הביקורות של mickey.pisarevsky

החוברת הזו תקח אותך למסע בין הרגשות.

האם אתם מוכנים לטוס למסע בחלל החיצון שם נגלה הרבה על עצמינו, על הרגשות שלנו, ועל החוסן שטמון בנו?

הספר הוא מדריך מקיף ומעמיק בנושא מצבם הנפשי והחברתי של ילדים ונוער. בספר שלושה שערים: בשער הראשון מוצגות תיאוריות דינמיות, קוגניטיביות ומשפחתיות העוסקות בילדים מגיל לידה ועד גיל 18 שנים. בשער השני סקירה מעמיקה של מהו טיפול פסיכולוגי, מתי כדאי וצריך לפנות לטיפול מקצועי, איך הוא מתנהל, מה ניתן לצפות ממנו ומתי הוא מסתיים. מהו תהליך הטיפול ומהן התיאוריות והטכניקות המובילות בהן נעזרים במהלך הטיפול. בשער השלישי מוצגות שאלות שנשאלתי במשך 35 שנות עבודתי בטיפול בילדים ובנוער על ידיהם ועל ידי הוריהם. שאלות כמו: מה לעשות כשאני מתפרצת ובוכה? איך יהיו לי חברים? למה ההורים מעצבנים אותי? איך אדע האם אני בן או בת ומהו המגדר שלי? למה אני מלא בחרדות? איך אוכל ללמוד טוב יותר? איך להיגמל מהמסכים? ועוד.

במהלך הספר קיימת פניה ישירה לילדים ולמתבגרים ולהוריהם ומתן תשובות על בעיות ואתגרים שמעסיקים אותם. הכתוב בגובה העיניים ובשפה ברורה ומופיע במסגרות ייעודיות. הספר מיועד לא.נשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, למורות ולמורים וליועצי בתי ספר ולכל ההורים המתלבטים בתהליך גידול הילדים לעבר התפתחות תקינה ומאושרת שלהם.

המלצה מאת ד"ר רותי רון, מאבחנת ומטפלת בקשיי קריאה וכתיבה.

"השנים האחרונות הוכיחו לכולנו שתפקוד רגשי תקין, משמעותי ורגוע, עשוי להיות משימה מאתגרת. בספר "נשבר לי הלב, תעזרו לי – טיפול פסיכולוגי בילדים ונוער" הפסיכולוגית הקלינית הוותיקה, נטע ענבר – סבן, פותחת חלון הצצה נגיש מאוד לתיאוריות העוסקות בנושאי התפתחות נפשית אצל ילדים ומתבגרים, בתוך עצמם ובהתייחס ללהקות האנושיות שבהן כולנו חיים. היא מאפשרת לנו להבין יותר מה "מפעיל" אותנו ואת היקרים לנו, במצבי מצוקה ומשבר. היא גם נותנת בלשון ברורה כלים ראשוניים, בסיסיים להתערבות. כלים שיכולים לסייע להורים, למורים, לעמיתים, לחברים ועוד. חשוב לא פחות – היא מכוונת זרקור לקו התפר בין אותה עזרה אינטואיטיבית, אנושית שיכולים לתת חברי משפחה או קהילה לזקוקים לעזרה או מורים לתלמידים, לבין הנקודה בה יש צורך בהתערבות מקצועית. בספר מסבירה ענבר – סבן מהו טיפול נפשי ופורשת את המטרות, התהליכים והטכניקות שפוגשים במהלך הטיפול בקליניקה.

חידוש מיוחד הוא הפנייה הישירה של ענבר – סבן לאוכלוסייה הצעירה. כיום ידוע כי גם לילדים ולילדות שאלות רבות על מה מפריע להם, מדוע זה קורה ואיך ניתן לפתור את הבעיות. הספר עוסק בשאלות אודות לקיחת סיכונים בגיל הילדות, זהות עצמית בגיל הילדות, מיניות ומגדר בגיל הילדות, קונפליקטים פנימיים בגיל הילדות ועוד. הורים ומורים יכולים להיעזר בספר בכדי לתווך מידע ביחס לשאלות אלו.

קבוצת הגיל הבוגרת יותר, עסוקה כיום מאוד ביחסים חברתיים, כולל יחסים עם גוון של תוקפנות ואלימות, שאלות ביחס ללקיחת סיכונים ופיתוח זהות עצמית בגיל ההתבגרות, שאלות על מיניות ומגדר בגיל ההתבגרות וכדומה. לצערנו, מתבגרים ומתבגרות פונים לאתרי האינטרנט לקבלת מידע ומקבלים מידע לעיתים מוטעה, לעיתים חלקי ולא תואם למצבם ובשפה שאינה מתאימה לגילם. בספר טקסטים הפונים ישירות לצעירים בכדי להיענות לצורך שלהם להבין ולקחת חלק בטיפול ובהחלמה."

היֹה הָיָה נסיך קטן עם עיניים צחקניות ונמשים על האף. כל המומחים בגלקסיה אבחנו אותו עם הפרעת קשב, חוץ מפסיכולוג אחד, שבחר להפוך אותו לגיבור הספר שלו.

בכל בית שני בישראל בערך, יש ילד או ילדה עם תכונות והתנהגויות דמויות הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) — האבחנה הנוירו־התפתחותית הנפוצה ביותר בילדוּת. האם מדובר בהפרעה אמיתית? האם יעלה על הדעת שמאות אלפי ילדים נולדו עם פגם מוחי כרוני? ומה המחקרים מספרים על ה"בחירה הראשונה בטיפול" בהפרעה הזו, באמצעות תרופות פסיכיאטריות ממריצות כמו ריטלין ואטנט?

הספר הפרעת קשב היא לא מחלה וריטלין הוא לא תרופה הוא כתב אישום רעיוני יוצא דופן, שמבקש לנער את מערכות החינוך והבריאות – ולא פחות חשוב, להחזיר את הכוח לנו, ההורים והמאובחנים. הורים ימצאו בספר סדרה של אסטרטגיות התמודדות לא־תרופתיות, וחשוב מכך — מגן שריון מדעי מפני לחצים ואיומים. אנשי חינוך, טיפול ומחקר ימצאו בספר את הקיסם החסר לפיצוץ הבלון התיאורטי הקרוי "הפרעת קשב".

ד"ר יעקב אופיר (PhD) הוא פסיכולוג קליני מומחה, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ועמית מחקר באוניברסיטת קיימברידג'. ספרו הנוכחי, כמו עשרות המאמרים שפרסם בתחומי החינוך והפסיכולוגיה, נכתב בסגנונו הייחודי, שסוחף ומטלטל את הקורא עם הדגמות, מחקרים וסיפורים מרתקים.  

"מאסטרפיס. ספר חובה שצריך להיות בידיהם של כל אנשי הטיפול." - טום הרטמן, סופר ומייסד המרכז לאמנויות הטיפול, מישיגן, ארה"ב

"ד"ר אופיר חושף את האמת על האגדה הקרויה 'הפרעת קשב'. הכתיבה שלו קצבית וחריפה, אך גם אנושית ומלאת חמלה. ספר חובה להורים, למאובחנים, למורים ולאנשי מקצוע. כולם יכולים להרוויח מקריאת הספר הנפלא הזה." - פרופ' סמי טימימי, פסיכיאטר, אוניברסיטת לינקולן, בריטניה

"אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו בנושא ב־30 השנה האחרונות." - פרופ' ריצ'רד סילברסטיין, המכון למדעי המוח, אוניברסיטת סווינבורן, אוסטרליה

אבא פוסטמטי הוא סיפור מסע שעוסק בגילוי. במרכזו ילד בשם יאיר, המחפש להבין את השינויים שהתחוללו באביו המתמודד עם תסמינים פוסט טראומטיים בעקבות אירועים שחווה במהלך שירות המילואים. התמודדותו האישית של האב עם פצעיו הבלתי נראים משליכה על התנהלות כלל בני המשפחה ועל חיי היומיום בבית. חיפושו של יאיר את התשובה לשאלה: ״מה זה ׳פוסטמטי׳?״ בדרכו הסקרנית, המשעשעת והנוגעת ללב, מעודד את בני המשפחה לקלף את שכבות השתיקה מכל מה שלא דובר והובן עד כה.

