חקירה אמיצה, חודרנית ומבריקה של המהפכה הרפואית והמדעית המתרחשת סביב סמים פסיכדליים — והסיפור המרתק של חוויותיו הפסיכדליות משנות החיים של העיתונאי והסופר המוערך מייקל פולן.
כאשר מייקל פולן יצא לחקור כיצד משתמשים באל־אס־די ובפסילוסיבין (הרכיב הפעיל בפטריות הזיה) כדי להקל את מצוקתם של אנשים הסובלים מבעיות קשות לטיפול כמו דיכאון, התמכרות וחרדה, הוא לא התכוון לכתוב את מה שהוא ללא ספק ספרו האישי ביותר. אך משגילה כי מעבר ליכולתם של החומרים המופלאים הללו לשפר את חייהם של הלוקים בנפשם הם ניחנו גם ביכולת לסייע לאנשים בריאים לחלוטין להתמודד עם אתגרי היומיום, הוא החליט לחקור את פני השטח של התודעה בגוף ראשון ולא רק לדווח עליהם . כך יצאה לדרך הרפתקה יחידה במינה אל תוך מצבי תודעה משתנים, יחד עם צלילה עמוקה אל מחקרי המוח החדשים ביותר ואל הקהילה המחתרתית השוקקת של מטפלים פסיכדליים. פולן מסנן וממיין את התיעוד ההיסטורי כדי להפריד בין האמת על אודות הסמים המסתוריים הללו לבין המיתוסים שסובבים אותם מאז שנות השישים של המאה העשרים, כאשר קומץ של מטיפים פסיכדליים עוררו שלא במתכוון רתיעה עוצמתית ממה שהיה בזמנו שדה מחקר מבטיח.
איך לשנות את דעתך הוא ניצחון עיתונאי. שילוב אלגנטי ויוצא דופן של מדעים, ממואר, סיפור מסע, היסטוריה ורפואה. זהו תיאור של מסע אל עבר גבולות חדשים ומפתיעים בהבנתנו את התודעה, העצמי ומקומנו בעולם. הנושא האמיתי של סיפור המסע המנטלי של פולן הוא לא רק סמים פסיכדליים אלא גם התצרף הנצחי של התודעה האנושית וכיצד, בעולם המעניק לנו גם סבל וגם שמחה, נוכל לעשות את המיטב כדי להיות נוכחים באופן מלא ולמצוא משמעות בחיינו.
"גישתו ספוגה בכנות ובמודעות עצמית. המטרה שלו צודקת, המחשבה שלו צלולה והכתיבה שלו משכנעת."–הוושינגטון פוסט
"נראה שיש ספק קטן מאוד בכך שלסמים הללו יש יותר מה לתרום לפסיכיאטריה משהוכר בו עד כה." –הסאנדיי טיימס
חקירה אמיצה, חודרנית ומבריקה של המהפכה הרפואית והמדעית המתרחשת סביב סמים פסיכדליים — והסיפור המרתק של חוויותיו הפסיכדליות משנות החיים של העיתונאי והסופר המוערך מייקל פולן.
כאשר מייקל פולן יצא לחקור כיצד משתמשים באל־אס־די ובפסילוסיבין (הרכיב הפעיל בפטריות הזיה) כדי להקל את מצוקתם של אנשים הסובלים מבעיות קשות לטיפול כמו דיכאון, התמכרות וחרדה, הוא לא התכוון לכתוב את מה שהוא ללא ספק ספרו האישי ביותר. אך משגילה כי מעבר ליכולתם של החומרים המופלאים הללו לשפר את חייהם של הלוקים בנפשם הם ניחנו גם ביכולת לסייע לאנשים בריאים לחלוטין להתמודד עם אתגרי היומיום, הוא החליט לחקור את פני השטח של התודעה בגוף ראשון ולא רק לדווח עליהם . כך יצאה לדרך הרפתקה יחידה במינה אל תוך מצבי תודעה משתנים, יחד עם צלילה עמוקה אל מחקרי המוח החדשים ביותר ואל הקהילה המחתרתית השוקקת של מטפלים פסיכדליים. פולן מסנן וממיין את התיעוד ההיסטורי כדי להפריד בין האמת על אודות הסמים המסתוריים הללו לבין המיתוסים שסובבים אותם מאז שנות השישים של המאה העשרים, כאשר קומץ של מטיפים פסיכדליים עוררו שלא במתכוון רתיעה עוצמתית ממה שהיה בזמנו שדה מחקר מבטיח.
איך לשנות את דעתך הוא ניצחון עיתונאי. שילוב אלגנטי ויוצא דופן של מדעים, ממואר, סיפור מסע, היסטוריה ורפואה. זהו תיאור של מסע אל עבר גבולות חדשים ומפתיעים בהבנתנו את התודעה, העצמי ומקומנו בעולם. הנושא האמיתי של סיפור המסע המנטלי של פולן הוא לא רק סמים פסיכדליים אלא גם התצרף הנצחי של התודעה האנושית וכיצד, בעולם המעניק לנו גם סבל וגם שמחה, נוכל לעשות את המיטב כדי להיות נוכחים באופן מלא ולמצוא משמעות בחיינו.
"גישתו ספוגה בכנות ובמודעות עצמית. המטרה שלו צודקת, המחשבה שלו צלולה והכתיבה שלו משכנעת."–הוושינגטון פוסט
"נראה שיש ספק קטן מאוד בכך שלסמים הללו יש יותר מה לתרום לפסיכיאטריה משהוכר בו עד כה." –הסאנדיי טיימס
שוטר נרצח בזירה של רצח לא מפוענח. ואחר כך עוד שוטר. ואחר כך עוד אחד. מישהו מסתובב ברחובות אוסלו ורוצח שוטרים. לכל קורבנותיו יש דבר אחד במשותף: כולם נרצחו בזירות פשעים לא מפוענחים. אמון הציבור בהנהגת המשטרה ובמועצת העיר הולך ומתערער, התקשורת לא מרפה מן הפרשה.
במפלג הפשיעה האלימה מורגש ביתר שאת חסרונו של הארי הולה המפקח האגדי, שהוביל כל חקירה פלילית גדולה באוסלו ונודע כמי שבכוחו לפצח כל תיק. אלא שדווקא עכשיו, כשעמיתיו נרצחים בזה אחר זה ואחרים נתונים בסכנה מוחשית, הארי הולה איננו.
באותו זמן, באחד מבתי חולים של אוסלו, שוכב אדם פצוע קשה וחסר הכרה. המשטרה שומרת על החדר ואינה מוכנה לגלות את זהות הפצוע.
בקצב מסחרר ורב תפניות מוליך יו נסבו את קוראיו בכישרון בסבך של שחיתות פוליטית, סמים, פוליטיקה של בתי כלא ופעולות משטרתיות מפוקפקות.
"משטרה" הוא הספר העשירי בסדרת הבלש הארי הולה מאת יו נסבו.
שוטר נרצח בזירה של רצח לא מפוענח. ואחר כך עוד שוטר. ואחר כך עוד אחד. מישהו מסתובב ברחובות אוסלו ורוצח שוטרים. לכל קורבנותיו יש דבר אחד במשותף: כולם נרצחו בזירות פשעים לא מפוענחים. אמון הציבור בהנהגת המשטרה ובמועצת העיר הולך ומתערער, התקשורת לא מרפה מן הפרשה.
במפלג הפשיעה האלימה מורגש ביתר שאת חסרונו של הארי הולה המפקח האגדי, שהוביל כל חקירה פלילית גדולה באוסלו ונודע כמי שבכוחו לפצח כל תיק. אלא שדווקא עכשיו, כשעמיתיו נרצחים בזה אחר זה ואחרים נתונים בסכנה מוחשית, הארי הולה איננו.
באותו זמן, באחד מבתי חולים של אוסלו, שוכב אדם פצוע קשה וחסר הכרה. המשטרה שומרת על החדר ואינה מוכנה לגלות את זהות הפצוע.
בקצב מסחרר ורב תפניות מוליך יו נסבו את קוראיו בכישרון בסבך של שחיתות פוליטית, סמים, פוליטיקה של בתי כלא ופעולות משטרתיות מפוקפקות.
"משטרה" הוא הספר העשירי בסדרת הבלש הארי הולה מאת יו נסבו.
