ישעיהו קורן (נולד ב-1940) הוא סופר ישראלי, חתן פרס ביאליק לספרות יפה (2008) על מפעל חייו ופרס ברנר לפרוזה (2013). את כתיבתו החל בשנות ה-60 המוקדמות בכתב העת "קשת". נמנה עם סופרי הגל החדש - סופרי שנות השישים של המאה ה-20, יוצרי התקופה מושפעים מהפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית מבחוץ ומבצע סיני ומלחמת ששת הימים מבית. בתחילת שנות השבעים, עם היווסדו של כתב-העת סימן קריאה, אימצו עורכיו את קורן, שהשתייך לפרוזה החדשה שביקשו לטפח. בגיליון השני של כתב-העת פורסמו לראשונה פרקים מתוך 'לוויה בצהריים', ספר שכתב קורן ב-1967 ולא מצא לו מו"ל, ובהמשך היה הספר לאחד הראשונים של הוצאת ספרי סימן קריאה. משנות ה-90 מפרסם סיפורים בעיתוני "הארץ" וב"קשת החדשה". בשנת תשס"ח 2008 זכה בפרס ביאליק לספרות יפה. בשנת 2013 זכה בפרס ברנר לפרוזה.

מספריו:
לוויה בצהריים : רומאן, תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ד 1974
תורגם לצרפתית, אנגלית וגרמנית.
יונים לא עפות בלילה : סיפורים, תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן-קריאה, תשמ"ט 1989
העומדים בלילות : נובלה וסיפורים, תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן-קריאה, תשנ"ג 1992
שתי כפות ידיים ומלה : רומאן קצר וסיפורים, תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן-קריאה, תשע"ג 2013

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/2rzeve4d