פרולוג
יבבת המנועים הפכה באחת לצריחה רועמת. מנדי גולד הרים לרגע את האוזניות מעל אוזניו, ושמט אותן בחזרה. הקולות החדים העניקו מוּחשיוּת, כאילו עמד ברגע זה בנמל-התעופה, סמוך למטוס. ברקע שמע קולות דיבורים. דו-שיח עצבני התנהל על רקע יללת המנועים.
מול עיניו, על צג המחשב, נראה המטוס עומד על קצה קו ההמתנה, לפני מסלול ההמראה. מנדי זיהה את צדודית החרטום המעוקל של המטוס: הקוֹנקוֹרד.
על הצג, שורות ארוכות של מידע טכני התחלפו במהירות בתוך חלון קטן. נתוני טיסה ששודרו ממערכת הבקרה במגדל הפיקוח לתוך מחשב הבקרה של המטוס. עִדכון הנתונים נעשה גם הוא בקצב סילוני.
חלון נוסף נפער על הצג, ונתונים חדשים נראו עליו, די דומים לנתונים שבחלון הראשון, משודרים לתוך מחשב הבקרה של המטוס. אולם נתונים חדשים אלו לא שודרו ממגדל הפיקוח, אלא מלוויין תקשורת המופעל בידי אנשים אחרים.
מִפְרָט טכני
ארץ ייצור: בריטניה / צרפת. יצרן: בְּריטישׁ אֵיירקראפט קוֹרפֵּרֶאשׁיוֹן / אֵיירוֹספֶּשיאל. דגם: קוֹנקוֹרד. סוג: תובלה מסחרית. תאריכי שירות: 1977 עד היום. אורך: 62 מ', 10 ס"מ. מוּטַת כנפיים: 25 מ', 55 ס"מ. גובה: 11 מ', 40 ס"מ. משקל ריק: 78,698 ק"ג. משקל כולל: 185,065 ק"ג. מהירות מְרַבית: 2,179 קמ"ש. טווח טיסה מְרַבי: 6,582 ק"מ. גובה מרבי: 60,000 רגל. מספר נוסעים: 100. מספר אנשי צוות: 3. סוג מנוע: טוּרבּוֹ-סילון. יצרן מנוע: רוֹלְס-רוֹיס, SNECMA. דגם מנוע: אוֹלימפּוּס X-4. דחף מנוע: 17,259 ק"ג.
קולות שיחה באנגלית הגיעו לאוזניו דרך האוזניות. "אל תנסה לעשות את זה עכשיו. עזוב, תן לו קודם להמריא, לסיים את ההמראה באופן בטוח, ואחרי זה תתחיל עם המשחקים, לא עכשיו, זה עלול להיות מסוכן!"
"מסוכן? הא..." קול דק של צחוק מתגלגל. משום-מה בראשו של מנדי העביר הקול תיאור של שמנמן עם משקפיים עגולים המנשנש חטיף מלוח תוך עבודה מול המחשב. "מה מסוכן? אני עושה את הקשקוש הזה כבר הרבה זמן, אני שולט במטוס היטב."
"הַאנְק, על איזה מטוס אתה מדבר, הא? מטוס נוסעים סילוני רגיל, זהו קוֹנקוֹרד. גאון, אתה לא יכול לשלוט בזה, זו טכנולוגיה אחרת, עוד לא ירדנו לסוף העניין, המדענים שלנו לא סיימו את המחקר שלהם."
"ג'וֹנסוֹן ידידי, תירגע, תירגע, אני מבטיח לך שהכל יהיה בסדר." שתיקה קצרה ואז, "בּוּשֵיין, תביא לכאן עוד קפה, בּוּשֵיין, עזוב את הקומיקס ותביא עוד קפה, עכשיו!"
נתונים המשיכו לרוץ בשני החלונות הקטנים על גבי המסך, בחלון המרכזי נראה המטוס עדיין עומד, הכַנְפוֹנים זזים לכאן ולכאן, כמו מתאימים עצמם לעוצמת משבי הרוח.
"713 לפיקוח, מבקש אישור תזוזה."
"713, כאן פיקוח. עבור לקצה קו הזינוק, הוראות נוספות או אישור המראה, יגיעו מיד."
בחלון המרכזי, על הצג, נראה הקוֹנקוֹרד מתחיל לזוז. רגע אחד לאחר מכן נשמע הקול, "713, כאן פיקוח, יש לך אישור המראה."
המטוס התגלגל על המסלול, המנועים צווחו והוא צבר תאוצה.
