פתח דבר
פוטנציאל לא מבוזבז
אם אתה יכול לרוץ - תרוץ. ואם אינך יכול לרוץ - תלך. ואם אינך יכול ללכת - תזחל. אבל תעשה משהו. תתקדם...1
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) לבניו
להגביר כוחות יצירה
פעם בשנה, ביום הכיפורים, במשך למעלה מאלף שנים, היה הכוהן הגדול נכנס לדביר, הוא החדר הפנימי והחשוב ביותר במשכן ובבית המקדש, ונושא תפילה קצרה.2 היו אלה כמה שורות בלבד שהיה מזדרז להעלות על שפתיו כדי שהקהל הממתין לצאתו לא יחשוש שמא אירע לו דבר־מה וייבהל.3 הוא התפלל שתהא זו שנה טובה, שנת שלום ופרנסה בשפע. הוא התפלל גם שתהא זו שנה "שלא תפיל אשה פרי בטנה".4
מדוע דווקא תפילה זו נשא הכוהן הגדול? מדוע חוזרים בכל שנה ושנה על אותה התפילה? ודאי שהפלה עשויה להיות דבר כאוב. אולם בהנחה שהזמן שעמד לרשותו של הכוהן הגדול היה מוגבל, אפשר לחשוב על בקשות שיש להן זכות קדימה בסדר העדיפויות האישי והלאומי. אפשר לחשוב על דברים כואבים יותר וצרכים גדולים יותר של היחיד ושל העם שכדאי להעלות על השפתיים בהזדמנות חשובה זו. צרכים כמו בריאות רגשית וגופנית, ביטחון, ואולי גם חינוך ומניעת זיהום אוויר, מחלות ומגפות.
על פי אחת הפרשנויות אפשר לראות את ההיריון כמשל.5 משל לרעיון, הבזק, כיוון, פוטנציאל, שנזרע ורק ממתין ללידה, להזדמנות. מחכה להתגלות במציאות. הכוהן הגדול כמו התפלל שלא תהיה ברכה שלא תתממש. שלא יהיה טוב שלא יבוא לידי ביטוי. שלא יהיה רעיון, המצאה או תנועה שנועדו להיטיב עם העולם ויישארו בגדר היריון מתמיד.6
בעקבות הכוהן הגדול גם אנו חוזרים בכל שנה על התפילה שלא יהיו לנו כוחות יצירה וחדשנות שלא נגלה ונממש.7 שבשנה הקרובה נגשים את הפוטנציאל שלנו. שהרעיונות שיקננו בנו, ינחתו על קרקע פורייה. ואם כבר נולד בנו רעיון, יוזמה, עצה, התפילה היא, כך אפשר להסיק מדברי ספר הזוהר, שיועיל לעולם וליושביו ולא ישמש רק למימוש מאווייו האישיים של בעל הרעיון.8
בדומה לפרשנות זו לתפילת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, אפשר לקרוא את המצווה הראשונה שמופיעה בתורה: "פרו ורבו ומלאו את הארץ".1 במובנה הפשוט המצווה עניינה בהבאת ילדים לעולם. ואולם גדולי החסידות מפרשים אותה גם במובנה הרוחני.2 "פרו ורבו" הוא ציווי להשלים את החסר בעולם. ציווי לממֵש את כוח השכל, להמשיך עוד אור וחיוּת לחיינו.3 זהו ציווי להגביר את כוחות היצירה בעולם על פני חוסר המיצוי.4
התפקיד שלי בעולם
מימוש פוטנציאל הוא בהחלט רעיון יפה וחשוב. אך השאלה שעלתה לא זכתה עדיין למענה. מדוע דווקא תפילה זו זוכה למקום כה חשוב בסדר העדיפויות של הכוהן הגדול.
על פי תורת הנפש היהודית, אחד הדברים המצערים בחיים האנושיים הוא לראות פוטנציאל לא ממומש. כישרון מבוזבז. זמן לא מנוצל. מנהל שיכול להפיק מעצמו יותר; יזם שמחמיץ הזדמנויות; חברה מבטיחה שהפסיקה להתפתח; תלמיד לא ממוקד; ספורטאי שבכוחו להגיע רחוק יותר; השחתת שעות על עניינים חסרי ערך; זוגיות שקרסה בלי סיבה טובה באמת; אדם, איש או אישה, צעיר או מבוגר, שמסוגל ללמוד, ליצור, לשנות, להתפתח ובמקום זאת מריק את עתותיו מול המסך.
