מבוא
ספרי עיון יכולים לבוא בז'אנרים שונים. ספר זה כתוב בז'אנר של שיחות.
הכתוב הינו יצירת הגות העוסקת בנושאים רבים ומגוונים מחיינו; מאהבה, כוחניות ואמפתיה ועד הדתות הגדולות, ערכיות, פרסום וטכנולוגיה תקשורתית.
הנושאים אכן אישיים וחובקי עולם, כשנקודת המבט והגישה היא של מודעות עצמית, לגישה זו (בהעדר מילה מתאימה יותר) אני קורא: 'תודעתית'.
גישה זו גורסת כי עבור חלק ניכר מבני האדם קשה לראות את חייהם או את מצבם כפי שהינו, שכן שתי מכשלות לפניהם:
האחת היא מכשלת המעורבות הפרסונאלית (הזדהות). בני אדם נוטים להזדהות עם מה שקורה להם (נדים בין 'טוב לי' לבין 'רע לי). מה שזורק אותנו לסובייקטיביות שלא מאפשרת לנו לראות את מה שישנו בגלל העדר ניטראליות.
השנייה היא קונפורמיות; מכשלת הנורמות החברתיות, (כפי שהן באות לביטוי בשיח החברתי), המעוותות את תפישת העצמיות שלנו ואת ראיית המציאות שלנו, לפי 'מותר, אסור' חברתי סמוי.
התיזה ממשיכה וגורסת כי כפי שנולדנו וכפי שאנו מוצאים את העולם וכפי שהעולם משפיע עלינו, אנו יותר יצורים ברמה של חומר גלם, מאשר יצורים מוגמרים. ללא מודעות עצמית נהיה כמו פקעת שלא הפכה לצמח שהצמיח פרח.
אין יצירת הגות ללא מקורות השפעה, וכך גם כאן, אמנם המקורות רבים ומגוונים, אך שלושת העיקריים הם:
א. זן בודהיזם והטאו. (בעיקר לאו טצה)
ב. פילוסופיית האקזיסטנציאליזם (בעיקר היידגר).
ג. הדרך הרביעית (גורדייף).
ולסיום, הערה: אין צורך לקרא את השיחות ברצף כרונולוגי, אפשר לפתוח בכל שיחה, אך בתוך השיחות עצמם, הנושאים השונים נעים ברצף מתפתח, כך שישנו נושא שמופיע בתחילת שיחה מסוימת ומפותח בהמשכה. כך שכדאי לקרא כל השיחה מתחילתה ועד סופה.
גבריאל רעם
פברואר 2010 הוד השרון
***
הערה: הפניה בספר זה היא בלשון ' אתה', לשם נוחיות. אך כמובן שהפניה והכוונה היא בעצם לכל אחד ואחת. (האמת היא שהייתי מעדיף שכל הפניות ליחיד יהיו בלשון נקבה, איני עושה זאת, רק בגלל שזה יצרום מידי את העין ואולי יפריע לשטף הקריאה).
