי בְּכָל זֹאת יֵשׁ שָׁם מִישֶׁהוּ אוֹ מִישֶׁהִי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲזֹר?

תָּמָר הוֹכְשְׁטָטֶר הִיא הַיּוֹצֶרֶת שֶׁל פּוֹדְקַאסְט הַיְּלָדִים הַמַּצְלִיחַ "הֶסְכֵּתוֹס", סוֹפֶרֶת עֲטוּרָה פְּרָסִים וּמְסַפֶּרֶת סִפּוּרִים. אוֹרִית מַגִּיעַ־שׁוֹלָב הִיא מְעַצֶּבֶת, מְאַיֶּרֶת וְגַם סוֹפֶרֶת. כָּתְבָה וְאִיְּרָה אֶת הַסֵּפֶר שְׁנֵינוּ. יַחַד הן יָצְרוּ סֵפֶר לְכָל מִי שֶׁרָצָה אֵי פַּעַם לָטוּס לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי...

הַרְפַּתְקָאוֹת מַתְחִילוֹת בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת...
רוֹצִים לְהַאֲזִין לְתָמָר מְסַפֶּרֶת אֶת הַסִּפּוּר בְּלִוּוּי מַקְהֵלָה וּמוּזִיקָה מֵאֵת הַיּוֹצֵר אוּדִי רָז? שִׂימוּ אָזְנִיּוֹת וְסִרְקוּ אֶת הַבַּרְקוֹד.

אחרי שכבש את לבנו בסדרות האהובות "דוד אריה" ו"סבא אליהו", ינץ לוי יוצא בסדרה חדשה לילדים ולכל המשפחה.

קובי לץ, אסטרונאוט בחלל הוא ספר מהנה, סוחף ומענג והוא מתהדר באיוריו המופלאים של מנחם הלברשטט.

יְלָדִים וִילָדוֹת! גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי! קַבְּלוּ אֶת קוֹבִּי לֵץ!  
קוֹבִּי רוֹצֶה לִהְיוֹת לֵצָן, אֲבָל כָּל הַזְּמַן אוֹמְרִים לוֹ שֶׁלֵּצָן — זֶה לֹא רְצִינִי. הוּא מְנַסֶּה לִמְצֹא עֲבוֹדָה רְצִינִית, אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ תָּמִיד הַכֹּל מִסְתַּבֵּךְ לוֹ. הַפַּעַם קוֹבִּי מוֹצֵא מִשְׂרָה בְּתַחֲנַת שִׁגּוּר חֲלָלִיּוֹת. מָה כְּבָר יָכוֹל לְהִשְׁתַּבֵּשׁ? פִּתְחוּ אֶת הַסֵּפֶר וּתְגַלּוּ. 

קוֹבִּי לֵץ, אַסְטְרוֹנָאוּט בֶּחָלָל הוּא הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּסִדְרָה חֲדָשָׁה שֶׁל יָנֵץ לֵוִי, סוֹפֵר עֲטוּר שְׁבָחִים, תַּסְרִיטַאי וְאָמַּן בָּמָה. מִסְּפָרָיו לִילָדִים וּלְנֹעַר: הַרְפַּתְקְאוֹת דּוֹד אַרְיֵה, סִפּוּרֵי אִישׁ הַיַּעַר, הַנְּסִיכָה אֲבִיגַיִל וּבֵית הַחֲרשֶׁת לִרְגָשׁוֹת וְהַמּוֹרָה דְּרוֹרָה לֹא מִפְלֶצֶת.

מְנַחֵם הַלְבֶּרְשְׁטָט הוּא מְאַיֵּר זוֹכֵה פְּרָסִים, סוֹפֵר וְתַסְרִיטַאי. הוּא מְצַיֵּר לְעִתּוֹנִים וַאֲפִלּוּ לַטֵּלֵוִיזְיָה. מִסִּפְרֵי הַיְּלָדִים שֶׁאִיֵּר: הַדְּרָקוֹן וְסוֹד הָעֲנָפִים, מְהִירוּת הַקּוֹל, הַפָּרָשָׁה וּמַשֶּׁהוּ אֶחָד וְלִישׁוֹן, שֶׁגַּם כָּתַב.

הַאִם יְדַעְתֶּם שֶׁכּוֹכָב יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם זָכָר וְגַם נְקֵבָה, בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ בַּשָּׂפָה שֶׁלָּנוּ? כָּךְ גַּם סִיָה, כּוֹכָב מְיֻחָד שֶׁחַי בַּשָּׁמַיִם, לֹא יָדְעָה כַּמָּה אוֹר יֵשׁ בָּהּ עַד שֶׁפָּגְשָׁה יֶלֶד קָטָן וּמְיֻחָד בְּשֵׁם גָּלִי.

