גדלתי בשכונה קשה – עוני, אלימות, פשע וסמים היו עבורי חלק טבעי מנוף ילדותי. אבל משהו אחר הוביל אותי להסתבכויות – מנגנון הרס עצמי שפיתחתי מגיל צעיר. הייתי מרדן ובעייתי, אחד שכבר בסוף כיתה א’ הודיעו לאמו “הילד עולה כיתה, אך לא בבית ספרנו”; אחד שבחר להסתובב עם אנשים שעשו לו רע.

שום דבר לא הכין אותי לערב של ה-19 ביוני 2015. קטטה שפרצה ביני לבין אדם זר ברחוב, הסתיימה עם שוטר ששלף אקדח, ירה קליע בחזה שלי והפך אותי למשותק מהטבור ומטה. חיי ניצלו בדרך נס, אבל כשהתעוררתי מתרדמת בבית החולים זה היה למציאות חדשה ומאתגרת.

לקחתי את כל הרע שעברתי ותיעלתי אותו למקום טוב, מקום של אהבה. האמנתי שמגיעה לי אהבה, התפללתי שהיא תגיע ותודה לאל, גם מצאתי אותה. כיום אני מנטור, מרצה, סופר ומתכוון יום אחד גם לחזור ללכת. אמונה וחיוביות הם המפתח לחיים טובים יותר, וחיי הם ההוכחה שאין דבר העומד בפני הרצון.