שתי יצירות על אודות שבתי צבי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שתי יצירות על אודות שבתי צבי

שתי יצירות על אודות שבתי צבי

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: יוני 2017
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 340 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 40 דק'

יעקב ברנאי

מן הבולטים בהיסטוריונים הישראלים כיום, הוא פרופ' (אמריטוס) בחוגים לתולדות עם ישראל ולימודי ישראל באוניברסיטת חיפה. מחקריו מקיפים את ההיסטוריה היהודית בעת החדשה ומתמקדים בהיסטוריה החברתית של היהודים מן המאה השבע־עשרה ועד המאה העשרים. הוא חקר את יהודי האימפריה העות'מאנית, השבתאות וההיסטוריוגרפיה היהודית. 

מספריו:
שבתאות-היבטים חברתיים (2000)
שמואל אטינגר היסטוריון, מורה ואיש ציבור (2012) 

תקציר

שבתי צבי שהופיע כמשיח בעולם היהודי במאה ה־17, הסעיר וזעזע אותו עם המרתו לאסלאם. מאז ממשיכה דמותו ממשיכה להיות נוכחת בתודעה הקולקטיבית של היהודים.
על שבתי צבי ועל משיחיותו נכתבו יצירות רבות בתחומים רבים: ספרות ושירה, ציור ואמנות מופשטת, מחקר היסטורי וכן מחזאות.
בספר זה מובאים מחזה ותסריט לא ידועים על שבתי צבי שנמצאו לאחרונה בארכיונים, שנכתבו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי אך לא הועלו על הבמה או האקרן. מחבריהם, שני יוצרים שנשכחו: משה ליבר שכתב את המחזה ושמשון יעקב קרויטנר שכתב את התסריט.הוקדמו ליצירות פרק על שבתי צבי על הבמה ועל גבי האקרן וביוגרפיות על מחברי היצירות שבספר. לספר מצורפות כמה יצירות אמנותיות בלתי ידועות משל נחום גוטמן, נדב בלוך ונחמה לבנדל ומעל גבי הכריכה יצירה בלתי ידועה של ראובן רובין.
יעקב ברנאי פרופסור (אמריטוס) להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. ספרו האחרון המראָה של אירופה, פרקים בתולדות הקהילה היהודית באזמיר במאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה (כרמל, 2015).

פרק ראשון

פתח דבר
מאת המהדיר
 
שתי היצירות המתפרסמות כאן, המחזה של משה ליבר (1936) והתסריט של שמשון יעקב קרויטנר (1943) על שבתי צבי, הגיעו לידיי בדרך דומה. במסגרת ביצוע חיפוש חומר תיעודי על מחקר השבתאות אצל נשיאי ישראל, יצחק בן- צבי וזלמן שזר, הסבה עובדת הארכיון הציוני, בתיה לשם, את תשומת לבי שמצוי גם תיק ובו חומר על בן-גוריון ושבתי צבי. הופתעתי מעט, שכן בן-גוריון, בניגוד לחבריו הנשיאים, לא גילה עניין רב בשבתי צבי. בתיק נמצאו מכתבו של קרויטנר לבן-גוריון, אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, ועשרה עמודים מתסריטו. בעקבות כך יצאתי יצאתי למסע חיפוש בלשי אחרי התסריט כולו, והגעתי תחילה לחתנו ידידיה גת, וממנו לחתנו הפרופ' שלמה יצחקי, וממנו לבתו של קרויטנר רוחמה יצחקי. היא העמידה לרשותי באדיבותה הרבה את כתב היד השלם של התסריט ותעודות נוספות הקשורות אליו ועל אביה.
 
