להבת נר השוקולד מצטמקת במהירות, נכשלת במשימתה לגרש את הקור. גופה של שובי מעולם לא היה כבד ושקוע כל כך. איך להקים ולחלץ את עצמה מהאמבטיה הזו שמימיה כבר פושרים ונעדרי נחמה. איך לספר, ולמי, איך לעשות שיבינו. שהרי אף אחד אינו יודע שאינה רוצה ילדים, סוד שמשתרך איתה זמן רב מדי. וכעת נולד לו סוד נוסף, אהובה עזב אותה בדיוק בגלל זה.

זהו סיפורה של שובי, אישה רומנטית וחולמנית הנושקת לארבעים; טבעונית, דתיה לשעבר, בעלת תפיסות מוצקות על העולם. 
באחד הערבים, רם, בן זוגה האוהב, עוזב את הבית לאחר עשר שנות נישואים. הסיבה – אי רצונה להביא ילדים לעולם, נושא שאותו ניסתה לטשטש במשך השנים ללא הצלחה. 
שובי הנעזבת צוללת אל תוך מסע פנימי פורע סדר, יצרי ונוקב, תוך כדי אינטראקציות עם בני משפחתה ודמויות חידתיות שמחוללות משהו בנפשה. הפרידה הכפויה מאלצת אותה להיטלטל בין ההשתוקקות להשיב את רם לזרועותיה, לבין כמיהתה לחיים חופשיים מהורות. בין צו הלב לצו החברתי – להיות "כאחת האדם".

שובי הוא ספרה הראשון של מיכל קימלמן.

דנה, בת שלושים-ומשהו, פוחדת ללדת, להתבגר ולהזדקן - "אם אכנע ואתבגר, מייד תקפוץ עלי הזיקנה, שעוקבת אחרי בשקט ורק מחכה להזדמנות לזנק ולחנוק אותי מאחור…" - אבל ההתמודדות המרכזית שאליה נדרשים דנה ודורי, בן-זוגה היא מול אמו של דורי, עדינה, החולה המדומה, ש"במקום שהזיקנה תפתיע אותה, גמרה אומר בליבה לחכות לה בשלווה. נכנסה למיטה לבושה כתונת לילה חגיגית מבד סטן כדי שהזיקנה לא תתפוס אותה לבושה בכותונת מהוהה שתפריה פרומים…"בסגנונה הישיר והוויזואלי, השזור בנימה טרגי-קומית, מצליחה המחברת להפוך את עדינה החולנית והפסיבית לדמות ססגונית וציורית. לכל אורך הרומן נעה הגיבורה בין שלל הדמויות של הסיפור על התפתחויותיו המוזרות ואינה מוצאת מנוח - עד הסוף המפתיע. הספר הוא רומן חכם וכובש, שמעורר שאלות על מהות הזוגיות ועל נאמנות, הולדת ילדים ויחסי אמהות ובנים. בלשונה הבהירה בודקת המחברת את מוסד המשפחה על מגוון צורותיו ומאירה סיטואציות יומיומיות בזווית חדשה ומקורית.