זהו סיפור על האיכות המרפאת של גילוי על פני הסתרה, של שיתוף על פני נצירת סודות המלווים בתחושות של בושה ואשמה. הספר מיועד לילדים ולילדות אשר מרגישים שאבא (או אמא) חזרו קצת אחרת מהמלחמה, ולמשפחות המתמודדות עם סוגיות של הורות בצל פוסט טראומה. הסיפור נעזר בהבנות עדכניות משדות המחקר והקליניקה בנושא. זאת על מנת לפשט ולהנגיש התמודדויות של הורים וילדים רבים במדינת ישראל, אשר מבקשים לבנות מחדש גשר בטוח בין הלבבות עליו יוכלו לשבת ביחד ולדבר.

גדי זרח הוא פסיכולוג קליני ופרופסור במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל. בעשרים השנים האחרונות הוא חוקר, מרצה, מטפל ויועץ בתחומי החוסן הנפשי והתמודדות עם טראומה נפשית, ובמיוחד בנושא הקשר בין התמודדות עם תסמיני הפרעה פוסט טראומטית ובין הורות ויחסים במשפחה.

ספרה של נעמי אברהם, חקירה במסדרונות בית הספר: ילדה רעה יועצת, מציע הצצה יוצאת דופן אל קרביה של מערכת החינוך הציבורית. המחברת נשענת על ניסיונה כילדה, כמחנכת וכיועצת ויוצאת למסע חקר אישי ומקצועי בין כותלי בית הספר. 

הספר מאפשר היכרות מעמיקה עם תהליכים שעוברים כלל באי בית הספר בינם לבין עצמם ובמפגש המורכב ביניהם. מורים, הורים, יועצות ומטפלים יוכלו לשאוב מספר זה תובנות והשראה, לצד כלים מעשיים. בכתיבה קולחת ובהומור, המחברת משלבת זיכרונות ילדות וחוויות מקצועיות ופורשת משנה חינוכית המעוגנת בתפיסת עולם הומניסטית המחויבת לכבוד וחמלה. הספר מציע ניתוח סוציולוגי-פוליטי שמישיר מבט ביקורתי אל מערכת החינוך בכלל ואל מקצוע הייעוץ החינוכי בפרט. 

נעמי אברהם, ילדה רעה בנעוריה, למדה במסגרות החינוך הדתי וכאדם בוגר מצאה את ייעודה בחינוך אסירים, תלמידים עם קשיי התנהגות ואחרים. בהמשך עסקה שנים רבות בייעוץ חינוכי ובהדרכת מורות ויועצות במערכת החינוך הציבורי. מתגוררת בחיפה. 

"כשכל אחד מאתנו אומר 'אני' הוא הופך לרגע לילד. אולם מעטים מאיתנו זוכרים ומשתמשים ב"אני" שלהם כדי להבין ילדים אחרים. נעמי, יועצת חינוכית וילדה, בספר מדהים בכנותו ורגישותו, סוגרת מעגל שרבים מאיתנו כמהים לו. תיאוריה האותנטיים של נעמי, אמיצים ונטולי הגנות, יעזרו לקורא לשוב למסדרונות בית הספר ולכיתתו ולדלות משם תובנות חדשות הרלוונטיות לחייו הבוגרים. יועצות ואנשי חינוך וטיפול, שספר זה מוקדש להם, יגלו – לטובתם ולטובת כל מי שנעזר בהם – שקשיים בילדות הם אולי הערובה הטובה ביותר להצלחה בתחומים אלה בעתיד. תלמידים שיציצו בספר זה יגלו שעדיין נותרו מבוגרים עם נפש של ילד ושיש עם מי לדבר".
- ד"ר עפר גרוזברד, פסיכולוג קליני

נערות ונשים צעירות חיות בתקופה מבלבלת: מעולם לא היו בידיהן חירות ואפשרויות בחירה רבות כל כך; אך מעולם גם לא ניצבו בפניהן דרישות כה רבות – מצד עצמן ומצד אחרים.

ד"ר טארה פורטר מציעה להן תובנות על סמך ניסיונה העשיר. ממבחנים עד חברויות, ממשפחות עד אהבה, היא מספקת הסברים נגישים והצעות מעשיות. מתוך הבנה עמוקה של נקודת מבטן, היא מסבירה להן את עצמן ומנחה אותן צעד־צעד, כיצד להתמודד עם האתגרים בחייהן.

אתם לא מבינים אותי הוא מעין מכתב אינטימי מחבֵרה חכמה או מאחות גדולה. זהו גם מדריך יקר מפז להוריהן של נערות וצעירות: הצצה אל מעבר לגלגולי העיניים ולמחאה של בנותיהם – "אתם לא מבינים אותי!"

ד"ר טארה פורטר היא הפסיכולוגית הראשית של צוות הטיפול בהפרעות אכילה בשירותי בריאות הנפש לילדים ולמתבגרים בבריטניה (CAMHS), ש־90% ממטופליו הן נערות. חלק ניכר מעבודתה מוקדש לטיפול אחת־על־אחת. מאז 2016 היא גם מטפלת באופן פרטי בילדים, במתבגרים ובמבוגרים בטווח רחב של בעיות. ד"ר פורטר כותבת בקביעות על בעיות של בריאות הנפש ועוסקת בהוראת התחום. זהו ספרה הראשון.

"להיות נערה מתבגרת או אישה צעירה – קשה היום מאי־פעם. הגישה הישירה, האמפתית והידענית של ד"ר טארה פורטר יכולה להדריך אותך לאורך השנים הללו. ולהורים יספק ספר זה מבט מעמיק על החוויה שעוברות בנותיהם."
- גרדיאן בוק שופ

"אני ממליצה לכל ילדה ונערה על הספר האינפורמטיבי הבהיר להפליא הזה... ד"ר פורטר נסמכת על ידע עשיר ועמוק וכותבת בהומור ובחום על האתגרים שניצבים בפני נערות והוריהן וכיצד להתגבר עליהם." 
- ג'וליה סמואל, פסיכותרפיסטית ומחברת הספרים Grief Work ו־This Too Shall Pass

"מדריך מקיף לכל אישה צעירה. ד"ר טארה פורטר סוקרת את הטריטוריה המאתגרת של ההתבגרות בחמלה, בדייקנות ובמתן עצות חכמות, שיועילו לכל מי שתקרא אותו."            
- אליסון שייפר, מחברת ספרי הורות רבים, בהם Honey, I Wrecked the Kids.

זהו סיפור צמיחתה של אישיות בריאה וחזקה בילד מופרע ביותר. בראשית הסיפור כבר ביקר דיבס כשנתיים בבית הספר, בתחילה לא דיבר כלל. פעמים ישב כל שעות הבוקר אילם וללא תנועה, או שהיה זוחל על רצפת הכיתה, מתעלם מן הילדים והמורה. פעמים היה נתקף התפרצויות־זעם קשות. המורים, הפסיכולוג ורופא הילדים של בית הספר היו תוהים: האם היה מפגר בשכלו? האם סבל ממחלת נפש קשה? האם מוחו נפגע בלידה? על כך לא היתה תשובה.

ספר זה הוא דו"ח על דבר, שהמחברת מכנה אותו "החיפוש אחר האני" אצל יצור אנושי קטן, חולה עד לעורר רחמים. ובסופו – כתוצאה מן העזרה הקלינית הנכונה והמקצועית לעילא של ד"ר אקסליין, הוא מתגלה כאישיות מבריקה ומוכשרת – מנהיג אמיתי.

