מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:צילום מאלבום פרטי

מאטיס קוגן

התחילה לכתוב את הסיפור הראשון שלה בכיתה ג'; מארגנת לעצמה "סופ"שי כתיבה"; אוהבת טניס אבל לא אוהבת ריאליטי. מאטיס קוגן ("המיועד ה-21") עונה לשאלון האישי
  • מהו הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • קשה לי להניח את האצבע על ספר אחד, אבל יש הרבה ספרים שאני מכניסה לקטגוריית הספרים הטובים ביותר שקראתי : סדרת "הארי פוטר", סדרת "גיבורי האולימפוס", "עלובי החיים", "החיים הם רומן", "משוואה עם נעלם", "הרץ במבוך". ויש הרבה.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • בכיתה ג' התחלתי לכתוב את הסיפור הראשון שלי. כתבתי אותו במחברת שורות קטנה וסגולה. כתבתי על שני אחים שמטיילים בדרום אמריקה, ויום אחד נחטפים על ידי רובוטים. כתבתי בערך חמישה עשר עמודים, והחלטתי לעצור. עד היום, אני עדיין שומרת את המחברת. הפעם השנייה שהתחלתי לכתוב הייתה בכיתה ח': כתבתי, הפעם במחשב, ארבעה פרקים על אייס, נערה בתיכון בלונדון, שמתעוררת יום אחד ומגלה שנצרב לה על הכתף קעקוע פועם של מערבולת זהב. מאותו רגע, החיים שלה משתנים והיא נבלעת בעולם קסום ומסתורי. בחרתי לא להמשיך את הספר הזה, אך גם הוא שמור אצלי. הסיפור השלישי שהתחלתי לכתוב, בכיתה ט', הפך לימים לספר הביכורים שלי, "המיועד ה-21".
  • ספר שתקחי לאי בודד?
  • הייתי לוקחת את "החיים הם רומן" או את "עלובי החיים".
  • איפה נמצא האי הבודד שלך?
  • אי טרופי עם צמחייה שופעת וירוקה, ים תכלת מכל הכיוונים, מגוון גדול של פירות טרופיים, ואם אפשר גם בקתה קטנה על החוף. הכי קרוב למה שאני מדמיינת הם איי סיישל.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • בכתיבת שני ספריי, נתקלתי לא מעט במחסומי כתיבה. קרה לי שלא ידעתי איך להמשיך לטוות את העלילה, שהסתבכתי עם סגירת קצוות בעלילה, ושהתחבטתי עם עצמי על עתיד הדמויות שלי. כשזה קורה, אני אוהבת לעצור ולחשוב, לפעמים לשרטט ציר זמן על דף, לקרוא מחדש את הפרקים הקודמים ולתת לדימיון שלי להוביל אותי. בנוסף לזה, המחשבה על ילדים ובני נוער שיהנו מהספר ויקראו אותו בעתיד (אחותי הקטנה בת ה-11 ביניהם), מעודדת אותי להתגבר על מחסומי הכתיבה כדי להגיע לרגעים האלו.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/ משורר, אני...
  • אעזור לו להאמין בעצמו ובכישרון שלו.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • ארוחה טובה ואז סשן כתיבה, בסדר הזה.
  • מתי ואיפה את כותבת?
  • אני אוהבת לעשות "בקרי כתיבה": לקום בשבת בבוקר, להכין קפה וארוחת בוקר, ולשבת לכתוב במשך שעות רצופות. יצא לי לעשות גם "לילות כתיבה", אבל אני חושבת שאני יותר מרוכזת ויעילה בשעות הבוקר. מלבד בבית, אני אוהבת גם לכתוב בבתי קפה, ולפני שנה וחצי עשיתי "סופ"ש כתיבה" בכפר האומנים עין הוד, חוויה שזכורה לי כמוצלחת מאוד.
  • מציעים לך להשתתף בהישרדות. בא בחשבון?