סִיָה - הַכּוֹכָב שֶׁגִּלְּתָה אֶת אוֹרָה הוּא סִפּוּר קָסוּם עַל חֲבֵרוּת מֻפְלָאָה בֵּין כּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם לְיֶלֶד סַקְרָן עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ. 
כְּשֶׁגָּלִי (מִלְּשׁוֹן גָּלַקְסְיָה) מְגַלָּה אֶת סִיָה דֶּרֶךְ הַטֵּלֶסְקוֹפּ שֶׁלּוֹ, הוּא רוֹאֶה בָּהּ דְּבָרִים שֶׁהִיא מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה בְּעַצְמָהּ, וּפִתְאוֹם - כָּל הַיְּקוּם מִתְמַלֵּא בְּאוֹר חָדָשׁ.

דֶּרֶךְ הַמִּפְגָּשׁ הַמְּיֻחָד בֵּין יֶלֶד קָטָן לְכוֹכָב גָּדוֹל, יְלָדִים וְהוֹרִים לוֹמְדִים יַחַד עַל הַקֶּסֶם שֶׁקּוֹרֶה כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נוֹתְנִים לְמִישֶׁהוּ אַחֵר לְהַאֲמִין בָּנוּ, וְכַמָּה חָשׁוּב לִהְיוֹת אוֹתָהּ מַרְאָה אוֹהֶבֶת עֲבוּר הָאֲחֵרִים בְּחַיֵּינוּ. כִּי כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְפַרְגְּנִים, מַאֲמִינִים וְרוֹאִים אֶת הָאוֹר שֶׁבְּזוּלַת - אֲנַחְנוּ לֹא רַק עוֹזְרִים לָהֶם לְגַלּוֹת אֶת עַצְמָם, אֶלָּא גַּם הוֹפְכִים אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמָקוֹם מוּאָר וְאוֹהֵב יוֹתֵר.

סִפּוּר עָדִין וְעָמֹק שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ - הוֹרִים וִילָדִים כְּאֶחָד - שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ רַק מַבָּט אֶחָד שֶׁל אֱמוּנָה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר הַמְּיֻחָד שֶׁבְּתוֹכֵנוּ.

האסטרופיזיקאית מוֹיָה מקטיר, מעבירה לנו את סיפורה האישי והמסעיר של גלקסיית שביל החלב. במשך מיליארדי שנים היתה הגלקסיה שלנו עדה לחיים על כדור הארץ, צפתה ב־100 מיליארד בני אדם באים והולכים, שקועים בחיי היום־יום שלהם, כשהיא עצמה שקועה בתחושת בדידות קשה מנשוא. אחרי ששמעה את סיפורה מסופר מפי אחרים, החליטה גלקסיית שביל החלב, על כל 100 מיליארד הכוכבים ו־50 אוּנְדֶסילְיוֹן טונות של גז ואבק המרכיבים אותה, לספר אותו בעצמה.

באוטוביוגרפיה מרתקת זו הגלקסיה מספרת לקוראיה את כל מה שגילו בני האדם על אודותיה, החל מהיווצרותה בעקבות המפץ הגדול לפני 13 מיליארד שנים, דרך התפשטותה במרחב בקצב הולך וגדל, עד למותה העתיד לבוא בעוד כמה מיליארדי שנים, וגם את כל מה שעדיין נסתר מעינינו ועוד נותר לנו ללמוד על אודותיה.

אחרי זמן רב כל כך, הגלקסיה חשה כי צברה ניסיון די הצורך לספר את קורות חייה הסוערים במלואם, וסיפורה גדוש מידע מרתק על גלקסיות, חורים שחורים, חומר אפל וגם על אגדות עמים עתיקות, כל אלה נמסרים בפירוט המדעי-אסטרונומי המתבקש.

שביל החלב מביא לקוראים סיפור מרתק המסכם את הידע האנושי על אודות היקום בו אנו חיים ומוגש לקוראים בסגנון מקורי ויוצא דופן.

"מבט מיוחד במינו על הגלקסיה שלנו... חינוכי, אינפורמטיבי ומקורי, שישאיר את הקוראים בציפייה דרוכה לספר הבא של מקטיר." – Booklist

"האסטרופיזיקאית מקטיר מוסרת בספר הביכורים שלה דוח מענג על פעולתו הפנימית של שביל החלב... מקטיר כותבת שהמטרה שלה היא לעזור לאנשים 'להבין עד כמה הקיום [שלנו] הוא חולף'. היא מצליחה בכך להפליא." – Publishers Weekly

קופרניקוס לא זכה לראות כיצד השערתו, שהשמש – ולא כדור הארץ – היא מרכז היקום, הופכת עולמות, יתר על כן, עד כמה שזה מפליא, נראה שספרו דה רבולוציוניבוס – על הסיבובים של ספירות הרקיע לא זכה לתהילה. הסופר ארתור קסטלר העניק לו את הכינוי המזלזל: הספר שאיש לא קרא מרדף בלשי מדהים אחר אוצר מדעי גנוז.

