אתרים וחכמים בגולן ובבשן בתקופת המשנה והתלמוד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אתרים וחכמים בגולן ובבשן בתקופת המשנה והתלמוד

אתרים וחכמים בגולן ובבשן בתקופת המשנה והתלמוד

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2007
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 140 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 20 דק'

נחום כהן

נחום כהן נולד בפתח תקוה בשנת תרפ"ה (1925). סבא רבה של סבתו עלה ארצה ממוגילב שברוסיה בשנת 1830, התיישב בחברון והשלים שם את המניין האשכנזי הראשון. סב-סבו (מצד אביו) הגיע לירושלים עם תלמידי תלמידיו של הגר"א ועם משפחתו. סבו, ישראל צבי, היה המלמד הראשון בפתח תקוה של בני האיכרים הראשונים. נחום היה בין תלמידיה הראשונים של ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. בשנת 1942 הצטרף לגרעין התורני הראשון של בני עקיבא שהיה בהכשרה בטירת צבי ובשנת 1947 היה בין מקימי קבוצת סעד שבנגב המערבי. ובשנת 1976 סיים לימודי תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה, בשנת 1998 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטת בר אילן בלימודי ארץ ישראל. לימד את מקצוע תורה שבעל פה בבתי ספר תיכוניים דתיים וחילוניים בעכו ובקרית ים. משלהי שנת 1977 מתגורר עם רעיתו, רבקה, בחיספין שברמת הגולן והם נימנים עם תושביה הראשונים.

תקציר

בספר זה עונה המחבר על השאלה האם גם בבשן, שהגולן הוא חלק ממנו, היו תלמידי חכמים כמו ביהודה והגליל.
בתלמוד הירושלמי, הקרוי גם תלמוד ארץ ישראל, נזכרים לפעמים החכמים גם בשם יישובם. החכמים הכירו את בני דורם, ואף קיבלו מסורות על חכמים שקדמו להם. משום כך מחבר הספר מסתמך בעיקר על התלמוד הירושלמי.
בספר זה נמנו 85 חכמים, שחלקם נולדו וישבו ישיבת קבע וחלקם ביקרו שם. בטבלאות שבסוף הספר רוכזו שמות תלמידי החכמים, לפי מקום מושבם או מקום הוראתם.

פרק ראשון

מבוא
 
התלמוד הירושלמי, שהוא תלמוד ארץ ישראל, רוכזו בו המסורות של חכמי ארץ ישראל. פעמים נזכר חכם ושם יישובו, ואילו חכם אחר בעל אותו שם נזכר בשמו בלבד, כגון: יונה בוצראה (א5)[1] ורבי יונה (א4), תנחום אדרעא (א5) ורבי תנחום (א3). נראים הדברים שהחכם שנזכר בשמו בלבד הוא גדול הדור או מפורסם ומוכר לרבים, ואין צורך להוסיף תואר כל שהוא לשמו, מה שאין כן לחכם ששם יישובו צורף לשמו. כך יצא, שדווקא גדולי החכמים לא פורש שם יישובם או מקום מוצאם, ואנו משתדלים למצוא זאת בדרכים שונות.
 
מאימתי ישבו יהודים בגולן ובבשן? "בשנים 81-83 לפנה"ס כבש אלכסנדר ינאי את צפון הגלעד ואת הגולן. סביר מאד שחלק מהגולן היה מיושב כבר קודם ביהודים, אבל מעתה ואילך מתחזק הישוב בו ומתעבה בחסות השלטון החשמונאי. עדות לפריחה נמצאה בגמלא, שתחום השטח הבנוי הורחב בה מזרחה בתקופה זו".[2] כאשר יהודה המכבי שחרר את ירושלים וטיהר את המקדש, התנקמו הגויים ביהודים שישבו בקרבם. יהודה בא לעזרתם וכבש כמה ערים. ישנם המזהים חלק מערים אלו בבשן ובגולן ויש המזהים אותן כערים בגלעד. עדות ברורה על יישוב יהודים בבתירה שבבשן קיימת מימי הורדוס. מאז היישוב היהודי הלך וגדל בבשן וכבר בימי אגריפס השני, נינם של הורדוס ומרים החשמונאית, היו כפרים מלאים כל טוב שיושביהם יהודים.[3] באותו זמן ישבו יהודים גם בקיסריה-פיליפי (בניאס).[4] זמן מה אחרי החורבן ביקר שם רבי אליעזר בסוכתו של יוחנן בן רבי אילעאי,[5] ורבי יהודה הנשיא קיבל אחוזה בבשן (ראו אחוזות ר"י הנשיא). "בעוד הישוב הכפרי במרחבי הטרכון והבשן נעלם בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, הגולן ממשיך להיות מיושב בכפרים יהודים גם בתקופה הביזנטית".[6] ישנם חכמים הידועים לנו מן המקורות. אחרי מלחמת ששת הימים נמצאו כתובות בעברית השופכים אור על אותם חכמים, כגון מצבת הקבורה "רבי אבון משכבו בכבוד", שנמצאה בקצרין; והכתובת "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר" מדבורה. גבולות הגולן והבשן בעבודה זו הם מן החרמון בצפון עד חמת-גדר בדרום, ומן הירדן וים כינרת במערב עד סְפָר המדבר במזרח.
 
