הילד הכותב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הילד הכותב
מכר
מאות
עותקים
הילד הכותב
מכר
מאות
עותקים

הילד הכותב

4.5 כוכבים (15 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: כנרת זמורה דביר
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2016
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 160 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 40 דק'

יהונתן גפן

יהונתן גפן (22 בפברואר 1947 – 19 באפריל 2023) היה משורר, מחזאי, סופר, עיתונאי, סאטיריקן, פובליציסט, עורך, תסריטאי, פזמונאי, מתרגם, קומיקאי ומנחה ישראלי.

עוד בהיותו חייל, בגיל 19 הוציא גפן ספר פזמונים ראשון: "שירים שענת אוהבת במיוחד"

עם שחרורו בשנת 1969 עבר לתל אביב ופרסם כמה שירים על פי עצתו של המשורר הנערץ עליו, נתן אלתרמן.  ב-1970 הועלתה הצגה מוזיקלית שכתב, "קרחת". ב-1972 התיישב בתל אביב והחל לכתוב טור שבועי בעיתון "מעריב". לאחר מלחמת יום הכיפורים חבר לישעיהו בן-פורת, איתן הבר, אורי דן, אלי לנדאו, חזי כרמל ואלי תבור לכתיבת הספר "המחדל", במטרה שההנהגה המדינית והצבאית במלחמת יום הכיפורים תפנה את מקומה.

בשנת 1974 העלה יחד עם דני ליטני מופע בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול". גפן כתב מאות שירים ופזמונים מוכרים למבוגרים ולילדים. השירים, פרי עטו של גפן, בספר "הכבש השישה עשר" הולחנו ב-1978 ברובם על ידי יוני רכטר לאלבום באותו שם שנחשב כפורץ דרך בתחום שירי הילדים וגם אחד האלבומים הישראליים הנמכרים ביותר בתולדות הזמר העברי. בשנת 2014 זכו גפן ורכטר בפרס אקו"ם לתרומה מיוחדת בתחום היצירה לילדים, על יצירתם "הכבש השישה עשר".

גפן פרסם מספר ספרי ילדים ביניהם "יום אחד...כך מתחילים כל הסיפורים שענת אוהבת במיוחד", "ילד הכרובית" ו"אלרגיה". ספרו המוכר ביותר למבוגרים הוא "אישה יקרה", שבו ניסה להבין מדוע התאבדה אמו. 

ספרו "עלייתו ונפילתו של ה-y" הוא מבחר מבין המדורים ומהמאמרים שפורסמו בעיתון "מעריב" בין השנים 2000–2005. מחצית מהתקופה הזאת התגורר יהונתן גפן בניו-יורק ובבוסטון.

גפן כתב מחזות: "קשר אייר", "נומה עמק", "פטרה", "ג'וני הלך" שעלו לאורך השנים על בימות שנות ברחבי הארץ. רובם ככולם, עוסקים בשרות צבאי, זהות הארץ ושכול. 

גפן כתב שירים, כמו: "יהיה טוב", "סניוריטה", "סתיו מסוכן", "ביקור מולדת", "חיפה חיפה", "לוקח ת'זמן", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" ו"עד עולם אחכה", "מקום לדאגה", "הנסיך הקטן", "יכול להיות שזה נגמר", "יונתן סע הביתה" ועוד רבים, שמבצעים מיטב אמני ישראל. גפן אף תרגם שירים וטקסטים רבים, שמקורם בשפות זרות, שהפכו ללהיטים גדולים בישראל, כגון: "האשה שאיתי", "בלוז לנערה מארץ הצפון"; המחזה "המיזנתרופ" של מולייר, המחזה "קרוב יותר" ועוד. 

לאורך השנים הופיע יהונתן גפן במופעים שונים, הן לילדים והן למבוגרים, עם טקסטים פרי עטו ועם טקסטים מתורגמים. מופעים אלה היו הצלחה גדולה ובהם גפן שיתף פעולה עם אמנים מהשורה הראשונה- דיוויד ברוזה, יצחק קלפטר, אביב גפן, דין דין אביב ועוד.

באוקטובר 2013 התפטר ממעריב והפסיק לכתוב בו טור קבוע, לאחר 40 שנות כתיבה במוסף סופשבוע של העיתון.

