נעמת נולדה בטהראן למשפחה נוצרית.

ב-1982, בהיותה בת 16, שלוש שנים אחרי המהפכה האיראנית, נעצרה נעמת בגלל מאמר שכתבה לעיתון בית הספר המבקר את הממשלה החדשה. היא ישבה שנתיים בכלא אווין, בית סוהר לאסירים פוליטיים שפעל עוד מימי השאה. בזמן מאסרה היא נאנסה, עונתה באכזריות ונידונה למוות אולם עלי, סוהר בכיר וחבר משמרות המהפכה, שהחליט שהיא תהיה אשתו, הציל אותה. על-מנת להשתחרר מהכלא התאסלמה נעמת והתחתנה אתו, ברבות הימים נרצח עלי באיראן. נעמת הצליחה לצאת מטהראן ב-1991, ביחד עם אהובה הנוצרי מנוער, עמו התחתנה. השניים היגרו לקנדה (דרך הונגריה), הם מתגוררים בטורונטו ולהם שני בנים. ב-2007 כתבה את ספרה "האסירה מטהראן", שמגולל את קורותיה באיראן. הספר היה רב-מכר ויצא לאור ב-28 מדינות. 

נעמת זכתה על הספר בפרס הכבוד האנושי מטעם הפרלמנט האירופי ובפרס גרינזיין קאבור האיטלקי.

ספרה השני "אחרי טהראן" מספר על חייה החדשים במערב.