המחברת ידועה בעולם הפסיכולוגיה בשל תרומותיה לתיאוריה ולמעשה של ריפוי ילדים במשחק. ספרה "ריפוי במשחק: כוחות־מניע פנימיים של הילדות", זכה לשבחים רבים ולתפוצה גדולה.

דיבס הוא ספר מרתק ומעניין עבור כל קורא. ההורים, המתעניינים בהתפתחות הנפשית של ילדיהם, יקראו בו בהנאה ויפיקו ממנו תועלת רבה. גם לאנשי־המקצוע, החוקרים את גיל־הילדות ואת חיי־הנפש הנורמליים והבלתי נורמליים של הילד, יהיה הספר לעזר רב.

הספר הזה מיועד לכל הורה שרוצה את החינוך הטוב ביותר לילדיו.

בשש השנים הראשונות לחייו מוח הילד מפתח פוטנציאל יחיד במינו, שלא יפתח עוד כל חייו. אין פירוש הדבר שעלינו להפוך את ילדינו לגאונים קטנים, מפני שמוח שמתפתח תחת לחץ בוודאי יחמיץ חלק גדול ממהותו. אך אם נכיר את דרך התפתחות המוח בשנים הללו, נוכל להעניק לילדינו את מה שהם זקוקים לו עבור התפתחות מיטבית.

• מדוע לילדים יש אנרגיה אינסופית בגן המשחקים אך כשלוקחים אותם לסופר הם לא מסוגלים לעמוד על הרגליים?
• מדוע ישנן התפרצויות זעם אדירות דווקא בגיל שנתיים ושלוש?
• כיצד מילוי מיידי של כל משאלה של הילד תגרום לו בסופו של דבר לסבל?
• מה ההבדל העצום בין "אם תנקה את החדר תוכל לשחק במחשב" לבין "אני רואה שניקית יפה את החדר, אם אתה רוצה, אתה יכול לשחק במחשב"?

ואיך כל הדברים הללו קשורים למאה מיליארד תאי העצב שהילד שלנו נולד איתם?

המדריך החינוכי הזה, רב מכר ענקי בעולם הדובר ספרדית, נכתב בידי הפסיכולוג וחוקר המוח אלווארו בילבאו, ומגלה לנו בשפה פשוטה ובהירה על אודות ההתפתחות המרתקת של מוח ילדינו וכיצד אפשר לפתח ולחנך אותם בהתאם למה שהם מסוגלים לקלוט, להבין וללמוד. הספר מכיל עצות חינוכיות ומעשיות שפועלות להקנות לילד או לילדה כישורים אינטלקטואליים ורגשיים טובים מתוך כוונה להכין את הילד להיפתח אל העולם, לנהוג באחרים בכבוד ולחזק ולטפח את יכולותיו וביטחונו העצמי.

אלווארו בילבאו הוא פסיכולוג וחוקר מוח ספרדי, אב לשלושה ילדים. הוא השתלם בבית החולים ג'ון הופקינס ובמכון קנדי קריגר, פעל בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי. מחקריו זיכו אותו בפרסים בתחום הפסיכולוגיה ומדעי המוח.

"איך לעזור לילדיכם לפתח את הפוטנציאל האינטלקטואלי והרגשי שלו. ספר שכל הורה חייב לקרוא."
- חבייר פרוצ'נה, פסיכותרפיסט

"מומלץ ב־100 אחוזים. המתנה הטובה ביותר שהורה יכול להעניק לילדיו."
- אנה אזקוטיה, פסיכולוגית חינוך, מורה ואם

גם אתם מרגישים לפעמים שהלחץ הופך להיות בלתי נסבל? שהחיים שלכם נראים כמו ג'ונגל - יותר מדי בעיות מקיפות אתכם, סובבות אתכם כמו חיות טרף ואתם לא יודעים איך לברוח מהן?
הספר "להלחם בנמרים בלתי נראים" כולל שיטות מעשיות ומוכחות להתמודדות עם הלחץ שאתם חווים בחיי היומיום - בלימודים, בבית ועם החברים. תוכלו לפתח כישורים לניהול לחצים בדרכים חיוביות באמצעות התנהגות אסרטיבית, חשיבה חיובית, ניהול זמן, קבלת החלטות וטכניקות הרגעות. פרק מיוחד מוקדש למתן עזרה ראשונה, למקרה שהגעתם לקצה גבול היכולת ואתם חייבים לקבל פתרון מיידי.
הספר תורגם לשפות רבות והוא רב מכר בארצות הברית.
ארל היפ הוא פסיכולוג קליני אמריקאי, המתמחה בהדרכת בני נוער להבנת האתגרים והלחצים בחייהם. היפ כתב ספרי הדרכה רבים לצעירים, והוא מקיים הרצאות ומנחה סדנאות בנושא ניהול לחצים.

אם אתם מטפלים בילדים הסובלים מקשיים כגון דיכאון או חרדה, אתם ודאי יודעים שהתערבויות המיועדות למבוגרים לרוב לא מתאימות לעבודה עם מטופלים צעירים. למעשה, אתם זקוקים לתוכנית טיפול שתתאים מבחינה התפתחותית לעבודה עם ילדים, ותעזור להם לווסת רגשות עזים ולהתמודד עם אתגרי החיים. 

הגישה המוצגת במדריך מקצועי זה מבוססת על תרפיית קבלה ומחויבות (ACT). מדובר בגישה מעשית וקלה ליישום בפגישות הטיפוליות, וכוללת מיומנויות פשוטות ותואמות גיל עבור ילדות וילדים בגילאי 5-12, אותן הם יוכלו ליישם בחיי היומיום בבית, בבית הספר ובסביבות נוספות.

המדריך המקיף ACT לטיפול בילדים מציג בפניכם את הגמישושון האקטי. הגמישושון הוא גירסה מותאמת לילדים של הגמישושה (ACT Hexaflex) המהווה אבן יסוד בגישת ACT.

מטרת הגמישושון היא לעזור למטופלים צעירים לבנות חוסן וגמישות פסיכולוגית. במדריך זה תמצאו תיאורי מקרה מפורטים, תמלילים, פעילויות, תרגילים חווייתיים, דפי עבודה ומערכי מפגשים שמטרתם לעזור לילדים לנהל את רגשותיהם. בנוסף, תמצאו גם אסטרטגיות לעבודה עם הורים, ולגיוסם כ"מאמני ACT" שילוו את הטיפול בילדם. 

בין אם אתם מטפלי ACT ותיקים ובין אם אתם בתחילת דרככם האקטית, במדריך זה תמצאו את כל מה שאתם זקוקים לו על מנת לעזור למטופליכם הילדים לשגשג!

ד"ר תמר בלאק (.Ph.D) היא פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית. במקביל לעבודתה כפסיכולוגית בית ספר, היא גם בעלת קליניקה פרטית במלבורן, אוסטרליה. היא מטפלת בילדים, במתבגרים, בבוגרים צעירים ובהורים.

חלק מהתרבויות העתיקות ביותר בעולם היו בקיאות באמנות גידול ילדים מאושרים ומאוזנים. מה אנחנו יכולים ללמוד מהן?

כשד"ר מייקלין דוקלף נהפכה לאם, היא בחנה את המחקרים מאחורי ספרי ההדרכה המודרניים להורות וגילתה שהראיות מוגבלות ולעתים קרובות המסקנות לא אפקטיביות. מתוך סקרנות ללמוד על גישות הורות אפקטיביות יותר, היא ביקרה בכפר שבט מאיה בחצי האי יוקטן. שם פגשה אמהות ואבות שנוקטים גישה שונה לגמרי מאיתנו – ומגדלים ילדים אדיבים, נדיבים ומסייעים להפליא, בלי צעקות ונדנודים לאורך כל שעות היום. מה עוד ההורים המערביים מפספסים? תהתה דוקלף.

