אורלי אזולאי

אורלי אזולאי (נולדה ב-1953) היא עיתונאית וסופרת פוליטית, ומשמשת ככתבת "ידיעות אחרונות" בארצות הברית.

אזולאי, ילידת ראשון לציון, החלה את דרכה העיתונאית במהלך שירותה בצה"ל, ככתבת "בין גלים" - ביטאון חיל הים, בתקופת מלחמת יום הכיפורים.

לאחר מכן הצטרפה ל"ידיעות אחרונות" ומונתה לכתבת באזור השרון ונתניה.

בתקופה זו פרסמה סדרת כתבות שזכו להד תקשורתי רב, על המאבק בין כנופיות הפשע בנתניה.

בהמשך דרכה, מונתה לכתבת הפוליטית של העיתון וסיקרה שורה של מערכות בחירות.

אזולאי הייתה בין העיתונאים היחידים שהועמדו לדין בעבירות סוב יודיצה.

ב-1978 פרסמה כתבה אוהדת אודות מורשע בפלילים יומיים לפני מתן גזר דינו.

אזולאי הורשעה בעבירה על-פי סעיף 41 לחוק בתי המשפט והוטל עליה קנס בסך 1,000 לירות, ב-1981 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה.

ב-1983 נדחה ערעורה לבית המשפט העליון על ידי הרכב של שלושה שופטים בראשות אהרן ברק.

ב-1993 נשלחה לפריז ככתבת "ידיעות אחרונות" בצרפת. במסגרת תפקידה סיקרה את המגעים הראשונים בין נציגים ישראלים ופלסטינים, ראיינה את יאסר ערפאת במפקדת אש'ף בטוניס וערכה מספר מסעות לצפון אפריקה.

אזולאי פירסמה לראשונה את "פיקדון רבין": התחייבות שהפקיד ראש הממשלה יצחק רבין בידיו של מזכיר המדינה האמריקאי וורן כריסטופר כי ישראל תיסוג מכל רמת הגולן בתמורה לשלום מלא וסידורי ביטחון עם סוריה.

בספרה על שמעון פרס תיארה אזולאי שיחה שהתקיימה בביתו של הנשיא דאז, עזר ויצמן, זמן קצר לאחר שפרס נכנס ללשכת ראש הממשלה בעקבות רצח רבין, שבה סיפר פרס לוויצמן שנדהם לגלות את "פיקדון רבין", שעליו לא ידע הוא עצמו דבר.

ב-1996 שבה אזולאי לישראל וסיקרה את מערכת הבחירות ולאחר מכן יצאה לוושינגטון כפרשנית וכתבת העיתון בארצות הברית.

במסגרת שליחותה סיקרה ועידות שלום, בהן את הסכם ואי, את ועידת קמפ דייוויד ואת ועידת שפרדסטאון.

אזולאי יצאה למשימות עיתונאיות במדינות "ציר הרשע" ודיווחה מאיראן, מעיראק ומקוריאה הצפונית.

היא הייתה העיתונאית הישראלית הראשונה שהוזמנה לארמון המלך בריאד ודיווחה מפסגת הליגה הערבית בערב הסעודית. כמו כן סיקרה מוקדי מתיחות ברחבי העולם, בהם אפגניסטן, פקיסטן, כווית, קטר ומפקדת החזבאללה בביירות.