בצלע גבעת המורה
זֶה מִתְקָרֵב
לָמָּה לְהַעֲמִיד פָּנִים
זֶה מִתְקָרֵב
עִם כָּל הַיִּפְעָה, הָאֹשֶׁר הַזֶּה
לַחֲזוֹת בָּאֵשׁ הַזּוֹרֶמֶת בְּעַד
עָנָן מְמֹרָט יַרְכָתַיִם
וְהָאָרֶץ מִתַּחַת, כָּל מֶרְחַבְיָה
מְכֻסָּה אוֹר אָפֹר.
זְמַן רָב מֵאָז נִּמְלַטְתִּי וָחַי.
בַּז מְדֻיָּק דּוֹאֶה מֵעָלַי חֲרִישִׁי.
רַק קוֹל הַחוֹל הַמְּחַלְחֵל. עַכְשָׁו
הָאֲדָמָה דְּמוּמָה.
הָאֲוִיר כְּמוֹ אֵפֶר שָׁקוּף
נוֹשֵׂא אֶת הַצֵּל הַקָּטָן עַד
אֵין זֵכֶר.
"עוֹד גַּחֶלֶת מִלִּים / לִפְנֵי הָאֵפֶר", כך טוביה ריבנר במוטו לספרו החדש. עוד לפני קריאת השיר הראשון, מתערערת ומתדייקת תודעתו של הקורא, בנשימה עצורה. השירים ב"עוד לפני", שנכתבו בשנתיים האחרונות, מישירים מבט חד, אירוני, אוהב וכואב בפני המוות הקרב ומהרהרים בזיכרון, בגעגועים אל האובדים ולא שבים, ביצירות אמנות, במוסיקה, בעמק יזרעאל, במתרחש כאן ועכשיו - בדיבור אינטימי, צלול ומרוחק בה בעת.
טוביה ריבנר, יליד ברטיסלבה 1924, התגורר בקיבוץ מרחביה עד פטירתו ביולי 2019. משורר, צלם, עורך, מתרגם לעברית ולגרמנית. זכה בפרסים רבים, בארץ ובאירופה. חתן פרס ישראל. ריבנר פרסם 17 ספרי שירה, אוטוביוגרפיה, מונוגרפיה על לאה גולדברג, 11 ספרים ואוטוביוגרפיה בגרמנית. שיריו תורגמו למגוון שפות.