מנואל פואיג נולד ב־1932 בעיירה הנידחת חֵנֵרָל וִיזֵ׳גָאס בלב ארגנטינה ומת בקוֶרנָוָאקָה שבמקסיקו ב־1990. הוא היה חובב קולנוע מושבע משחר ילדותו, ולמד אנגלית מצפייה באינספור סרטים הוליוודיים. בהיותו בן 13 עבר לבואנוס איירס, ושם למד בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה. ב־1957 נסע לרומא ללמוד בימוי קולנוע ועבד זמן־מה בצ׳ינצ׳יטה (בין היתר כעוזר של ויטוריו דה סיקה). אחרי ששהה בסטוקהולם ובלונדון וכן שלוש שנים בניו יורק (שם עבד כפקיד בנמל התעופה קנדי) שב לבואנוס איירס. כשתסריטיו לא זכו להצלחה רבה פנה לכתיבה ומ־1968 ואילך פרסם שמונה רומנים, וכמה מהם עובדו לסרטי קולנוע מצליחים. במקביל חיבר מחזות ותסריטים, וכמה מהם זכו בפרסים. בשנות השבעים, לאחר שנאסר באשמת שידול גבר אחר ולאחר שאחד מספריו (פרשת בואנוס איירס) נאסר לפרסום, מאס בחיים תחת השלטון הפרוניסטי, עזב את ארגנטינה וחי בגלות בברזיל, בארצות הברית ובמקסיקו.