מעולם לא השתחררנו מהמלחמה ההיא, זו שנגעה באימת הקיום היהודי, כדבריו של המשורר חיים גורי. כל מי שחי אז זוכר את האזעקה ההיא, שבשתיים בצהריים פילחה את דממת יום הכיפורים והִכתה מדינה שלמה בהלם. הכול השתנה אחרי אותה מלחמה, שהחלה בהפתעה איומה והסתיימה כנגד כל הסיכויים בניצחון מוחץ בשתי החזיתות – מצרים וסוריה. 

במלאת 50 שנה למלחמה שטלטלה את ישראל, בחרנו להתמקד בתיעוד הכרונולוגי שלה ממרחק הזמן. בעזרת מסמכים, פרוטוקולים, דוחות מודיעיניים, תחקירים צה"ליים, עדויות משטחי הלחימה, הקלטות מחדרי הפיקוד, יומנים, ארכיונים, ישיבות ממשלה וישיבות קבינט, ביקשנו לחזור לאותה מלחמה שכל מי שחי בתקופתה עדיין נושא עמו את זיכרונותיה. 

יותר מ-2,500 חללים גבתה המלחמה, יותר מ-7,000 פצועים, כ-300 שבויים, 16 שמוגדרים עד היום כנעדרים ועשרות אלפי משפחות שחייהן השתנו לעד. 

מדינת ישראל מעולם לא שבה להיות אותה מדינה שהיתה ערב מלחמת יום הכיפורים. היא הסתיימה אמנם בניצחון ישראלי, אך הותירה אחריה טראומה לאומית וצלקת כואבת. צלקת בת 50 שנה.

1952 – אני זוכר את עצמי כילד רעב במעברת תלפיות בירושלים, שאליה הגעתי עם הורי מעיראק. גדלתי ללא מסגרת, ללא גן ילדים, ללא צעצועים וללא ספרי ילדים. במקום ספרים ולגו בנינו עגלות מארגזי עץ ושעטנו בהן במורד הכביש שהתפתל עד קצה הוואדי. הייתי ילד שורד שנלחם על קיומו בתנאים בלתי- אפשריים. כבר בגיל צעיר הייתי צריך לעבוד, כולל כשוליית סנדלר, כדי לעזור להורים שקרסו תחת עול הפרנסה. משם החל המסע המפרך שלי אל הפסגה.

1989 – המסע שלי לצמרת קרם עור וגידים כשהתמניתי למנהל הטלוויזיה הישראלית. הייתי בן 41, צעיר מנהלי הטלוויזיה. זה היה יום חג עבורי. היתה לי תחושה נפלאה של מי שכבש את ההר, ניפץ את תקרת הזכוכית והניף את הדגל. נכנסתי לחדר המנהל חדור אופוריית ניצחון משכרת – אני, ניסים משעל, בן נזימה ויחזקאל ממעברת תלפיות, יושב על הכיסא הנכסף. 

בספר שאתם מחזיקים בידיכם, שוליית הסנדלר, מלא בחשיפות ובגילויים דרמטיים על חיי האישיים, כולל מחלת הסרטן שתקפה אותי באכזריות ועדיין מאיימת על חיי; על הפגיעה באבי ובאלפים מבני דורו, שנרמסו תחת מכבש הממסד המפא"יניקי ונהפכו למתים מהלכים במעברה; על הניסיון של האליטה למחוק את תרבות העבר המפוארת שלנו בשם המטרה הנעלה של כור ההיתוך; על הקיפוח העדתי שחוויתי גם אני על בשרי ועוד. בד בבד תמצאו כאן תיעוד של שיחות אישיות שקיימתי לאורך השנים עם דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית. 

ניסים משעל, מבכירי העיתונאים בארץ, חתן פרס סוקולוב לתקשורת, היה מנכ"ל הטלוויזיה הישראלית וכאן ראש מנהלת ההקמה של ערוץ 2. בטלוויזיה שימש ככתב מדיני ופוליטי וכן הנחה תוכניות אקטואליה ובהן "מוקד", "פופוליטיקה", "שיחת ועידה" ו"משעל חם". ספריו הקודמים: "50 לישראל", "2000 שנות יהדות", "ישראל 60", "המוסד – המבצעים הגדולים", "חיסול ממוקד – המבצעים הגדולים של השב"כ", "ישראל 70", "להיות ישראלי" ו"לוחמות המוסד", היו לרבי-מכר".

"את בעצמך תבצעי את החיסול של סלאמה", אמר מייק הררי והוסיף: "איך את מרגישה לגבי זה?"