בסתיו 1948 שב ארנסט המינגוויי לביקור ארוך באיטליה לאחר שנעדר ממנה שלושים שנה. המפגש המחודש עם ונציה, אחת הערים האהובות עליו, סיפק השראה למעבר לנהר ואל בין העצים: זהו סיפורו של ריצ'רד קנטוול, קולונל אמריקאי פצוע מלחמה, המוצב באיטליה בסוף מלחמת העולם השנייה ומתאהב ברוזנת איטלקייה צעירה. הספר הוא מחווה שנונה, מתוקה-מרירה, לאהבה הגוברת על ההיגיון, לגמישותה של הרוח האנושית וליופייה המלכותי של ונציה, ומנגד הוא זעקה לנוכח זוועות המלחמה.
מעבר לנהר ואל בין העצים הוא הרומן הארוך האחרון שיצא לאור בימי חייו של המינגוויי. כשיצא הספר לאור ב-1950, הוא כל כך השפיע על מבקר הספרים של הניו יורק טיימס, ג'ון או'הרה, שהוא כינה את המינגוויי: "הסופר החשוב ביותר מאז שייקספיר".
ארנסט מילר הֶמינגוויי (באנגלית: Ernest Miller Hemingway; 21 ביולי 1899 - 2 ביולי 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. סגנונו הספרותי הייחודי, המאופיין בשפה תמציתית ובמשפטים דקלרטיביים קצרים, השפיע רבות על הפרוזה במאה ה-20, וכמה מספריו נחשבים כיום ליצירות מופת. המינגוויי זכה בפרס פוליצר בשנת 1953 על ספרו "הזקן והים", ובפרס נובל לספרות בשנת 1954.
בסתיו 1948 שב ארנסט המינגוויי לביקור ארוך באיטליה לאחר שנעדר ממנה שלושים שנה. המפגש המחודש עם ונציה, אחת הערים האהובות עליו, סיפק השראה למעבר לנהר ואל בין העצים: זהו סיפורו של ריצ'רד קנטוול, קולונל אמריקאי פצוע מלחמה, המוצב באיטליה בסוף מלחמת העולם השנייה ומתאהב ברוזנת איטלקייה צעירה. הספר הוא מחווה שנונה, מתוקה-מרירה, לאהבה הגוברת על ההיגיון, לגמישותה של הרוח האנושית וליופייה המלכותי של ונציה, ומנגד הוא זעקה לנוכח זוועות המלחמה.
מעבר לנהר ואל בין העצים הוא הרומן הארוך האחרון שיצא לאור בימי חייו של המינגוויי. כשיצא הספר לאור ב-1950, הוא כל כך השפיע על מבקר הספרים של הניו יורק טיימס, ג'ון או'הרה, שהוא כינה את המינגוויי: "הסופר החשוב ביותר מאז שייקספיר".
ארנסט מילר הֶמינגוויי (באנגלית: Ernest Miller Hemingway; 21 ביולי 1899 - 2 ביולי 1961) היה סופר ועיתונאי אמריקאי. סגנונו הספרותי הייחודי, המאופיין בשפה תמציתית ובמשפטים דקלרטיביים קצרים, השפיע רבות על הפרוזה במאה ה-20, וכמה מספריו נחשבים כיום ליצירות מופת. המינגוויי זכה בפרס פוליצר בשנת 1953 על ספרו "הזקן והים", ובפרס נובל לספרות בשנת 1954.
ניהול מלחמות וקיום הערכות מצב לאומיות דורשים מחשבה מעמיקה, הכרה מקצועית של הנושא וידע היסטורי.
על בסיס אלו ינותחו בספר זה הלקחים והסיבות לכשלים האסטרטגים של מקבלי ההחלטות ביחס לניהול מלחמות, ובאופן ממוקד ביחס למלחמת חרבות ברזל. הביטבוק (Bitbook), בין השאר, ינסה לענות על שאלות כמו מדוע לא הושגו מטרות הלחימה בעזה על אף ההצלחות הטקטיות וכיצד צריך היה לנהל אסטרטגית את המלחמה בכדי להגיע לתוצאות טובות יותר.
ניהול מלחמות וקיום הערכות מצב לאומיות דורשים מחשבה מעמיקה, הכרה מקצועית של הנושא וידע היסטורי.
על בסיס אלו ינותחו בספר זה הלקחים והסיבות לכשלים האסטרטגים של מקבלי ההחלטות ביחס לניהול מלחמות, ובאופן ממוקד ביחס למלחמת חרבות ברזל. הביטבוק (Bitbook), בין השאר, ינסה לענות על שאלות כמו מדוע לא הושגו מטרות הלחימה בעזה על אף ההצלחות הטקטיות וכיצד צריך היה לנהל אסטרטגית את המלחמה בכדי להגיע לתוצאות טובות יותר.
איך זה להיות גבר טרנס?
ספר זה הוא הצצה לחייו של גבר טרנסג'נדר ולהתלבטויות, לשאלות ולחוויות הרבות שתהליך להתאמה מגדרית מביא עמו. דרך חמישה שלבים - הבנה, יציאה מהארון, תהליך להתאמה מגדרית, התמודדות עם האובדן ועד לקבלה ואהבה עצמית, ג'סי חושף באופן גלוי וכן איך יצר לעצמו גבריות שקצת שונה מהנורמה.
איך זה להיות גבר טרנס?
ספר זה הוא הצצה לחייו של גבר טרנסג'נדר ולהתלבטויות, לשאלות ולחוויות הרבות שתהליך להתאמה מגדרית מביא עמו. דרך חמישה שלבים - הבנה, יציאה מהארון, תהליך להתאמה מגדרית, התמודדות עם האובדן ועד לקבלה ואהבה עצמית, ג'סי חושף באופן גלוי וכן איך יצר לעצמו גבריות שקצת שונה מהנורמה.
מה קורה כאשר נישואי הדמוקרטיה והקפיטליזם מתערערים? מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה־Financial Times ואחד מהוגי הדעות המובילים בתחום הכלכלה העולמית, מנתח בספרו פורץ הדרך את הדינמיקה בין שתי המערכות הללו וטוען כי גירושים ביניהן יהיו אסון עולמי. וולף, שמעולם לא נתפס כאדם אופטימי, לא היה מודאג כפי שהוא כיום. הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה, בעוד הסמכותנות הולכת וצוברת תאוצה. הקשרים שאמורים לחבר בין שווקים פתוחים לבחירות חופשיות והוגנות מתערערים, אפילו בלב הדמוקרטיות הגדולות – ארצות הברית ואנגליה.
בעשורים האחרונים, צמיחה כלכלית אטית, אי־שוויון גובר בחלוקת העושר, והידרדרות האמון בממשלות ובמוסדות דמוקרטיים ערערו את ערכי החירות. בכל העולם נשמעים קולות שטוענים ש"הקפיטליזם יפעל טוב יותר ללא דמוקרטיה", או להפך – "שהדמוקרטיה עדיפה ללא קפיטליזם". וולף מתמודד עם טענות אלו ומראה כיצד, על אף הכישלונות של השנים האחרונות, הקפיטליזם הדמוקרטי הוא עדיין השיטה הטובה ביותר שהמציאה האנושות לקידום שגשוג וצדק חברתי.
הספר מנתח באופן ברור ומעמיק את הגורמים למשבר, ומדגיש כי רק שילוב איתן בין עקרונות הדמוקרטיה והקפיטליזם יכול להבטיח עתיד יציב ומשגשג. וולף קורא לחיזוק אמונה משותפת בטובת הכלל ולביסוס אזרחות פעילה כאבני הבניין של חברה בריאה.
המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי המבוסס על מחקר קפדני ונתונים מוצקים הוא קריאה נחרצת לפעולה: שמירה על החירות הכלכלית לצד בחירות חופשיות והוגנות, ועידוד חלוקה שוויונית של פירות השגשוג. במבט חד ואמיץ, וולף מציע חזון חדש לתקופה מאתגרת זו, שבו פוליטיקה וכלכלה משתלבות יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. זהו קול קורא לחשבון נפש, כי עצם קיומה של הדמוקרטיה מוטל על כף המאזניים.