בספר ציידים, לקטים, הורים יוצאת דוקלף עם בתה בת השלוש ללמוד ולהתנסות באסטרטגיות הורוּת עם משפחות בשלוש קהילות: משפחות מאיה במקסיקו, משפחות אינואיטיות מעל החוג הארקטי, ומשפחות הַדזבֶּה בטנזניה. היא גילתה שבתרבויות הללו מערכת היחסים שונה מאוד מזו שהורים מערביים רבים מפתחים עם ילדיהם – היא מושתתת על שיתוף פעולה במקום על שליטה, על אמון במקום על פחד, ועל חניכה מותאמת אישית במקום על אבני דרך סטנדרטיות בהתפתחות.

הורי המאיה מצטיינים בגידול ילדים משתפי פעולה. בלי איומים, שוחד או רשימת מטלות, מגדלים הורי המאיה עוזרים נאמנים על ידי הכללת הילדים במשימות משק הבית מהרגע בו הם לומדים ללכת.
ההורים האינואיטים פיתחו גישה אפקטיבית ללימוד אינטליגנציה רגשית לילדים. כשהילדים בוכים, מכים או משתוללים, ההורים האינואיטים מגיבים בצורה רגועה ועדינה שמלמדת את הילדים איך להירגע ולחשוב לפני שהם פועלים.
הורי ההַדזָבֶּה הם מומחים עולמיים בגידול ילדים עצמאיים ובטוחים בעצמם בעזרת כלי פשוט שמגן על ילדים מפני מתח וחרדה הנפוצים כל כך בקרב ילדים מערביים.

דוקלף חיה עם המשפחות, למדה את הטכניקות, והחילה אותן על בתה עם תוצאות מדהימות. בציידים, לקטים, הורים דוקלף דנה עם פסיכולוגים, מדעני מוח, אנתרופולוגים וסוציולוגים כיצד האסטרטגיות האלה יכולות להשפיע לטובה על בריאותם הנפשית של הילדים ועל התפתחותם. ספר זה מלא בעצות מעשיות שהורים יכולים ליישם מיד, עוזר לנו לחשוב על האופן שבו אנו מתייחסים לילדינו, וחושף דגם הורות אוניברסלי חדש.

מייקלין דוקלף היא כתבת לענייני מדע של ה-NPR, הרדיו הציבורי של ארצות הברית. היא ערכה את הירחון Cel וכתבה על המדע מאחורי התרבות הפופולרית. בעלת דוקטורט בכימיה מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, תואר שני בגידול גפנים ותורת היינות מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, ותואר ראשון בביולוגיה מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה.

כיצד התינוקות שלנו חושבים? איך זה להיות תינוק? עד כמה מעצבות חוויות הילדות שלנו את חיינו כמבוגרים?
בעשור האחרון התחוללה מהפכה באופן שבו אנו מבינים את מוחם של תינוקות ופעוטות. בעבר סברנו כי תינוקות הם לא-רציונליים, ושהחשיבה והחוויה שלהם מוגבלות. וכעת באה אליסון גופניק - פסיכולוגית ופילוסופית בעלת שם, וגם אמא – ומסבירה את המחקרים המדעיים והפסיכולוגיים החדשניים ביותר, אשר גילו כי התינוקות שלנו לומדים יותר, יוצרים יותר, אוהבים יותר וחוֹוים יותר מכפי שהעלינו אי-פעם בדעתנו.
אפשר לומר, שיש סיבה טובה להאמין שתינוקות בעצם חכמים יותר, מתחשבים יותר ובעלי מודעות רבה יותר מאשר המבוגרים.
הגילויים המדעיים החדשים הללו מביאים בכנפיהם תשובות לכמה מן השאלות העתיקות והעמוקות ביותר על משמעות הקיום האנושי. המבט המרותק שנועצת תינוקת בת-יומה בפני אמא שלה מניח את היסודות לאהבה ולמוסר.
החקירות הבלתי נלאות שמנהל פעוט בפינת המשחקים הן המפתח לתגליות המדעיות. משחקי נדמה-לי פרועים של ילד בן שלוש מסבירים כיצד אנו יכולים לדמיין את העתיד, לכתוב רומנים ולהמציא טכנולוגיות חדשות.
גופניק לוקחת אותנו לסיור מודרך מרתק ונגיש לכל אחד בין ההתפתחויות פורצות-הדרך בפסיכולוגיה, במדעי המוח ובפילוסופיה, המסייעות לנו להבין את התודעה של ילדים קטנים מאוד, ומעניקה לנו תובנות חדשות ומטלטלות על הדרך שבה רואים התינוקות שלנו את העולם – ועל ידי כך היא מחדדת את חשיבות התפקיד שלנו כהורים בעיצוב חיי ילדינו.

קוטלת היתושים עמדה לבדה עם אורה הבוהק וערֵמת גוויות לרגליה. לא היה מי שיארח לה לחברה מלבד היתושים – הרי היא מיועדת לפתות יתושים, ואין לה שום ייעוד אחר…
האם תצליח קוטלת היתושים למצוא לה חבר לצרה? האם הוא יצליח לעזור לה להיגאל מתפקידה?
האם תצליח אי-פעם להשתנות? כל זאת ועוד בסיפור המרתק שלפנינו, קוטלת היתושים.

אסתר ווהל, יועצת חינוכית ומורה לחינוך מיוחד בהכשרתה, עבדה שנים רבות עם נוער בסיכון. עבודה משמעותית זו היא שעוררה את השראתה לכתיבת ספרה הראשון, קוטלת היתושים.

יותר מחמישים שנה לאחר מותו, ממשיכות התובנות של הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט על יחסי אם־תינוק ועל ההתפתחות הרגשית מינקות לבגרות לשמש השראה להורים ולמטפלים בכל העולם. 
ויותר מחמישים שנה לאחר מותו, ממשיכים לראות אור אוצרות קטנים וגדולים מתוך עזבונו. כזה הוא הספר לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים, המבוסס ברובו על הרצאות ומאמרים שייעד ויניקוט לקהל הרחב, ואשר  זוכים כעת לפרסומם הראשון בעברית.
המאמרים של ויניקוט, מאבות הפסיכולוגיה של הילד ומי שטבע את המושגים "אם טובה דיה" ו"אובייקט מעבר", עוסקים בשלל נושאים: מההתפתחות הנפשית בינקות ועד השפעת האובדן על הילד, מתגובת ילדים להולדת אח חדש ועד בניית אמון, ומבעיות פסיכוסומטיות של ילדים ועד חוסר חיבה של הורים לילדיהם. המאמרים מטילים אור על פינות מסקרנות בנפשנו ובהתפתחותנו, ובתוך כך מציגים את ההסתכלות הפסיכואנליטית המאלפת של ויניקוט, ומספקים הזדמנות מרתקת לעקוב אחר התפתחות החשיבה שלו לאורך השנים.

דוֹנַלד ווּדס ויניקוֹט (1971-1896), רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי, נמנה בזכות תיאוריית ההתפתחות שלו עם אבות הפסיכולוגיה של הילד. בהוצאת דביר ראו אור אחדים מספריו, בהם הכל מתחיל בבית ותינוקות ואמותיהם, וכן הספר ויניקוט מאת אדם פיליפס, המתאר את עבודתו ותרומתו של ויניקוט לפסיכואנליזה של הילד ושל המבוגר.

כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה בסדר – שיהיו לו חברים, שיצליח, שירגיש טוב עם עצמו. אבל לילדים רבים חסרות מיומנויות תפקוד חברתיות חשובות, שמאפשרות להם לתמרן בעולם בקלות.

