פתח דבר
מאת שמואל פיינר
ספרו של רוברט ליברלס הוא קודם כול היסטוריה חדשה של המפגש וההתמודדות של יהודי אירופה עם אתגרי העידן המודרני. בפני הקוראים, בין אם חוקרים וסטודנטים שמתמצאים היטב במגמות השונות של ההיסטוריוגרפיה ובין אם תאבי דעת וסקרנים להכיר את העבר כארץ זרה ומרתקת, הספר פותח עולם רחב מנקודת מבט יוצאת דופן: ההתפשטות המהירה והרחבה של צריכת הקפה בין שלהי המאה השבע עשרה לראשית המאה התשע עשרה. במחקר פורץ הדרך הזה מציע ההיסטוריון לספר מחדש ובאופן לא שגרתי את סיפור המודרניזציה של יהודי גרמניה.
במוקד הספר סבך השאלות הכלכליות, התרבותיות, הפוליטיות והדתיות שהתעוררו ככל שהקפה הפך למשקה פופולרי וככל שהמתמכרים לו התגברו על הניסיונות להגביל את צריכתו והתעלמו מן האזהרות מפני השפעותיו השליליות על המסחר, על הבריאות ואף על הדחף המיני. תעודות ארכיוניות, בעיקר של העיר פרנקפורט שעל נהר מיין שמספרות על המאבק שניהלו יהודים כדי להתפרנס ממסחר בקפה, וספרות שו"ת הלכתית של פוסקים שנשאלו לגבי כשרות הקפה ובעיקר לגבי צריכתו בשבת ובבתי קפה, גם חושפות טפח מחיי היומיום וגם מלמדות הרבה על ההיסטוריה החברתית. חומרי הגלם המיוחדים שברובם לא נוצלו עד כה כלל, מאירים, למשל, את חייו של מוזס מרקוס שסחר בפרוות ובקפה בין פולין לפרוסיה ומאפשרים הצצה לסכסוך מתמשך סביב בית הקפה לנגנברגר בפרנקפורט כאשר יהודים עמדו על זכותם לשירות שוויוני בשם ערכי המהפכה.
טענתו המרכזית של הספר היא שהקפה הוא אחד מסמליה של המודרניזציה, משקה חדש שסביבו התארגן מרחב ציבורי חדש, משקה שאפשר ביטוי אישי ופריצת מסגרות מסורתיות, בין היתר גם השתתפות משמעותית של נשים במסחר. ליברלס מראה את יתרונותיה של היסטוריה הנכתבת מלמטה וטוען שמקרה קליטת הקפה מלמד כיצד חברה מסורתית מסוגלת להכיל חידושים ולגלות גמישות גם בלי לצאת חוצץ כנגד נורמות מסורתיות ובלי לחצות את גבולות ההלכה. בין הטענות המפתיעות בספר בולטת המסקנה שהמיעוט היהודי היטיב להתמודד עם חידושים כמו הקפה בעוד חברת הרוב הייתה מסויגת וחשדנית. אמנם הרבנים הציבו מגבלות (במיוחד הכנת הקפה בשבת בידי נכרי וישיבה בבית קפה) אך לא הכשילו את חדירת המשקה לחברה היהודית. בולטת מאוד רגישותו של ליברלס לשאלות של מגדר ולמצוקות של הקבוצות החלשות בחברה היהודית ומאמציו להשמיע באמצעות מקורות שלא נתנו להם כמעט תשומת לב את קולם של גברים ונשים מן המעמדות הנמוכים.
בסופו של דבר, טוען ליברלס, השאלות השונות והמגוונות הקשורות לקפה וליהודים בגרמניה מוסיפות משקל לטענה שחייהם של יהודים ולא יהודים התנהלו יותר כספֵרות חופפות מאשר מתוך הפרדה וחציצה גם כאשר לא נעלמו הקונפליקטים והמתחים. הרי כולם, הוא מדגיש בפשטות, נשמו את אותו האוויר. שאלת הקפה היא אכן בעיניו חור המנעול ממנו ניבט מראה אחר של תולדות היהודים אך גם סמל של שינוי וקִדמה בזמנים החדשים, שינוי שאינו מחייב את שבירת המסורת אלא ניתן להכלה טבעית וחופשית יחסית בעידן שבו הגבולות בין מסורת לחדשנות היו גמישים למדי.
יהודים וקפה הוא ספרו האחרון של רוברט ליברלס (1944-2012) ונכתב במקורו האנגלי תחת צלה הקודר של המחלה הקשה שפקדה אותו בשנותיו האחרונות. הספר הושלם וראה אור ואף הוקדש על ידי מחברו בהוקרה לשניים מרופאיו שסייעו לו במאבק העיקש, אך מחברו לא זכה להחזיקו בידיו. המהדורה העברית הזו היא במידה רבה קיום צוואתו הבלתי מפורשת להביא את "יהודים וקפה" גם לקהל הלומדים והקוראים בישראל. כאשר שאלו אותו עמיתיו האם ירצה בתרגום עברי השיב בדרכו המפוכחת, האירונית והחמה שהוא כבר עשה את שלו והשלים את המחקר שבו ראה את מפעל חייו ולכל היתר, הוא אמר, תדאגו כבר אתם. ואכן, ביוזמתם המשותפת של עדינה ליברלס והבנות של עדינה ורוברט ושל מכון ליאו בק בירושלים, ובסיוע עמיתיו מאוניברסיטת בן גוריון ובמיוחד פרופ' אדוארד פראם, עבודתו המעולה של צוות הוצאת כרמל, בעריכתו המדעית של פרופ' גיא מירון, בדאגתה המסורה של ד"ר אניה זיגמונד ובתרגומה של ברוריה בן ברוך, מוגש כעת גם לקוראי העברית הספר המיוחד הזה על אודות המתח שבין הישן והחדש ביהדות בגרמניה בראי צריכתו של הקפה. יהי ספר זה מקור השראה להתחדשות המחקר בהיסטוריה היהודית ולמצבת עולם לזכרו של היסטוריון מקורי וחשוב וידיד אהוב.