אין זה נדיר לפגוש הורים בסדנאות ללימוד הורות וחינוך אשר מתקשים להבין מהי הבעיה של בנם או בתם הצעירים, והאם הם אכן סובלים מבעיה. הם מרגישים לא נינוחים עם משהו, אבל לא יכולים לשים עליו את האצבע. הנער או הנערה עומדים בדרישות הלימודיות, מנהלים חיים חברתיים, מבצעים את המטלות שמטילים עליהם ונשמעים להוריהם. במהרה מתברר העניין האחד. הם בטוחים שהילד או הילדה יכולים יותר. הם רואים שהפוטנציאל שלהם גבוה בהרבה, רק שהם לא מתאמצים, לא ממצים את כוחותיהם ומסתפקים בבינוניות.
בהשקפה הפנימית כשאנחנו מְרַצִּים את הסביבה, גם אם אנחנו עומדים בדרישות מאיתנו, אנחנו לא בהכרח מממשים את הפוטנציאל שלנו. אנחנו עושים זאת כשאנחנו מגלים את מלוא כוחות נפשנו ומסירים חסמים שמעכבים את גילוי אותם הכוחות.
מדוע חשוב כל כך למצות את הפוטנציאל? מדוע חשוב שלא יהיה כישרון מבוזבז, ולא יהיה רעיון שלא נולד, התגלה והתממש?
הסיבה לכך היא שפוטנציאל מבוזבז של כל אחד ואחת מאיתנו איננו רק עניינו של הפרט שמסיבות שונות נמנע מלהגשים כוחות יצירה חבויים. זהו עניין כללי הנוגע לתכלית הכוונה של הבריאה. אדם שאינו משקיע זמן ומאמץ במחשבה יצירתית, בהתפתחות, בגילוי מלוא הכישורים שניתנו לו, כמו חי חיים חסרים. החיסרון שלו משאיר לכולנו מציאות ועולם חסרים. ייתכן שהרעיון שהחמיץ הוא דבר־מה שהעולם נזקק לו. "העולם" במקרה הזה יכול להיות לא רק ציבור גדול של אנשים ודעות, כי אם אדם אחד, חבר או בן משפחה, שהיה יכול להיעזר באותם כוחות יצירה חבויים. שהרי אותו בן משפחה או חבר, אותו אדם פרטי, כמו כל אדם פרטי, הוא עולם ומלואו.5
על פי השקפה זו, שליחות חייו של האדם היא לגלות את מלוא כוחותיו.6 הכוונה כאן אינה רק לכוחות הגלויים אלא גם לכוחות הנעלמים, אלה שהאדם בעצמו אינו יודע על קיומם, ושאף לא אחד, כולל הוא, לא ידע ולא חשב שיש לו.7
חשוב להעיר כי הכוונה בגילוי הכוחות איננה שהאדם יהיה חרוץ. חריצות היא תכונה חיובית, אבל לא בה מדובר. האדם צריך לגלות את הכוחות הייחודיים לו. כלומר האדם יכול להיות פעיל, מצליח, מרוויח כסף ועדיין לבזבז את חייו. להריק אותם מבלי להגשים את תכליתו. הוא יכול להיות פעיל בתחום מאוד נדרש, ובכל זאת לא לממש את עצמו. וכשהוא לא מגשים את עצמו, הוא יהלך בעולם בתחושת חיסרון מתמיד. וזאת משום שלכל אדם ניתנים כישורים ייחודיים לו, כדי שישלים את מה שנדרש ממנו ואת הסיבה שלשמה הוא בא לעולם. הוא אולי יכול לעשות הכול, אבל לא כולם יכולים לעשות את מה שהוא צריך לעשות. ואם "בידו לנקוב מרגליות או ללטוש אבנים טובות ובמקום זאת הוא עוסק במלאכת אפיית לחם - לחטא ייחשב לו הדבר", מדגישה תורת החסידות.8
עתה ברור מדוע נושא הכוהן הגדול תפילה שלא תפיל אישה פרי בטנה. תפילה שלא יהא רעיון או כישרון מבוזבז. ההתחדשות והלידה של הרעיונות והכישרונות הן חלק ממימוש תכלית הבריאה ומילוי תפקידו של האדם בעולם.
העמדה המתוארת עד כה מציבה את אחד העקרונות המניעים והמחייבים שיש בחיינו. עיקרון שאינו מתיר לנו להסתפק בבינוניות. הוא לא מתיר לנו לוותר על איתור הכוחות הייחודיים לנו. אם ניתנו למישהו כישורים, יכולות, אפשרויות, לא די בכך שיגיד לעצמו יכולתי לעשות, יכולתי להגשים, יכולתי לפעול ולהצליח, ולהסתפק בכך שהיה יכול. הכוחות החיוביים שבו ניתנים לו כדי שיביא את הדברים מהכוח אל הפועל.9
העיקרון הזה אינו מתיר לאדם להסתפק בחיי נוחות ורווחה כלכלית או להרים ידיים למול קשיים ולהיכנע למצב הקיים. הוא מחייב כל אחד ואחת להירתם ולהיכנס לתהליך של גילוי הפוטנציאל שלו במציאות.
