שרלוט פרקינס גילמן נולדה בשנת 1869 בקונטיקט, ארצות הברית. היא היתה סופרת, משוררת, סוציולוגית ומרצה לשינוי חברתי. אביה נטש את המשפחה בילדותה, והיא זכתה לארבע שנים של חינוך פורמלי בלבד. בגיל צעיר נשבעה לעולם לא להתחתן, וקיוותה להקדיש את חייה לשירות הציבור, אבל ב-1882, בגיל 21, הכירו לה את צ'ארלס וולטר סטטסון, אמן, והשניים התחתנו בשנת 1884. שרלוט סטטסון נכנסה להריון כמעט מיד אחרי הנישואים, היא ילדה בת ושקעה לדיכאון עמוק שנמשך כמה שנים. לבסוף אושפזה בסנטוריום בפילדלפיה לריפוי בשיטת "טיפול במנוחה", טיפול שנוי במחלוקת לבעיות נפשיות בידי סילאס ויר מיטשל, שאסר על כל סוג של פעילות גופנית או גירוי אינטלקטואלי. כעבור חודש היא שבה לבעלה ולבתה ועברה התמוטטות עצבים. ב-1988 עזבה את סטטסון ועברה עם בתה להתגורר בקליפורניה, שם הלכה והחלימה במהירות. בראשית 1890 החלה לכתוב ולהרצות, וב-1892 פרסמה את הסיפור הקצר, שכיום הוא יצירתה הידועה ביותר, "הטפט הצהוב". קובץ שיריה ראה אור בשנה שלאחר מכן. ב-1898 היא פרסמה את ספרה הידוע ביותר, "נשים וכלכלה". עם פרסומו, ותרגומו לשבע שפות, זכתה גילמן בהערכה בינלאומית. ב-1900 היא נישאה לבן דודה, יוטון גילמן. ב-25 השנים הבאות היא כתבה ופרסמה עשרות סיפורים, מאמרים, מחקרים, רומנים, שירים ומחזות. שרלוט פרקינס גילמן היתה פמיניסטית אוטופית בתקופה שבה הישגיה נחשבו יוצאים מן הכלל לנשים, והיא מילאה תפקיד חשוב והיתה מודל לדורות של פמיניסטיות בעתיד בשל תפיסותיה ואורחות חייה החריגים. ב-1932 גילתה פרקינס שהיא חולה בסרטן השד. כעבור שלוש שנים, בגיל 75, היא נטלה את חייה.