דבר המחברות
סוגיות רבות מעסיקות נשים המצפות לתינוק, ואחת הראשונות שבהן היא ״להניק או לא להניק?״ הן ייווכחו במהרה שלכולם יש מה לומר בתשובה לשאלה זו.
נשים מניקות טוענות שלעתים הסביבה אינה תומכת בהן, ואף מבקרת אותן על החלטתן להניק. לעומתן, נשים שאינן מניקות טוענות שהסביבה מבקרת אותן על החלטתן שלא להניק. תחושות מנוגדות אלו ממחישות את העובדה שההנקה היא נושא טעון, המעורר תגובות רגשיות שבכוחן להשפיע על אורח החיים של כל אחת ואחד מאתנו.
בשנים 2009-2012 נערך סקר מצב הבריאות והתזונה (מב״ת) בקרב תינוקות ופעוטות בישראל, מטעם המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמחלקה לתזונה במשרד הבריאות. מתוצאות הסקר עולה כי יותר מתשעים אחוז מהנשים המצפות לתינוק מתכוונות להניק. עם זאת, כחודשיים לאחר הלידה חלה ירידה ניכרת במספר הנשים המניקות, ובפרט במספר הנשים שבחרו להניק בלבד. אחד הגורמים לכך נעוץ בתפיסה שהנקה היא פעולה טבעית ואינה דורשת הדרכה. אלא שהיום לעתים נוצר צורך להחליף את מה שבעבר נלמד מתוך התבוננות בסביבה הקרובה, במקורות מהימנים אחרים של ידע ותמיכה בהנקה.
אף שהעניין עתיק יומין, אנו נחשפים לגילויים חדשים כל העת. במדריך זה אנו מביאות את המידע העדכני ביותר, השופך אור על כל היבטי ההנקה. בד בבד עמדה לנגד עינינו מטרה נוספת, חשובה לא פחות — להציע שיח חדש בעניין ההנקה.
המונח ״יתרונות ההנקה״ ידוע לכול, ועל היתרונות עצמם קיימת הסכמה רחבה. אם כן, מה בכל זאת ברצוננו לחדש? אנחנו מבקשות להתייחס להנקה כאל נורמה ולא כאל ״יתרון״. לכן בחרנו לכתוב על חשיבות ההנקה לאימהות, לתינוקות ולחברה כולה. באמצעות מדריך זה אנו שואפות לתרום לשינוי כללי ביחס הציבור להנקה: במפגש הראשון בין היולדת לאנשי בריאות הציבור; בחקיקה שתתאים את משך חופשת הלידה להמלצות משרד הבריאות להזין את התינוק בהנקה בלבד בששת החודשים הראשונים לחייו; ביצירת תנאים הולמים לשאיבת חלב אֵם במקומות עבודה; ובסובלנות כלפי האם המניקה במרחב הציבורי.
כחלק מהשיח החדש בחרנו להשתמש במונח ״תרכובות מזון לתינוקות״ בכל פעם שאנו מתייחסות למוצר שמכונה ״תחליף חלב״ או ״פורמולה״, לפי הגדרת משרד הבריאות:
תרכובות מזון לתינוק (תמ״ל) הן מוצר מזון הנועד לשמש מקור תזונה לתינוקות ופעוטות, במקום חלב אם באופן מלא או חלקי (infant formula; follow-on formula). עם זאת, אין התמ״ל מהווה תחליף, במלוא המובן האיכותי, לחלב אם.
במדריך תמצאו פרקים שיעשירו אתכם במידע עדכני על המנגנון המופלא של ההנקה, על רכיבי החיסון של חלב האם ועל מנגנון השינה של התינוק היונק; לצד מידע זה יובאו הסברים מעשיים בנושאים כגון הכנה להנקה עוד בזמן ההיריון, זיהוי אתגרים נפוצים והתמודדות עמם וכן מתן כלים שיסייעו לצלוח בשלום את הימים שלאחר הלידה, בבית החולים ואחר כך בבית. נציין את הסימנים שבעזרתם אפשר לדעת שההנקה מתנהלת כראוי, נסביר כיצד מתבצעת שאיבת חלב ואיך משלבים הנקה וחזרה לעבודה ונפרט על שלב המעבר לאכילת מזון מוצק ועל גמילה מהנקה. נעסוק גם בהנקה במצבים מיוחדים ובנושאים הנוגעים רק לחלק מהקוראים, כמו הנקת פגים ותאומים. לצד ההיבט המעשי נעסוק בהיבטים הפסיכולוגיים, הרגשיים והתרבותיים של ההנקה ונפריך מיתוסים רווחים על הנקה. המדריך מסודר על פי שלבים בהתפתחות התינוק היונק. עם זאת, כל נושא עומד בפני עצמו. תוכלו לפנות לפרקים שמעניינים אתכם אישית ולקרוא אותם כיחידות נפרדות.
מטעמים מובנים, לנגד עינינו עומדות האימהות, ולכן לעתים אנו נוקטות פנייה ישירה אליהן, אולם איננו מגבילות את הפנייה לקוראות בלבד, ולא בכדי: נוסף על אימהות שבדרך ועל אימהות צעירות וּותיקות, מדריך זה מיועד גם לבני הזוג, לאבות, לרופאי הילדים, לאחיות, לסבתות, לדודות ולחברים, שכן האם המניקה זקוקה לתמיכת היקרים לה ולתמיכת החברה כולה.
לעתים די במידע שבספר להתגבר על מכשול כזה או אחר בהנקה ולשנות את התמונה כולה. עם זאת, אין מצבה של אם אחת זהה למצבה של אם אחרת, ולעתים נדרשת התייחסות שונה לשני מצבים שנראים דומים. לפיכך לפעמים לצד המידע שיסייע בהתמודדות עם אתגרים למיניהם תופיע המלצה להיעזר ביועצת הנקה. גם בהיעדר המלצה מפורשת, מומלץ לפנות ליועצת הנקה אם אין בהנחיות שבספר כדי להתגבר על קושי מסוים או אם את חשה שאת זקוקה לתמיכה או לאישור שההנקה מתנהלת היטב.
תהליך כתיבת הספר היה בעבודה משותפת שגלשה לא פעם לשעות הערב והלילה, ל״משמרת שלישית״ — מנת חלקן של אימהות לילדים קטנים, אימהות עובדות, מניקות ושאינן מניקות. בד בבד עם הכתיבה הוספנו לטפל ולתמוך בנשים מניקות; כל אישה וסיפורה המיוחד, כל צמד אם ותינוק — עולם ומלואו. בחרנו לשלב לאורך המדריך סיפורי הנקה של האימהות שליווינו, ואנו מציגות אותם כאן בקולן שלהן. האימהות והתינוקות שפגשנו לאורך השנים היו ההשראה היום־יומית שלנו לכתיבת שורות אלו.
שלי, עינת וּורד, 2015