בתחילת 2014 החל להגיש את התוכנית "אומרים שהיה פה" בטלוויזיה החינוכית בעריכת דרור נחום ועידו רוזנטל. בשנת 2017 הגיש תוכנית נוספת בטלוויזיה החינוכית "העולם עצוב אז צוחקים" על תולדות ההומור בארץ.

מפרסיו:

1983 - פרס ברנשטיין לספרות ילדים.
2012 - פרס היצירה לסופרים.
פרס ליצירה מקורית, "הכבש השישה עשר".
פרס מפעל חיים מאקו"ם.
2019 - פרס משרד התרבות למפעל חיים על יצירה בתחום ספרות הילדים והנוער ע"ש דבורה עומר.

גפן נפטר בביתו ב-19 באפריל 2023 בגיל 76, לאחר התמודדות עם בעיות בריאותיות. הוא נקבר בבית העלמין בנהלל.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/28ctwc26

תקציר

ילד כותב יקר,
 (וסליחה על הגניבה הקטנה מג'י. די. סלינג'ר)
אם אתה חושב שהספר הקטן הזה ילמד אותך את הטכניקה של הכתיבה ואיך להיות סופר מצליח ומפורסם וכל זה, זה ממש לא הספר בשבילך. אבל אם יש לך משהו לצעוק או להגיד או לספר, משהו שאינך יכול שלא להגיד ולא משנה לך איך יגיבו על זה העולם וכולם, אולי יועיל לך לקרוא על החוויות של ילד כותב אחר, ילד שהוא כבר כמעט בן שבעים ועדיין חשוב לו לכתוב את מחשבותיו ורגשותיו, בזמנים טובים ורעים, על נייר לבן ובתולי או במקלדת. ולא משנה שהוא זקן ואיטי, ולפעמים גם טרחן וממורמר - בכל פעם שהוא כותב את עצמו לעצמו – הוא ילד.
י.ג.

