סוזי כהן, צעירה ישראלית, מחליטה ביום אחד לנסוע למזרח, תחילה לתיאלנד ומשם ליפן. אולם בעוד שרבים הצעירים היוצאים למה שנודע כ"טיול אחרי הצבא", מבחינתה זוהי נסיעה לצורך בניית חיים חדשים הרחק מביתה ומארצה.
בספר זה היא מתארת ברגישות רבה את סיפור התאקלמותה בטוקיו, למן הרגע שבו החלה לעבוד כמארחת בבארים, נישואיה לאיש עסקים מקומי, ונסיונה להתאקלם בתרבות היפנית, השונה כל כך מזו שהכירה בישראל.
מעבר להיותו מעניין, זהו סיפור חשוב המאפשר לקוראים להכנס אל נבכי התרבות ותוככי המנטליות האחרת ביפן, ולא מזווית הראייה של התייר המצוי. המסלול שחוותה סוזי, מזכיר רכבת הרים הדוהרת במרץ, עולה על הפסים ויורדת מהם לסירוגין, בהתאם לזמן ולתקופה. את הקשיים שצצו בדרכה, כולל מחלת סרטן, נפילת הבורסה ביפן, אירועי הצונאמי וסכנת הדליפה מן הכורים הגרעיניים, הפכה לבסוף - מי שהגיעה כצעירה תמימה וחסתה בצילו של בעלה - להצלחה מרשימה כאשת עסקים שאינה תלויה באיש.
היא לא אמרה נואש ולאחר כל משבר מצאה פתח לדרך חדשה והעצמה נשית.
בעשר השנים האחרונות מנהלת סוזי כהן-אוקובו, חברה שעוסקת בתיירות ברחבי יפן, ומשמשת כתובת לישראלים רבים הנעזרים בשירותיה.
זהו ספר שלא תניחו מידכם עד שתסיימו לקוראו.