מרטין וולף מה־Financial Times, הוא אחד הפרשנים הכלכליים המובילים בעולם. בשנת 2000 צורף לאות כבוד למסדר האימפריה הבריטית על שירותו בעיתונות הפיננסית. ב־2013 זכה בפרס ה־Overseas Press Club of America על פרשנותו, וב־2019 זכה בפרס על הישג חיים על שם ג'רלד לוֹבּ. בשנים 2010-2011 היה חבר בוועדה העצמאית הבריטית לבנקאות. וולף הוא גם מחברם של ספרי הכלכלה The Shifts and the Shocks: What We’ve Learned—and Have Still to Learn—from the Financial Crisis, Fixing Global Finance, ו־Why Globalization Works.
"ספרו החדש של מרטין וולף משקף מודעות יוצאת דופן לשבריריותה של הציוויליזציה... המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי הוא קריאה הכרחית עבור כל מי שמעוניין להבין את הצומת המסוכן שבו נמצאת התרבות הליברלית הנאורה כיום... הישג מרשים". - Los Angeles Review of Books
"בקרב עיתונאים בתחום הכלכלה והפיננסים, אין ספק שמרטין וולף נמצא בראש הרשימה. במשך קריירה של 35 שנים, אין מישהו בקיא יותר, מחובר יותר או חד תובנה יותר מהפרשן הכלכלי הוותיק של ה־Financial Times. וולף הוא הראשון שפונים אליו בזמן משבר פיננסי, קולגה נדיב ותובעני וסטנדרט הזהב שעל פיו נמדדים אחרים... בניגוד לרבים מהפרוגרסיבים, הקריאה של וולף אינה להרס מוסדות או להפלת מנהיגיהם, אלא לדרוש מאליטות לשאת באחריות המתחייבת ממעמדן". - The Washington Post
מה קורה כאשר נישואי הדמוקרטיה והקפיטליזם מתערערים? מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הראשי של ה־Financial Times ואחד מהוגי הדעות המובילים בתחום הכלכלה העולמית, מנתח בספרו פורץ הדרך את הדינמיקה בין שתי המערכות הללו וטוען כי גירושים ביניהן יהיו אסון עולמי. וולף, שמעולם לא נתפס כאדם אופטימי, לא היה מודאג כפי שהוא כיום. הדמוקרטיה הליברלית נמצאת בנסיגה, בעוד הסמכותנות הולכת וצוברת תאוצה. הקשרים שאמורים לחבר בין שווקים פתוחים לבחירות חופשיות והוגנות מתערערים, אפילו בלב הדמוקרטיות הגדולות – ארצות הברית ואנגליה.
בעשורים האחרונים, צמיחה כלכלית אטית, אי־שוויון גובר בחלוקת העושר, והידרדרות האמון בממשלות ובמוסדות דמוקרטיים ערערו את ערכי החירות. בכל העולם נשמעים קולות שטוענים ש"הקפיטליזם יפעל טוב יותר ללא דמוקרטיה", או להפך – "שהדמוקרטיה עדיפה ללא קפיטליזם". וולף מתמודד עם טענות אלו ומראה כיצד, על אף הכישלונות של השנים האחרונות, הקפיטליזם הדמוקרטי הוא עדיין השיטה הטובה ביותר שהמציאה האנושות לקידום שגשוג וצדק חברתי.
הספר מנתח באופן ברור ומעמיק את הגורמים למשבר, ומדגיש כי רק שילוב איתן בין עקרונות הדמוקרטיה והקפיטליזם יכול להבטיח עתיד יציב ומשגשג. וולף קורא לחיזוק אמונה משותפת בטובת הכלל ולביסוס אזרחות פעילה כאבני הבניין של חברה בריאה.
המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי המבוסס על מחקר קפדני ונתונים מוצקים הוא קריאה נחרצת לפעולה: שמירה על החירות הכלכלית לצד בחירות חופשיות והוגנות, ועידוד חלוקה שוויונית של פירות השגשוג. במבט חד ואמיץ, וולף מציע חזון חדש לתקופה מאתגרת זו, שבו פוליטיקה וכלכלה משתלבות יחד למען עתיד טוב יותר לכולנו. זהו קול קורא לחשבון נפש, כי עצם קיומה של הדמוקרטיה מוטל על כף המאזניים.
מרטין וולף מה־Financial Times, הוא אחד הפרשנים הכלכליים המובילים בעולם. בשנת 2000 צורף לאות כבוד למסדר האימפריה הבריטית על שירותו בעיתונות הפיננסית. ב־2013 זכה בפרס ה־Overseas Press Club of America על פרשנותו, וב־2019 זכה בפרס על הישג חיים על שם ג'רלד לוֹבּ. בשנים 2010-2011 היה חבר בוועדה העצמאית הבריטית לבנקאות. וולף הוא גם מחברם של ספרי הכלכלה The Shifts and the Shocks: What We’ve Learned—and Have Still to Learn—from the Financial Crisis, Fixing Global Finance, ו־Why Globalization Works.
"ספרו החדש של מרטין וולף משקף מודעות יוצאת דופן לשבריריותה של הציוויליזציה... המשבר של הקפיטליזם הדמוקרטי הוא קריאה הכרחית עבור כל מי שמעוניין להבין את הצומת המסוכן שבו נמצאת התרבות הליברלית הנאורה כיום... הישג מרשים". - Los Angeles Review of Books
"בקרב עיתונאים בתחום הכלכלה והפיננסים, אין ספק שמרטין וולף נמצא בראש הרשימה. במשך קריירה של 35 שנים, אין מישהו בקיא יותר, מחובר יותר או חד תובנה יותר מהפרשן הכלכלי הוותיק של ה־Financial Times. וולף הוא הראשון שפונים אליו בזמן משבר פיננסי, קולגה נדיב ותובעני וסטנדרט הזהב שעל פיו נמדדים אחרים... בניגוד לרבים מהפרוגרסיבים, הקריאה של וולף אינה להרס מוסדות או להפלת מנהיגיהם, אלא לדרוש מאליטות לשאת באחריות המתחייבת ממעמדן". - The Washington Post
שלטון החוק נחשב לעקרון יסוד בכל מדינה דמוקרטית. מהו שלטון החוק, וכיצד באים לידי ביטוי עקרונותיו במדינת ישראל? בספר חשוב זה מבאר שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, בלשון שווה לכל נפש, את יסודות שלטון החוק, את תפקיד בית המשפט העליון בשמירה על שלטון החוק, את חובת הציות לחוק ואת חובת השמירה על ערכי הדמוקרטיה.
פרופ' יצחק זמיר עומד באופן מיוחד על הערכים ועל המוסדות שבבסיס שלטון החוק, שהכרחיים על מנת לקיים דמוקרטיה ראויה לשמה, וסוקר את המאבק שמתחולל על שלטון החוק במדינת ישראל. בין השאר, הוא מציג את המתח שבין העיקרון של שלטון החוק לבין שיקולים של ביטחון המדינה לאור פרשת קו 300, במהלכה כיהן כיועץ המשפטי של ממשלת ישראל.
פרופ' יצחק זמיר כיהן בין השאר כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית (1978-1975), כיועץ המשפטי לממשלה (1986-1978) וכשופט בית המשפט העליון (2001-1994). הוא חתן פרס ישראל לחקר המשפט, פרס יושב־ראש הכנסת לקידום שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה, פרס א.מ.ת ופרסים ואותות הוקרה נוספים.
שלטון החוק נחשב לעקרון יסוד בכל מדינה דמוקרטית. מהו שלטון החוק, וכיצד באים לידי ביטוי עקרונותיו במדינת ישראל? בספר חשוב זה מבאר שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, בלשון שווה לכל נפש, את יסודות שלטון החוק, את תפקיד בית המשפט העליון בשמירה על שלטון החוק, את חובת הציות לחוק ואת חובת השמירה על ערכי הדמוקרטיה.
פרופ' יצחק זמיר עומד באופן מיוחד על הערכים ועל המוסדות שבבסיס שלטון החוק, שהכרחיים על מנת לקיים דמוקרטיה ראויה לשמה, וסוקר את המאבק שמתחולל על שלטון החוק במדינת ישראל. בין השאר, הוא מציג את המתח שבין העיקרון של שלטון החוק לבין שיקולים של ביטחון המדינה לאור פרשת קו 300, במהלכה כיהן כיועץ המשפטי של ממשלת ישראל.
