ז'ול ואלס

ז'ול ואלס

ז‘ול ואלס נולד ב-1832 בדרום־מזרח צרפת למורה
מחנך ולבת איכרים. ילדותו בצלו של אביו
הקשוח הייתה אומללה. מגיל צעיר מאוד היה
ואלס מודע לפערים החברתיים שנבעו לדבריו
מהיות האנשים “עבדים של הרעב“ ונדכאים של
המעמד הנמוך.
בתקופת היותו סטודנט למשפטים ובתחילת
הקריירה שלו כעיתונאי, הוא לא איחר להצטרף
לשורותיהן של קבוצות מהפכניות שונות.
בעקבות זאת הקים בעצמו, בין היתר, את העיתון
הביקורתי הידוע “ Le Cri du Peuple “ (צעקת
העם). אף על פי שנאסר וישב בכלא לא פעם
עקב פרסומיו, בסוף מלחמת צרפת-פרוסיה
ועם נפילתה של פריז ב-1871, ואלס היה אחד
ממנהיגי ומקימי הקומונה הפריזאית, ונאבק בין
היתר למען חופש העיתונות.
עם דיכוי המרד הוא נידון לעונש מוות וגלה
ללונדון, משם המשיך לפרסם נגד הדיקטטורה
בשם בדוי (Jean de la Rue). כעבור חמש שנים
קיבל חנינה וחזר, אך מת בתום שנים ספורות
בשנת 1885. נוסף לטרילוגיה החשובה שלו
“הילד“, “התלמיד“ ו“המורד“, כתב ואלס נובלות
רבות ואלפי מאמרים, וכיום שמו שגור כסמל
והוגה הדגל האדום של תנועת המאבק העממית.
 
;