התחדשות ועצמיות
כיצד מממשים פוטנציאל? איך נדע שאנחנו על המסלול הנכון של גילוי הכוחות הפנימיים הייחודיים לנו? האם מימוש הכוחות מוגבל לקריירה, ללימודים, לספורט, לחשיבה עסקית או למדע? ומה לגבי שדות אחרים, חשובים לא פחות בחיינו - זוגיות, משפחה ויחסים חברתיים?
הפוך מבקש להצביע על חשיבה יצירתית כַּמרכיב העיקרי בהגשמת הפוטנציאל. זאת משום שהחשיבה היצירתית מהדקת ומכוונת את כל כוחות הנפש. היא מונעת אובדן כוחות ומעודדת את גילוי הפוטנציאל והגשמתו.
את הקשר בין מימוש פוטנציאל לחשיבה יצירתית אפשר למצוא בדוגמאות נפוצות. תארו לעצמכם שעלה במחשבתכם רעיון, רעיון גאוני לדעתכם. יצאתם לדרך מתוך אמונה בהצלחתכם. גייסתם את ההשקעה הנדרשת. שכרתם מקום. מצאתם עובדים מתאימים. פיתחתם את המוצר. אתם מצפים לפריצה הגדולה, אבל המכירות מתנהלות בעצלתיים. אתם מנסים לדחוף. משקיעים בשיווק, בפרסום, במכירות. רצים לפגישות. קמים בכל בוקר עם תובנה חדשה. ועדיין הדברים אינם מתקדמים כפי שציפיתם. בהדרגה הייאוש מתפשט. אתם כבר מוכנים להסתפק בהרבה פחות מהחזון שאיתו יצאתם לדרך. אט־אט אתם מבינים שנדרשת הכרעה - לנטוש את היוזמה, לפטר עובדים ולהתמודד עם ההשקעה האבודה או להמשיך, להתעקש, לנסות לפצח את החסם, לפתח כיוונים חדשים ולהאמין שתימצא הנוסחה להצלחה ויגיע השינוי המיוחל. כיצד תבחרו?
דילמות שטומנות בחובן סיכונים וסיכויים עשויות ללבוש צורות נוספות. כמו עבודה במקום קבוע ונוח - השכר סביר, אבל העבודה אפורה והיא צובעת את החיים באפרוריות ואתם מרגישים מתים מבפנים. אתם רוצים להפיק מעצמכם יותר ומתלבטים. האם להסתכן, להתפטר מהעבודה הנוחה ולקפוץ למים, לנסות להתפתח בתחום שעליו אתם חולמים או שהסיכון גדול מדי, מפחיד ומאיים. בשל כך אתם שוקלים האם לדחות את השינוי להזדמנות מאפשרת יותר שאולי תצוץ במהלך החיים. מה כדאי וכיצד תחליטו?
הנטייה הרווחת היא להכריע בסוגיות שכאלה על פי משתנים חיצוניים כמו סיכויי הצלחה, רמות סיכון ואינטרסים. תורת הנפש היהודית מעודדת לחשוב על הצמתים בחיינו באופן אחר ושונה מהקריטריונים הרווחים שעל פיהם אנחנו בוחנים את הדברים ומקבלים החלטות. היא מניחה את הדגש על הממד הפנימי.
אין תשובה אחת נכונה לכל המצבים. לכל מצב מתאימה תשובה משלו, וכל מצב דורש קשב ייחודי למשתנים כמו מאפייני אותו מצב, יכולותיו של האדם ומצבו הנפשי, הכלכלי והמשפחתי. עם זאת, יש הכרח בשתי תנועות פנימיות בנפש שיימצאו באדם ושאותן יש לעורר בכל המצבים. תנועות אלה הן התחדשות ועצמיות, ובכוחן להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. בכל אחת מהבחירות שלפנינו אנו מוזמנים לשאול את עצמנו אם החלופה שנבחר בה תורמת לקיום ועידוד התנועות הללו או שמא היא מפריעה להן.
התחדשות היא היכולת לראות את המציאות משתנה בכל רגע. מעגל החיים, השגרה, ההרגלים, המרוץ הכלכלי, כל אלה מסתירים לנו את ההתחדשות של העולם. המציאות אינה סטטית. היא מתחדשת באופן בלתי פוסק. תורת הסוד מעודדת לזהות את ההתחדשות הזאת בבריאה ולהגיב לה. היא דוחפת את האדם להתחדש יחד איתה.
