אֵילסְהָ ויַילדְ בָּרְחָה לַקִּרְקָס כְּדֵי לִכְתֹּב סִפְרֵי יְלָדִים. עַכְשָׁו יֵשׁ לָהּ מִרְפֶּסֶת לְיַד עֵץ לִבְנֶה, וּבָהּ הִיא מְשַׁרְבֶּטֶת קְסָמִים אֱנוֹשִׁיִּים. הִיא אוֹהֶבֶת לְהִתְחַפֵּשׂ, לֶאֱכֹל גְּבִינָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, וּלְהָשִׁיב עַל הַשְּׁאֵלָה, "אֲבָל... לָמָּה?"