פרופ' יצחק זמיר כיהן בין השאר כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית (1978-1975), כיועץ המשפטי לממשלה (1986-1978) וכשופט בית המשפט העליון (2001-1994). הוא חתן פרס ישראל לחקר המשפט, פרס יושב־ראש הכנסת לקידום שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה, פרס א.מ.ת ופרסים ואותות הוקרה נוספים.
אין ספק שמוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא המוסד השלטוני החזק בישראל. לעוצמתו אין אח ורע בעולם. קרוב למאתיים חוקים ואינספור פסיקות בג"ץ מעניקות לו עוצמה כמעט בלתי מוגבלת. לא בכדי הנשיא אהרון ברק סיפר פעם שהמעבר מתפקיד היועמ"ש לכהונת שופט בבית המשפט העליון הייתה עבורו חוויה לא פשוטה של אובדן כוח.
באופן אבסורדי כשמדובר במוסד הראשון במעלה שאמור להגן על שלטון החוק, עוצמה זו אינה מעוגנת בשום חוק. בניגוד לרוב מדינות העולם, בהן מעמד היועמ"ש והתביעה הכללית מוסדרים בחקיקה מיוחדת, בישראל כמו בישראל, גם מוסד זה נבנה בשיטת הפרטץ' הידועה לשמצה. טלאי על גבי טלאי ללא מחשבה תחילה.
מכאן גם שני הפרדוקסים העיקריים שמונחים בבסיס המוסד: הגוף שאחראי על שמירת שלטון החוק פועל למעשה ללא סמכות מפורשת בחוק; והגוף שאמור להיות חיל המגן של זכויות האזרח (לרבות זכויותיו להליך הוגן במשפט הפלילי) הוא הגוף שתובע ומאשים את האזרחים. איך זה קרה? גם פה, כמו בספרים הקודמים בסדרה, צריך לתת את הקרדיט המרכזי לראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון, שצרכים פוליטיים מיידים הביאו אותו להפריד בין "שר המשפטים" ל"יועמ"ש" ולתת לאחרון את סמכות התביעה הכללית. את הפירות הבאושים של "יצירה מקורית" אנו נאלצים לסבול עד היום.
בן גוריון לא היה היחיד. בניגוד לטענות הנשמעות כאילו היועמ"ש ניכס לעצמו כוחות לא לו, הרי כל הסמכויות שלו ניתנו ע"י ממשלות ישראל, לרבות כאלה שבראשן עמד בנימין נתניהו. על כך ועל הפתרון המוצע בביטבוק (Bitbook) השלישי בסדרת הזמנה למשפט.
אין ספק שמוסד היועץ המשפטי לממשלה הוא המוסד השלטוני החזק בישראל. לעוצמתו אין אח ורע בעולם. קרוב למאתיים חוקים ואינספור פסיקות בג"ץ מעניקות לו עוצמה כמעט בלתי מוגבלת. לא בכדי הנשיא אהרון ברק סיפר פעם שהמעבר מתפקיד היועמ"ש לכהונת שופט בבית המשפט העליון הייתה עבורו חוויה לא פשוטה של אובדן כוח.
באופן אבסורדי כשמדובר במוסד הראשון במעלה שאמור להגן על שלטון החוק, עוצמה זו אינה מעוגנת בשום חוק. בניגוד לרוב מדינות העולם, בהן מעמד היועמ"ש והתביעה הכללית מוסדרים בחקיקה מיוחדת, בישראל כמו בישראל, גם מוסד זה נבנה בשיטת הפרטץ' הידועה לשמצה. טלאי על גבי טלאי ללא מחשבה תחילה.
מכאן גם שני הפרדוקסים העיקריים שמונחים בבסיס המוסד: הגוף שאחראי על שמירת שלטון החוק פועל למעשה ללא סמכות מפורשת בחוק; והגוף שאמור להיות חיל המגן של זכויות האזרח (לרבות זכויותיו להליך הוגן במשפט הפלילי) הוא הגוף שתובע ומאשים את האזרחים. איך זה קרה? גם פה, כמו בספרים הקודמים בסדרה, צריך לתת את הקרדיט המרכזי לראש ממשלתנו הראשון, דוד בן גוריון, שצרכים פוליטיים מיידים הביאו אותו להפריד בין "שר המשפטים" ל"יועמ"ש" ולתת לאחרון את סמכות התביעה הכללית. את הפירות הבאושים של "יצירה מקורית" אנו נאלצים לסבול עד היום.
בן גוריון לא היה היחיד. בניגוד לטענות הנשמעות כאילו היועמ"ש ניכס לעצמו כוחות לא לו, הרי כל הסמכויות שלו ניתנו ע"י ממשלות ישראל, לרבות כאלה שבראשן עמד בנימין נתניהו. על כך ועל הפתרון המוצע בביטבוק (Bitbook) השלישי בסדרת הזמנה למשפט.
מה כבר יכול להיות מצחיק עד דמעות – אבל גם מתסכל עד מאוד?
מדאיג עד כדי נדודי שינה – אבל גם מעורר גאווה ואופטימיות?
מרתיח את הדם – אבל גם מרתק אינטלקטואלית?
התשובה היא: "הקומדיה הממשלתית".
הספר שלפנינו נכתב מנקודת מבטו של הפילוסוף היחיד בהיסטוריה שזכה לכהן בתור שר האוצר, שר האנרגיה, חבר הקבינט, ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של מדינה כלשהי. הסופר והפילוסוף, ד"ר יובל שטייניץ, מתאר ביד אומן, בהומור משובח ובתובנות פילוסופיות מאלפות, את עשרות המאבקים והמשברים שהתחוללו במדינת ישראל בעשורים האחרונים.
האיש, החתום על המצאת התקציב הדו-שנתי, על קבלתנו ל-OECD, על חשיפתו של הכור הגרעיני בסוריה, על חקירתם של המחדלים המודיעיניים בעיראק ובלוב ועל "התוכנית הרוסית-אמריקאית" לפירוק הנשק הכימי בסוריה – החליט להפתיע את כולנו ולגלות כיצד באמת התרחשו הדברים מאחורי הקלעים.
זהו ספרו השביעי של המחבר. ספרו הראשון, הזמנה לפילוסופיה, זכה למספר הלא ייאמן של 74 (!) מהדורות והדפסות, ונהפך לספר הפילוסופיה הנמכר ביותר בתולדות ישראל.
מה כבר יכול להיות מצחיק עד דמעות – אבל גם מתסכל עד מאוד?
מדאיג עד כדי נדודי שינה – אבל גם מעורר גאווה ואופטימיות?
מרתיח את הדם – אבל גם מרתק אינטלקטואלית?
התשובה היא: "הקומדיה הממשלתית".
הספר שלפנינו נכתב מנקודת מבטו של הפילוסוף היחיד בהיסטוריה שזכה לכהן בתור שר האוצר, שר האנרגיה, חבר הקבינט, ויו"ר ועדת החוץ והביטחון של מדינה כלשהי. הסופר והפילוסוף, ד"ר יובל שטייניץ, מתאר ביד אומן, בהומור משובח ובתובנות פילוסופיות מאלפות, את עשרות המאבקים והמשברים שהתחוללו במדינת ישראל בעשורים האחרונים.
האיש, החתום על המצאת התקציב הדו-שנתי, על קבלתנו ל-OECD, על חשיפתו של הכור הגרעיני בסוריה, על חקירתם של המחדלים המודיעיניים בעיראק ובלוב ועל "התוכנית הרוסית-אמריקאית" לפירוק הנשק הכימי בסוריה – החליט להפתיע את כולנו ולגלות כיצד באמת התרחשו הדברים מאחורי הקלעים.
זהו ספרו השביעי של המחבר. ספרו הראשון, הזמנה לפילוסופיה, זכה למספר הלא ייאמן של 74 (!) מהדורות והדפסות, ונהפך לספר הפילוסופיה הנמכר ביותר בתולדות ישראל.
האם אתם, הטיפוסים האדומים, נוטים לשקר יותר מחבריכם הצהובים? והאם אתם, הכחולים, מגיבים לשקרים בצורה שונה מהירוקים?
פרויקט טיפוסֵי הצבע של תומס אריקסון מגיע סוף־סוף לשאלת השקרים, ובוחן אותה בדרכו המיוחדת של מחבר רבי־המכר השוודי.