450 שנה לאחר שהספר ראה אור, יצא אוון גינגריץ, מגדולי ההיסטוריונים של המדע, למרדף אחריו, פשוטו כמשמעו, כדי להשיב את כבודו האבוד. גינגריץ חיפש בספריות, בגנזכי כנסיות ואוניברסיטאות ובאוספים פרטיים. הוא עקב אחרי עותקים שהגיעו לידיהם של משוגעים-לספרים, גנבי ספרים, אנשי  דת, מוסיקאים וכוכבי קולנוע, וגילה אוצר בלום: עותקים נדירים מהמהדורות הראשונה והשנייה, ובהם הערות של גליליאו, קפלר ושל אסטרונומים ומדעים חשובים אחרים. דרך הערות השוליים האלה נחשף עולם ומלואו: המדע, הדת, הפילוסופיה והטכנולוגיה במאות ה-16 וה-17, אשר סללו את הדרך לפיסיקה ולאסטרונומיה בני זמננו.

במשך אלפי שנים דמיינו בני האדם את רקיע השמים שבו משובצים הכוכבים ככיפה עגולה המסתובבת מסביב לכדור הארץ העומד במרכז, והשמש וכוכבי הלכת נעים סביבו. הספר שלפניכם מתאר את המהפכה המדעית שבסופה הבינו האסטרונומים, ובעקבותיהם האנושות כולה, כי תנועות הכיפה והשמש הן תנועות מדומות, הנובעות מסיבוב כדור הארץ סביב צירו ומתנועתו סביב לשמש. כיפת השמים אינה קיימת במציאות והיא פרי תעתוע אופטי; כדור הארץ הוא זה המקיף את השמש. 

את המהפכה התניע הספר על הסיבובים של כדורי השמים (De revolutionibus orbium coelestium), שיצא לאור בשנת 1543, שעה שמחברו, ניקולאוס קופרניקוס, שכב על ערש דווי. הדי המהפכה שחולל הספר הובילו בסופו של דבר ליצירת פיזיקה חדשה, מודרנית, והייתה להם השפעה עמוקה על מדעי הטבע בכללם ועל תפיסת האדם את מקומו ביקום. 

סיפורה של המהפכה הקופרניקאית שזור כאן משלושה חוטים של עלילה: הופעתה וקבלתה של התיאוריה שלפיה השמש עומדת במרכז וסביבה חגים כוכבי הלכת; פיתוח הטלסקופ על ידי גלילאו, שהייתה לו תרומה חשובה לקבלת המודל של קופרניקוס; והקונפליקט המדעי-הדתי שליווה את המהפכה מראשית ימיה.

המהפכה הקופרניקאית הביאה אתה את ההכרה כי גודלו של היקום הוא עצום, והוא משתרע הרחק מעבר לגבולותיה של מערכת השמש. כוכבי השבֶת הם שמשות בעצמם, ורק בגלל מרחקם העצום הם נראים כה חלשים. מכאן קצרה הדרך להרהורים בדבר כוכבי לכת מסביב לשמשות אחרות. בסופה של המאה העשרים, כמעט 500 שנה אחרי קופרניקוס, הצליחו האסטרונומים סוף-סוף לגלות הוכחות תצפיתיות לכך שמערכת השמש הקופרניקאית אינה ייחודית במרחבי החלל, וכוכבי לכת אכן חגים מסביב לרוב השמשות ביקום. ומי יודע, אולי גם עליהם קיימים חיים?

צבי מזא"ה הוא פרופסור אמריטוס לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקריו הם כוכבים כפולים, כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש וחיפוש חורים שחורים במערכות כפולות. כיהן כיושב ראש החוג לאסטרונומיה ולאסטרופיזיקה וכמנהל מצפה הכוכבים ע"ש וייז והיה מופקד הקתדרה על שם משפחת אורן לפיזיקה ניסויית באוניברסיטה. שימש יושב ראש נתיבות שלום, תנועה לתורה, ציונות ושלום.   
ספריו בעברית: מבוא לתורת היחסות, ספר לימוד לתלמידי פיזיקה לתואר ראשון, 2006; דרישת שלום – דרשות על התורה ברוח השלום והצדק (עורך, יחד עם פנחס לייזר), תל אביב: משכל, 2010.