פרק ראשון

הוֹמוֹפַּפִּירוּס
 
תַּמְשִׁיכוּ תַּמְשִׁיכוּ אֲנִי
לֹא מַפְרִיעַ אֲנִי בְּשֶׁקֶט
לֹא חַי רַק מְתָאֵר
אֶת יוֹמְכֶם הַקּוֹדֵר
בְּאוֹתִיּוֹת מְהַבְהֲבוֹת
יוֹמָנַאי מְמֻשְׁמָע
מְדַוֵּחַ עַל רֶגֶשׁ
מְפַעֲנֵחַ מַחְשָׁבוֹת
כַּתָּבֵנוּ לְעִנְיְנֵי נְשָׁמָה
תַּמְשִׁיכוּ תַּמְשִׁיכוּ
אֲנִי מְתַקְתֵּק אֶתְכֶם
לְפִי רָאשֵׁי פְּרָקִים בְּעִפָּרוֹן
מַעֲלֶה אֶתְכֶם לַמָּסָךְ
שׁוֹמֵר אֶתְכֶם עָמֹק
בִּמְצוּלוֹת הַזִּכָּרוֹן
בַּהַתְחָלָה גַּם אֲנִי נִסִּיתִי
מָה לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא
שֶׁנּוֹחַ לִי יוֹתֵר
לִכְתֹּב עַל זֶה
סוֹפֵר סְתָם
סְתָם סוֹפֵר
יָמִים שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר
רְאִיתֶם פַּעַם זִקִּית עַל
גֶּדֶר אֶבֶן לֹא זָזָה
רַק מַבִּיטָה רַק זִקִּית
מִדֵּי פַּעַם שׁוֹלַחַת לָשׁוֹן
תּוֹפֶסֶת זְבוּב
מַמְשִׁיכָה לְהַבִּיט
גַּם אֲנִי לִפְעָמִים טוֹעֵם
רַק כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא יוֹם
אוּכַל לְסַפֵּר מָה אֲכַלְתֶּם
וּמָה אֲהַבְתֶּם לִשְׁתּוֹת
אַךְ בְּעִקָּר אֲנִי מְכַרְסֵם
חֲצָאֵי עֶפְרוֹנוֹת
שׁוֹתֶה דְּיוֹ
מִסִּימָנֵי הַמַּחֲלָה:
אֶצְבְּעוֹתַי מְלֵאוֹת
כְּתָמִים כְּחֻלִּים
שֵׁם הַחוֹלֶה:
מְעַבֵּד תַּמְלִילִים
אֲבוֹתַי הָעֲנִיִּים הַמְּטֹרָפִים
יְכוֹלִים הָיוּ לְהַשְׁאִיר לִי
דִּירָה קְטַנָּה אוֹ אֱמוּנָה אֲבָל
מָה הֵם הִשְׁאִירוּ לִי
מַחְבֶּרֶת צְהֻבָּה
פִּנְקָס שֶׁבּוֹ רָשְׁמוּ
מִלִּים בְּלִי סוֹף
גַּם הֵם לֹא חָיוּ
רַק הִתְרַשְּׁמוּ
אֲנִי לֹא הָרִאשׁוֹן שֶׁכּוֹתֵב עַל זֶה
לְנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי
אֲנִי חוֹרֵז שִׁירֵי אַהֲבָה
שִׁיר אַהֲבָה זֶה הֲכִי
קָרוֹב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיעַ
לְנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי
לִגְבָרִים הַיּוֹצְאִים לְמִלְחָמָה
אֲנִי מְחַבֵּר הִמְנוֹן נִצָּחוֹן
וְאִם הֵם יַפְסִידוּ מוּכָנָה
אֶצְלִי קִינָה
זֶה הֲכִי קָרוֹב שֶׁאֲנִי
יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמִלְחָמָה
עַד נִשְׁמַת אַפְּכֶם הָאַחֲרוֹנָה
אֲנִי כּוֹתֵב אֶתְכֶם
אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְנַהֵג רָגִיל
אַל תִּשְׁתַּדְּלוּ לִי
אֲנִי מְנַסֶּה לִתְפֹּס
אֶת הַנְּיוּאַנְסִים שֶׁל
מַהוּת הַחֲוָיָה הָאֱנוֹשִׁית
פֹּה וְשָׁם וְעַכְשָׁו
אֲנִי שֶׁאֵין לִי נְיוּאַנְסִים וְלֹא חֲוָיוֹת
רַק כּשֶׁר מְסֻיָּם לְהַבָּעָה בִּכְתָב
וּלְמָוֶת בְּטֶרֶם לֵדָה
וְהָעֹנֶשׁ
לִכְתֹּב עַל זֶה.
 
י.ג. 1990

יהונתן גפן

יהונתן גפן (22 בפברואר 1947 – 19 באפריל 2023) היה משורר, מחזאי, סופר, עיתונאי, סאטיריקן, פובליציסט, עורך, תסריטאי, פזמונאי, מתרגם, קומיקאי ומנחה ישראלי.

עוד בהיותו חייל, בגיל 19 הוציא גפן ספר פזמונים ראשון: "שירים שענת אוהבת במיוחד"

עם שחרורו בשנת 1969 עבר לתל אביב ופרסם כמה שירים על פי עצתו של המשורר הנערץ עליו, נתן אלתרמן.  ב-1970 הועלתה הצגה מוזיקלית שכתב, "קרחת". ב-1972 התיישב בתל אביב והחל לכתוב טור שבועי בעיתון "מעריב". לאחר מלחמת יום הכיפורים חבר לישעיהו בן-פורת, איתן הבר, אורי דן, אלי לנדאו, חזי כרמל ואלי תבור לכתיבת הספר "המחדל", במטרה שההנהגה המדינית והצבאית במלחמת יום הכיפורים תפנה את מקומה.

בשנת 1974 העלה יחד עם דני ליטני מופע בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול". גפן כתב מאות שירים ופזמונים מוכרים למבוגרים ולילדים. השירים, פרי עטו של גפן, בספר "הכבש השישה עשר" הולחנו ב-1978 ברובם על ידי יוני רכטר לאלבום באותו שם שנחשב כפורץ דרך בתחום שירי הילדים וגם אחד האלבומים הישראליים הנמכרים ביותר בתולדות הזמר העברי. בשנת 2014 זכו גפן ורכטר בפרס אקו"ם לתרומה מיוחדת בתחום היצירה לילדים, על יצירתם "הכבש השישה עשר".

