מירב מילאל

באחד הימים הגיעו סוף־סוף הממצאים. נקראנו לרופאה. היא הושיבה אותך, התבוננה בעיניך ואמרה לך לאט וברור, "הפטיטיס B ושחמת כבד". הייתי המומה, "שחמת כבד זה לא רק לאלכוהוליסטים?"
הרופאה הנידה בראשה לשלילה. "זו לא מחלה שמאפיינת רק אלכוהוליסטים, היא גם מאפיינת את מי שחלה בהפטיטיס B ואת יוצאי צפון אפריקה, ובייחוד יוצאי תוניס", ואתה, אבא, הגעת מתוניס...

ביד רגישה ומתוך כאב גדול פורסת לנו מירב מילאל את סיפור מחלתו של אביה, שחמת הכבד. מחלה שהפרטים עליה דלים ולאנשים מבוגרים אין דרך להירפא ממנה. בספר, המסופר כמכתב ארוך לאב המת, נפרס הקשר הייחודי בין השניים, הדמיון החיצוני ועלילת החיים שעברו יחד. זהו ספר שאומנם דן במחלה, מגלה אותה למי שאינו מכיר, אך בעיקר זהו ספר על קשר חזק, עמוק ונוגע ללב בין אב לבתו.

מירב מילאל תמיד אהבה לכתוב, אך כעת הרגישה שהיא חייבת להשמיע את קולה, למען ידעו אנשים על המחלה הנסתרת הזאת. זהו ספרה הראשון.