בספרו מוקף בשקרנים אריקסון מפגיש אותנו עם כמה מהשקרנים הבולטים של המין האנושי, בודק שלל נושאים כמו הסיבות האמיתיות לכך שאנו משקרים, שואל כיצד ניתן ליצור שקרים אמינים וכיצד אפשר לחשוף שקרנים, ומסתמך על תורת ארבעת הצבעים שלו כדי לבדוק כיצד ארבעת טיפוסי הצבע מתמודדים עם שקרים ועם שקרנים.
בעולם מלא שקרנים, קונספירציות ואמיתות אלטרנטיביות, אין כמו כתב ההגנה הרענן והנלהב של אריקסון על האמת להזכיר לנו אמיתות פשוטות על אמת ושקר, וגם לעזור לנו להתמודד עם שקרנים, יהיה צבעם אשר יהיה.
תומס אריקסון הוא חוקר מדעֵי ההתנהגות ומומחה לתקשורת שוודי. לצד עבודתו עם קבוצות מנהלים והרצאות שהוא נושא בכל רחבי אירופה, פרסם אריקסון ספרים אחדים על תקשורת והתנהגות אנושית. ספריו מוקף באידיוטים, מוקף בפסיכופתים ומוקף בבוסים גרועים תורגמו ליותר מעשרים שפות ויצאו בישראל בהוצאת כנרת־זמורה.
האם אתם, הטיפוסים האדומים, נוטים לשקר יותר מחבריכם הצהובים? והאם אתם, הכחולים, מגיבים לשקרים בצורה שונה מהירוקים?
פרויקט טיפוסֵי הצבע של תומס אריקסון מגיע סוף־סוף לשאלת השקרים, ובוחן אותה בדרכו המיוחדת של מחבר רבי־המכר השוודי.
בספרו מוקף בשקרנים אריקסון מפגיש אותנו עם כמה מהשקרנים הבולטים של המין האנושי, בודק שלל נושאים כמו הסיבות האמיתיות לכך שאנו משקרים, שואל כיצד ניתן ליצור שקרים אמינים וכיצד אפשר לחשוף שקרנים, ומסתמך על תורת ארבעת הצבעים שלו כדי לבדוק כיצד ארבעת טיפוסי הצבע מתמודדים עם שקרים ועם שקרנים.
בעולם מלא שקרנים, קונספירציות ואמיתות אלטרנטיביות, אין כמו כתב ההגנה הרענן והנלהב של אריקסון על האמת להזכיר לנו אמיתות פשוטות על אמת ושקר, וגם לעזור לנו להתמודד עם שקרנים, יהיה צבעם אשר יהיה.
תומס אריקסון הוא חוקר מדעֵי ההתנהגות ומומחה לתקשורת שוודי. לצד עבודתו עם קבוצות מנהלים והרצאות שהוא נושא בכל רחבי אירופה, פרסם אריקסון ספרים אחדים על תקשורת והתנהגות אנושית. ספריו מוקף באידיוטים, מוקף בפסיכופתים ומוקף בבוסים גרועים תורגמו ליותר מעשרים שפות ויצאו בישראל בהוצאת כנרת־זמורה.
תירגמה מגרמנית והוסיפה אחרית־דבר: אילנה המרמן
מבחר מסיפוריו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, שיצירותיו מבטאות את אי־הוודאות הקיומית של האדם בעת־החדשה בעוצמה ובדייקנות שלא פגו עד היום. המבחר, כולו בתרגום חדש, כולל חטיבה מוקדמת מיצירתו של קפקא, "התבוננות", את הסיפור הידוע – מגולות הכותרת של יצירות קפקא – "גזר־הדין", וחטיבה מאוחרת יותר ביצירתו, "רופא כפרי". אלה הם סיפורים שככל שמוסיפים וחוזרים לקרוא בהם, מגלים בהם עוד ועוד פנים ודקויות.
תירגמה מגרמנית והוסיפה אחרית־דבר: אילנה המרמן
מבחר מסיפוריו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, שיצירותיו מבטאות את אי־הוודאות הקיומית של האדם בעת־החדשה בעוצמה ובדייקנות שלא פגו עד היום. המבחר, כולו בתרגום חדש, כולל חטיבה מוקדמת מיצירתו של קפקא, "התבוננות", את הסיפור הידוע – מגולות הכותרת של יצירות קפקא – "גזר־הדין", וחטיבה מאוחרת יותר ביצירתו, "רופא כפרי". אלה הם סיפורים שככל שמוסיפים וחוזרים לקרוא בהם, מגלים בהם עוד ועוד פנים ודקויות.
הדיון והחקר אודות מחדלי שבעה באוקטובר, מתמקדים בעיקר בשני נושאים: הכשל המודיעיני, ומדיניות הממשלה. לעומת זאת, לליקויים בצד הצבאי והמבצעי ניתן משקל מועט מידי. נטייה זו נובעת בין השאר מתוך ההנחה שלקחים צבאיים וטקטיים משפיעים באופן נקודתי בלבד אך לא על המערכה כולה. לעיתים אף נראה שחלק מהנושאים הנם "אפורים", טכניים או מיועדים עבור אלו המתעמקים במקצוע הצבאי בלבד.
כיצד יש לפרוס כוחות במשימת הגנה? כיצד בונים מוצב צבאי? מהי התרבות הארגונית הנכונה ביחס למערך הלוחם צה"ל? בביטבוק (Bitbook) זה תינתן תשובה על שאלות כגון אלה תוך ניתוח הצד הצבאי והשגיאות הקשות שנעשו בתחום זה, אשר לדעת המחבר, היוו גורמים משמעותיים ודרמטיים בתוצאות שבעה באוקטובר.
הדיון והחקר אודות מחדלי שבעה באוקטובר, מתמקדים בעיקר בשני נושאים: הכשל המודיעיני, ומדיניות הממשלה. לעומת זאת, לליקויים בצד הצבאי והמבצעי ניתן משקל מועט מידי. נטייה זו נובעת בין השאר מתוך ההנחה שלקחים צבאיים וטקטיים משפיעים באופן נקודתי בלבד אך לא על המערכה כולה. לעיתים אף נראה שחלק מהנושאים הנם "אפורים", טכניים או מיועדים עבור אלו המתעמקים במקצוע הצבאי בלבד.
כיצד יש לפרוס כוחות במשימת הגנה? כיצד בונים מוצב צבאי? מהי התרבות הארגונית הנכונה ביחס למערך הלוחם צה"ל? בביטבוק (Bitbook) זה תינתן תשובה על שאלות כגון אלה תוך ניתוח הצד הצבאי והשגיאות הקשות שנעשו בתחום זה, אשר לדעת המחבר, היוו גורמים משמעותיים ודרמטיים בתוצאות שבעה באוקטובר.
הביטבוק (Bitbook) הרביעי בוחן את הצדדים הפחות מדוברים של הפסיכדליה, מעבר להבטחות הריפוי והשינוי התודעתי שתוארו בספרונים הקודמים. בספרון נבחן את המיתוסים סביב פסיכדלים ושיגעון, נעבור דרך מספר תחנות בהיסטוריה האפלה של הפסיכדלים - מניסויים של הנאצים וה-CIA ועד כתות וסיפורים של הקצנה דתית. בחלקו האחרון, נבחן מחקר עכשווי כדי לענות על השאלה מה הם האתגרים האמיתיים של פסיכדלים – טריפים קשים, משברים תודעתיים, והלם אונטולוגי – לצד השאלה כיצד ניתן להתמודד עם חוויות אלה באופן בריא.
הביטבוק (Bitbook) הרביעי בוחן את הצדדים הפחות מדוברים של הפסיכדליה, מעבר להבטחות הריפוי והשינוי התודעתי שתוארו בספרונים הקודמים. בספרון נבחן את המיתוסים סביב פסיכדלים ושיגעון, נעבור דרך מספר תחנות בהיסטוריה האפלה של הפסיכדלים - מניסויים של הנאצים וה-CIA ועד כתות וסיפורים של הקצנה דתית. בחלקו האחרון, נבחן מחקר עכשווי כדי לענות על השאלה מה הם האתגרים האמיתיים של פסיכדלים – טריפים קשים, משברים תודעתיים, והלם אונטולוגי – לצד השאלה כיצד ניתן להתמודד עם חוויות אלה באופן בריא.