גפן פרסם מספר ספרי ילדים ביניהם "יום אחד...כך מתחילים כל הסיפורים שענת אוהבת במיוחד", "ילד הכרובית" ו"אלרגיה". ספרו המוכר ביותר למבוגרים הוא "אישה יקרה", שבו ניסה להבין מדוע התאבדה אמו. 

ספרו "עלייתו ונפילתו של ה-y" הוא מבחר מבין המדורים ומהמאמרים שפורסמו בעיתון "מעריב" בין השנים 2000–2005. מחצית מהתקופה הזאת התגורר יהונתן גפן בניו-יורק ובבוסטון.

גפן כתב מחזות: "קשר אייר", "נומה עמק", "פטרה", "ג'וני הלך" שעלו לאורך השנים על בימות שנות ברחבי הארץ. רובם ככולם, עוסקים בשרות צבאי, זהות הארץ ושכול. 

גפן כתב שירים, כמו: "יהיה טוב", "סניוריטה", "סתיו מסוכן", "ביקור מולדת", "חיפה חיפה", "לוקח ת'זמן", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" ו"עד עולם אחכה", "מקום לדאגה", "הנסיך הקטן", "יכול להיות שזה נגמר", "יונתן סע הביתה" ועוד רבים, שמבצעים מיטב אמני ישראל. גפן אף תרגם שירים וטקסטים רבים, שמקורם בשפות זרות, שהפכו ללהיטים גדולים בישראל, כגון: "האשה שאיתי", "בלוז לנערה מארץ הצפון"; המחזה "המיזנתרופ" של מולייר, המחזה "קרוב יותר" ועוד. 

לאורך השנים הופיע יהונתן גפן במופעים שונים, הן לילדים והן למבוגרים, עם טקסטים פרי עטו ועם טקסטים מתורגמים. מופעים אלה היו הצלחה גדולה ובהם גפן שיתף פעולה עם אמנים מהשורה הראשונה- דיוויד ברוזה, יצחק קלפטר, אביב גפן, דין דין אביב ועוד.

באוקטובר 2013 התפטר ממעריב והפסיק לכתוב בו טור קבוע, לאחר 40 שנות כתיבה במוסף סופשבוע של העיתון.

בתחילת 2014 החל להגיש את התוכנית "אומרים שהיה פה" בטלוויזיה החינוכית בעריכת דרור נחום ועידו רוזנטל. בשנת 2017 הגיש תוכנית נוספת בטלוויזיה החינוכית "העולם עצוב אז צוחקים" על תולדות ההומור בארץ.

מפרסיו:

1983 - פרס ברנשטיין לספרות ילדים.
2012 - פרס היצירה לסופרים.
פרס ליצירה מקורית, "הכבש השישה עשר".
פרס מפעל חיים מאקו"ם.
2019 - פרס משרד התרבות למפעל חיים על יצירה בתחום ספרות הילדים והנוער ע"ש דבורה עומר.

גפן נפטר בביתו ב-19 באפריל 2023 בגיל 76, לאחר התמודדות עם בעיות בריאותיות. הוא נקבר בבית העלמין בנהלל.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/28ctwc26

סקירות וביקורות

של מי אתה, ילד רענן שקד ביקורת העורך 30/10/2024 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

  • הוצאה: כנרת זמורה דביר
  • תאריך הוצאה: נובמבר 2016
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 160 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 40 דק'

סקירות וביקורות

של מי אתה, ילד רענן שקד ביקורת העורך 30/10/2024 לקריאת הביקורת המלאה >
הילד הכותב יהונתן גפן
הוֹמוֹפַּפִּירוּס
 