"הֵיי, רגע, רגע, מה אתה עושה?" אמר קול עמוק באוזניות. "הַאנְק! כבר אמרתי לך לעזוב לו את ההיגוי במנוחה עד אחרי ההמראה."
"ג'וֹנסוֹן," אמר הקול הדקיק. "אני עושה את מה שאני צריך לעשות, ותפסיק לתת לי פקודות, תן לי להתרכז בשקט במשחק שלי."
על המסך נראה הקוֹנקוֹרד מגביר את תאוצתו. המהירות גברה אך המטוס נראה לפתע לא יציב, כאילו נוטה בסטיוֹת זערוּריוֹת ימינה ושמאלה ממרכז הנתיב שלו. קולו של הטייס עלה ברקע בערוץ שֵמע חדש, מדבר עם טייס המשנה. "יש לנו שיבוש קל בהיגוי, אתה שם לב? הנה, מוט ההיגוי שלי ישר כמו פֶּלֶס, אך הגוף נותן לי תנודות."
"זה כמעט לא מורגש," נשמע מישהו משיב, כנראה טייס המשנה.
קול עמוק עלה שוב באוזניות, "אתה רואה? אמרתי לך שהידיים שלך רועדות. הַאנְק, עזוב להם את ההיגוי, אנחנו לא צריכים עכשיו תקלות. תן למטוס הארור הזה להמריא בשקט, אחרי זה תעשה מה שאתה רוצה."
"ג'וֹנסוֹן. שפן חמוד שלי..." אמר הקול הדקיק. "אתה יותר פחדן ממה שאתה נראה, ידידי, רק בדקתי אם אני אכן שולט במטוס. כל פעם שאני ניגש למלאכה נראה לי העניין שִגרתי לחלוטין, ולפעמים אני מנסה לעניין את עצמי, כדי שלא אשתעמם."
"יפה מאוד, עכשיו אני בטוח שיצאת מדעתך. הלו, המטוס הזה בשליטתך, כן, אתה שולט במטוס מבחוץ באמצעות לוויין תקשורת, מה שִגרתי בזה, הא? זו הטכנולוגיה החדשנית ביותר, חוץ מאוטומט משקאות, מה עוד משתווה לזה? ואתה מדבר לי על השתעממות. הֵיי... תיזהר. לא. לא. הֵיי!"
קולו של הטייס נשמע מקוטע, משופע ברעשים. "אין לי ש - היגוי - הכל - לי - "
מנדי פער את עיניו. המטוס נרעד כאשר הגיע לקצה המסלול. שנייה לאחר מכן נראתה אש פורצת מאחורי המטוס.
"713, כאן פיקוח, מצב חירום. אני רואה את הזנב שלך עולה באש."
הטייס אמר, "כאן 713, כן. אנחנו מודעים לבעיה." כעבור רגע הוסיף, "כבר אין לנו אפשרות לחזור לרצפה. ננסה להגיע לנמל-התעופה לה-בּוּרגָ'ה, תכינו אותם לנחיתת חירום."
הלהבות נראו כעת מתחתית המטוס, הכנפיים חיפו על האש, אך זו עלתה ובערה במהירות. קול התבקעות ופיצוץ עז עלו ברקע, באוזניות הכל נשמעו מתכתי למדי. האש נאחזה בזנב שהחל להתעוות.
קולו המקוטע של הטייס נשמע נואש, "אומ - שיתוך - זווית לא קונ - בעיה במנוע שתיים - "
המטוס המשיך להידרדר החוצה מן המסלול לתוך חלקת אדמה חרושה, הוא הלך ונמרח על הקרקע. לבו של מנדי החל להתפרע בבית-חזהו כאשר ערוץ שֵמע נוסף עלה ברקע. צרחות אימים, כנראה של הנוסעים הלכודים בתוך התופת. צווחות וצעקות נוקבות עד לב השמים.
מנדי הביט במחזה כמשותק. עוד היה לו רגע אחד לחשוב, איך צילמו את זה? מי רץ אחרי המטוס והסריט את הזוועה הזו? אדם? מכונה? מצלמה במעגל סגור? עין רגישה של לוויין?
חלקי מתכת החלו נושרים בדרך, מפויחים ובוערים. המטוס הלך והתפרק בעודו ממשיך קדימה במהירות.
"הֵיי, מטורף שכמוך," נשמעה קריאה. "תראה מה עשית!"
