תנועת המוסר הליטאית - אישים ורעיונות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
תנועת המוסר הליטאית - אישים ורעיונות
מכר
מאות
עותקים
תנועת המוסר הליטאית - אישים ורעיונות
מכר
מאות
עותקים

תנועת המוסר הליטאית - אישים ורעיונות

4.5 כוכבים (8 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד ב-1 ביולי 1966 בתל אביב) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בראון נודע במחקריו אודות היהדות האורתודוקסית, ובמיוחד החרדית, מן ההיבט התאולוגי, ההלכתי וההיסטורי. בין השאר התחקה לראשונה אחר התפתחות המושג "דעת תורה", ועל ביטוייו השונים בעולם החרדי. כמו כן פרסם מאמרים רבים על הפסיקה ההלכתית, תנועת המוסר, והחסידות בשלביה המאוחרים. במחקריו משלב בראון מושגים, דגמים וכלי ניתוח שמקורם בפילוסופיה הכללית, ובכלל זה בפילוסופיה של המשפט.

תקציר

למרות שאינה מוכרת במיוחד בציבור הרחב, תנועת המוסר היא אחת התנועות החשובות ביותר שהתפתחו באורתודוקסיה היהודית במזרח אירופה. היא הציבה את טיפוח ה'יראה', כלומר תיקון המידות ועיצוב האישיות, לצד הערך של לימוד התורה. מורי התנועה הורו לעקור את המידות הרעות - הגאווה, הכעס, הקנאה, התאווה, העצלות ודומיהן - ולטעת במקומן מידות טובות: ענווה, סבלנות, 'עין טובה', הסתפקות במועט, זריזות וכיוצא בהן, וכל זאת בעזרת ספרי המוסר הקלסיים של המסורת היהודית. 
על אף הבסיס הרעיוני המשותף לכל בעלי המוסר, הלכה התנועה והתגוונה ככל שקנתה לה אחיזה והשפעה בישיבות ליטא. היא פיתחה זרמים שונים בעלי דגשים שונים - החל מזרם נובהרדוק הרדיקלי, בעל הדימוי ה"בוהמי", שחינך לחשד-עצמי פסימיסטי ולביזוי העולם הזה, וכלה בזרם סלובודקה בעל הדימוי ה"בורגני", שטיפח אופטימיות ומתינות הליכות. 
ספר זה הוא החיבור הראשון הבוחן את הגותם של אישי התנועה לכל אורך תולדותיה - מראשיתה בליטא של אמצע המאה ה-19 ועד לישראל של תחילת המאה ה-21, תוך עמידה על הרלוונטיות של השאלות שהעסיקו אותם ועד לשיח הרעיוני הרחב יותר של ההגות היהודית. 
פרופ' בנימין בראון מלמד בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עוסק במחקר האורתודוקסיה היהודית לגווניה – חסידים, ליטאים וספרדים – הן במגמותיה הרעיוניות הן ביצירתה ההלכתית. בין חיבוריו: 'החזון איש: הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית' (תשע"א).

