אחרי ש... - אנה טוד #1
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אחרי ש... - אנה טוד #1
מכר
אלפי
עותקים
אחרי ש... - אנה טוד #1
מכר
אלפי
עותקים

אחרי ש... - אנה טוד #1

4.5 כוכבים (104 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2837מקורי
ספר מודפס
59 מחיר מוטבע על הספר 109
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

אנה טוד

אנה טוד היא סופרת, המבלה את ימיה באזור אוסטין עם בעלה, איתו ניצחה מחצית מהסטטיסטיקות כשנישאו כחודש לאחר שסיימו את בית הספר התיכון. בין שלושת הפעמים שבעלה נשלח לעירק, היא עבדה בעבודות מזדמנות החל מדיילת קוסמטיקה וכלה במעבדת נתונים ברשות מס ההכנסה. אנה תמיד קוראת ספרים להוטה וחובבת להקות בנים ורומנים, כך שכעת משמצאה דרך לשלב את כל השלושה, היא חיה חלום שהתגשם.
ניתן למצוא אותה בכתובת AnnaToddBooks.com, בטוויטר ב-@imaginator1dx, באינסטגרם ב- @imaginator1d וב-Wattpad כ- Imaginator1D. 

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

טסה היא ילדה טובה. יש לה חבר מושלם – מתוק, אחראי ונאמן בבית. יש לה דרך מוגדרת, אמביציה ואמא שנחושה לשמור שלא תסטה מהכיוון.

היא בקושי מספיקה להתאקלם במעונות הקולג’ החדש בו התחילה את לימודיה האקדמיים, כשהיא פוגשת את הרדין בחור בעל שיער חום פרוע, מבטא בריטי יהיר, קעקועים, ועגיל בשפה.

הרדין שונה מכל בחור שטסה אי פעם הכירה. הוא חמוד ומצחיק, אבל גם גס רוח – עד כדי אכזרי. טסה אמורה לשנוא אותו, והיא אכן מתעבת את קיומו – עד שהיא מוצאת את עצמה לבד בחדרו. משהו באופיו החשוך תופס אותה, לא ברור לה מה מצית תשוקה שלא הכירה מעולם.

למה טסה נותנת להרדין לפגוע בה? למה היא מסכימה להישאר במקום הקשה הזה? ולמה היא מתעקשת לשנות את הדעה הקדומה של להרדין יש על ילדות טובות?

או ש… יכול להיות שזו אהבה??

אחרי ש… הוא הספר הראשון בסדרה המדוברת של הסופרת האנונימית – אנה טוד, שפרצה לתודעת הקוראים לאחר שפרסמה, פרקים, פרקים, באתר Wattpad, וזכתה ללמעלה ממילארד הורדות.

** מהדורה מחודשת הכוללת פרק בונוס(פרק 98) **

רכשתם את הספר הישן? בואו לקרוא את הפרק הנוסף בחינם!

מחקו את הספר מהספריה שלכם באפליקציית "עברית", הורידו אותו מחדש ותהנו מהספר המעודכן.

פרק ראשון

פרולוג
 
הרדין
 
היו הרבה רגעים בחיי, שבהם הרגשתי לא רצוי, לא שייך. היתה לי אמא שהשתדלה, ממש ממש השתדלה, אבל זה לא היה מספיק. היא עבדה יותר מדיי; ובמשך היום היא ישנה, אחרי שכל הלילה עמדה על הרגליים. טריש באמת השתדלה, אבל ילד, בייחוד ילד אבוד, זקוק לאביו.
 
