בלינדה בן-עטר-קוטלר, אם לבן ותושבת קיבוץ באזור הצפון, מספרת על ההשראה לכתיבת ספרה הראשון, "מה אבא היה אומר". היא התאלמנה מבעלה גיל ז"ל, שהיה בשירות מילואים, כשהייתה בחודש שלישי להריונה ונשואה 7 חודשים.   היו שלושה אירועים משמעותיים שגרמו לה להאמין ולדבוק ברעיון כתיבת הספר (למרות הקושי האישי שלה בחשיפה ואישיותה שמחפשת פרטיות). היא הבחינה בקשיים ומצוקות רבות של בנה לאורך השנים בתהליך גידולו, והאמינה כי דרך סיפור שניתן להזדהות עם הדמויות בו, היה סיכוי לסייע לבנה ולילדים עמם גדל בהתמודדות עם מצבו המשפחתי המורכב ולא שיגרתי. כל זאת עם כמה שפחות סבל והצקות מילדים.

לנגד עינייה עומדת אהבת האדם והחי, עזרה לזולת ושמירה על הסביבה. הדבר ניכר בספרה השני "גשר הקשר".