פרק ראשון

פתח דבר
 
תנועת המוסר היא אחת האסכולות החשובות ביותר שהתפתחו באורתודוקסיה היהודית במזרח אירופה. תקופת הפריחה שלה היתה בישיבות ליטא בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, אך הדיה נשמעים עד היום בישיבות הליטאיות בישראל ומחוצה לה. המסר העיקרי שלה היה מעשי: עלינו לדאוג לתקן את מידותינו - הגאווה, הכעס, הקנאה, התאווה, העצלות ושאר המידות הרעות - באמצעות לימוד אינטנסיבי של ספרי המוסר היהודיים הקלאסיים; אך היא כללה, במיוחד בשלבים המאוחרים יותר של התנועה, גם עיסוק בשאלות עיוניות על אודות טבע האדם ומקומו בעולם. מבחינות מסוימות מדובר באסכולה הרעיונית המשפיעה ביותר ביהדות החרדית לאחר החסידות.
במחקר האקדמי הולכת ומתפתחת התעניינות גוברת, אם כי עדיין בממדים צנועים, בתנועת המוסר ובהגותה, ומעט מעט היא מתחילה להגיע גם אל הציבור המשכיל הרחב יותר. גם בציבור החרדי, במיוחד הליטאי, יש מי שמגלים עניין בספרותה של התנועה, באישיה וברעיונותיה. בעבר עסקו בתנועת המוסר גם סופרים ומשוררים, וייתכן שגם בימינו ימצאו בה עניין קוראים ומעיינים שיבקשו לשאוב ממנה השראה לכיוונים היצירתיים ההולכים ומתחדשים בעולם הרוח היהודי. ספר זה מבקש לסייע להתעניינות הזאת, משלל כיווניה הקיימים והפוטנציאליים, באמצעות הצגת תמונה רחבה של אישי התנועה ורעיונותיה, מראשיתה ועד ימינו, עם מעט רקע היסטורי. בכל הנוגע לעולם המחקר, הוא מבקש להאיר במיוחד את תנועת המוסר המאוחרת. כפי שיהיה אפשר להיווכח, בעוד שבפרקים הראשונים של הספר הסתמכתי בעיקר על מחקריהם של אחרים, בפרקים האחרונים התייחסתי לנושאים ולאישים שרובם חדשים למדי בזירת המחקר האקדמי.
הספר כתוב בלשון מדוברת, המשמרת משהו מן הלשון שבה נאמרו הדברים ברדיו. לטובת שטף הקריאה לא הובאו הפניות ביבליוגרפיות בגוף הפרקים, למעט ציטוטים ישירים, אך לתועלת הקורא המעוניין להרחיב את ידיעותיו כתבתי בסוף כל פרק רשימה של ספרים או מאמרים לקריאה נוספת. בדרך כלל השתדלתי לתת את מרבית ההפניות לספרות מחקרית־אקדמית בשפה העברית, אך מדי פעם נתתי הפניות גם לחיבורים באנגלית או לחיבורים שאינם אקדמיים, אם יש בהם כדי להאיר צדדים מעניינים.
אבי, שספר זה מוקדש לו, היה הראשון שהסב את תשומת ליבי אל סדרת 'האוניברסיטה המשודרת'. לימים קראתי גם כמה מן הספרים שיצאו במסגרתה. אני מקווה שהיא תמשיך להשמיע את קולה ולהרחיב את דעת מאזיניה. אני מבקש להודות לד״ר חגי בועז מגלי צה״ל על העריכה המיומנת של הסדרה, ובכלל זה כמובן גם של הקורס על תנועת המוסר. תודה גם להוצאת מודן על פרסום הקורס כספר, ולעורכת המעולה ד״ר ענת שפירא.
עוד אבקש להודות למוריי ולתלמידיי, במיוחד בקורסים שהעברתי במרוצת השנים על תנועת המוסר, ולכל מי שהיה לי לעזר בכתיבת ספר זה. תודה מיוחדת לד״ר בן־ציון קליבנסקי על שקרא את הטיוטה של ספר זה והעיר הערות רבות תועלת. וכתמיד, תודה מעומק הלב לבני משפחתי: להוריי, לארבעת ילדיי - אסף, יהואש, רננה ונעמה - ובמיוחד לאשתי איריס, שהיתה לי שותפה לעיון ולדיון, בנושאי תנועת המוסר ובעוד עניינים רבים אחרים.

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד ב-1 ביולי 1966 בתל אביב) הוא פרופסור, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בראון נודע במחקריו אודות היהדות האורתודוקסית, ובמיוחד החרדית, מן ההיבט התאולוגי, ההלכתי וההיסטורי. בין השאר התחקה לראשונה אחר התפתחות המושג "דעת תורה", ועל ביטוייו השונים בעולם החרדי. כמו כן פרסם מאמרים רבים על הפסיקה ההלכתית, תנועת המוסר, והחסידות בשלביה המאוחרים. במחקריו משלב בראון מושגים, דגמים וכלי ניתוח שמקורם בפילוסופיה הכללית, ובכלל זה בפילוסופיה של המשפט.