קרוליין מגוויאר, מומחית מבוקשת להורות ומנחה לשעבר ב־Hallowell Center, עבדה עם אלפי משפחות שהתמודדו עם דילמות חברתיות, החל מביישנות ועד לתוקפנות ואלימות, ADHD, ועוד. בספר חשוב זה, שכונה “אחד מספרי ה־ADHD הטובים ביותר בכל הזמנים", היא חולקת עם הקוראים את תוכניתה – “התוכנית לשחק טוב יותר" – שאותה היא מפתחת כבר עשר שנים, ומעניקה הדרכה קלה ומוחשית להורים כיצד לסייע לילדיהם לפתח את תפקודיהם ואת המיומנויות החברתיות הדרושות להצלחה בחיים.

למה אף אחד לא רוצה לשחק איתי? נבחר לספר טוב ביותר על ידי American Book Fest בשנת 2020 בקטגוריית "הורות ומשפחה", והוא נחשב לאחד ממאה הספרים הטובים ביותר שנכתבו על ADHD.

במסע להחלמה, עידו בן השש מתמודד עם אתגרים מורכבים. למרות הקושי, הוא בוחר לשים את הפוקוס על היש ועל הכלים שברשותו ולמעשה מייצר מציאות חיובית באמצעות בחירת המילים והפעולות האקטיביות שלו.

המסע של עידו בדרך הביתה משלב בתוכו כלים מעולם הפסיכולוגיה החיובית, אשר נבדקו והוכחו מחקרית כמשפיעים על החוסן והרווחה הנפשית ועל הקשר בין הגוף לנפש.

לאורכו של הסיפור שזורים הכלים, בהתאמה לילדים. בסוף הספר תמצאו ברקוד שיוביל את הקוראים לעמוד שמסביר על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית ועל דרכי ההתמודדות שהיא מציעה לילדים, ביחד עם דפי עבודה להדפסה וחומרים נוספים, כתמיכה לאימון ותרגול עם הילדים.

המטרה של הסיפור היא להנגיש את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית לילדים, אך לא רק להם, ועל ידי חיבור לסיפור ולסיטואציה, ביחד עם כלים פרקטיים, לייצר עבור הקוראים בסיס שממנו יוכלו לחולל שינוי חיובי בחייהם ובחיי הסובבים אותם.

המחברת עורכת דין, מגשרת ומלווה תהליכי התפתחות אישיים ועסקיים, מחברת בין הרוח לפרקטיקה ובוגרת לימודי אימון ילדים ולימודי תעודה בפסיכולוגיה חיובית של מרכז מיטיב.

הספר מבוסס על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית ומדעי האושר – ונולד כחלק ממיזם של 'פרויקט לקהילה' בלימודי תעודה בפסיכולוגיה חיובית, שנה ב, שנה"ל תשע"ט, במרכז 'מיטיב' מייסודו של ד"ר טל בן שחר ובהנחיית עו"ד עדי פלד, במרכז הבינתחומי בהרצליה.

האם אפשר ללמד ילד להיות אדיב וטוב לעצמו ולאחרים? ולמה זה חשוב כל כך לאושרו ולהצלחתו בעתיד? שאלות חיוניות אלה מקבלות דחיפוּת חדשה ככל שהתרבות שלנו הולכת והופכת לשוחקת, מפולגת ומושפעת יותר ויותר מהמהפכה הדיגיטלית ומ"רעש" הרשתות החברתיות.

כולנו רוצים שהילדים שלנו יהיו אדיבים וטובים, ואם לא – ד"ר תומס ליקונה, פסיכולוג התפתחותי בעל שם עולמי – טוען שכדאי לנו לרצות זאת. מחקרים רבים מראים שהיכולת הזו של "טוֹבוּת" חוזרת אל האדם בשלל דרכים במהלך חייו, משפיעה באופן מכריע על עתידו והופכת אותו לשמח יותר, מסופק ובעל סיכויים רבים יותר לגדל משפחה מאושרת, חזקה ויציבה.
אך מה עושים כשאנו עדים להתנהגות לא טובה של ילדינו? ד"ר ליקונה חולק בספר את הכלים החיוניים להורים בכדי לטפח אחווה, לכידות ושיתוף פעולה בבית. חשוב להבין שטוב לב לא עומד בפני עצמו, הוא זקוק לתמיכה של מעלות חיוניות אחרות כמו אומץ, שליטה עצמית, כבוד והכרת תודה.
עם דוגמאות קונקרטיות שנלקחו ממשפחות רבות שד"ר ליקונה עבד איתן לאורך השנים, וטיפים פשוטים וברורים שתוכלו לפעול לפיהם, מוצלחים יעזור לכם לתת ולקבל כבוד בחוג המשפחה, לקיים שיחות משפחתיות לפתרון בעיות שוטפות, להתמודד עם בעיות משמעת, לבנות אופי, ולשפר את הדינמיקה של מערכות היחסים של ילדיכם בתוך המשפחה, עם חבריהם ועם העולם המחכה להם בחוץ בדרך להפוך את ילדיכם לבני אדם טובים, מלאי ביטחון עצמי וסיפוק.

ד"ר תומס ליקונה הוא פסיכולוג התפתחותי והמנהל המייסד של המרכז לכבוד ואחריות באוניברסיטה של מדינת ניו יורק בקורטלנד. הוא חיבר שמונה ספרים על התפתחות אופי, ובהם Raising Good Children, Educating for Character: How Our Schools Can Teach Respect and Responsibility הנחשב ל"תנ"ך של תנועת חינוך האופי", ו-Character Matters. ליקונה קיבל את פרס סנפורד נ' מקדונל ("סנדי") על מפעל חיים בחינוך אופי, שימש נשיא האיגוד לחינוך ומוסר, יועץ לפרויקט "הפיכת האכפתיות לנחלת הכלל" של אוניברסיטת הרווארד, ושותף לאוניברסיטת לידס בפרויקט חינוך האופי "המידות של נרניה". הוא מרצה ברחבי העולם על טיפוח האופי הטוב במסגרת המשפחה, בתי ספר והקהילה, וכותב בלוג עבור "פסיכולוגיה היום" תחת השם "לגדל ילדים טובים" (www.psychologytoday.com).

לְנוֹעַם יֵשׁ מִפְלָצוֹת בִּפְנִים, בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן.
אַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹ שׁוֹמֵעַ.
אַף אֶחָד לֹא בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ...

חָרוֹן הזועמת, פַּחֶדֶת המבוהלת, בָּדַדָּה העצובה וגם בַּשֶּׁשֶׁת וְאַשְׁמָתִי, שדווקא בלילות מציקות - אלו הן המפלצות שעושות לנועם חיים קשים ברגעים לא פשוטים... או שאולי הן רק מראות את מה שקורה לו בפנים? האם הוריו יצליחו להבין מה קורה כאן? הספר נוגע בחוויות יומיומיות שכל ילד עובר ומלווה באיורים שהם גם רציניים וגם מצחיקים. הוא מתאים לקריאה משותפת של הורים וילדיהם וכן לאנשי טיפול, ליועצים ולאנשי חינוך.

ד"ר שי לוינגר הוא פסיכולוג קליני, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכלל סמינר הקיבוצים ומפרסם מאמרים מקצועיים בתחום. חלק משמעותי מעשייתו הטיפולית קשור "בכיווץ" מפלצות לכדי גודל הניתן לעיכול.

למה צריך להגיד כל דבר אלף פעם?
אני את הלימודים שלי סיימתי, עכשיו תורך לקחת אחריות!

נמאס לכם מהמשפטים האלה? אל תתייאשו: אפשר לשפר את האווירה בבית, ולעזור לילדים להאמין בעצמם, להצליח ולהגיע להישגים.