המטוס דהר, כַּן הנחיתה נשבר והגלגלים נעקרו מתוֹשַבתם, כעת החליק המטוס על גחונו. קולות גירוד וצווחת ברזל מרוטש צרמו לאוזניו. פיצוצי לוואי נמשכו לכל אורך הדרך. עברו דקות אחדות עד שהתרומם המטוס על תֵּל אבנים וחרטומו הבוער התנגש בחזית בית-המלון 'איסמוֹ' שעמד בצד.
המבנה קרס והתפרק כאשר עבר המטוס בעדו וחצה אותו לרוחב, זורע סביב תבערה ומפולת. המטוס עבר רק במעט את בית-המלון כאשר התרסק תחתיו, ונעצר, כולו מעוך, בוער ומכוסה פיח שחור. איש לא היה מזהה בתִּלֵי המתכת החרוכים את צדודיתה המושכת של הציפור הגאה והטורפנית, הקונקורד.
עשן סמיך עולה ומיתמר. מנדי הוסיף לבהות בצג.
"אתה יודע כמה סיבות יכולות להיות להתרסקות מטוס? מיליון ואחת. אתה יודע כמה זמן יכול לעבור עד שיעמדו על כל אחת מהסיבות? מיליון ואחת שנים. אתה יודע שבשום אופן שבעולם לא ניתן לקשר את ההתרסקות למשהו ממוחשב, חיצוני, כמו הידיים והמקלדת שלי? ברור שאתה יודע. מה עוד?"
נשמעה נשיפה והקול העמוק אמר, "הַאנְק, אמרתי לך... טוב, עזוב."
מנדי גולד ידע שלעולם הוא לא יישן עוד כאחד האדם. הוא התקשה להאמין שהדברים שראה ושמע זה עתה, הם אכן מציאותיים. אולי זהו סרט בלהות רווּי אפקטים דמיוניים של בימאי מופרע? אולי אני בעיצומו של סיוט?
מנדי נאנח. הוא פשפש בתיק המחשב ושלף משם מדיה לצריבה. קרע את העטיפה בלהיטות והכניס את התקליטור לתוך הכונן. "איזו משמעות יכולה להיות לכך שאנשים אחרים שולטים במטוס, מבחוץ, מלבד הטייסים?" הוא הקיש בחיפזון והעתיק אל התקליטור את תיקיית אריקסון ובה קובץ הווידיאו בו צפה יחד עם הנספחים האחרים. הוא צרב את המידע המזעזע, למשמרת.
"אני לא אטוס יותר לעולם במטוס. לפחות לא בכזה המצויד בבקרת מחשב," שמע את עצמו ממלמל. הוא הבחין שידיו רועדות על גבי המקשים, אצבעותיו משקשקות. "וואו, זה באמת נורא," אמר.
הוא סיים את הצריבה, שלף את התקליטור מהכונן, ואז השחירו לפתע כל החלונות הפתוחים על הצג.
הודעה קצרה הופיעה.
תקלת תקשורת - אתה מנותק מהמערכת!
גבו קפא על המסעד, ועיניו ברחו הצִדה בזווית חדה. אני רק מקווה שלא איתרו אותי, חוסר אחריות מצִדי לשהות זמן כה רב בתוך המדור המוגן. אה, איזה עולם. ברור, שאנשים אשר בִּמְחי-יד מסוגלים לרסק מטוס שלם, אין להם כל עַכָּבָה בעניין חיסולו של בחור מסכן אחד.
עיניו של מנדי צרבו מהצפייה הממושכת והוא הסיר את משקפיו. סגר את המחשב הנייד, ופתח את ארון הבגדים שעמד מאחוריו. שלף משם גרב יחיד שחור, דחק פנימה את התקליטור וקם מהכיסא, מביט סביב, תר מבלי משים אחר מחבוא הולם. המִזרָן.
הוא פרם קרע קטן בצד המִזרָן ודחף לשם את האוצר היקר. דקות לאחר מכן משך אותו משם וזרק אותו למגירת הכביסה. הוא התיישב, חסר מנוחה, חופר בכביסה ומוציא משם את התקליטור. מכאן עבר התקליטור סִדרה של הַחבָּאוֹת, בתוך המזוודה הריקה, מתחת למזרן, בין העוגיות שבצנצנת, בתיק התפילין. הוא לא זכר עוד מקרה בו התקשה כל-כך להחליט. לבסוף הכניס את התקליטור לכיס והשתרע.