ידעתי שקן סקוט הוא איש בעייתי, מחוספס, אחד שמעמיד פנים שהוא כל מיני דברים שהוא לא. והוא גם אף פעם לא התפעל או היה מרוצה ממשהו שעשיתי. באמת ידעתי. הרדין הקטן והפתטי, שרק ניסה להרשים את האיש הגבוה שמסתובב בצרחות ומועד, ממלא את החלל המסריח של הבית המחורבן שלנו, היה שמח לדעת שקיימת אפשרות שהאיש הקר הזה אינו אביו. הוא היה נאנח, לוקח את הספר שלו מהשולחן ושואל את אמא שלו מתי כריסטיאן, האיש הנחמד שתמיד הצחיק אותו, כשקרא לו קטעים מספרים ישנים, יבוא לבקר אותם.
 
אבל הרדין סקוט הבוגר, זה שנאבק בהתמכרות ובהתקפי זעם שאותם ירש מהאבא המחורבן שהגורל נתן לו, משתגע מרוב כעס. אני מרגיש נבגד, מבולבל בטירוף ורותח; לא יכול להיות, שהעלילה הבנאלית הזאת של חילופי אבות, שכל קומדיית מצבים מזורגגת משתמשת בה, היא, בעצם, החיים שלי.
 
זיכרון מודחק צף פתאום. אמא שלי מדברת בטלפון עם כתב של העיתון המקומי, לאחר שאחד המאמרים שלי נבחר להתפרסם בו, מהללת אותי בשקט: "רק חשבתי שתרצה לדעת — הרדין גאון. בדיוק כמו אבא שלו."
 
הסתכלתי סביבי, בסלון הקטן: האיש עם השיער הכהה, המעולף על הכורסה ובקבוק משקה חריף חום לרגליו, אינו גאון. הוא חתיכת אפס, חשבתי לעצמי כשהסתובב בכורסה, ואמא שלי מיד ניתקה את הטלפון. היו אינספור פעמים כאלו, יותר מכדי שאוכל לספור; הייתי טיפש מדיי וצעיר מכדי להבין מדוע קן סקוט כל כך מרוחק ממני, למה מעולם לא חיבק אותי כמו שכל האבות של החברים שלי חיבקו את בניהם. הוא אף פעם לא שיחק איתי כדורגל ומעולם לא לימד אותי דבר, חוץ מאשר איך להפוך לשיכור מזוין.
 
האם כל זה היה לשווא? האם כריסטיאן ואנס הוא, בעצם, אבא שלי?
 
החדר מסתובב סביבי, ואני בוהה בו, באיש שלכאורה הוליד אותי. אני רואה משהו מוכר בעיניו הירוקות, בקו הלסת שלו. ידיו רועדות כשהוא מעביר אצבעות בשׂערו, ואני קופא במקום כשאני קולט, שזה בדיוק מה שאני עושה כרגע.
 
טסה
 
"לא יכול להיות!"
 
אני נעמדת ומיד מתיישבת בחזרה על הספסל, כי הדשא מתחת לרגליי מרגיש לא יציב.
 
הפארק מתמלא עכשיו אנשים. משפחות עם ילדים קטנים, בלונים ומתנות בידיהם, למרות מזג האוויר הקר.
 
"זו האמת. הרדין הוא הבן של כריסטיאן," קימברלי אומרת, עיניה הכחולות בהירות ומרוכזות.
 
"אבל קן... הרדין מאוד דומה לו." אני זוכרת את הפעם הראשונה, שבה פגשתי את קן סקוט בחנות יוגורט. מיד חשדתי שהוא אביו של הרדין; השיער הכהה והגובה שלו רק חיזקו את התחושה שלי.
 
"באמת? אני לא רואה את זה, חוץ מאשר צבע השיער שלו. להרדין יש את העיניים של כריסטיאן ואותו מבנה פנים."
 
באמת? אני לא מצליחה לראות את שלושתם מול עיניי. לכריסטיאן יש גומות חן כמו של הרדין ואותן העיניים... אבל זה לא הגיוני — קן סקוט הוא אביו של הרדין, הוא חייב להיות. כריסטיאן נראה צעיר בהשוואה לקן. על אף שהם באותו גיל, האלכוהוליזם גבה מחיר, שמתבטא בהופעתו החיצונית של קן. הוא עדיין גבר נאה, אבל במובנים מסוימים נראה מבוגר לגילו בגלל השתייה.
 