אל תיתנו להפרעת הקשב להפריע נכתב על ידי ציפי קוברינסקי, מאמנת קוגניטיבית-התנהגותית, המתמחה בליווי משפחות עם הפרעת קשב. זהו אוסף כלים פרקטיים המבוססים על ניסיונה המקצועי רב-השנים ועל ניסיונה האישי כאם לבן עם הפרעת קשב. 

כאן תמצאו תשובות לשאלות כמו:
-  מהי הפרעת קשב ואיך מאבחנים אותה?
-  איך להפחית חיכוכים ולהיטיב את התקשורת במשפחה?
-  מה יעזור לילדים לממש את הפוטנציאל שלהם?
-  כיצד נכון להתמודד עם התנגדויות בגיל ההתבגרות? 
-  איך משחררים את הילדים לחיים בוגרים?

ציפי קוברינסקי, מדריכת מאמנים, מנחת קורסי אימון משפחתי ומרצה בתוכנית להכשרת מדריכי הורים במרכז האקדמי רופין, פיתחה את המודל "להפוך את כיוון הספירלה" לאימון הורים לילדים עם לקויות למידה, ואת מודל ASFCA לאימון מתבגרים עם הפרעת קשב. היא מאמינה בכוחה של המשפחה להשפיע על ההצלחה של הילדים - ולא פחות חשוב: שאפשר להצליח בזכות הפרעת הקשב, ולא רק לעקוף את הקשיים.

הספר נועד להורים לילדים עם הפרעת קשב בכל גיל, המייחלים לילדים אחראים ועצמאיים שמאמינים בעצמם, לתקשורת פתוחה ולאווירה טובה במשפחה.

"אתם, ההורים, יודעים באופן הטוב ביותר את הילד שלכם ואתכם, אתם המומחים לילד שלכם. אתם אלה שיכולים לקבל החלטות בקשר אליו, כי אתם ההורים שלו. אתם תהיו ההורים שלו לא עד יום מותכם, אלא עד יום מותו. הרי גם אחרי לכתכם הוא עוד ימשיך לחשוב עליכם, להתכתב איתכם במחשבותיו, לכעוס עליכם או לסלוח לכם, ולהבין אתכם בלבו. הוא ילך איתכם תמיד. ככה זה הורים, ככה זה ילדים." (מתוך הספר)

אף שכבר תלי תלים של מילים נכתבו על דיכאון, חרדה, אובדנות, מחלות נפש, ויסות רגשי או חושי, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות וכיוצא באלו מילים מפחידות – ההורים שאינם אנשי מקצוע מהתחום לא נתקלו בן מעולם, אף על פי שהם אלה שמטפלים בסופו של דבר בילדם הסובל מקשיים אלה או דומים להם. לעתים מזומנות הם ירגישו מושתקים ויושתקו, ירגישו אשמים ויואשמו ותמיד-תמיד יחושו שהם לא נותנים לילד או לילדה שלהם את מה שהוא או היא באמת זקוקים לו. 
החיים הם טריגר מבקש לשים קץ למצב האבסורדי הזה. הוא מציע מדריך מעשי ונגיש להורים לילדים ולנוער שמתמודדים עם עולם "בריאות הנפש". הוא נוגע בתיאוריות, מצייר את התמונה הכללית, נותן כלי התמודדות פרקטיים לטיפול ובעיקר – מעניק להורים כוח, תמיכה ויכולת להתמודד עם הקושי המושתק, הסודי והלא-מדובר של הורים ומשפחות של חולים במחלות פסיכיאטריות.

יערה ישורון היא אם לארבעה. מתגוררת במזכרת בתיה. פעילה ציבורית, יזמית חברתית, מאמינה בהורים ובכוחה של האהבה לחולל שינוי בעולם.

"מסמך נדיר ומטלטל על עולמם של ההורים הנלחמים על בריאותם ועל רווחתם הנפשית של ילדיהם. הספר חושף את הסודות שמערכת בריאות הנפש מלאה בהם. בשפה בהירה הוא מסביר את המושגים ואת נפתולי הדרך, מושיט יד למשפחות ולהורים, ומציע פרוטוקולים ותוכניות פעולה שכל הורה יכול ליישם בעצמו. זוהי קריאת חובה לכל הורה, אך לא פחות מכך הוא חיוני לאנשי מקצוע ולאנשי טיפול מתחומי הבריאות והרווחה השונים."
- פרופ' שיר דפנה-תקוע, דיקנית הפקולטה לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית אשקלון, מומחית בטראומה ובבריאות

בספר זה, הפסיכולוגית והמטפלת המשפחתית הדוויג מונטגומרי מובילה אתכם בין התחנות שעל כל ההורים לחצות, אך בראש ובראשונה היא מספקת לכם את הביטחון שאתם וילדיכם זקוקים לו כדי לפתח מערכת יחסים טובה ובריאה ולהתמודד עם צרכיהם ורגשותיהם של הילדים. 

הדוויג מונטגומרי, שלזכותה 20 שנות ניסיון בטיפול בילדים ובמשפחות, מעניקה לכם את התשובות לשאלות הנפוצות על הרגלי שינה, על הנקה, על גן הילדים ועל פיתוח השפה. היא מסייעת להפריד בין העצות הטובות ובין העצות הרעות ומראה לכם כיצד למצוא את הדרך הייחודית שלכם להיות הורים. בנוסף, היא משתפת בחוויותיה האישיות וב"תכסיסים" שיעזרו לכם ולילדיכם לצלוח את התקופה הזאת המלאה בנסים, ואת האתגרים הגדולים המתלווים אליה. 

זהו ספר נוסף בסדרת קסם של הורות שהיתה לרב מכר בנורווגיה, העניקה לדור שלם של הורים עצות והדרכה, ותורגמה ופורסמה במלמעלה מ-20 מדינות.

הספר "הטיפול הדיאדי: מחשבות מחדר הטיפול" מהווה אבן דרך נוספת בחשיבה על המודל הדיאדי החיפאי: טיפול אם־ילד, אב־ילד — פרי הניסיון וההבנה שהתגבשו בשנים האחרונות במפגש היום־יומי עם דיאדות רבות בחדר הטיפול.
העבודה הטיפולית הדיאדית שואבת את המשגותיה מתוך תפיסה פסיכודינמית של טיפול בילד, מתיאוריות מערכתיות הקשורות בעבודה עם משפחות ומהמחקר ההתפתחותי. במקביל, התיאוריה הפסיכואנליטית על זרמיה השונים מהווה תשתית עשירה להבנת תכנים תוך־אישיים ובין־אישיים הנוגעים להתפתחות הרגשית של הילד, להיבטים של הורות ולתהליכים הפועלים במפגש הטיפולי הדיאדי. הרעיון המרכזי המלכד את החשיבה המגוונת של המטפלים הדיאדיים הוא החשיבות הרבה המיוחסת להקשר ההתפתחותי שבו גדל הילד ולגורמים בתוך היחסים העלולים לשבש את התפתחותו. נקודת מבט זו רואה בנוכחות הממשית של ההורה בעשייה הטיפולית מנוף התפתחותי רב חשיבות עבור כל השותפים בתהליך.
כמו קודמו, גם הספר הנוכחי הוא אסופת פרקים שנכתבו על ידי קלינאיות בכירות, הבאות מתחומי טיפול שונים, במפגש עם סוגיות קליניות מגוונות. הוא דן בחשיבותה של הערכת הדיאדה ואפיוניה; משמעותה של הפרעה מוקדמת ביחסים; עבודה דיאדית עם ילדי בית ספר; יישום המודל מול "המשפחה החדשה"; ושילוב אומנות ותנועה בעבודה הטיפולית. סוגיות אלה מחדדות את תפקידו של המטפל בחיפוש אחר הטכניקה הטיפולית המתאימה מול מצבים רגשיים ייחודיים הנוגעים באישיותו של ההורה, באפיוניו וצרכיו של הילד וביחסים ביניהם, ובאיתור "השפה" הטיפולית הנכונה לדיאדה המסוימת ולכל אחד מהשותפים בה. חלק מהפרקים יוצרים חטיבה רעיונית, ואחרים מהווים תוצר של חשיבה ייחודית ויצירתית של המטפלות.