מנדי עצם את עיניו, רק עתה שם לב שראשו כואב להחריד. הדופק ברקותיו איים לבקע חלקים בגולגולת. ובכן, לא היה זה חזיון תעתועים וירטואלי, גם לא חלום ליל טעון סיוטים. בעיני רוחו ראה שוב ושוב את המטוס המתרסק, צווחות הנוסעים הבקיעו דרך עד למעמקי הכרתו, ומולו, על רקע הזוועה, ריחף פסוק מ'קהלת' שתמיד נהג להשתמש בו, "כי ברוב חוכמה - רוב כעס, ויוסיף דעת - יוסיף מכאוב."
הייתי באמת אדם די מאושר עד לפני שעה קלה, חשב בדכדוך. עכשיו אני... והוא נזכר בתקופה שהקונקורד נפל, והעיתונים דיווחו, ומִנהל התעופה הצרפתי קִרקֵע את מטוסי הקונקורד. מדי שבוע הופיעו מִמצאים שונים ומשונים, וכולם סתרו זה את זה.
ההתרסקות נגרמה מתקלה במנוע. הבריטים והצרפתים מחליפים האשמות, הבריטים טוענים שהמכונאים הצרפתים התרשלו במלאכתם, ואילו המכונאים הצרפתים מצביעים אל המנוע הבריטי כפגום מעיקרו. האש לא פרצה מהמנועים אלא באה ממקור חיצוני. האש כן באה מהמנועים. האש באה מדליקה שפרצה בתוך תא הנוסעים. האש באה מדליקה שפרצה בתוך המטוס אך מחוץ לתא הנוסעים. נבדקת האפשרות שצמיגי המטוס שהתפוצצו נשאבו לתוך המנועים וגרמו להתרסקות.
על מסלול ההמראה נמצאה פיסת מתכת שאינה שייכת למטוס. על מסלול ההמראה נמצאה פיסת גומי שאינה שייכת למטוס. חלק מתכתי נפל מהמטוס שהמריא לפני הקונקורד. 'אייר פרָנאס' תובעת את חברת התעופה האמריקנית 'קוֹנטינֶנְטָל אֵיירלַיינס', בטענה שפיסת המתכת נשרה ממטוס שלה, והביאה לתאונה.
ולא היה לזה סוף. וגם לא יהיה, כמו בשאר התאונות האוויריות. כעבור כמה חודשים או שנים יוצאים החוקרים בהצהרה סופית כלשהי, ולמעשה כך זה נגמר.
מי מסוגל לייצר ולהשתמש במכונה כזו להפלת מטוסים, איזה ראש חולני יש לרוצחים האלה המפיקים הנאה מהרג כה זוועתי. מה עובר למונטגומרי במוח הקודח שלו? למה לו להפעיל מערכת כה מתוחכמת שכל עיקרה הרג המוני ושיטתי, והוא עוד ממונה על ביטחון המדינה.
את מנדי הציפה כמות כזו של תיעוב כלפי מונטגומרי, ובּוּשֵיין, והַאנְק, וג'וֹנסוֹן ומי שלא יהיה, שלא לדבר על אלו שיצרו את הטכנולוגיה המרושעת הזו. השנאה כמעט הוציאה אותו מדעתו, מטביעה אותו בתוכה, כמו שלולית עכורה של מי שופכין.
לרגע עלה בדעתו שזו השליחות שלו, להציל את העולם. לחסל את המערכת, ואת מונטגומרי ואת כל האחרים. אך אלה היו מחשבות סרק, מה הוא כבר יכול לעשות, כזה קטן ועלוב מול כוחו הבלתי-מוגבל של מונטגומרי. עם מי הוא יכול לדבר על זה? מה הוא עושה הלאה?
מנדי חשש שהחוויה שעבר זה עתה תשפיע עליו נפשית, אך מיד הפריך את המחשבות בתואנה שהכל חשש בעלמא. "בכוח התורה אפשר לגבור על הכל," אמר בשקט. מחר בבוקר ישוב לישיבה, ישקע בלימוד וישכח מהכל. מנדי נהנה מהיכולת הברוכה לצלול לתוך סוגיה ולשכוח את העולם.
מחר, הבטיח לעצמו, מחר הכל יסתדר.
בסיום ההתחבטות הפנימית התעודד ויצא אופטימי ונרדם כעבור דקות אחדות. הוא צלל לתוך סיוטים, כולם לוּווּ בצרחות שְאוֹל של נוסעים הרואים את המוות האימתני שולח את טפריו המשוננים ואוחז בהם.