עוד על הספר

תנועת המוסר הליטאית - אישים ורעיונות בנימין בראון
פתח דבר
 
תנועת המוסר היא אחת האסכולות החשובות ביותר שהתפתחו באורתודוקסיה היהודית במזרח אירופה. תקופת הפריחה שלה היתה בישיבות ליטא בסוף המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, אך הדיה נשמעים עד היום בישיבות הליטאיות בישראל ומחוצה לה. המסר העיקרי שלה היה מעשי: עלינו לדאוג לתקן את מידותינו - הגאווה, הכעס, הקנאה, התאווה, העצלות ושאר המידות הרעות - באמצעות לימוד אינטנסיבי של ספרי המוסר היהודיים הקלאסיים; אך היא כללה, במיוחד בשלבים המאוחרים יותר של התנועה, גם עיסוק בשאלות עיוניות על אודות טבע האדם ומקומו בעולם. מבחינות מסוימות מדובר באסכולה הרעיונית המשפיעה ביותר ביהדות החרדית לאחר החסידות.
במחקר האקדמי הולכת ומתפתחת התעניינות גוברת, אם כי עדיין בממדים צנועים, בתנועת המוסר ובהגותה, ומעט מעט היא מתחילה להגיע גם אל הציבור המשכיל הרחב יותר. גם בציבור החרדי, במיוחד הליטאי, יש מי שמגלים עניין בספרותה של התנועה, באישיה וברעיונותיה. בעבר עסקו בתנועת המוסר גם סופרים ומשוררים, וייתכן שגם בימינו ימצאו בה עניין קוראים ומעיינים שיבקשו לשאוב ממנה השראה לכיוונים היצירתיים ההולכים ומתחדשים בעולם הרוח היהודי. ספר זה מבקש לסייע להתעניינות הזאת, משלל כיווניה הקיימים והפוטנציאליים, באמצעות הצגת תמונה רחבה של אישי התנועה ורעיונותיה, מראשיתה ועד ימינו, עם מעט רקע היסטורי. בכל הנוגע לעולם המחקר, הוא מבקש להאיר במיוחד את תנועת המוסר המאוחרת. כפי שיהיה אפשר להיווכח, בעוד שבפרקים הראשונים של הספר הסתמכתי בעיקר על מחקריהם של אחרים, בפרקים האחרונים התייחסתי לנושאים ולאישים שרובם חדשים למדי בזירת המחקר האקדמי.
הספר כתוב בלשון מדוברת, המשמרת משהו מן הלשון שבה נאמרו הדברים ברדיו. לטובת שטף הקריאה לא הובאו הפניות ביבליוגרפיות בגוף הפרקים, למעט ציטוטים ישירים, אך לתועלת הקורא המעוניין להרחיב את ידיעותיו כתבתי בסוף כל פרק רשימה של ספרים או מאמרים לקריאה נוספת. בדרך כלל השתדלתי לתת את מרבית ההפניות לספרות מחקרית־אקדמית בשפה העברית, אך מדי פעם נתתי הפניות גם לחיבורים באנגלית או לחיבורים שאינם אקדמיים, אם יש בהם כדי להאיר צדדים מעניינים.
אבי, שספר זה מוקדש לו, היה הראשון שהסב את תשומת ליבי אל סדרת 'האוניברסיטה המשודרת'. לימים קראתי גם כמה מן הספרים שיצאו במסגרתה. אני מקווה שהיא תמשיך להשמיע את קולה ולהרחיב את דעת מאזיניה. אני מבקש להודות לד״ר חגי בועז מגלי צה״ל על העריכה המיומנת של הסדרה, ובכלל זה כמובן גם של הקורס על תנועת המוסר. תודה גם להוצאת מודן על פרסום הקורס כספר, ולעורכת המעולה ד״ר ענת שפירא.
עוד אבקש להודות למוריי ולתלמידיי, במיוחד בקורסים שהעברתי במרוצת השנים על תנועת המוסר, ולכל מי שהיה לי לעזר בכתיבת ספר זה. תודה מיוחדת לד״ר בן־ציון קליבנסקי על שקרא את הטיוטה של ספר זה והעיר הערות רבות תועלת. וכתמיד, תודה מעומק הלב לבני משפחתי: להוריי, לארבעת ילדיי - אסף, יהואש, רננה ונעמה - ובמיוחד לאשתי איריס, שהיתה לי שותפה לעיון ולדיון, בנושאי תנועת המוסר ובעוד עניינים רבים אחרים.