על הספקטרום משנה מן היסוד את השיח המקובל על אוטיזם ומציע תיאור מקיף ופורץ דרך של התסמונת, שמרבים לדבר עליה אך מבינים אותה רק מעט. סילברמן מתאר שינויים נרחבים באבחון של אוטיזם בעשרות השנים האחרונות, וחושף את ההצטברות ההרסנית של כוחות חברתיים שהובילו לעלייה הפתאומית בכמות האבחונים באוטיזם בשנות התשעים. הוא מראה כיצד סטריאוטיפים מזיקים של אנשים אוטיסטים מונעים מן התרבות שלנו לממש את מלוא הפוטנציאל הדינמי שלה ומצביע על כך שכמה מן התגליות והחידושים הנועזים והמתקדמים ביותר בעולם המדע הם פרי מאמציהם של אנשים בספקטרום - אנשים שניחנים לעיתים קרובות בזיכרון מופלא לעובדות ולנתונים, באינטליגנציה גבוהה שאינה נקלטת במבחני מנת משכל, ובכושר להתמקד פרקי זמן ארוכים במטלות המנצלות את הכישרונות הטבעיים שלהם.

על הספקטרום, הנפרשׂ בקצב של ספר מתח, מציג את סיפורם המרתק של ליאו קאנר ושל הנס אספרגר, חלוצי המחקר שהגדירו את תחומו והיקפו של האוטיזם באופנים שונים בתכלית; את ההורים שהתעקשו על זכות ילדיהם לחינוך בתקופה של ליקוי מאורות, שבה הואשמו לשווא כי הם שגרמו לאוטיזם של ילדיהם; ואת האנשים האוטיסטים עצמם, המתאגדים כעת ועומדים על זכותם ליחס אנושי ולכבוד.
הספר גם מתווה לחברה נתיב לעֵבר עולם שבו אנשים עם הבדלי למידה ייהנו מגישה למשאבים הנחוצים להם כדי לחיות חיים מאושרים יותר, בריאים יותר, בטוחים יותר ומשמעותיים יותר.

סטיב סילברמן מסקר נושאים בתחומי המדע והתרבות עבור המגזין 'ויירד' וכתבי־עת ארציים אחרים כבר יותר מעשרים שנה. עבודותיו מתפרסמות בין היתר ב'ניו יורקר', ב'טיים' וב'נייצ'ר'.

 
ילד־נחל מפותל ועיקש
מחפש את נתיבו,
מְפַלס דרך בין שיחים ונקיקים
חריצי הסלע עֵדים לכאבו.
ילד־נחל לא אַכְזָב
חוצב את ערוצו לאט,
מתלבט, מתחבט בפלגיו.
הָלוֹך ילך כדרך הנחלים
מסעו לא במהרה יִתַּם,
ובְסוף כל הדרכים
לוּ יגיע בְּבִטְחָה אֱלֵי ים.
 
ספר חכם, הפורש ברגישות, עדינות וחמלה את המפגש הבין אישי המתרחש בין כותלי חדר האימון. משרטט ונוגע בהלכי הנפש של ילדים, בני־נוער והוריהם, הנעים בין צער ואכזבות לבין נחמה ועוצמה. הקטעים הקצרים מאפשרים הצצה מהירה ואמפתית לנפש, ויוצרים הזדהות ותחושה של ‘אתה לא לבד‘.
מתאים לצעירים, להורים, למורים ומטפלים, ולכל מי שפוגש ילדים באתגרי התפתחותם.
דפנה ברבן - יועצת חינוכית, פסיכולוגית קלינית מומחית, ומדריכה.
 
רותי דפנה מאמנת בני נוער, המתמודדים עם קשיי קשב וריכוז, בגישה הקוגניטיבית־התנהגותית.
אחת לאחת נאספו מחשבות, תחושות ותובנות, שמילאו את חדר האימון שלה לאורך השנים. אחת לאחת הן הועלו על הכתב, סוגננו ביד חופשית, ובחלוף הימים הפכו לספר.

ספר זה מאגד 21 מאמרים מרכזיים של דונלד וודס ויניקוט (1971-1896), הממחישים את הטווח הרחב של הגותו ומעשירים את הבנתה. מאמרים אלה - שכולם מתורגמים לראשונה לעברית - נכתבו במשך שלושים שנה. הקובץ נפתח במאמר מכונן אשר מתאר את הקשבתו האמפתית של רופא הילדים ויניקוט לעולמם הפנימי של תינוקות שטרם החלו לדבר, באמצעות תשומת לב מדויקת וסבלנית למחוות הספונטניות שלהם ולראשיתה של יכולת המשחק, שהייתה בעיניו היבט מרכזי של בריאות נפשית. בחלק האחרון מובאים מאמרים שפורסמו רק אחרי מותו של ויניקוט, ובהם גם פיתוחים לרעיון השימוש באובייקט - רעיון חדשני זה נתקל תחילה בהסתייגות, אך היום נתפס כאבן פינה בהבנת ההתפתחות הרגשית.

אף שחלפו עשרות שנים מאז מותו של ויניקוט, הוא מוסיף להיות מקור השראה מרכזי בתחומי הפסיכותרפיה והפסיכואנליזה, בישראל ובכל העולם. חשיבתו המקורית, כתיבתו היצירתית, ניסוחיו רבי־ההשפעה - עצמי אמיתי ששורשיו ספונטניים לעומת עצמי כוזב שמבוסס על ריצוּי, אובייקט המעבר של הפעוט ותופעות מעבר בכל מעגל החיים, התמסרות אימהית ראשונית שמאפשרת אימהוּת טובה־דייה - ממשיכים לרתק את הקהילה הטיפולית וקוראים רבים אחרים. ספריו שראו אור בסדרה זו - משחק ומציאות ועצמי אמיתי, עצמי כוזב - היו לרבי־מכר.

ויניקוט מדגיש שעל כל מטפל למצוא את קולו האישי האותנטי, להבין את המטופל בדרכו הייחודית ולא על סמך הכללות, להכיר בכשליו שלו עצמו ולהשתמש בהם. הוא עוסק ברעיון התיקון, בהשפעה הנפשית של חווית הלידה, ברגש האשמה ובהיעדרו, בהשלכות הרגשיות של פגיעות חודרניות ושל טראומה, בהדדיות ביחסי אם-תינוק ובבסיס לעצמי בגוף.  הוא ממשיך ללבן את שאלת ההתמוטטות שאירעה אך לא נחוותה ומקשר אותה לפחד משיגעון ולביטויו בעת רגרסיה לתלות בטיפול. ויניקוט מתאר בכישרון ספרותי מרשים דוגמאות קליניות רבות מעבודתו. הספר מלוּוה במבואות שכתבו 17 מטפלים ישראלים המושקעים בפיתוח גישתו של ויניקוט.

מדוע כאשר אנחנו קוראים שיר אנו מרגישים לעתים שהוא מדבר את הרגשות הכמוסים ביותר שלנו, אלו שלא ידענו אולי לקרוא להם בשם בעצמנו? ובקריאת סיפור ילדים אנחנו כמו חוזרים למצבים רגשיים שחווינו בילדוּת, אבל הפעם מעמדה רגשית אחרת, כזאת שמחזיקה בתוכה גם את הילדים שהיינו וגם את המבוגרים שהפכנו להיות? וכאשר אנחנו כותבים — נוצר חיבור לחלקים האותנטיים והראשוניים ביותר של נפשנו?

שאלות אלו זוכות למחקר פסיכואנליטי־ספרותי מעמיק בספר חלוצי זה בתחום הביבליותרפיה המציע לראשונה התבוננות על כוחה המרפא של הספרות לפי חלוקה ז'אנרית.

