הביקורות של ענת באבא

הרבה נכתב על פרשיות מודיעיניות ועל הצלחות וכישלונות אמ"ן באירועי שונים וכן על היבטים מתודולוגיים בעבודת המודיעין אך חסר מחקר שיטתי על אמ"ן לאורך תקופות ארוכות.

ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - הרמטכ"ל והמטכ"ל, שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה; 'מפקדת חיל האוויר' ו'מפקדות היבשה', שעסקו במפקדות זרועות ופיקודים מרחביים. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי (מטכ"ל ואגפיו) והדרג האופרטיבי (זרועות ופיקודי) ואת היחסים  ביניהם.

הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של אמ"ן על יתרונותיה וחסרונותיה. לאחר מכן מחולק הספר לשני חלקים: הראשון עוסק בניתוח מקרי מבחן זירתיים-נושאיים אמ"ן בתחילת האינתיפאדה הראשונה; לפני ותוך כדי האינתיפאדה השנייה; בשנים שלפני מלחמת לבנון השנייה; מחקר הנשק הבלתי קונבנציונלי באמ"ן הכולל שמונה מקרי מבחן המשתרעים מ- 1979 ועד 2013. החלק השני מציג היבטים רוחביים: פלורליזם מחקרי בתוך צה"ל - בין חטיבת המחקר לגופי המודיעין הפיקודיים והזרועיים; התפתחות המודיעין לכוחות היבשה; היחסים בין האיסוף  והמחקר; פיתוח הסייבר באמ"ן והשפעתו על אמ"ן.

הספר נכתב לפני מלחמת "חרבות ברזל", ומחקר מעמיק של תפקוד אמ"ן בה יצריך ביצוע תחקירים ופרספקטיבה רחבה מעבר לעשייה המודיעינית. עם זאת, במקומות המתאימים הוספה התייחסות לדרך שבה התשתית העיונית וההיסטורית שמוצגת בספר תסייע למחקר עומק של העשייה המודיעינית במספר היבטים ובהם: ההבנה העקרונית של ארגון החמאס יכולותיו ותוכניותיו לפני המלחמה, ההתרעה הקונקרטית ערב מתקפת הפתע ותפקוד המודיעין במהלך המלחמה.

הספר מנתח תהליכים בפיתוח האיסוף והמחקר, ובוחן את השפעת ההבנות שהתפתחו באמ"ן על תהליכי בניין הכוח הצבאי ועל הפעלתו. המגוון הגדול של הדוגמאות וההשוואה ביניהן מאפשרים לזהות מנעד של דרכי מענה ודפוסי פעולה חוזרים. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות מחשבה לעתיד.

תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל הוא ראש תחום מחקר במרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית באגף המבצעים במטכ"ל. בין תפקידיו הקודמים בצה"ל היה מח"ט שריון (במלחמת לבנון השנייה), ראש מחלקת תו"ל ותפיסות בזרוע היבשה ומפקד מרכז דדו.

על לחימת כוחות היבשה בדרגים הטקטיים נכתב רבות, אך מעט יחסית נכתב על המפקדות הבכירות ביבשה - מפקדת זרוע היבשה ומפקדות הפיקודים המרחביים: צפון, מרכז ודרום.

ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - 'הרמטכ"ל' ו'המטכ"ל' שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה, ו'מפקדת חיל־האוויר' שעסק במפקדת זרוע. מחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי (מטכ"ל) והדרג האופרטיבי (זרועות ופיקודים) ואת היחסים ביניהם.

הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של כוחות היבשה וכיצד היא משפיעה על תפקוד המפקדות היבשתיות הבכירות. לאחר מכן מחולק הספר לשני חלקים: חלקו הראשון עוסק בגוף בונה הכוח היבשתי, על גלגוליו השונים - מפקדת גיסות השריון, מפח"ש ומז"י. לאחר סקירה כללית של ההִשתנות הארגונית בתחום זה, מוצגים שלושה מקרי מבחן של תהליכי בניין כוח - אחד מכל תקופה ארגונית. חלקו השני של הספר עוסק במפקדות הפיקודים המרחביים וגם במפקדות האוגדות המרחביות. הוא מציג את מגוון דרכי הפעולה שלהן בזיהוי אתגרים חדשים ובמתן מענה להם. בחלק זה מופיעים מקרי מבחן של פיתוח ידע ייעודי וכשירות מבצעית שנועדו לתת מענה לאתגרים המצויים באחריות מפקדות מרחביות אלה.

הספר מנתח תהליכים בבניין הכוח, בפיתוח ידע מבצעי ובבניית כשירות מבצעית ומשווה ביניהם. המגוון הגדול של הדוגמאות וההשוואה ביניהן מאפשרים לזהות מנעד של דרכי מענה ודפוסי פעולה חוזרים. הספר מציע לכל אורכו, בהתאם לנושא, נקודות למחשבה לעתיד.