 
 
בכותרת של שם כל יישוב רשומות ארבע ספרות, נקודה, ואחריה עוד ארבע ספרות. אלו נקודות ציון העוזרות למצוא את היישובים במפה. ליישובים בבשן מחוץ לגולן של היום אין נקודת ציון.

נחום כהן

נחום כהן נולד בפתח תקוה בשנת תרפ"ה (1925). סבא רבה של סבתו עלה ארצה ממוגילב שברוסיה בשנת 1830, התיישב בחברון והשלים שם את המניין האשכנזי הראשון. סב-סבו (מצד אביו) הגיע לירושלים עם תלמידי תלמידיו של הגר"א ועם משפחתו. סבו, ישראל צבי, היה המלמד הראשון בפתח תקוה של בני האיכרים הראשונים. נחום היה בין תלמידיה הראשונים של ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. בשנת 1942 הצטרף לגרעין התורני הראשון של בני עקיבא שהיה בהכשרה בטירת צבי ובשנת 1947 היה בין מקימי קבוצת סעד שבנגב המערבי. ובשנת 1976 סיים לימודי תואר שני בהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה, בשנת 1998 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטת בר אילן בלימודי ארץ ישראל. לימד את מקצוע תורה שבעל פה בבתי ספר תיכוניים דתיים וחילוניים בעכו ובקרית ים. משלהי שנת 1977 מתגורר עם רעיתו, רבקה, בחיספין שברמת הגולן והם נימנים עם תושביה הראשונים.

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: 2007
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 140 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 20 דק'
אתרים וחכמים בגולן ובבשן בתקופת המשנה והתלמוד נחום כהן
מבוא
 
התלמוד הירושלמי, שהוא תלמוד ארץ ישראל, רוכזו בו המסורות של חכמי ארץ ישראל. פעמים נזכר חכם ושם יישובו, ואילו חכם אחר בעל אותו שם נזכר בשמו בלבד, כגון: יונה בוצראה (א5)[1] ורבי יונה (א4), תנחום אדרעא (א5) ורבי תנחום (א3). נראים הדברים שהחכם שנזכר בשמו בלבד הוא גדול הדור או מפורסם ומוכר לרבים, ואין צורך להוסיף תואר כל שהוא לשמו, מה שאין כן לחכם ששם יישובו צורף לשמו. כך יצא, שדווקא גדולי החכמים לא פורש שם יישובם או מקום מוצאם, ואנו משתדלים למצוא זאת בדרכים שונות.
 
מאימתי ישבו יהודים בגולן ובבשן? "בשנים 81-83 לפנה"ס כבש אלכסנדר ינאי את צפון הגלעד ואת הגולן. סביר מאד שחלק מהגולן היה מיושב כבר קודם ביהודים, אבל מעתה ואילך מתחזק הישוב בו ומתעבה בחסות השלטון החשמונאי. עדות לפריחה נמצאה בגמלא, שתחום השטח הבנוי הורחב בה מזרחה בתקופה זו".[2] כאשר יהודה המכבי שחרר את ירושלים וטיהר את המקדש, התנקמו הגויים ביהודים שישבו בקרבם. יהודה בא לעזרתם וכבש כמה ערים. ישנם המזהים חלק מערים אלו בבשן ובגולן ויש המזהים אותן כערים בגלעד. עדות ברורה על יישוב יהודים בבתירה שבבשן קיימת מימי הורדוס. מאז היישוב היהודי הלך וגדל בבשן וכבר בימי אגריפס השני, נינם של הורדוס ומרים החשמונאית, היו כפרים מלאים כל טוב שיושביהם יהודים.[3] באותו זמן ישבו יהודים גם בקיסריה-פיליפי (בניאס).[4] זמן מה אחרי החורבן ביקר שם רבי אליעזר בסוכתו של יוחנן בן רבי אילעאי,[5] ורבי יהודה הנשיא קיבל אחוזה בבשן (ראו אחוזות ר"י הנשיא). "בעוד הישוב הכפרי במרחבי הטרכון והבשן נעלם בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, הגולן ממשיך להיות מיושב בכפרים יהודים גם בתקופה הביזנטית".[6] ישנם חכמים הידועים לנו מן המקורות. אחרי מלחמת ששת הימים נמצאו כתובות בעברית השופכים אור על אותם חכמים, כגון מצבת הקבורה "רבי אבון משכבו בכבוד", שנמצאה בקצרין; והכתובת "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר" מדבורה. גבולות הגולן והבשן בעבודה זו הם מן החרמון בצפון עד חמת-גדר בדרום, ומן הירדן וים כינרת במערב עד סְפָר המדבר במזרח.
 
 
 
בכותרת של שם כל יישוב רשומות ארבע ספרות, נקודה, ואחריה עוד ארבע ספרות. אלו נקודות ציון העוזרות למצוא את היישובים במפה. ליישובים בבשן מחוץ לגולן של היום אין נקודת ציון.