התחדשות היא תודעה הכרחית לכל אדם, לאנשי עסקים, יזמי סטרטאפ, סוכני שירותי הביטחון וגם ללומדי תורה, להורים, למורים, ולבני זוג. הכרה בהתחדשות של כל רגע היא גם הכרה בפוטנציאל המתחדש של הרגע הנוכחי. אדם שמגלה את ההתחדשות אינו יכול להשתעמם. הוא כל הזמן מחפש ומוצא זוויות חדשות בדברים שהוא עוסק בהם. הראייה החדשה של הסוגיות המעסיקות אותו מניעה אותו להתרגש מהחידוש.
בהיעדר תודעת התחדשות, "העולם" דוחף להרדים את האדם. הוא נוטה להקהות את חושיו ולמנוע את ההתרגשות. התחדשות אינה תנועה טבעית. היא דורשת מאמץ אקטיבי של הסרת כל אותם גורמים המסתירים את ההתחדשות. ואף על פי כן היא גם אינה תנועה מלאכותית מאולצת. על פי תורת החסידות, על האדם להתחדש כל העת כי העולם, והוא בתוכו, אכן מתחדשים בכל רגע ורגע.
התנועה השנייה, לכאורה הופכית לתודעת התחדשות, היא תנועה של עצמיות. עצמיות במשמעות של חיבור פנימי שבעקבותיו הרצון של האדם אינו מותנה במציאות החיצונית. האדם מרגיש בעל זכות, ביטחון ותודעה של שליחות שמניעה אותו. יש בו ידיעה ברורה מדוע הוא עושה את הדברים. הוא אינו נתון לשליטת אופנות מתחלפות. בעקביות הוא חותר להגשים את מטרותיו. העצמיות היא התנועה בנפש שבאמצעותה הוא יוכל להתגבר על קשיים ומכשולים שיעמדו בדרכו.
תורת החסידות מרחיקה לכת בהערכתה את חשיבותן של שתי תנועות אלה. השילוב של התחדשות ועצמיות, כפי שיתבהר במהלך הספר, הוא היסוד לחשיבה יצירתית והמנוע למימושה. כשאנו מעוררים את שתי התנועות הללו, כשאנו מקפידים לטפח את תודעת ההתחדשות והחיבור לעצמיות, בכל בחירה שלא נבחר ובכל תחום שבו נעסוק, נגלה שאנחנו מממשים את עצמנו. כלומר יישום עקרונות החשיבה היצירתית על פי תורת הסוד מוביל למימוש הפוטנציאל האישי ולכן גם להגשמת תכלית הקיום האנושי.
•••
ספר זה בוחן בהרחבה מהי חשיבה יצירתית על פי תורת החסידות והקבלה, מדוע מומלץ לאמץ ולהחדיר חשיבה יצירתית לחיינו, כיצד מעודדים ומפתחים חשיבה שכזו וכיצד, לצערנו, בקלות רבה מדי מעמעמים אותה.
בנימה אישית אציין כי הפוך לא נולד בחלל ריק. שני ספריי האחרונים עסקו בעולם הרגשות על פי תורת הנפש היהודית. לנצח כל רגע מחדש (ידיעות ספרים, תשע"ו, 2015), הציג את שיטתו של בעל התניא לפיה בכל אחד ואחת תוסס מאבק מתמיד בין שתי נפשות, שהן גם שתי זהויות. משימת חיינו היא לנצח את המאבק ברגע הנוכחי. הביטוי של הניצחונות הוא היכולת להתמודד עם קשיים רגשיים כדוגמת מתחים, כעסים, עצבות, הלקאה עצמית, אטימות רגשית ובריחת המחשבות לאפיקים בלתי רצויים.
אומנות ההגבהה - המדריך להורות וחינוך על פי חוכמת היהדות (ידיעות ספרים, תשע"ז, 2017), נולד בעקבות "לנצח כל רגע מחדש", והוא מציע שיטה שלמה וסדורה שמטרתה לעזור למחנכים והורים ללמד את הילדים להתמודד עם רגשות לא־רצויים ולעורר רגשות מתוקנים ובריאים.
הפוך עוסק במימוש הפוטנציאל השכלי ובחשיבה יצירתית. הוא מזמין את הקוראים להכיר את התהליך השכלי, הנחות היסוד, התנועות הנפשיות ושיטות האימון הדרושות לצורך חשיבה יצירתית ומיצוי האינטלקט. עם זאת, הנפש, למרות ריבוי כוחותיה, רבדיה ולבושיה, היא יחידה אחת שלמה שהכוחות השונים בה משפיעים זה על זה. כך שהפוך אמנם עומד בזכות עצמו ואינו דורש קריאה מוקדמת, אבל הוא גם מרכיב חשוב בתמונה הגדולה, זו שמתקבלת עם לנצח כל רגע מחדש ואומנות ההגבהה ומאפשרת היכרות מקיפה של כוחות הנפש, האתגרים העומדים לפניה והדרך לעמוד בהם ולחיות את החיים במלואם.