בספר שלפניכם מוגש לקהל הרחב ניתוח בהיר ונגיש לסוגיית יסוד שאין מהותית ממנה עבור מדינת ישראל: השילוב בין יהדות — לדמוקרטיה. מנקודת מבט משפטית ומתוך ניסיון של עשרות שנים בשירות הציבורי ובבית המשפט העליון, עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרן ברק על המתח ועל ההפריה ההדדית בין היסוד היהודי ליסוד הדמוקרטי בהווייתה של מדינת ישראל, ומבהיר כיצד הוא רואה את השילוב הראוי בין ערכי יסוד אלו.
קוראי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יזכו להיחשף למהלך מחשבתו של אחד מגדולי המשפטנים של זמננו ושל מדינת ישראל לדורותיה, ולביאור שאין חשוב ממנו לעתיד החברה הישראלית.
פרופ' אהרן ברק הוא משפטן בעל שם עולמי, ממעצבי המשפט הישראלי והדמוקרטיה הישראלית. ברק הוא חתן פרס ישראל לחקר המשפט, כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בית המשפט העליון וכנשיא בית המשפט העליון. כיום מכהן כחבר סגל בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן.
בספר שלפניכם מוגש לקהל הרחב ניתוח בהיר ונגיש לסוגיית יסוד שאין מהותית ממנה עבור מדינת ישראל: השילוב בין יהדות — לדמוקרטיה. מנקודת מבט משפטית ומתוך ניסיון של עשרות שנים בשירות הציבורי ובבית המשפט העליון, עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרן ברק על המתח ועל ההפריה ההדדית בין היסוד היהודי ליסוד הדמוקרטי בהווייתה של מדינת ישראל, ומבהיר כיצד הוא רואה את השילוב הראוי בין ערכי יסוד אלו.
קוראי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יזכו להיחשף למהלך מחשבתו של אחד מגדולי המשפטנים של זמננו ושל מדינת ישראל לדורותיה, ולביאור שאין חשוב ממנו לעתיד החברה הישראלית.
פרופ' אהרן ברק הוא משפטן בעל שם עולמי, ממעצבי המשפט הישראלי והדמוקרטיה הישראלית. ברק הוא חתן פרס ישראל לחקר המשפט, כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, כיועץ המשפטי לממשלה, כשופט בית המשפט העליון וכנשיא בית המשפט העליון. כיום מכהן כחבר סגל בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן.
מלחמה הוא תיאור מרתק, חד-פעמי, אינטימי ורחב יריעה של אחת התקופות הסוערות ביותר בתולדות הפוליטיקה הנשיאותית האמריקאית בפרט, וההיסטוריה הגלובלית בכלל.
בוב וודוורד, שזכה פעמיים בפוליצר, חושף את ההתרחשויות מאחורי הקלעים של שלוש מלחמות – המזרח התיכון, אוקראינה והמאבק על הנשיאות בארצות הברית. הוא מתאר את הנעשה מאחורי הקלעים בשיחות המתוחות שבין הנשיא ג'ו ביידן ויועציו הבכירים עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, כשבמקביל נחשפת נשיאות הצללים של דונלד טראמפ השואף להשיב לידיו את העוצמה הפוליטית.
בדיווחים יחידים במינם מחדרי חדרים, מסוקרים גישתו של הנשיא ביידן לניהול המלחמה באוקראינה, המלחמה הקרקעית המשמעותית ביותר על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, מסלול הייסורים שהוא עובר בניסיון לגדר את הסכסוך העקוב מדם בין ישראל לארגון הטרור חמאס, כמו גם המורכבות וההשלכות יוצאות הדופן של דיפלומטיה וקבלת החלטות בערוצים חשאיים בשעת מלחמה במטרה למנוע שימוש בנשק גרעיני והידרדרות מהירה למלחמת עולם שלישית.
וודוורד קובע, שוב, את תו התקן לסוגה עילית של סיקור עיתונאי בספר מאיר עיניים ותכליתי.
בוב וודוורד, מי שחשף בזמנו את פרשת ווטרגייט, הוא מחברם של שלושה רבי-מכר #1 ברצף של ה"ניו יורק טיימס" על הנשיא טראמפ – "פחד" (2018), "Rage" (2020) ו-Peril" (2021)" עם רוברט קוסטה – וכן של ספר שמע המכיל 20 ראיונות עם טראמפ. הוא פרסם עד היום 22 רבי-מכר המסקרים את כל הנשיאים מאז ניקסון ועד ביידן.
"[וודוורד] עדיין עושה את מה שהוא עושה הכי טוב: חופר במסדרונות הכוח של וושינגטון." - הטיימס
מלחמה הוא תיאור מרתק, חד-פעמי, אינטימי ורחב יריעה של אחת התקופות הסוערות ביותר בתולדות הפוליטיקה הנשיאותית האמריקאית בפרט, וההיסטוריה הגלובלית בכלל.
בוב וודוורד, שזכה פעמיים בפוליצר, חושף את ההתרחשויות מאחורי הקלעים של שלוש מלחמות – המזרח התיכון, אוקראינה והמאבק על הנשיאות בארצות הברית. הוא מתאר את הנעשה מאחורי הקלעים בשיחות המתוחות שבין הנשיא ג'ו ביידן ויועציו הבכירים עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ועם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, כשבמקביל נחשפת נשיאות הצללים של דונלד טראמפ השואף להשיב לידיו את העוצמה הפוליטית.
בדיווחים יחידים במינם מחדרי חדרים, מסוקרים גישתו של הנשיא ביידן לניהול המלחמה באוקראינה, המלחמה הקרקעית המשמעותית ביותר על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה, מסלול הייסורים שהוא עובר בניסיון לגדר את הסכסוך העקוב מדם בין ישראל לארגון הטרור חמאס, כמו גם המורכבות וההשלכות יוצאות הדופן של דיפלומטיה וקבלת החלטות בערוצים חשאיים בשעת מלחמה במטרה למנוע שימוש בנשק גרעיני והידרדרות מהירה למלחמת עולם שלישית.
וודוורד קובע, שוב, את תו התקן לסוגה עילית של סיקור עיתונאי בספר מאיר עיניים ותכליתי.
בוב וודוורד, מי שחשף בזמנו את פרשת ווטרגייט, הוא מחברם של שלושה רבי-מכר #1 ברצף של ה"ניו יורק טיימס" על הנשיא טראמפ – "פחד" (2018), "Rage" (2020) ו-Peril" (2021)" עם רוברט קוסטה – וכן של ספר שמע המכיל 20 ראיונות עם טראמפ. הוא פרסם עד היום 22 רבי-מכר המסקרים את כל הנשיאים מאז ניקסון ועד ביידן.
"[וודוורד] עדיין עושה את מה שהוא עושה הכי טוב: חופר במסדרונות הכוח של וושינגטון." - הטיימס
שָׂרִי חָליווה, פקידה אצל רואה־חשבון, כבת 45, עברה לא מזמן להתגורר בשרון, בקדימה־צורן. בגן משחקים, בדיוק מול המרפסת התלויה של דירתה השכורה, נרצחת אָדֶל, ילדה בת 9. למשטרה שישה חשודים: שני פועלי בניין ערבים – אב ובן, שלושה צעירים, ואביה של הילדה, הפָּרוּד מאמהּ. עיניה של שָׂרִי שמו לב לַשישה זה לא כבר, בראייה פזרנית אגבית, והם יעסיקו אותה לאורך הספר. הפשר של הרצח ושל הלך־הרוח ביישוב, שהפך להיות מורעל, מטרידים אותה מבלי שיתבהרו לה.
שָׂרִי חיה את חייה מתוך תודעה מוותרת, בלי אמביציות ובלי יכולת החלטה. הסיפור־העצמי שלה מחוק, אפילו נטייתה המינית לא ברורה לה בתוך היחסים שהיא מקיימת במקביל עם סילבי, חברתה מימי השירות הצבאי, ועם קָרול, הבן של הבוס שלה, שמכאיב לה תמיד במיטות של החדרים לפי שעה. היא מעֵין "לא־היא", אשה נבלעת ופסיבית, "פרטית ומבודדת [...] שבוחרת להשכיח את עצמה"; היא "לא נלחמה לא בַּמין שלה, ולא באלמוניות שלה, ולא במיקום העלום שנקבע לה על־פני הארץ".