לעת בוקר, כאשר אתם צופים בשמש הזורחת ורואים אותה נעה מערבה, ולאחר שקיעתה עולים במזרח גם הירח והכוכבים ושוקעים בעקבותיה במערב, האם אתם חשים שאתם מרכז היקום ושהכול נע סביבכם? אם כן, ואם אינכם חוששים ממעט גאומטריה, הספר הזה מיועד לכם. עבור אנשים כמוכם כתב וערך ניקולאוס קופרניקוס את אחד מהספרים החשובים בהיסטוריה, שעימו הצית את אחת המריבות הגדולות שבין המדע לדת הממוסדת, כשעל הבכורה מתחרה בו רק צ'ארלס דארווין עם "מוצא המינים" שלו.

בספר מתאר קופרניקוס את התאוריה המתמטית שעליה עבד רוב ימי חייו, תאוריה השמה את השמש במרכז ומניעה סביבה את כדור הארץ ואת כל שאר הפלנטות. מובן שלהוצאת כדור הארץ ממרכז היקום היו, ועדיין ישנן, השלכות תאולוגיות ופילוסופיות מרחיקות לכת, שקוממו רבים וגרמו גם לקופרניקוס עצמו להתלבט רבות בטרם יעז לשחרר את הספר לפרסום ממש לפני מותו.

הספר נכתב במקור בלטינית ומאז נוספו לו גרסאות רבות ותרגומים לכמה שפות, כגון פולנית, גרמנית ואנגלית. למרות חשיבותו העצומה יש המכנים אותו "הספר שאיש לא קרא", אולי מפני שזהו אינו ספר פילוסופיה רגיל, אלא חיבור מדעי קפדני העמוס בהוכחות גאומטריות, שנכתב במטרה לבסס מעל לכל ספק את הוצאת כדור הארץ מהמרכז ואת הצבת השמש במקומו. ואולי גם קופרניקוס עצמו אשם לא מעט בפופולריות הנמוכה של ספרו, זאת בשל האזהרה שטרח להוסיף בתחילת הספר: "הבורים בגאומטריה, אל תיכנסו".

דביר ילין נולד וגדל בקיבוץ מרום גולן, השלים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל את הדוקטורט בפיזיקה ממכון ויצמן למדע, ושהה חמש שנים בפוסט־דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בבוסטון. מכהן כפרופסור חבר בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון ועומד בראש המעבדה לאופטיקה ביורפואית. נשוי לרונית ואב לקשת ולהילה.

הזמן הוא מידה של עיכוב. תובנה זו עומדת בלב הספר מחשבות על יסודות היקום. הספר משלב בתוכו רעיונות חדשים משל המחבר, בשילוב עם רעיונות ישנים של אחרים, שבחלקם מקובלים על המדענים בימינו ובחלקם נדחו על ידם. הרעיונות מתייחסים לדברים היסודיים ביותר מהם עשוי היקום המופלא בו אנחנו חיים: החלל הקדמון – חומר היסוד וההשתנות. פרקים נרחבים מוקדשים למרחב ולזמן וכן גם לנושאים קשורים שנוספו תוך כדי למידה וחקירה של יסודות היקום.

דניאל אסא  הנו יליד הארץ (בת־ים, 1949), רואה חשבון, בוגר אוניברסיטת תל־אביב בחוגים לחשבונאות ולכלכלה. נשוי ואב לשלושה ילדים.

מקובל על כולם שהיקום התחיל במפץ הגדול, האומנם?
יש הרבה בעיות עם המודל של המפץ הגדול, אבל שום תיאוריה חילופית לא עלתה ואף אחד אפילו לא מנסה, העדויות למפץ הגדול פשוט חזקות מדי.
הספר הזה מתיימר, בן השאר, להציע גם מודל חדש במקום המפץ הגדול. הדרך שהובילה לתיאוריה החדשה היתה לא ישירה. ראשית התברר שבמשוואות הבסיסיות ביותר של הכבידה חבויה בעיה עקרונית שהמדע התעלם ממנה. המחבר מציע תיקון פשוט למשוואות הכבידה שפותר את הבעיה הבסיסית בתיאוריית הכבידה, הפתרון החילופי הזה מתאים לתוצאות הידועות עבור כבידה חלשה, אבל משנה את התמונה המקובלת עבור כבידה חזקה.

לתיקון המוצע יש את ההשלכות הבאות :
•    המבנה המקובל של חורים שחורים פשוט לא נכון.
•    הסינגולריות מתה.
•    מוצעת תיאוריה חילופית למודל של המפץ הגדול.
•    אולי יש הסבר פשוט לשאלה איך נוצר היקום ואיך נוצרה המסה שלו.
•    תשובה פשוטה לשאלה מדוע היקום מתפשט ולמה התפשטות היקום היא מואצת.