תַּמְשִׁיכוּ תַּמְשִׁיכוּ אֲנִי
לֹא מַפְרִיעַ אֲנִי בְּשֶׁקֶט
לֹא חַי רַק מְתָאֵר
אֶת יוֹמְכֶם הַקּוֹדֵר
בְּאוֹתִיּוֹת מְהַבְהֲבוֹת
יוֹמָנַאי מְמֻשְׁמָע
מְדַוֵּחַ עַל רֶגֶשׁ
מְפַעֲנֵחַ מַחְשָׁבוֹת
כַּתָּבֵנוּ לְעִנְיְנֵי נְשָׁמָה
תַּמְשִׁיכוּ תַּמְשִׁיכוּ
אֲנִי מְתַקְתֵּק אֶתְכֶם
לְפִי רָאשֵׁי פְּרָקִים בְּעִפָּרוֹן
מַעֲלֶה אֶתְכֶם לַמָּסָךְ
שׁוֹמֵר אֶתְכֶם עָמֹק
בִּמְצוּלוֹת הַזִּכָּרוֹן
בַּהַתְחָלָה גַּם אֲנִי נִסִּיתִי
מָה לֹא עָשִׂיתִי אֶלָּא
שֶׁנּוֹחַ לִי יוֹתֵר
לִכְתֹּב עַל זֶה
סוֹפֵר סְתָם
סְתָם סוֹפֵר
יָמִים שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר
רְאִיתֶם פַּעַם זִקִּית עַל
גֶּדֶר אֶבֶן לֹא זָזָה
רַק מַבִּיטָה רַק זִקִּית
מִדֵּי פַּעַם שׁוֹלַחַת לָשׁוֹן
תּוֹפֶסֶת זְבוּב
מַמְשִׁיכָה לְהַבִּיט
גַּם אֲנִי לִפְעָמִים טוֹעֵם
רַק כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא יוֹם
אוּכַל לְסַפֵּר מָה אֲכַלְתֶּם
וּמָה אֲהַבְתֶּם לִשְׁתּוֹת
אַךְ בְּעִקָּר אֲנִי מְכַרְסֵם
חֲצָאֵי עֶפְרוֹנוֹת
שׁוֹתֶה דְּיוֹ
מִסִּימָנֵי הַמַּחֲלָה:
אֶצְבְּעוֹתַי מְלֵאוֹת
כְּתָמִים כְּחֻלִּים
שֵׁם הַחוֹלֶה:
מְעַבֵּד תַּמְלִילִים
אֲבוֹתַי הָעֲנִיִּים הַמְּטֹרָפִים
יְכוֹלִים הָיוּ לְהַשְׁאִיר לִי
דִּירָה קְטַנָּה אוֹ אֱמוּנָה אֲבָל
מָה הֵם הִשְׁאִירוּ לִי
מַחְבֶּרֶת צְהֻבָּה
פִּנְקָס שֶׁבּוֹ רָשְׁמוּ
מִלִּים בְּלִי סוֹף
גַּם הֵם לֹא חָיוּ
רַק הִתְרַשְּׁמוּ
אֲנִי לֹא הָרִאשׁוֹן שֶׁכּוֹתֵב עַל זֶה
לְנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי
אֲנִי חוֹרֵז שִׁירֵי אַהֲבָה
שִׁיר אַהֲבָה זֶה הֲכִי
קָרוֹב שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהַגִּיעַ
לְנָשִׁים שֶׁאוֹהֲבוֹת אוֹתִי
לִגְבָרִים הַיּוֹצְאִים לְמִלְחָמָה
אֲנִי מְחַבֵּר הִמְנוֹן נִצָּחוֹן
וְאִם הֵם יַפְסִידוּ מוּכָנָה
אֶצְלִי קִינָה
זֶה הֲכִי קָרוֹב שֶׁאֲנִי
יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמִלְחָמָה
עַד נִשְׁמַת אַפְּכֶם הָאַחֲרוֹנָה
אֲנִי כּוֹתֵב אֶתְכֶם
אַתֶּם יְכוֹלִים לְהִתְנַהֵג רָגִיל
אַל תִּשְׁתַּדְּלוּ לִי
אֲנִי מְנַסֶּה לִתְפֹּס
אֶת הַנְּיוּאַנְסִים שֶׁל
מַהוּת הַחֲוָיָה הָאֱנוֹשִׁית
פֹּה וְשָׁם וְעַכְשָׁו
אֲנִי שֶׁאֵין לִי נְיוּאַנְסִים וְלֹא חֲוָיוֹת
רַק כּשֶׁר מְסֻיָּם לְהַבָּעָה בִּכְתָב
וּלְמָוֶת בְּטֶרֶם לֵדָה
וְהָעֹנֶשׁ
לִכְתֹּב עַל זֶה.
 
י.ג. 1990