אושר
לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל לִבְרֵכַת הַבְּרָכוֹת בָּהּ אֲנִי שְׁרוּיָה
וְלִצְלֹל חֲזָרָה לְתוֹךְ הַמַּיִם כְּמוֹ שַׁלְדָּג.
כְּשֶׁהַדָּג מְנַשֵּׁק אוֹתִי אֲנִי מְאֻשֶּׁרֶת
וּכְשֶׁהַצָּב מֵצִיץ מִתּוֹךְ שִׁרְיוֹנוֹ
וּכְשֶׁהָרוּחַ עוֹשָׂה בִּי סִמָּנִים.
כְּשֶׁאֲנִי מִמַּעֲמַקִּים יוֹדַעַת שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה שֶׁנִּקְרָא עֹמֶק
וְשֶׁאֶפְשָׁר לָבוֹא בּוֹ, וְשֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָבוֹא בּוֹ עַד סוֹפוֹ.
אֲנִי מְאֻשֶּׁרֶת כְּשֶׁאַתָּה מְאֻשָּׁר.
כְּשֶׁאַתָּה נוֹגֵעַ בְּקַוֵּי הַמִּתְאָר שֶׁלִּי
וּמְסַמֵּן לִי בֵּין הָעֵינַיִם אֶת נְקֻדַּת הַמַּבָּט
וּמְלַטֵּף אֶת קְצוֹת הַמַּחְשָׁבוֹת
וְעוֹטֵף אוֹתִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם צִבְעוֹנִיּוֹת
וּמֵרִיחַ אֶת בָּתֵּי הַשֶּׁחִי הַמַּדִּיפִים רֵיחוֹת ״בּוֹא״
וּמַרְטִיט לִי בֵּין הָרַגְלַיִם
וְחוֹפֵר בִּי אֳשָׁרִים אֳשַָׁרִים.
אַתָּה, זֹאת אוֹמֶרֶת הָעוֹלָם.
אֲנִי מְאֻשֶּׁרֶת כְּשֶׁאַתָּה־הָעוֹלָם אֲהוּבִי.
כְּשֶׁהַחַיִּים מִתְעַרְבְּבִים בְּתוֹכִי
וַאֲנִי הַפָּלֵטָה וַאֲנִי הַמִּכְחוֹל
וְהַדַּף הוּא הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ שֶׁבּוֹ
שַׁלְוַת הַמַּעֲמַקִּים
וּסְעָרַת הַגַּלִּים גַּם יַחַד
וְאֵין חִלּוּק בֵּינֵיהֶם.
וְהַכֹּל מְאֹד בֶּאֱמֶת.
וְהַכֹּל מְאֹד חַי.
וְהַכֹּל מְאֹד מִין.