"אני לא יודעת", אמרה אריקה. "אף פעם לא הרגתי מישהו". בלבה החליטה שכדי לבצע את המשימה כראוי עליה לעשות מעצמה "כלי של צדק". כעבור כמה חודשים עמדה ליד חלון ביתה בביירות ובידיה שלט עם כפתור אדום. "אני צריכה להרוג בן אדם". אמרה לעצמה. "פעולתי צריכה להיות נטולת כל רגש אישי. לא שנאה ולא כלום". בעד החלון ראתה את מכונית השברולט קרבה. וברגע שהיא חלפה על פני הפולקסווגן הממולכדת, לחצה אריקה על הכפתור האדום. 

בפעם הראשונה עולה המסך על דמויותיהן של לוחמות המוסד, נשים עוצמתיות, נועזות, שמבצעיהן העלומים מוכיחים שהן שוות לגברים ולא אחת גם עולות עליהם. פרקי הספר עוצרי הנשימה חושפים את אופיין ומעשיהן של הלוחמות, מיולנדה בחצרו של המלך פארוק במצרים ועד דינה על סף הארכיון הגרעיני באיראן, משולה כהן שנידונה למוות בתלייה ועד סיגל שגייסה את מיטב הסוכנים, ממרסל, שניסתה לקפוץ אל מותה כדי לשים קץ לעינויים, ועד ליעל ואיזבל ודניאלה שלא היססו לחדור ללוע הארי. יש ששמעו על סילביה רפאל בלילהאמר, על סינדי בלונדון ויהודית בארגנטינה ויולה בסודאן ועליזה ששברה את תקרת הזכוכית. אך בראשונה נחשף כאן סיפורן האמיתי וגם סיפוריהן של לירון, רינה, ולינדה ששרדה מן השואה; של שלישיית ה"טריו" שהצילה את ישראל מסכנה איומה; ועוד לוחמות אמיצות, שמבצעיהן המדהימים הותרו היום לפרסום.

פרופ' מיכאל בר־זהר, ח"כ לשעבר, הוא מגדולי מומחי הריגול בישראל. חיבר כ־40 ספרים בנושאי ביטחון והיסטוריה פוליטית, בהם הביוגרפיות של דוד בן-גוריון ושמעון פרס, הממונה — על איסר הראל ושירותי הביטחון, נקמת מינכן (עם איתן הבר), קיצור תולדות ישראל, ואת הרומנים מרגל בחורף, אחים, בגידה ועוד. ספרו אניגמה הוסרט בהוליווד וזכה להצלחה רבה.

ניסים משעל, חתן פרס סוקולוב לתקשורת, היה מנכ"ל הטלוויזיה הישראלית וראש מִנהלת ההקמה של ערוץ 2. בטלוויזיה מילא תפקידים עיתונאיים בכירים, כמו כן ערך והנחה תוכניות אקטואליה ובהן: "מוקד", "פופוליטיקה", "שיחת ועידה" ו"משעל חם". ספריו הקודמים: ואלה שנות — 50 למדינת ישראל, ואלה תולדות — 2000 שנות יהדות, ישראל 60 , ישראל 70 — להיות ישראלי, והותר לפרסום.

בר־זהר ומשעל כתבו את רבי־המכר העולמיים המוסד, הלוחמים פשטו עם שחר וחיסול ממוקד.

דוד בן-גוריון מכריז על הקמת המדינה, עולים ואסירי ציון מגיעים לישראל, הצנחנים הנרגשים ליד הכותל, אריק שרון חוצה את תעלת סואץ עם תחבושת על ראשו, המהפך, סאדאת בישראל, הסכמי השלום, מסכות האב"כ של מלחמת המפרץ, רצח רבין, הזכיות ההיסטוריות של מכבי תל אביב בגביע אירופה לאלופות, גלעד שליט חוזר הביתה וכיפת ברזל מיירטת טילים – זוהי רק רשימה קצרה מתוך מאות אירועים שכל ישראלי נושא בתוכו כחלק משייכותו הלאומית, כחלק מזהותו.

בספר זה תמצאו את הישראליוּת על כל גווניה ובני-גווניה, מסלאח שבתי ועד לפינוי ימית, מהזכיות באירוויזיון ועד למחאת הקוטג'. במאמרים, בכתבות, בצילומים ובפרטי נוסטלגיה, כל מה שאנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים: "אני ישראלי".

צה"ל – המבצעים הגדולים נושא בתוכו את מורשת הגבורה, ההתנדבות ומוסר הלחימה של צבא ההגנה לישראל, ומתאר שלושים מבצעים גדולים של צה"ל מאז הקמת המדינה ועד ימינו.