בפתרון המוצע ישנם בעיות, אבל בעצם זה נכון בה במידה במודל המקובל היום. הקוראים מוזמנים  להמשיך בפיתוח הרעיונות המתוארים בספר זה. לא בכל יום יש הזדמנות כזו לגעת בבסיס של המדע. ולא בכל יום יש אפשרות לבדוק תיאוריה חילופית למפץ הגדול.
יתכן שהרעיונות שמופיעים בספר הם שגויים לחלוטין, אבל לא נדע זאת עד שהם יעברו ביקורת. הספר, שהרעיונות שלו הם פשוטים ויכולים להיות מובנים על ידי כל אדם, הוא גם קריאת תיגר למדענים. האם יש פגם מובנה ברעיונות הבסיסיים שמציג הספר, האם ההשלכות המרהיבות הנובעות מן הרעיונות הללו הן סבירות. האם ניתן לשפר את המנגנון המוצע שמתיימר להחליף את המודל של המפץ הגדול. 

כיצד מסודר היקום וכיצד נברא? כמה ממדים יש בו? האם השמיים משתנים? מה נתגלה בשמש ומסביב לצדק? מה פירוש המשפט "שמש בגבעון דום"? ממה עשוי כדור הארץ? מדוע סיבובו אינו משליכנו לחלל? כיצד מטפסים על הכרמל? האם הירח דומה לעמודי הענן והאש שהדריכו את בני ישראל? האם יש חיים על הירח? ומדוע מציפה הגאות את ונציה?
מי הוא זה השולט בגופנו, הלב או המוח? מדוע מתעייפות החיות? מדוע מפרקיהן כדוריים? במה שונה האפרסק מהזית? כיצד מכוונים רובה אל ציפור? איך יורים חץ מקשת? ומהו סודם של שחקני הטניס והכדורת?
האם מותר לנו לדרוש במופלא מאיתנו? במה דומה חוכמתו של האל לשלנו? האם כל תושבי קנדיוטו שקרנים? האם סוקרטס שקרן? מה חושבים חברי הסנאט על פשוטי הדעת? מה מסתירה כת הפיתגוריאנים? ומדוע יש לנו צורך בצבעים ובאותיות?
שלושה חברים טובים – סאלוויאטי המדען החובב, סאגרדו הסקרן וסימפליסיו השמרן – נפגשים בווילה בונציה של המאה ה־17 ודנים במשך ארבעה ימים בכל השאלות האלה, וברבות נוספות. הם מתפלספים בחן רב, בסובלנות, בצניעות, בהומור חברי ובסקרנות אין קץ. 
גלילאו גליליי הנציח כך את ידידיו הטובים ביצירה הספרותית־מדעית המרתקת הזו, שבגינה גזרה עליו האינקוויזיציה מעצר בית עד לסוף ימיו. הספר הוא חגיגה של מדע, אמונה, תבונה, יושר, אומץ לב, ספקנות בריאה, וגם ביקורת נוקבת על האקדמיה, על הדת, ועל גווניה הרבים של החולשה האנושית.

ספר זה מתאר את ההתפתחות ההיסטורית של הלוח העברי הקיים במתכונתו הנוכחית למעלה מאלף שנה, תוך הדגשת הצדדים המתמטיים והאסטרונומיים שלו. בספר מבוארים הכללים היסודיים הנדרשים לשם בניית הלוח וכן הכלים המתקדמים למציאת סימן השנה. לאורך הספר שזורים המקורות הקלסיים בשילוב המחקרים האחרונים.

החלק הראשון נפתח בפרק על תולדות האסטרונומיה והנקודה היהודית, לאחריו פרק על נתונים שמימיים, ושני פרקים על תולדות הלוח העברי: האחד עוסק בתקופה שבה הלוח נקבע לפי תצפיות על חידוש הירח, והשני שבה התפתח והתגבש הלוח הקבוע, והנקראת תקופת המעבר.

החלק השני, ליבת הספר, מוקדש ליסודות ולכללים של הלוח העברי הקבוע, ומכיל ארבעה פרקים יסודיים: העיקרים וחשבון המולדות, המחזור המטוני, קביעת היום הראשון של ראש השנה, "סימן השנה" ומציאתו. הקורא שילמד את החלק השני של הספר כסדרו יוכל לבנות בעצמו לוח לכל שנה נתונה.

בחלק השלישי של הספר אנו מגישים לפני הקורא נושאים הקשורים והנגזרים מהלוח העברי: לוחות למציאת סימן השנה, לוחות אחרים והמעבר בינם לבין הלוח העברי, הלוח השבועי וקביעת חלוקת פרשות התורה, ופרק קצר על הלוח העתידי.