הגעת התסריט לידיי הביאה אותי לחפש חומר נוסף על שבתי צבי באמנות האקרן והבמה ומצאתיו מפוזר במוזיאונים, בספריות ובארכיונים שונים: במוזיאון נחום גוטמן סייע בידי ערן ליטוין בהעברת צילומים דיגיטליים של ציורי התפאורה שהכין גוטמן למחזה "שבתי צבי" מאת נתן ביסטריצקי בתיאטרון האוהל בשנת 1936. הציורים והסקיצות הדיגיטליים נעשו מאלו המקוריים, המצויים בארכיון התיאטרון שבספריית בית אריאלה, ומהם קיבלתי את הרשות לחקור ולהשתמש בהם לאיור הספר שלפנינו.
 
בארכיון זה מצוי חומר רב נוסף על מחזות נוספים על שבתי צבי ונעשה בו שימוש על ידי בכתיבת המחקר. בארכיון פגשתי באקראי את פרופ' תום לוי, מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, שהפנה אותי באדיבותו למחזה בלתי ידוע נוסף על שבתי צבי מאת משה ליבר, המצוי בידי נכדו עמי נוה, מקיבוץ גלעד. עמי שמח אף להעמיד לרשותי את כתב היד של המחזה וחומר מודפס ותיעודי מגוון עליו.
 
שני הטקסטים והחומר הנלווה אליהם ומחקריהם החשובים של חוקרים כשמואל ורסס ואברהם נוברשטרן, הביאוני לאפשרות לכתוב מבוא על השבתאות באמנויות הבמה וביוגרפיות קצרות על ליבר וקרויטנר. דומני שיש בפרסום שתי היצירות משום תרומה לתולדות הספרות העברית ולתולדות דמותו הבלתי נדלית עד ימינו של שבתי צבי.
 
תודתי העמוקה נתונה לבני משפחות קרויטנר וליבר על העמדת כתבי היד, התיעוד הנוסף והסיוע במחקר. תודתי למוזיאון נחום גוטמן, לארכיון התיאטרון בבית אריאלה, לארכיון התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, לארכיון התיאטרון באוניברסיטה העברית, לספריית אוניברסיטת חיפה ולאמנית נחמה לבנדל על הרשות לפרסם תמונות מאוספיהן ועל העמדת החומר הרב על המחזות על שבתי צבי. חוקרים ובני משפחות המחברים בארץ ובחוץ-לארץ סייעו בידיי במהלך ביצוע המחקר, ואני מודה להם כאן באופן כללי ובאזכור שמם בהערות השוליים בגוף הספר.
 
הריני מודה גם לעורך הספר בני מזרחי, למעמדת הספר עדי הרשטיק ולשיר איסר ממוזיאון גוטמן.
 
ולסיום, תודה עמוקה לחברי חיים גולדגרבר ולאוניברסיטת חיפה על סיועם החומרי הנדיב, להוצאת כרמל, ולעובדים החביבים בהוצאת כרמל, על הוצאת ספרי לאור. יבואו כולם על הברכה.

יעקב ברנאי

מן הבולטים בהיסטוריונים הישראלים כיום, הוא פרופ' (אמריטוס) בחוגים לתולדות עם ישראל ולימודי ישראל באוניברסיטת חיפה. מחקריו מקיפים את ההיסטוריה היהודית בעת החדשה ומתמקדים בהיסטוריה החברתית של היהודים מן המאה השבע־עשרה ועד המאה העשרים. הוא חקר את יהודי האימפריה העות'מאנית, השבתאות וההיסטוריוגרפיה היהודית. 

מספריו:
שבתאות-היבטים חברתיים (2000)
שמואל אטינגר היסטוריון, מורה ואיש ציבור (2012) 

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: יוני 2017
  • קטגוריה: פרוזה מקור
  • מספר עמודים: 340 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 40 דק'
שתי יצירות על אודות שבתי צבי יעקב ברנאי
פתח דבר
מאת המהדיר
 
