על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי

"בכל אהבה טמון זרע צמיחתנו. ככל שאנו אוהבים יותר, כך אנו מתקרבים לחוויה רוחנית. אלו שאכן זכו להארה, אלו שנשמתם מוארת באור האהבה, הצליחו להתגבר על כל העכבות והדעות הקדומות של תקופתם… אהבת אמת היא מעשה של התמסרות מוחלטת. ספר זה הוא על אודות חשיבותה של התמסרות זו… במוקדם או במאוחר עלינו להתגבר על פחדינו, כי אנו יכולים ללכת בדרכנו הרוחנית רק באמצעות חוויית האהבה היומיומית."פאולו קואלופילאר וחברה הכירו זה את זה בילדותם, נפרדו בגיל ההתבגרות, ואחת-עשרה שנים לאחר מכן שבו ונפגשו. היא, אשה שהחיים לימדו אותה להיות חזקה ולא לחשוף את רגשותיה. הוא, גבר המסוגל לחולל ניסים והמחפש בדת פיתרון לקונפליקטים שלו. שניהם שותפים לרצון להשתנות ולמצוא דרך אחרת, ולשם כך עליהם לגבור על מכשולים פנימיים."