פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин;‏ ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט.

הוא קיבל חינוך תורני מסורתי שכלל "חדר" וישיבה" ולאחר מכן עבר ללמוד אצל החסידים. את חוויותיו משתי הקבוצות היריבות הנציח בדמויות (שליליות בדרך כלל) בספרו הראשון "התועה בדרכי החיים". מאמרו הראשון התפרסם בעיתון "המליץ" בשנת 1862. בגיל 27 עבר להתגורר בווינה, ושימש כמנהל המחלקה העברית בבית דפוס הגדול של גיאורג ברג.

במהלך שנת 1878 הוציא סמולנסקין לאור שבועון בשם "המביט", שבהמשך שינה שמו ל"המביט לישראל". משנת 1868 ועד מותו ב-1885 הוציא סמולנסקין בווינה כתב עת עברי בשם "השחר". בכתב עת זה פרסם אליעזר בן-יהודה לראשונה את רעיונותיו בנוגע לתחיית השפה העברית, בחודש ניסן תרל"ט (1879), ואילו יל"ג פרסם ב"השחר" לראשונה את שירו הידוע: "קוצו של יוד" (1876). 

ספריו של סמולנסקין עסקו בעיקר בתחום המושב שבאימפריה הרוסית, שם ישבו מרבית יהודי העולם בתקופתו. מספריו:
קבורת חמור
התועה בדרכי החיים
גמול ישרים
שמחת חנף
הירושה
נקם ברית

השמורה לאבות הציונות וסופרי התחייה בהר המנוחות בירושלים.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/3xe4b7am