יֵשׁ לִי שְׁטָר לִפְרֹעַ, אֵיזֶשֶׁהוּ שְׁטָר.
אֲנִי עוֹבֶדֶת יָפֶה – זֶה לֹא מַסְפִּיק,
אֲנִי כּוֹתֶבֶת יָפֶה – זֶה לֹא מַסְפִּיק,
אֲנִי מְחַיֶּכֶת בְּלִי סִבָּה – זֶה מִתְקָרֵב.
אֲנִי עֲדִינָה, הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט,
אֲנִי מְבָרֶכֶת עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ –
זֶה לֹא מַסְפִּיק, הַשְּׁטָר מוּנָף
מֵעָלַי כְּגִילְיוֹטִינָה.
אֲנִי נוֹתֶנֶת הַכֹּל לְכֻלָּם –
הַשְּׁטָר צוֹחֵק.
*
בחוץ שֶׁקֶט הוא ספרה השני של המשוררת יעל סטטמן. ספרה הראשון, בעניין הבְּעֵרה (הקיבוץ המאוחד, 2021), זכה לשבחי הביקורת ולאהדת הקהל גם יחד, והציב אותה בשורה הראשונה של המשוררות והמשוררים בני דורה. שירתה סובבת לא אחת את הכמיהה לשקט, לבית נפשי ופיזי, ועם זאת, פועם בה כל העת הדחף לערער את יסודותיו. מתוך תנועת מטוטלת זו, גם ברגעים של פריעת הסדר, עולה מתוכה בקשה - לשמוע את "קוֹל הַבְּרִית מִתּוֹךְ הֶעָנָן: לִהְיוֹת כָּאן וְלִרְצוֹת לִהְיוֹת כָּאן".
יֵשׁ לִי שְׁטָר לִפְרֹעַ, אֵיזֶשֶׁהוּ שְׁטָר.
אֲנִי עוֹבֶדֶת יָפֶה – זֶה לֹא מַסְפִּיק,
אֲנִי כּוֹתֶבֶת יָפֶה – זֶה לֹא מַסְפִּיק,
אֲנִי מְחַיֶּכֶת בְּלִי סִבָּה – זֶה מִתְקָרֵב.
אֲנִי עֲדִינָה, הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט,
אֲנִי מְבָרֶכֶת עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ –
זֶה לֹא מַסְפִּיק, הַשְּׁטָר מוּנָף
מֵעָלַי כְּגִילְיוֹטִינָה.
אֲנִי נוֹתֶנֶת הַכֹּל לְכֻלָּם –
הַשְּׁטָר צוֹחֵק.
*
בחוץ שֶׁקֶט הוא ספרה השני של המשוררת יעל סטטמן. ספרה הראשון, בעניין הבְּעֵרה (הקיבוץ המאוחד, 2021), זכה לשבחי הביקורת ולאהדת הקהל גם יחד, והציב אותה בשורה הראשונה של המשוררות והמשוררים בני דורה. שירתה סובבת לא אחת את הכמיהה לשקט, לבית נפשי ופיזי, ועם זאת, פועם בה כל העת הדחף לערער את יסודותיו. מתוך תנועת מטוטלת זו, גם ברגעים של פריעת הסדר, עולה מתוכה בקשה - לשמוע את "קוֹל הַבְּרִית מִתּוֹךְ הֶעָנָן: לִהְיוֹת כָּאן וְלִרְצוֹת לִהְיוֹת כָּאן".
"בָּרַחְתִּי וְהִשְׁאַרְתִּי מֵאֲחוֹרַי אֶת הַזָּהָב," כותבת יעל סְטַטְמָן, ונדמה שיותר משהיא מבכה את האובדן שבעזיבת בית וילדוּת, היא מציבה סימן שאלה מעל בקשת החירות המניעה את שירתה כולה. הרי מאחורי הקסם הממזרי של לשונה, מאחורי ההומור והרמיזה החושנית וקריצת החרדה, מפעמת תחושת דחיפוּת: היכן תימצא שייכות, היכן יימצא ביטחון, בעולם שהבטחת הגאולה נשללה ממנו?
"לֶאֱהֹב עַד בְּכִי אֶת בָּלָגָן הַסְּפָרִים עַל הַמַּדָּף," סטטמן עונה במקום אחד. "הִתְמַזְּגוּת הַחוּשִׁים זֶה בְּזֶה מֵרֹב חוֹם," היא אומרת באחר, ובשלישי מפרשת, "נֶחָמָה קְטַנָּה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלְךָ. מָתַי אַתָּה חוֹזֵר? קָנִיתָ מְרַכֵּךְ כְּבִיסָה?"