היא חיה את מציאות הרגע. חייה הם הווה אקראי מוחלט, פרוביזורי, בלי שתהיה מודעת למשהו שמקרין עליהם מן העבר (שממנו היא נושאת רק אִמרות מרוקאיות של אמהּ), ובלי שתהיה לה איזו משימה שמאותתת מן העתיד. ודאי שלא מדריכה אותה איזו מחשבה הנוגעת ל"למה היא פה ולמה זה ככה", וזרים לה האתוס הישראלי, דאגת העם והמדינה, המקום שבו היא חיה וההֶקשרים ההיסטוריים.
ברדוגו מצליח לגרום לשָׂרִי – לכאורה דמות לא־כְלוּמית – לרתק אותנו בזכות הפרטים הייחודיים המפליאים, הממלאים ברזולוציה יוצאת־דופן את ההווה המתגלגל שלה. תוך השתהות בסצנות לא רבות פורש הספר טקסט משולב, המהבהב בין מונולוג פנימי עקיף של שָׂרִי לבין דיבורו של המספר, עם כושר ראייה וּוירטוּאוֹזיוּת לשונית גְנֶסיניים, אך בשלל האופנים המקוריים הבֶּרדוּגוֹאיים.
הרצח, שלמרות קהותה של שָׂרִי מזעזע את עולמה, מפזר בנפשה באופן מוזר "פתיתים של אשמה אישית". אט־אט היא מתחילה לקלוט שיותר מן הרוצחים אמורה להעסיק אותה אדל, הילדה הנרצחת; מבליח בה ש"היא עצמה סוחבת איתה את אדל [...] היא כמו־נושאת עימה שתיים: אחת נוכחת ואחת מתאיינת וחדֵלה, אחת חיה ואחת מתה". ואף שזה רק מוות "בַּמובן שמכירים אותו בחיים, לא בַּמיתה", מוות שהוא "רק למות קצת", הוא מספיק על־מנת להסעיר את המחבר עד כדי התערבות בעלילה.
שָׂרִי חָליווה, פקידה אצל רואה־חשבון, כבת 45, עברה לא מזמן להתגורר בשרון, בקדימה־צורן. בגן משחקים, בדיוק מול המרפסת התלויה של דירתה השכורה, נרצחת אָדֶל, ילדה בת 9. למשטרה שישה חשודים: שני פועלי בניין ערבים – אב ובן, שלושה צעירים, ואביה של הילדה, הפָּרוּד מאמהּ. עיניה של שָׂרִי שמו לב לַשישה זה לא כבר, בראייה פזרנית אגבית, והם יעסיקו אותה לאורך הספר. הפשר של הרצח ושל הלך־הרוח ביישוב, שהפך להיות מורעל, מטרידים אותה מבלי שיתבהרו לה.
שָׂרִי חיה את חייה מתוך תודעה מוותרת, בלי אמביציות ובלי יכולת החלטה. הסיפור־העצמי שלה מחוק, אפילו נטייתה המינית לא ברורה לה בתוך היחסים שהיא מקיימת במקביל עם סילבי, חברתה מימי השירות הצבאי, ועם קָרול, הבן של הבוס שלה, שמכאיב לה תמיד במיטות של החדרים לפי שעה. היא מעֵין "לא־היא", אשה נבלעת ופסיבית, "פרטית ומבודדת [...] שבוחרת להשכיח את עצמה"; היא "לא נלחמה לא בַּמין שלה, ולא באלמוניות שלה, ולא במיקום העלום שנקבע לה על־פני הארץ".
היא חיה את מציאות הרגע. חייה הם הווה אקראי מוחלט, פרוביזורי, בלי שתהיה מודעת למשהו שמקרין עליהם מן העבר (שממנו היא נושאת רק אִמרות מרוקאיות של אמהּ), ובלי שתהיה לה איזו משימה שמאותתת מן העתיד. ודאי שלא מדריכה אותה איזו מחשבה הנוגעת ל"למה היא פה ולמה זה ככה", וזרים לה האתוס הישראלי, דאגת העם והמדינה, המקום שבו היא חיה וההֶקשרים ההיסטוריים.
ברדוגו מצליח לגרום לשָׂרִי – לכאורה דמות לא־כְלוּמית – לרתק אותנו בזכות הפרטים הייחודיים המפליאים, הממלאים ברזולוציה יוצאת־דופן את ההווה המתגלגל שלה. תוך השתהות בסצנות לא רבות פורש הספר טקסט משולב, המהבהב בין מונולוג פנימי עקיף של שָׂרִי לבין דיבורו של המספר, עם כושר ראייה וּוירטוּאוֹזיוּת לשונית גְנֶסיניים, אך בשלל האופנים המקוריים הבֶּרדוּגוֹאיים.
הרצח, שלמרות קהותה של שָׂרִי מזעזע את עולמה, מפזר בנפשה באופן מוזר "פתיתים של אשמה אישית". אט־אט היא מתחילה לקלוט שיותר מן הרוצחים אמורה להעסיק אותה אדל, הילדה הנרצחת; מבליח בה ש"היא עצמה סוחבת איתה את אדל [...] היא כמו־נושאת עימה שתיים: אחת נוכחת ואחת מתאיינת וחדֵלה, אחת חיה ואחת מתה". ואף שזה רק מוות "בַּמובן שמכירים אותו בחיים, לא בַּמיתה", מוות שהוא "רק למות קצת", הוא מספיק על־מנת להסעיר את המחבר עד כדי התערבות בעלילה.
השורשים של המשבר שבו מצוי הציבור החילוני הישראלי כיום נמצאים עמוק בהיסטוריה הציונית, ובעיקר בבחירה של תנועה לאומית חילונית לאמץ את האתוס הדתי כבסיס הלאומי שלה. השילוב הבלתי אפשרי בין ממלכתיות יתר, ליברליות חסרת גבולות ובעיקר היצמדות לזהות היהודית, מונעים מהציבור הזה לצאת מהמשבר. מה אם כך צופן העתיד לחילונים הישראלים?
השורשים של המשבר שבו מצוי הציבור החילוני הישראלי כיום נמצאים עמוק בהיסטוריה הציונית, ובעיקר בבחירה של תנועה לאומית חילונית לאמץ את האתוס הדתי כבסיס הלאומי שלה. השילוב הבלתי אפשרי בין ממלכתיות יתר, ליברליות חסרת גבולות ובעיקר היצמדות לזהות היהודית, מונעים מהציבור הזה לצאת מהמשבר. מה אם כך צופן העתיד לחילונים הישראלים?
אי שם בגליל חיה לה קבוצת 'הסוגדים'. מדובר באנשים שחיו בדרך רוחנית, לבשו בגדים צבעוניים (גלימה אדומה עם חגורה ירוקה צהובה) ונהגו בפרקטיקות רוחניות שונות (מדיטציה כל בוקר וכל ערב, מלמול טקסטים שונים ולימודם, דיאטה מיוחדת ועוד) שמטרתן הייתה להגיע לבריאות איתנה. הפרקטיקות נשאבו מכתבי הקודש שנכתבו על ידי הנביא הקדום שלהם וניתנו לו מפי הגבורה ועל בסיס פרשנויות שונות לדבריו. כך הם, בניהם ובני בניהם נהגו במשך דורות רבים. לימים קמה קבוצה שהחליטה לנטוש את הפרקטיקות הרוחניות ואת הנאמנות לנביא ולכתביו...
אין זה סוד שבדורות האחרונים מתנהל מאמץ מתמשך ליצור זהות ותרבות יהודית חילונית. ספרות שנוצרת ובתי מדרש שמוקמים מנסים להציע אלטרנטיבה לזהות היהודית הדתית שהייתה מקובלת בעבר. בחוברת זו, המחבר מציע מבט אנליטי על הניסיונות הללו, תוך ניסיון שיטתי להצביע על המגבלות המובנות בהם, על הכשלים והלולאות המוזרות שחבויות במהלכים הללו, ומתוך כך מציע הסבר להצלחותיהם החלקיות מאד. הערפל ששורר בתחום הזה נעוץ בהיעדר ניתוח מושגי (מהי יהדות – תרבות, לאום ודת; מהו ערך ועוד) ובשאלות לוגיות (מהי בכלל הגדרה ומה מטרותיה), והביטבוק (Bitbook) שלפניכם מנסה להשלים את החסר, בשפה בהירה ולא אקדמית וללא הפניות מעיקות. המסקנות עשויות להפתיע אתכם.