עלי מרצבך הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן. בין יתר תפקידיו האקדמאיים שימש גם כדיקן הפקולטה למדעים מדויקים. פרופ' מרצבך חיבר מספר ספרים, ביניהם הגיון הגורל על הגרלות ביהדות, ומשמש כעורך של כתב־העת האקדמי בד"ד על יחסי הגומלין בין התורה למדעים.

ערן רביב עובד כמהנדס. את התואר השלישי כתב באוניברסיטת בר אילן (במחלקה למתמטיקה) בנושא 'מחקרים מתמטיים בלוח העברי'. ד"ר רביב כתב למעלה מעשרה מאמרים בנושא הלוח העברי. כיום מרצה ומלמד בבר־אילן קורס לתואר שני על הלוח העברי.

המחברים שותפים בארגון סמינר מחקר על הלוח העברי במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר־אילן.

גלילאו גליליי הוא אחד המדענים הדגולים והמרתקים ביותר בתולדות האנושות. הדרמה שאפפה את חייו ואת מותו; התושייה המזהירה שגילה בניסוייו במכניקה; אומץ הלב שהפגין בהגנתו על השקפותיו; הצלחתו הכבירה בהפצת ממצאיו ובהנגשתם לציבור; ורעיונותיו שהניחו את היסודות שעליהם נבנה המדע המודרני – בזכות כל אלה גלילאו וסיפורו הם בני אלמוות. מפליא להיווכח עד כמה סיפורו של גלילאו רלוונטי לימינו. בעולם שבו ממשלות מחזיקות בעמדות אנטי־מדעיות, מכחישי המדע תופסים עמדות מפתח, עימותים בין המדע והדת מתנהלים בלי שום צורך, והתהום בין מדעי הרוח למדעים המדויקים הולכת ומעמיקה, סיפורו של גלילאו משמש בראש ובראשונה כתזכורת רבת־עוצמה לחשיבותו של חופש המחשבה.

גלילאו ומכחישי המדע – ביוגרפיה מבריקה וקריאה המביאה פרשנות מרעננת, נהירה ומאירת עיניים על חייו והישגיו של גלילאו. הספר שופך אור חדש על תגליותיו ועל קריאת התיגר שלו מול מכחישי המדע, בעלילה מרתקת שיש בה מסר חשוב לימינו אנו.

מריו ליביו הוא אסטרופיזיקאי בעל שם בינלאומי, מחבר ספרי עיון ומרצה מבוקש. ספריו תורגמו לכעשרים שפות, כיכבו ברשימות רבי־המכר בעולם וזכו בפרסים בינלאומיים: פרס פאנו ופרס פיתגורס. הוא עמית האגודה האמריקנית לקידום המדע ופרסם יותר מ־400 מאמרים מדעיים. הוא מרצה מעל בימות רבות ברחבי העולם, ביניהן המכון הסמיתסוני, פלנטריום היידן, מכון אנרי פואנקרה, החברה האסטרונומית המלכותית וכן TEDxMidAtlantic.
אתם מוזמנים לבקר באתר שלו www.mario-livio.com 

"סיפורו של גלילאו דורש שליטה רחבה ומעמיקה במדע אבל גם בהקשר התרבותי וההיסטורי. ליביו מתגלה בספר זה לא רק כאיש אשכולות מרשים ומעורר התפעלות, אלא גם כמספר סיפורים מוכשר שמשכיל להגיש אישיות יוצאת דופן בצורה מרתקת."  The Washington Post 

"ליביו הוסיף לקאנון ספר מדע נגיש ושופע אהבה לדמותו הייחודית של גלילאו."  Nature

"ספרו של ליביו מציג את העבר בצורה מדויקת וסוחפת ובה בעת מישיר מבט מפוכח ונוקב אל ההווה ואל הלקחים שטרם נלמדו."  Kirkus

זה היה כאילו אורח בא אלינו הביתה לארוחת ערב, ורק אחרי שיצא מהבית והתרחק ברחוב החשוך נעשינו מודעים לכל התכונות המוזרות שלו...
לא מזמן ביקר אורח מיוחד בסביבה שלנו. בפעם הראשונה בהיסטוריה תועד במערכת השמש עצם שהגיע מהחלל הבין־כוכבי. אסטרונומים הבחינו באורח רק כאשר כבר היה בדרכו אל מחוץ למערכת השמש, ואחד־עשר יום בלבד אחרי שצפו בו בפעם הראשונה חדלו הטלסקופים בכדור הארץ לקלוט אותו.
אסטרונומים אחדים טענו כי האורח היה שביט. אחרים העלו את ההשערה שמדובר באסטרואיד. אבל האסטרופיזיקאי אבי לייב מוכיח שהאורח לא היה שביט ולא אסטרואיד וכי יש תשובה סבירה אחת בלבד לשאלה מה הוא כן היה: גוף שנוצר בידי תרבות תבונית שנמצאת מחוץ למערכת השמש שלנו.