כמובן, אין להקיש מנחמת חולין זו אידיאליזציה של חיי המשפחה, אפילו לא של החברוּת, של האהבה הזוגית, ובכל זאת, סטטמן הולכת בנתיב ששירה טובה מהלכת בו תמיד: היא מנסה לחלץ מן היומיום רגעים קטנים של חסד ומעניקה לזולת תשומת לב שמשקלה כמשקל תפילה.
יעל סטטמן גדלה ביישוב הושעיה שבגליל התחתון ומתגוררת בתל אביב. בעניין הבערה הוא ספרה הראשון.
הקשר האנושי
את ספר ביכוריה של יעל סטטמן, בעניין הבערה, קראתי פעמיים מפאת יופיו. זהו ספר ביכורים רגיש, מורכב ובשל. שירתה (של סטטמן) עשירה, מרובדת ויונקת ממקורות שונים המדייקים את קולה הפנימי - מהיהודים הקדומים ועד לדליה רביקוביץ' והשירה הפולנית.
שירה טובה אינה ניתנת לסיכום, אך אם אפשר היה להעמיד את שירתה של יעל סטטמן על מילה אחת היתה זו החמלה, שגם ברגעיה השבירים והקשים ביור אין היא מוותרת עליה. וכך, בימים קשים ביותר ומתוך מציאות שאינה פוחדת מהשבר, מעניקות לנו מילותיה של סטטמן יופי ונחמה.
בכל סרלואי, "מקור ראשון", 12.3.21
"בָּרַחְתִּי וְהִשְׁאַרְתִּי מֵאֲחוֹרַי אֶת הַזָּהָב," כותבת יעל סְטַטְמָן, ונדמה שיותר משהיא מבכה את האובדן שבעזיבת בית וילדוּת, היא מציבה סימן שאלה מעל בקשת החירות המניעה את שירתה כולה. הרי מאחורי הקסם הממזרי של לשונה, מאחורי ההומור והרמיזה החושנית וקריצת החרדה, מפעמת תחושת דחיפוּת: היכן תימצא שייכות, היכן יימצא ביטחון, בעולם שהבטחת הגאולה נשללה ממנו?
"לֶאֱהֹב עַד בְּכִי אֶת בָּלָגָן הַסְּפָרִים עַל הַמַּדָּף," סטטמן עונה במקום אחד. "הִתְמַזְּגוּת הַחוּשִׁים זֶה בְּזֶה מֵרֹב חוֹם," היא אומרת באחר, ובשלישי מפרשת, "נֶחָמָה קְטַנָּה לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלְךָ. מָתַי אַתָּה חוֹזֵר? קָנִיתָ מְרַכֵּךְ כְּבִיסָה?"
כמובן, אין להקיש מנחמת חולין זו אידיאליזציה של חיי המשפחה, אפילו לא של החברוּת, של האהבה הזוגית, ובכל זאת, סטטמן הולכת בנתיב ששירה טובה מהלכת בו תמיד: היא מנסה לחלץ מן היומיום רגעים קטנים של חסד ומעניקה לזולת תשומת לב שמשקלה כמשקל תפילה.
יעל סטטמן גדלה ביישוב הושעיה שבגליל התחתון ומתגוררת בתל אביב. בעניין הבערה הוא ספרה הראשון.
הקשר האנושי
את ספר ביכוריה של יעל סטטמן, בעניין הבערה, קראתי פעמיים מפאת יופיו. זהו ספר ביכורים רגיש, מורכב ובשל. שירתה (של סטטמן) עשירה, מרובדת ויונקת ממקורות שונים המדייקים את קולה הפנימי - מהיהודים הקדומים ועד לדליה רביקוביץ' והשירה הפולנית.
שירה טובה אינה ניתנת לסיכום, אך אם אפשר היה להעמיד את שירתה של יעל סטטמן על מילה אחת היתה זו החמלה, שגם ברגעיה השבירים והקשים ביור אין היא מוותרת עליה. וכך, בימים קשים ביותר ומתוך מציאות שאינה פוחדת מהשבר, מעניקות לנו מילותיה של סטטמן יופי ונחמה.
בכל סרלואי, "מקור ראשון", 12.3.21
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