שתי היצירות המתפרסמות כאן, המחזה של משה ליבר (1936) והתסריט של שמשון יעקב קרויטנר (1943) על שבתי צבי, הגיעו לידיי בדרך דומה. במסגרת ביצוע חיפוש חומר תיעודי על מחקר השבתאות אצל נשיאי ישראל, יצחק בן- צבי וזלמן שזר, הסבה עובדת הארכיון הציוני, בתיה לשם, את תשומת לבי שמצוי גם תיק ובו חומר על בן-גוריון ושבתי צבי. הופתעתי מעט, שכן בן-גוריון, בניגוד לחבריו הנשיאים, לא גילה עניין רב בשבתי צבי. בתיק נמצאו מכתבו של קרויטנר לבן-גוריון, אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, ועשרה עמודים מתסריטו. בעקבות כך יצאתי יצאתי למסע חיפוש בלשי אחרי התסריט כולו, והגעתי תחילה לחתנו ידידיה גת, וממנו לחתנו הפרופ' שלמה יצחקי, וממנו לבתו של קרויטנר רוחמה יצחקי. היא העמידה לרשותי באדיבותה הרבה את כתב היד השלם של התסריט ותעודות נוספות הקשורות אליו ועל אביה.
 
הגעת התסריט לידיי הביאה אותי לחפש חומר נוסף על שבתי צבי באמנות האקרן והבמה ומצאתיו מפוזר במוזיאונים, בספריות ובארכיונים שונים: במוזיאון נחום גוטמן סייע בידי ערן ליטוין בהעברת צילומים דיגיטליים של ציורי התפאורה שהכין גוטמן למחזה "שבתי צבי" מאת נתן ביסטריצקי בתיאטרון האוהל בשנת 1936. הציורים והסקיצות הדיגיטליים נעשו מאלו המקוריים, המצויים בארכיון התיאטרון שבספריית בית אריאלה, ומהם קיבלתי את הרשות לחקור ולהשתמש בהם לאיור הספר שלפנינו.
 
בארכיון זה מצוי חומר רב נוסף על מחזות נוספים על שבתי צבי ונעשה בו שימוש על ידי בכתיבת המחקר. בארכיון פגשתי באקראי את פרופ' תום לוי, מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, שהפנה אותי באדיבותו למחזה בלתי ידוע נוסף על שבתי צבי מאת משה ליבר, המצוי בידי נכדו עמי נוה, מקיבוץ גלעד. עמי שמח אף להעמיד לרשותי את כתב היד של המחזה וחומר מודפס ותיעודי מגוון עליו.
 
שני הטקסטים והחומר הנלווה אליהם ומחקריהם החשובים של חוקרים כשמואל ורסס ואברהם נוברשטרן, הביאוני לאפשרות לכתוב מבוא על השבתאות באמנויות הבמה וביוגרפיות קצרות על ליבר וקרויטנר. דומני שיש בפרסום שתי היצירות משום תרומה לתולדות הספרות העברית ולתולדות דמותו הבלתי נדלית עד ימינו של שבתי צבי.
 
תודתי העמוקה נתונה לבני משפחות קרויטנר וליבר על העמדת כתבי היד, התיעוד הנוסף והסיוע במחקר. תודתי למוזיאון נחום גוטמן, לארכיון התיאטרון בבית אריאלה, לארכיון התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, לארכיון התיאטרון באוניברסיטה העברית, לספריית אוניברסיטת חיפה ולאמנית נחמה לבנדל על הרשות לפרסם תמונות מאוספיהן ועל העמדת החומר הרב על המחזות על שבתי צבי. חוקרים ובני משפחות המחברים בארץ ובחוץ-לארץ סייעו בידיי במהלך ביצוע המחקר, ואני מודה להם כאן באופן כללי ובאזכור שמם בהערות השוליים בגוף הספר.
 
הריני מודה גם לעורך הספר בני מזרחי, למעמדת הספר עדי הרשטיק ולשיר איסר ממוזיאון גוטמן.
 
ולסיום, תודה עמוקה לחברי חיים גולדגרבר ולאוניברסיטת חיפה על סיועם החומרי הנדיב, להוצאת כרמל, ולעובדים החביבים בהוצאת כרמל, על הוצאת ספרי לאור. יבואו כולם על הברכה.