בספרו חוצן משחזר אבי לייב את המפגש הראשון של האנושות עם אוֹמוּאַמוּאַה, הגוף הבין־כוכבי הראשון שהתגלה אי־פעם במערכת השמש שלנו; ותוך שהוא לוקח את הקוראים למסע מטלטל למחוזות הרחוקים של היקום ושל הדמיון האנושי, הוא מסביר את התיאוריה המהפכנית שלו, עומד על ההשלכות שלה על המדע ועל עתידם של כדור הארץ והמין האנושי, ומסביר מדוע חיפוש אחר חיים מחוץ למערכת השמש שלנו הוא עניין של חיים ומוות. החיים והמוות של כולנו.

מבריק... ספר המדע הפופולרי של לייב מעורר מחשבה ומעניק הנאה לתוהים אם בני האדם נמצאים לבדם ביקום.
"פבלישרס ויקלי"

ספרו של אבי לייב הוא, לפני הכול, מעשה נועז. הוא מעז לומר כי המדע לא נועד רק לארגן את הידוע, אלא יכול לפרוץ גם אל הלא נודע, ולהעלות טענות שסותרות את המובן מאליו המוסכם על הכול. לדמיין, על בסיס תצפית בטבע, את מה שנדמה כבלתי אפשרי. נועזוּת מחשבתית כזו אפיינה את כל המדענים הגדולים שהראו לנו את העולם מחדש, אך עבודתו של אבי לייב יכולה להיות מקור השראה לא רק למדענים אלא גם להוגים ויוצרים מכל התחומים.
דרור בורשטיין, מחבר הספר "אדם בחלל"

רב-המכר של הניו יורק טיימס עכשיו בעברית. מסע עוצמתי ומרגש מהמפץ הגדול ועד היום, הכולל תובנות מדהימות על מקומנו בקוסמוס.

דיוויד כריסטיאן לוקח את הקוראים למסע מרתק דרך כל 13.8 מיליארדי השנים שאנו נוהגים לכנות "היסטוריה", ושוזר באלגנטיות ראיות ותובנות של גישות מדעיות והיסטוריות שונות לכדי נרטיב היסטורי בהיר ונגיש. מהמפץ הגדול ועד לכוכבים הראשונים, מערכת השמש, החיים על כדור הארץ, דינוזאורים, הומו ספיינס, חקלאות, עידן הקרח, אימפריות, דלק מאובנים, הנחיתה על הירח וגלובליזציה. ויש גם תובנות מרתקות לגבי העתיד.

"זוהי היסטוריה מקוצרת של היקום, והיא מסופרת מצוין." – וול סטריט ג'ורנל

"נגיש ומבדר... צ'אם וּוייטסון מזקקים את המהות של המעט שאנחנו יודעים — והרוב שאין לנו מושג לגביו... קריאה מהנה ביותר".

— Nature

מדוע ליקום יש הגבלת מהירות?

מה (או מי) תוקף את כדור הארץ עם חלקיקים קטנטנים ונורא־נורא מהירים?

למה לא כולנו עשויים מאנטי־חומר?

מהו חומר אפל ומדוע הוא ממשיך להתעלם מאיתנו?

ההבנה של האנושות את העולם הממשי מלאה חורים — חללים ענקיים ביכולת שלנו להבין איך בדיוק העולם עובד. מתברר שהיקום גדוש תופעות משונות וחסרות כל היגיון. אבל באמצעות תרשימי מידע גרפיים, איורים משעשעים והסברים מדעיים צלולים ובהירים, הקומיקסאי חורחה צ'אם והפיזיקאי דניאל וייטסון גורמים לנו להבין שהשאלות שאנחנו לא יכולים לענות עליהן מעניינות בדיוק כמו אלו שאנחנו כן יודעים לענות עליהן. מקווארקים דרך גלי כבידה ועד לחורים שחורים מתרחבים, ועם מינון שווה של הומור והנאה, אין לנו מושג מזמין אותנו להכיר את העולם ומציע את התשובות הכי טובות, נכון לרגע זה, לשאלות שמבלבלות את טובי המדענים.

שאלה: "יש אנשים גם במקומות אחרים ביקום?"

אלברט איינשטיין: "יצורים אחרים, אולי, אבל לא אנשים".

