אמה רייס נולדה ב 1919- בבוגוטה שבקולומביה. קרוב לגיל ארבע היא ננטשה יחד עם אחותה על ידי האישה שטיפלה בהן והשתיים נלקחו למנזר, שם נאלצו לעבוד בעבור הכנסיה. אך בגיל 19 הצליחה רייס לברוח; היא התגלגלה מקולומביה לבואנוס איירס, משם למונטווידאו — ששם נישאה לפסל הקולומביאני גיירמו בּוֹטֶרוֹ־גוטיירז. השניים עברו לפרגוואי, אך כעבור שנה נפרדו, רייס קיבלה מלגה ונסעה ללמוד אמנות פלסטית בפריז. רייס התחברה לאמנים ולאינטלקטואלים הפריזאיים, בהם ז'אן פול סארטר, פייר פאולו פזוליני, אלזה מורנטה, אלברטו מורביה, דייגו ריברה ואמנים נוספים. היא נישאה לרופא צרפתי שגר בקרבת בורדו, אך חיי הנדודים שלה המשיכו; היא חיה ברומא, בתל אביב, בפריז ובבורדו. עבודתה האמנותית הביאה אותה לארה"ב, לקולומביה ולמקסיקו, ששם אצרה את תערוכתה האחרונה של פרידה קאהלו. רבים מעידים שאמה רייס הייתה בעלת אישיות כובשת, וכי בפריז הפכה להיות "הסנדקית" של אמנים כגון פרננדו בוטרו, קבאיירו, בַּרֶרַה ואחרים. זמן קצר לפני מותה העניקה לה ממשלת צרפת את אות מסדר הכבוד לאמנויות ולספרות.