אברהם מַאפּוּ (9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו שימשו כבסיס רעיוני לתנועת הציונות; נולד בג' בטבת ה'תקס"ח (1808) בעיירה סְלובּודְקָה הסמוכה לקובנה, ונפטר בי' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח (1867) בקניגסברג שבפרוסיה. מחבר הרומן הראשון בשפה העברית – אהבת ציון‏ - שעל ליטושו שקד 20 שנה. ספריו של מאפו מתאפיינים בסגנון מקראי המשולב במליצות עסיסית, כנהוג בספרות האירופית של אותם ימים. הספרים מביעים כמיהה לחיי עם במדינתו, ללא הגבלת זכויות.