קשה קצת להאמין. בעשרים השנים שחלפו מאז הופיע ספרם הקודם של חגי נצר ועמי בן בסט, מסע אל התבונה, נוספו ליקום הנראה לעינינו בערך אלף גלקסיות וטריליון פלנטות שעשויים להתקיים בהן חיים תבוניים. האפשרות שהתבונה התפתחה במיליארדי עולמות נראית מרגשת במיוחד, גם בגלל העובדה שרבים מן העולמות האלה "זקנים" במיליוני שנים ויותר מכדור הארץ שלנו, ובהחלט ייתכן שהחיים התבוניים בהם מתקדמים הרבה יותר.

ייתכן שגזעים תבוניים המצויים ברחבי הגלקסיה מקיימים דרך שגרה מסעות בין כוכבים, וכי המכונות התבוניות שבּבּנו עושות את דרכן ברחבי היקום באמצעות טכנולוגיות חדשניות שאנחנו, בני הפלנטה השלישית שליד השמש, נתקשה לשערן.

מפגשים בשביל החלב נותן תמונה מקיפה, ראשונה מסוגה בספרות המדע הפופולרי בעברית, של המהפכה המדעית האדירה שהתחוללה בשנים האחרונות בתחום החיפוש אחרי פלנטות תואמות חיים. נוסף על מסכת העובדות הנפרשׂשׂות בצורה בהירה וסדורה, הספר בוחן גם מגוון רחב של שאלות ורעיונות שחלקם נראה כלקוח מתחומי המדע הבדיוני: מה היה לפני המפץ הגדול? האם קיימים יקומים נוספים "מעבר לאופק"? האם אכן ביקר אצלנו לאחרונה גוף שמקורו בתבונה חוץ־ארצית? ואיך מתנהגת תבונה עילאית?

ברקע השאלות האלה מבצבצת שאלה אלמותית ועתיקת יומין בניסוחה הפשטני והקולע ביותר: האם אנחנו לבד? הספר שלפניכם מציע תשובות, חלקן מקוריות וייחודיות, כולן מסעירות ומרתקות.

בתרבות של ימינו משמש “המפץ הגדול” כמיתוס הבריאה המדעי. הוא החליף במידה רבה את סיפור הבריאה המקראי בקרב מי שאיבד את האמונה באלוהים. ואכן תיאוריית המפץ הגדול מספקת לתרבותנו סיפור בריאה עכשווי. לרבים היא המירה את האמונה באלוהים בורא עולם באמונה במדע ובטכנולוגיה. אך על השאלה מה נותן המדע בתמורה, יש לענות בכנות: קִדמה בכל תחום פרט לאחד: המשמעות האולטימטיבית של החיים. שהרי מה היה סיפור הבריאה המקראי אם לא מיתוס מכונן שמארגן את החיים ומעניק להם משמעות?

אלוהים והמפץ הגדול מקיים דיאלוג בין שני תיאורי הבריאה, זה המקראי וזה המדעי. הוא ממזג באופן מקורי תובנות של הגישות המסורתיות ללימוד התורה, במיוחד קבלה וחסידות, יחד עם התובנות העכשוויות של הפיזיקה והקוסמולוגיה. בין היתר הוא בוחן כיצד תיאוריית המפץ הגדול מאתגרת אותנו לדמיין מחדש את אלוהים וגם איך היא עוזרת לנו לגלות ממד רוחני, כזה שבכוחו להחזיר את תחושת הפליאה וההשתאות לחיינו.

הדילוג בין העולמות, הדיון הבהיר במושגים כמו "איִן" ורִיק קוואנטי, שבירת הכלים ושבירת הסימטריה — הופכים את אלוהים והמפץ הגדול לחוויה מאלפת בעבור אלה שמבקשים לדלות את הטוב שבכל עולמות הדעת.

דניאל חנן מט שימש כפרופסור בברקלי, קליפורניה, וגם לימד באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פרסם כ־ 15 ספרים, ובהם “לב הקבלה” שראה אור בעברית. הישגו העיקרי הוא תרגומו לאנגלית של ספר הזוהר, ,The Zohar: Pritzker Edition המלווה בהערותיו. מהדורה רבת־כרכים זו זכתה לשבחים על היותה “תרומה מונומנטלית להיסטוריה של מחשבת ישראל”. בימים אלה שוקד מט על כתיבת תולדות חייו של אליהו הנביא ומלמד באינטרנט קורסים על ספר הזוהר.

“דניאל מט מאחד את היהדות מחדש. חיבור חד־פעמי העושה שלום אמת בין אמונה ומדע, בין מיסטיקה לפסיכולוגיה, ומתווה דרך של זהב לעתיד לבוא”. דב אלבוים

מלילה הלנר אשד