הספר מתחקה אחר הדרכים השונות שבהן פועלות על הנפש שפת השירה, ספרות ילדים המשמשת לטיפול במבוגרים וכתיבה יצירתית במסגרת הטיפול, תוך קישור כל אחת מהקטגוריות הללו למבנה עומק פסיכולוגי אשר עומד, לטענת המחברת, בבסיסן. אפיון חדשני זה, המבוסס על הגותם של אנליטיקאים ופילוסופים, כגון ויניקוט, ביון, אוגדן, לאקאן, קריסטבה, ויטגנשטיין ואחרים, מחדד את איכויותיה הטיפוליות הייחודיות של כל אחת מהקטגוריות הנידונות בספר, ומאפשר למטפלים בחירה מושכלת ביניהן. התנועה בין הקטגוריות הללו עשויה לתרום למגע עם חלקי נפש שונים אצל מטופלים, לתהליכי שינוי ולשיח טיפולי חי ויצירתי.

יצירות משל דליה רביקוביץ, תרצה אתר, חדוה הרכבי, נורית זרחי, אלחנדרה פיסארניק ועוד זוכות לניתוח מרתק לאור ההמשגות שמציעה המחברת באשר למפגש עם שירה ועם ספרות ילדים במצבים נפשיים שונים. ניתוח הראיונות שקיימה עם סופרים ומשוררים ישראלים — וביניהם יהודית קציר, אסתי ג. חיים, רוני סומק ונורית זרחי — מאפשר הבנה ייחודית ונדירה של התהליכים הרגשיים שמכוננת הכתיבה. הספר הנו חגיגה של ממש לאוהבי הספרות, לאנשי טיפול ולמבקשים לפענח את נפלאות השפעותיה המרפאות של ספרות על הנפש.

                                                            
ד"ר ליאור גרנות היא ביבליותרפיסטית ומשוררת. את עבודת הדוקטורט שעליה מבוסס ספר זה כתבה בתכנית לפסיכואנליזה ופרשנות באוניברסיטת בר אילן. 
מלמדת קורסי ביבליותרפיה למטפלים, מנחה קבוצות ביבליותרפיה וסדנאות כתיבה ומטפלת בקליניקה פרטית בתל-אביב. 
פרסמה שני ספרי שירה: "והשמש-שמש" (הליקון, 2010), "שֹמה והולכת" (קשב לשירה, 2012) וספר בפרוזה פיוטית: "נַנִּינָה" (אבן חושן, 2015).  

הגישה הטיפולית המוצגת בספר זה גובשה על ידי קלינאית התקשורת איריס טל, במהלך חיפושיה אחר מענה טיפולי מתאים למורכבות הגמגום אצל ילדים בגיל בית־ספר יסודי. חיפושיה הובילו להיכרות מעמיקה עם יסודות שונים הקיימים בעולמו של הילד, שמתוכם בנתה את דרכה הטיפולית. היסודות אלה מתוארים בספר בהרחבה.
המוטיב המרכזי בגישה הטיפולית הזו הוא המשחק, שנעשה בו שימוש מגוון ורחב, לאור היותו אמצעי יעיל וטוב לשיפור התנהלותו התקשורתית, ההבעתית והדיבורית של הילד עם הגמגום. לצד המשחק, מכילה הגישה ערוצי פעולה טיפוליים נוספים.

כל מרכיבי הטיפול מתוארים בספר באופן מפורט, תיאורטי ומעשי, בליווי תיאורי מקרה ודוגמאות.
"גישות רבות קיימות בטיפול בילדים מגמגמים בגיל בית הספר. אחת מהן נולדה ועוצבה בישראל על ידי איריס טל. אין ספק שתמצאו בספר זה המשך וקווי דמיון לעולם התיאורטי והמעשי, המתפתח ומתעצב בדגשים, בסגנונות וברעיונות שונים. אך תיעוד של פעילות קלינית ברמת התיאוריה והמעשה לפרטי פרטים, כולל מקרים להמחשה, לא קיים בתחום הגמגום בגיל בית־ספר. בספר זה קיים מבט רחב המתאר את התופעה, וכן התבוננות מעמיקה בטיפול".
ד"ר רות עזרתי
החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל־אביב

איריס טל, קלינאית תקשורת משנת 1983, סיימה לימודי תואר ראשון ושני, בבית־הספר ללימודי הפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל־אביב. חקרה ולמדה במסגרות שונות ובקבוצות הדרכה את תחומי המשחק והגמגום. מעבודתה במכוני שיקום דיבור במוסדות ציבוריים ובמכונים פרטיים צברה ניסיון רב בטיפול בגמגום, בשפה, בדיבור ובקול אצל מבוגרים וילדים, ובמיוחד בטיפול בגמגום בילדים בגיל בית־ספר יסודי.
מנחה סטודנטים להפרעות בתקשורת וקלינאי תקשורת בתחילת דרכם המקצועית. לאורך השנים, העבירה מגוון הרצאות וסדנאות שהציגו את גישתה הטיפולית בפורומים מקצועיים שונים.

התפתחות יכולת החשיבה בתחילת החיים היא מופלאה. תוך שלוש שנים קצרות, תינוקות ופעוטות לומדים בקלות מעוררת קינאה את העקרונות הבסיסיים אשר מניעים את העולם שסביבם. איך הם עושים את זה? הם פשוט משחקים!

ספר זה מציג מעקב צמוד אחר התהליכים באמצעותם נרכשות מיומנויות חשיבה חדשות. בכל רגע שבו תינוקות מצליחים לשים את ידם על חפץ נוסף בבית, מתגבשת במוחם עוד מחשבה לגביו. כאשר יצליחו להחזיק שני דברים, המחשבות יתעצמו וישתכללו. כאשר יבחרו להניח את אחד הדברים ליד דבר אחר (או עליו או בתוכו), זה סימן שכבר יש להם תוכנית פעולה והיא חשובה. שום דבר הוא לא “סתם”. לא כשהם מקישים עם הקובייה על הריצפה ולא כשהם מעבירים אותה בזחילה מחדר לחדר ואפילו לא שהם הופכים את הקופסה ומפזרים את כל הקוביות.

מסקרן לדעת מה מוביל את התינוקות לעשות את מה שהם עושים, אבל יותר מזה כדאי להבין מהי המטרה שמאחורי הפעולה. מחקרים מראים שכאשר הורים מזהים את הצורך הקוגניטיבי אשר מניע את התינוקות בפעולתם, הם מגיבים באופן שתואם את הצרכים ההתפתחותיים של ילדיהם. וזאת כדאי לזכור, כאשר הורים מגיבים באופן תואם לצורך העכשווי, הם מגבירים את יכולתם של הילדים ללמוד ולהבין.

מחקרים רבים בעת האחרונה, מנסים לפצח את חידת ההתפתחות הראשונית. הם מספקים לנו הרבה הצצות אל “מאחורי הקלעים” של תהליכי החשיבה המתפתחים. הממצאים מעידים על כך, שבזכות המשחק תינוקות לומדים להכיר חפצים, להבין למה הם קשורים, לדעת להפעיל אותם ולפתח בעזרתם את יכולת החשיבה המופשטת.

מטרת הספר היא להציג את המשחק היומיומי עם צעצועים מוכרים במבט חדש. מבט שיאפשר להתפעל מההישג ואז להושיט יד בוטחת לעזרה. לדרך שבה אנו מגישים משחקים לילדינו בכל שלב התפתחותי השפעה גדולה. כמו גם לדברים שאנו אומרים להם תוך כדי. המשחק המשותף עם ההורים משמש כנקודת גישה ללמידה מיטבית.

זה גם חשוב, אבל בעיקר זה כיף גדול לדעת לשחק עם השותפים המיוחדים והחכמים שלנו.