אי שם בגליל חיה לה קבוצת 'הסוגדים'. מדובר באנשים שחיו בדרך רוחנית, לבשו בגדים צבעוניים (גלימה אדומה עם חגורה ירוקה צהובה) ונהגו בפרקטיקות רוחניות שונות (מדיטציה כל בוקר וכל ערב, מלמול טקסטים שונים ולימודם, דיאטה מיוחדת ועוד) שמטרתן הייתה להגיע לבריאות איתנה. הפרקטיקות נשאבו מכתבי הקודש שנכתבו על ידי הנביא הקדום שלהם וניתנו לו מפי הגבורה ועל בסיס פרשנויות שונות לדבריו. כך הם, בניהם ובני בניהם נהגו במשך דורות רבים. לימים קמה קבוצה שהחליטה לנטוש את הפרקטיקות הרוחניות ואת הנאמנות לנביא ולכתביו...
אין זה סוד שבדורות האחרונים מתנהל מאמץ מתמשך ליצור זהות ותרבות יהודית חילונית. ספרות שנוצרת ובתי מדרש שמוקמים מנסים להציע אלטרנטיבה לזהות היהודית הדתית שהייתה מקובלת בעבר. בחוברת זו, המחבר מציע מבט אנליטי על הניסיונות הללו, תוך ניסיון שיטתי להצביע על המגבלות המובנות בהם, על הכשלים והלולאות המוזרות שחבויות במהלכים הללו, ומתוך כך מציע הסבר להצלחותיהם החלקיות מאד. הערפל ששורר בתחום הזה נעוץ בהיעדר ניתוח מושגי (מהי יהדות – תרבות, לאום ודת; מהו ערך ועוד) ובשאלות לוגיות (מהי בכלל הגדרה ומה מטרותיה), והביטבוק (Bitbook) שלפניכם מנסה להשלים את החסר, בשפה בהירה ולא אקדמית וללא הפניות מעיקות. המסקנות עשויות להפתיע אתכם.
שאלת השמרנות מנסרת ללא הרף בחלל השיח הפוליטי והאידאולוגי שלנו בשנים האחרונות. המושג שמרנות מקבל משמעויות שונות בתחומים שונים, כמו פוליטיקה, משפט, פילוסופיה, אידאולוגיה, דת ועוד. בכולם ניטש ויכוח ער אודות השמרנות, ולא תמיד ברור הקשר בן התחומים. מאמצים גדולים מאד מושקעים במחקר וביצירת הגות שמרנית ואנטי שמרנית.
האם ביסוד השמרנות יש תשתית פילוסופית מאחדת? האם שמרנות היא ערך? מתודה? מה השיקולים בעדה ונגדה? מה הקשר, אם בכלל ישנו כזה, בין שמרנות לבין משפט או ערכים? האם דת או אמונה דתית הן בהכרח שמרניות? כיצד מאבחנים עמדה שמרנית, ומהם השיקולים לאמץ או לדחות עמדה כזאת? ניתוח מושגי הוא כלי מועיל לפיזור ערפילים כאלו, והוא עשוי גם להביא אותנו למסקנות מפתיעות. הביטבוק (Bitbook) הזה בא להשלים את החסר, בשפה בהירה ולא אקדמית וללא הפניות מעיקות.
שאלת השמרנות מנסרת ללא הרף בחלל השיח הפוליטי והאידאולוגי שלנו בשנים האחרונות. המושג שמרנות מקבל משמעויות שונות בתחומים שונים, כמו פוליטיקה, משפט, פילוסופיה, אידאולוגיה, דת ועוד. בכולם ניטש ויכוח ער אודות השמרנות, ולא תמיד ברור הקשר בן התחומים. מאמצים גדולים מאד מושקעים במחקר וביצירת הגות שמרנית ואנטי שמרנית.
האם ביסוד השמרנות יש תשתית פילוסופית מאחדת? האם שמרנות היא ערך? מתודה? מה השיקולים בעדה ונגדה? מה הקשר, אם בכלל ישנו כזה, בין שמרנות לבין משפט או ערכים? האם דת או אמונה דתית הן בהכרח שמרניות? כיצד מאבחנים עמדה שמרנית, ומהם השיקולים לאמץ או לדחות עמדה כזאת? ניתוח מושגי הוא כלי מועיל לפיזור ערפילים כאלו, והוא עשוי גם להביא אותנו למסקנות מפתיעות. הביטבוק (Bitbook) הזה בא להשלים את החסר, בשפה בהירה ולא אקדמית וללא הפניות מעיקות.
האם דת יכולה להיות גשר לשלום ולא מחסום? האם היהודים יכולים להיחשב כמוסלמים? בספר איחוד המאמינים, תום וגנר ואליאס נאסרי באבון, יהודי ישראלי ופלסטיני נוצרי, לוקחים אותנו למסע נועז ופורץ דרך אל האפשרות של איחוד הדתות האברהמיות לדת מונותאיסטית אחת.
הביטבוק (Bitbook) מתאר את לידתו של זרם דתי אברהמי, המכונן גשר בין הדתות, פורש חזון חדשני ומפתיע לשלום במזרח התיכון. החל במקרה המטלטל של חרדי שנכנס למסגד וביקש להתפלל, ועד להחלטתו האישית של אליאס להתפלל במסגדים, בתי כנסת וכנסיות לאל האחד, זהו מסע מדהים אל האפשרות של שלום בין הדתות.
דרך סיפורים אישיים, חוויות יוצאות דופן, ופרשנות מחודשת של כתבי הקודש של הדתות, המחברים מציעים דרך חדשה לשיתוף פעולה, הנשענת על עקרונות המוסר האוניברסלי, המונותאיזם והאמונה באל אחד.
החל מפרשנות מחודשת של הקוראן המגדירה את היהודים כמוסלמים ועד להצעת מודל פדרלי אזורי לשלום, "איחוד המאמינים" הוא קריאה אמיצה לדיאלוג גלוי, לפיוס ולחשיבה מחודשת לעולם שבו הדת יכולה להיות כוח מאחד, ולא מפלג.
ביטבוק (Bitbook) זה הוא מניפסט פוליטי ורוחני המציע מודל חדש למזרח התיכון, שנשען על הדתות ומציע תקווה גדולה גם לחילונים. זהו הספר השני בסדרת השלום האברהמי, לאחר הספר המהפכה האברהמית.
כריכה: בן גביש
האם דת יכולה להיות גשר לשלום ולא מחסום? האם היהודים יכולים להיחשב כמוסלמים? בספר איחוד המאמינים, תום וגנר ואליאס נאסרי באבון, יהודי ישראלי ופלסטיני נוצרי, לוקחים אותנו למסע נועז ופורץ דרך אל האפשרות של איחוד הדתות האברהמיות לדת מונותאיסטית אחת.
הביטבוק (Bitbook) מתאר את לידתו של זרם דתי אברהמי, המכונן גשר בין הדתות, פורש חזון חדשני ומפתיע לשלום במזרח התיכון. החל במקרה המטלטל של חרדי שנכנס למסגד וביקש להתפלל, ועד להחלטתו האישית של אליאס להתפלל במסגדים, בתי כנסת וכנסיות לאל האחד, זהו מסע מדהים אל האפשרות של שלום בין הדתות.
דרך סיפורים אישיים, חוויות יוצאות דופן, ופרשנות מחודשת של כתבי הקודש של הדתות, המחברים מציעים דרך חדשה לשיתוף פעולה, הנשענת על עקרונות המוסר האוניברסלי, המונותאיזם והאמונה באל אחד.
החל מפרשנות מחודשת של הקוראן המגדירה את היהודים כמוסלמים ועד להצעת מודל פדרלי אזורי לשלום, "איחוד המאמינים" הוא קריאה אמיצה לדיאלוג גלוי, לפיוס ולחשיבה מחודשת לעולם שבו הדת יכולה להיות כוח מאחד, ולא מפלג.
ביטבוק (Bitbook) זה הוא מניפסט פוליטי ורוחני המציע מודל חדש למזרח התיכון, שנשען על הדתות ומציע תקווה גדולה גם לחילונים. זהו הספר השני בסדרת השלום האברהמי, לאחר הספר המהפכה האברהמית.
כריכה: בן גביש
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