חיל־האוויר הוא ארגון שחשיבותו בצה"ל היא יוצאת דופן, ומורשת פעולותיו מוכרת היטב, אך בה בעת כמות המחקרים עליו נמוכה ביחס הפוך לחשיבותו. ספר זה ממשיך ומשלים את ספריו הקודמים של המחבר - 'הרמטכ"ל' ו'המטכ"ל', שבהם המיקוד היה במפקדה האסטרטגית של צה"ל ובעומד בראשה. למפקדת חיל־האוויר (הקרויה גם "מטה חיל־האוויר") ולמפקד החיל העומד בראשה יש תפקיד מרכזי בצה"ל, ומחקר זה הוא צעד נוסף בהשלמת התמונה המתארת את התפקוד של הדרג האסטרטגי (מטכ"ל) ושל הדרג האופרטיבי (זרועות ופיקודים) ואת היחסים ביניהם. הספר מתחיל בתיאור התרבות הארגונית של מפקדת החיל - אתוסים המשפיעים עליה, מרכיבים קבועים בה ומרכיבים המצויים בתהליך שינוי. בהמשך הספר מוצגים שמונה תהליכים של בניין כוח ותכנון מבצעי שבוצעו במפקדת החיל, בעיקר בין המלחמות, מראשית שנות ה־60 של המאה ה־20 ועד לתחילת העשור השלישי של המאה ה־21 . הספר מנתח תהליכים אלו ומשווה ביניהם, ובכך מאפשר לזהות כמה מהדפוסים המרכזיים בתפקודה של מפקדת חיל־האוויר. כמו כן הוא מאפיין אתגרים קבועים יחסית בבניין הכוח ובתכנון הפעלתו, ומציע נקודות למחשבה לעתיד.

שילוב כוחות, יכולות ואמצעים שונים בשדה הקרב מעניק יתרונות רבים, והפך עם השנים למוסכמה אוניברסלית. אולם לביטוי השילוב בשדה הקרב פנים רבות. ספר זה מציג את התפתחות השילוב הבין־חילי והבין־זרועי בצה"ל, שנוצר בניסיון מתמשך לתת מענה מיטבי לצורכי הלחימה המשתנים. השילוב בצה"ל מתבצע תוך התייחסות למאפייני כוח האדם, הטכנולוגיה, מגבלות המשאבים ואילוצים נוספים.

המבוא לספר מציג את השילוב באופן כללי, ואילו שמונת הפרקים שאחריו מאורגנים ס ביב תקופות, כאשר כל אחד מהם נכתב על־ידי חוקר המומחה לתקופה. כל פרק מתחיל בהצגת אתגרי הלחימה האופייניים לתקופה וממשיך בתיאור המענה להם מהיבט שילוב הכוחות - תורת הלחימה, ההתפתחות בחילות והאיזונים ביניהם, ארגון היחידות, הסיוע לכוחות לסוגיו ועוד. כאשר התקופה מסתיימת במלחמה, מוצגת סקירה כללית ומדגמית של איכות שילוב הכוחות בה, ואחריה תיאור מפורט יותר של השילוב בקרב אחד. סיכום הספר מציג תובנות מסכמות והמלצות לעתיד.

זהו הספר הראשון המציג את ההתפתחות התפיסתית־ארגונית ואת תהליכי בניין הכוח והפעלתו של השילוב בשדה הקרב מהקמת צה"ל ועד ימינו. הספר נועד לתת למפקדי היחידות ולבוני הכוח מסד ידע למיצוי מיטבי של הכוחות בהווה, ולשינויים בעתיד.

תפקיד הרמטכ"ל הוא "מוסד" ממלכתי בישראל, והמתמנים לו הופכים לדמויות לאומיות. להחלטות הרמטכ"ל, לעצותיו לממשלה ולדימוי שלו בחברה הישראלית יש תפקיד מרכזי בביטחון המדינה. למרות ההכרה בייחודיותו של "מוסד" הרמטכ"ל, מהותו המקצועית של התפקיד על מלוא מורכבותה טרם נחקרה באופן שיטתי. ספר זה סולל את הדרך להשלמת הפער המחקרי, והוא מאפשר לקורא, ובמיוחד לממלאי התפקידים הבכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון, לזהות את דפוסי הפעולה ואת מנעד ההתנהגויות של הרמטכ"לים במגוון תחומי עשייה. נוסף על כך, העיון המחקרי המוצע בספר זה מאפשר לצה"ל התבוננות עצמית על ההתפתחות והשינוי שחלו בו בשישה נושאים עיקריים: תפקיד הרמטכ"ל בזיהוי שינוי במציאות, בהכרזה עליו ובהנעת תהליכי שינוי של צה"ל נוכח המצב החדש היכרות הרמטכ"ל יוצא זרוע היבשה את אופן הפעלת חיל האוויר בתוכניות המלחמה ובמלחמה (ולהיפך - היכרות רמטכ"ל יוצא חיל האוויר את זרוע היבשה) משבר אמון - דינמיקה של איבוד אמון הרמטכ"ל באלוף תוך כדי מלחמה פיקוד על הצבא במשבר בעקבות מלחמה הנתפסת ככישלון הובלת שינוי מגמה בבניין הכוח ויחסי העבודה בין הרמטכ"ל לדרג המדיני בנושאי בניין הכוח.

כל אחד מן הנושאים האלה נדון בספר באמצעות כמה מקרי בוחן. בסיום, מציע הספר ניתוח משולב של תפקיד הרמטכ"ל, תוך דיון בתנאים המסייעים להצלחתו.

תא"ל (מיל) ד"ר מאיר פינקל הוא מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין תחומית באגף המבצעים במטכ"ל.