ארז ביטון (1941) הוא משורר ישראלי וחתן פרס ישראל לספרות ושירה עברית לשנת 2015. ביטון שימש בעבר כיושב ראש המרכז הים-תיכוני הבינלאומי בישראל, ערך את כתב העת הספרותי "אפיריון" ועבד כעובד סוציאלי ועיתונאי.
ביטון נחשב לאחד היוצרים הראשונים שייצגו את "הקול המזרחי" – קולם של יוצאי עדות המזרח. שירתו מבטאת את שבר ההגירה ארצה, כמו גם את התרבות המזרחית הנאבקת למצוא את מקומה בתוך הפסיפס הישראלי. 

בספריו נופים חבושי עיניים ובית הפסנתרים נוגע המשורר בחוויית הכאב והבדידות של העיוורון בליריקה חשופה ומדויקת ובגעגוע לילד הרואה שהיה עד גיל 11. בספר תפרים קודח המשורר אל רובדי העומק של כאב הפציעה הקשה ב-19 בנובמבר 1951, ברחוב כ"ט בלוד שבה איבד את מאור עיניו.