  • תוכניות הריאליטי בכללי פחות מדברות אלי, אז הייתי מסרבת בנימוס.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • יותר ממיוזיקל, אני רוצה יום אחד להפוך את סדרת הספרים שלי ("המיועד ה-21", הספר השני שסיימתי לכתוב, והשלישי שיבוא) לסדרת טלוויזיה.
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהלת רומן?
  • אם היו שואלים את מאטיס בת העשר, הייתי עונה כמו בנות רבות אחרות – "הארי פוטר". אני מודה שמאז לא חשבתי על השאלה הזאת.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • הייתי חוזרת לשנת 1999, כדי לצפות בחתונה של הוריי.
  • את מי היית רוצה לפגוש?
  • ג'יי. קיי. רולינג.
  • מי הסופר הגדול בעולם?
  • ג'יי. קיי. רולינג.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • אני חושבת שלא כותבים מספיק ספרים על הדרך שבה ספרים משפיעים על התת מודע שלנו.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • בתקופה ש"המיועד ה-21" יצא לאור, הייתי באופוריה ובהתרגשות עצומה. כל התהליך של הוצאת ספרי לאור היה מרגש מאוד עבורי. היום שבו "ידיעות ספרים" עדכנו אותי במייל שהם קיבלו את ספרי להוצאה, היה אחד הימים המרגשים ביותר בחיי, אפילו צרחתי בבית והוריי נבהלו שמשהו קרה. בנוסף, כשנכנסתי לחנויות הספרים וראיתי בפעם הראשונה את הספר שלי על "האי", התרגשתי עד דמעות והרגשתי סיפוק ענק. מאז ש"המיועד ה-21" יצא לאור, התחלתי מדי פעם לעשות הרצאות בבתי ספר ולספר לילדים על מאחוריי הקלעים של כתיבת ספר. בסוף של אחת ההרצאות בכיתה ה', כשכמה ילדים הגיעו אלי להגיד לי תודה, ילדה אחת סיפרה לי בלחש שגם היא מנסה לכתוב ספר. באותו הרגע, כשעודדתי אותה להמשיך לכתוב ולרדוף אחרי החלום שלה, ידעתי שאני רוצה להמשיך לספר על הספר כדי לתת מוטיבציה לילדים נוספים. אירוע נוסף שגרם לי להתרגשות קרה בדיוק לפני שבוע: פנתה אלי אמא וסיפרה לי בהתרגשות שהבן שלה, שבדרך כלל מתקשה בקריאה ונמצא רוב הזמן מול המחשב, התחיל לקרוא את הספר שלי ונשאב פנימה. היא רצתה להודות לי, ומבחינתי זה הכי משמעותי שיש.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחרי אם ישלחו אותך עכשיו ללימודים?
  • יש הרבה נושאים שמעניינים אותי, אך עדיין לא הגעתי להחלטה. אני יודעת שאני ארצה לעבוד במקצוע שבו אוכל להשפיע לטובה על הסביבה שלי.
  • מה השיא האישי שלך בשעות כתיבה רצופות?
  • אני חושבת שחמש שעות. יש רגעים שבהם האצבעות שלי רצות על המקלדת ואני שקועה לגמרי בתוך העלילה. בנוסף, אם יש לי תדלוק קבוע של קפה ואוכל, זה יעזור לי לייעל את הכתיבה.
  • כושר גופני - מה את עושה בעניין?
  • אני משלבת בחיים שלי ספורט, ואוהבת במיוחד לשחק טניס.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • בשגרה העמוסה שלי, אני מעדיפה להשקיע את זמן הקריאה שלי בספרים שאני נהנית מהקריאה שלהם, אבל כשאני מתחילה לקרוא ספר, אני תמיד נותנת לו צ'אנס של עשרים-שלושים עמודים לפני שאני מוותרת עליו.
עוד ראיונות עם סופרים