הספר שבידכם מאגד את כל השירים של יונה וולך שלא נכללו בספריה ה"תקניים". לצד שירים שלא ראו אור מעולם ונחשפים כאן לראשונה, רבים מהשירים בספר הם שירים שוולך עצמה פרסמה בחייה – ונדחו מספריה בשל היותם פרועים, בלתי ממושמעים וניסיוניים.

ספר זה פותח אפוא צוהר חדש לוולך לא־מוּצרת, לא־מצונזרת, לא־ערוכה, ומשרטט מחדש את התפתחותה של המשוררת העברית האהובה והחשובה ביותר במחצית השנייה של המאה ה־20. 

מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'.

'שירה', הספר המיתולוגי של יונה וולך, החשוב שבספריה, ראה אור לראשונה ב'ספרי סימן קריאה' ב-1976. הוא מביא את כל שירתה מראשיתה (1963) ועד 1975. 

לעולם לא אשמע את קולו המתוק של האלוהים

לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁמַע אֶת קוֹלוֹ הַמָּתוֹק שֶׁל הָאֱלֹהִים
לְעוֹלָם לֹא יַעֲבֹר עוֹד קוֹלוֹ תַּחַת חַלּוֹנִי
טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת יֵרְדוּ בַּמֶּרְחָבִים אוֹת
אֵין הָאֱלֹהִים בָּא עוֹד בְּחַלּוֹנִי
אֵיךְ אוּכַל עוֹד לִרְאוֹת אֶת גּוּפוֹ הַמָּתוֹק
לִצְלֹל בְּעֵינָיו לֹא אֵרֵד עוֹד לִשְׁלוֹת
מַבָּטִים יַחְלְפוּ בַּיְקוּם כְּמוֹ רוּחַ
אֵיךְ אֶזְכֹּר אֶת הַיֹּפִי הַזֶּה וְלֹא אֵבְךְ
יָמִים יַעַבְרוּ בְּחַיַּי כְּמוֹ רְטָטִים בַּגּוּף
לְיַד רְסִיסִים שֶׁל זִכְרֵי מַגָּע נִשְׁבָּרִים עוֹד יוֹתֵר מִבֶּכֶה
מַקְסִימָה אֶת הָאֲוִיר צוּרַת תְּנוּעָתוֹ בְּנוּעוֹ
לְעוֹלָם לֹא יַעֲבֹר קוֹל הַגַּעְגּוּעִים אֶת הַסַּף
עֵת אָדָם יְחַיֶּה כְּמוֹ מֵתָיו בְּזִכְרוֹנוֹת, כְּמוֹ הֲוָיָה
וְלוּא יַעֲמֹד מַבָּטוֹ הַמָּתוֹק לְיַד מִטָּתִי וְאֶבְכֶּה.

פרסום ראשון של טרילוגיית המחזות שכתבה יונה וולך בשנים 1971-1967. "אנדרטה של צרעת" מלווה את מערכת היחסים האלימה, היצרית והיצירתית של וולך עם מי שהיה ארוסה בגיל 21, טדיאוש ס'. דרך סיפור אהבתם, יונה וולך משרטטת כאן את דיוקנה של אומנית גדולה כאישה צעירה. המחזות כוללים גרסאות מוקדמות של רבים משיריה המפורסמים ביותר, בהם "לעולם לא אשמע את קולו המתוק של האלוהים", "תותים" ו"אתה חברה שלי" – וכן שירים ששובצו במחזות ולא פורסמו מעולם. לצד הטרילוגיה, הספר כולל תקצירים ומתווים, תסכיתי רדיו והצגות לילדים שכתבה כמעט עד יום מותה ב-1985. זהו הפרסום הגדול ביותר מתוך העיזבון של יונה וולך, והוא מעמיד את החלק הארי של הפרוזה שכתבה המשוררת.

קולה המיוחד של יונה וולך הטביע את חותמו בשירה העברית של סוף המאה העשרים, והדיו נשמעים עד היום גם בכתביהם של משוררים רבים.

שיריה האחרונים של יונה וולך פורסמו בכתב-העת 'פיוט', בעריכתו של דרור גרין, ובספר 'אור פרא', שיצא לאור בשנת 1983, שנתיים לפני מותה.

הקובץ הנוכחי מציג לראשונה שישה שירים חדשים, שלא ראו אור מעולם ('הזיכרון יוצא לטייל,', 'גדר קוצים פרושה מעל היקום...', 'אני לא רוצה שתעזוב אותי...', 'בואי בייבי...', 'הסתדלתי במראה שבפניך...').

הספר מציג גם קטעים מכתב-היד המקורי של המשוררת, שהודפסו על דפי נייר שקופים במכונת הכתיבה הישנה שלה, ועליהם הערות וסימונים בכתב ידה.

הספר הדיגיטלי כולל גם את סיפור הילדים האוטוביוגרפי 'הדרקון העצבני', שפורסם במקור בספר 'אור פרא', ולא נכלל במהדורה המודפסת של 'שירים אחרונים'.