בקצה המערבי המרוחק של המזנון ישב איש בודד. הוא התמסר לכוס התה ולצלחת הביסקוויטים. זה היה שר החוץ משה דיין. ניגשתי אליו.
"שלום אדוני השר", אמרתי.
הוא הרים את עינו מכוס התה ובחן אותי במבט צונן.
"מה שלומך?" מיהרתי להוסיף.
"למה אתה שואל לשלומי?", הוא ירה, "אתה מתעניין בסרטן שלי?"
איך נתניהו מתכונן לשידור החי? מדוע הוא שכב על רצפת המחלקה האורטופדית ב"שערי צדק"? איך טיפלה לילי שרון באריק בחדר האיפור? מה גרם לאהוד ברק לאיים בנטישת האולפן דקות לפני הריאיון על אסון צאלים? מה קרה בהפסקת הפרסומות בעימות בין נתניהו למרדכי? למה בגין מדד את אורך הראיונות איתו? איך חשף אריה דרעי את החוקר שרצה לספק לנו מידע לפני הריאיון איתו? עשרים הפרקים של הספר הותר לפרסום חושפים את הסיפורים, את ההדלפות ואת הדרמות שמאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית.
נוסף על הסיפורים חושף ניסים משעל תיעוד של שיחות אישיות שקיים עם דמויות מפתח בפוליטיקה הישראלית, על רקע המשברים, הסערות והדרמות שסיקר מקרוב במשך למעלה משלושים שנות קריירה. בין לבין מופיעים קטעים נבחרים מהראיונות שערך איתן לאורך השנים. הותר לפרסום לא מבקש לתאר את הביוגרפיות הפוליטיות של האישים אותם ראיין משעל, אלא מספק נקודת מבט ייחודית, המוגשת לקורא בתמהיל מרתק של מפגשים אישיים בלשכות השרים, במזנון הכנסת, באולפן, בחדר האיפור ובביתם הפרטי.
ניסים משעל, מבכירי העיתונאים בארץ, הוא חתן פרס סוקולוב לתקשורת לשנת 2006. היה מנכ"ל הטלוויזיה הישראלית וראש מנהלת ההקמה של ערוץ 2. בטלוויזיה מילא שורה של תפקידים עיתונאיים בכירים. כמו כן ערך והנחה תוכניות אקטואליה ובהן: "מוקד", "פופוליטיקה", "שיחת ועידה" ו-"משעל חם". משעל הוא בעל תואר שני במדעי המדינה. ספריו הקודמים: ואלה שנות – 50 לישראל, ואלה תולדות – 2000 שנות יהדות, ישראל 60 והמוסד – המבצעים הגדולים.

כמה דמויות נפרשו סביב בית דירות יוקרתי באחד הרבעים היותר מפוארים של דמשק. לפנות ערב ראו ג'יפ כסוף מדגם מיצובישי פאג'רו נעצר ליד הבניין. מתוכו הגיח אדם בחליפה שחורה עם זקן מטופח ונבלע בתוך הבית. הסוכנים שעמדו ברחוב מיהרו לדווח במכשירי הקשר שלהם כי "האיש" הגיע לדמשק, ועלה לדירה. הם ידעו שבדירה מחכה לו אהובתו הסודית, ניהאד חיידאר, יפהפיה סורית כבת שלושים. זוג הנאהבים הסתגר בדירה עד שעות הערב המאוחרות. כשעזב האיש את הבית, זיהו אותו העוקבים בוודאות על סמך התמונות העדכניות שהיו בידיהם. היה זה עימאד מורניה, המבוקש מספר אחת בעולם. "הוא בדרך", לחש אחד הסוכנים במכשיר הקשר. ב-22 הפרקים של המוסד מתוארים המבצעים הגדולים של הארגון מאז הקמת המדינה ועד ימינו. בסגנון קולח, בקצב עוצר נשימה, הספר חושף פרשיות עלומות מהעבר ומימינו אלה, וביניהן - חיסול עימאד מורניה; הפצצת הכור האטומי הסורי וחיסולו המסתורי של הגנרל סולימאן; קולונל האס-אס שהתגייס לשירות המוסד; המבצע המסוכן להצלת "הכלות הסוריות"; מות המדען שבנה את התותח הגדול בעולם עבור סדאם חוסיין; סוכן המוסד בלשכתו של נשיא מצרים; המרדף אחרי איש החמאס מבחוח בדובאי; המלחמה בגרעין האיראני ועוד שורה של פרשיות מרתקות על הצלחותיו (וכישלונותיו) של המוסד. בספר יש שפע גילויים חדשים שזה עתה הותרו לפרסום. הוא מבוסס על שיחות עם גורמים בכירים ועל מאות מסמכים ודיווחים מהארץ ומחו"ל.