פרק 1
יֵשׁ פֹּה מִישֶׁהוּ שֶׁתּוֹהֶה מָה שְׁלוֹם מֶטֶבּוֹרְג?
אִם כֵּן, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְסַפֵּר שֶׁשְּׁלוֹמוֹ טוֹב.
הַחַיִּים שֶׁלּוֹ דֵּי נְעִימִים.
הוּא הוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם לְבֵית הַסֵּפֶר,
אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ חֹפֶשׁ אוֹ אִם הוּא חוֹלֶה.
גַּם אָז הוּא קָם מֵהַמִּטָּה וּמִתְלַבֵּשׁ
וּבְכָל זֹאת רוֹצֶה לָלֶכֶת.
אִמָּא שֶׁלּוֹ צְרִיכָה לְהַחְזִיק אוֹתוֹ בְּכֹחַ
שֶׁלֹּא יֵלֵךְ.
וְאָז הוּא בּוֹכֶה שָׁעוֹת.
עַד כְּדֵי כָּךְ הוּא מִתְגַּעְגֵּעַ לַמּוֹרָה וְלַכִּתָּה.
וְהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ בְּעִקָּר לַהַפְסָקוֹת.
כִּי בָּהֶן כֵּיף.
אֲבָל הֲכִי כֵּיף כְּשֶׁבֶּנִי בּוּם־טְרַאח
לֹא נִמְצָא.
הַמּוֹרָה חוֹשֶׁבֶת שֶׁזֶּה מוּזָר שֶׁהֵם בָּאִים
וְנֶעֱמָדִים בְּשֶׁקֶט בְּשׁוּרָה מְסֻדֶּרֶת
אַחֲרֵי הַצִּלְצוּל.
אֲבָל כְּשֶׁבֶּנִי בּוּם־טְרַאח נִמְצָא
הֵם מִתְפָּרְצִים פְּנִימָה כְּמוֹ חֲזִירֵי יַבָּלוֹת,
מְכֻסִּים בְּבֹץ וּרְגוּזִים.
יוֹם אֶחָד הֵם בִּכְלָל לֹא נִכְנְסוּ לַכִּתָּה.
כִּי בְּאוֹתָהּ הַפְסָקָה קָרָה מַשֶּׁהוּ מַחְרִיד!
עַכְשָׁו תִּשְׁמְעוּ:
זֶה הָיָה אַחֲרֵי שֶׁבֶּנִי בּוּם־טְרַאח
דָּחַף אֶת מֶטֶבּוֹרְג
וְנָתַן לוֹ בּוֹקְס בַּבֶּטֶן...
אֲבָל לְמֶטֶבּוֹרְג לֹא אִכְפַּת מִדְּבָרִים כָּאֵלֶּה!
עַל כָּל פָּנִים, הוּא לֹא הֵנִיד עַפְעַף.
וְאָז בָּא אֵיזֶה בַּרְנָשׁ בְּשֵׁם יוֹאֵל
וְהִתְחִיל לְהִתְעָרֵב.
הוּא גֵּרֵשׁ אֶת כָּל יַלְדֵי כִּתָּה אָלֶ"ף
לְכִוּוּן הַגָּדֵר!
וְשָׁם הֵם יָשְׁבוּ כְּמוֹ צִפּוֹרִים עַל עָנָף.
כֻּלָּם חוּץ מִמֶּטֶבּוֹרְג.
בִּשְׁבִיל לְגָרֵשׁ אֶת מֶטֶבּוֹרְג צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ קְצָת יוֹתֵר!
יוֹאֵל בַּחַיִּים לֹא הָיָה תּוֹפֵס אוֹתוֹ...
...אִלְמָלֵא בֶּנִי זָרַק גּוּשׁ קֶרַח!
בְּסוֹף הַהַפְסָקָה עָמְדוּ כָּל הַיְּלָדִים
וְהִבִּיטוּ בְּמֶטֶבּוֹרְג.
הוּא נִרְאָה כְּאִלּוּ שׁוֹכֵב בַּשֶּׁלֶג וּמִשְׁתַּזֵּף,
אֲבָל בְּאוֹתוֹ יוֹם לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ.
הוּא הִתְעַלֵּף.