"זה..." אני נאבקת עם עצמי כדי למצוא מילים. וגם אוויר.
 
קימברלי מסתכלת עליי במבט מתנצל. "אני יודעת. כל כך רציתי לספר לך. מאוד לא רציתי להסתיר את זה ממך, אבל לא יכולתי להתערב. זה לא היה תפקידי." היא מניחה ידה על ידי בעדינות. "כריסטיאן הבטיח לי, שברגע שטריש תיתן לו אישור, הוא יספר להרדין."
 
"אני פשוט..." אני לוקחת נשימה עמוקה. "זה מה שכריסטיאן עושה עכשיו? מספר להרדין?" אני נעמדת שוב, וידה של קימברלי נשמטת מידי. "אני חייבת ללכת אליו. הוא ישת—" אני לא יכולה אפילו להתחיל לדמיין איך הרדין יגיב לחדשות הללו, בייחוד אחרי שאמש מצא את טריש ואת כריסטיאן יחד.
 
"כן, זה מה שהוא עושה." קים נאנחת. "טריש לא נתנה את האישור הסופי, אבל כריסטיאן אמר שהיא היתה קרובה לעשות את זה, ושהיה צריך למהר, כי המצב התחיל לצאת משליטה."
 
איך יכול להיות שטריש תסתיר כזה דבר מהרדין?! אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר, בזמן שאני מוציאה את הטלפון מהכיס. ציפיתי ממנה ליותר, כאמא, ועכשיו אני מרגישה כאילו מעולם לא הכרתי את האישה הזו.
 
הטלפון שלי כבר צמוד ללחיי, אני כבר שומעת את צליל החיוג של הטלפון של הרדין, כשקימברלי אומרת, "אמרתי לכריסטיאן שהוא צריך לספר לשניכם יחד, אבל טריש אמרה לו, שאם הוא מספר להרדין, הוא צריך לעשות זאת כשהוא לבד איתו..." קימברלי מזעיפה פנים ומביטה סביב על הפארק, לפני שהיא מרימה את עיניה לשמיים.
 
הצליל המונוטוני של המשיבון של הרדין עונה לי. אני מחייגת שוב, בעוד קימברלי יושבת בדממה, ומגיעה שוב למשיבון. אני תוחבת את הטלפון לכיס האחורי שלי ומתחננת בפני קימברלי, "את יכולה לקחת אותי אליו? בבקשה?"
 
"כן, בטח." היא קופצת על רגליה וקוראת לסמית'. אני מסתכלת על הילד הקטן מקפץ לכיווננו כמו בסרט מצויר וקולטת, כי סמית' הוא הבן של כריסטיאן... ואחיו של הרדין. להרדין יש אח קטן.
 
ואז אני חושבת על לנדון... מה המשמעות של כל זה למערכת היחסים של לנדון ושל הרדין? הרדין ירצה בכלל להישאר איתו בקשר, כשיבין שאין ביניהם קשר משפחתי? וקארן, מה עם קארן המתוקה ועם כל מוצרי המאפה שלה? וקן — האיש שמנסה כל כך לכפר על הילדות הקשה של ילד שאיננו בנו האמיתי; האם קן יודע? המחשבות מתרוצצות במוחי, ואני מרגישה שאני חייבת לראות את הרדין ולוודא שהוא יודע שאני כאן בשבילו; נחליט יחד איך מתקדמים. אני לא יכולה לדמיין מה הוא מרגיש עכשיו; הוא בטח בהלם מוחלט.
 
"סמית' יודע?" אני שואלת.
 
אחרי כמה שניות של שקט קימברלי עונה: "חשבנו שהוא יודע, בגלל הצורה שבה מתנהג עם הרדין. אבל לא יכול להיות שהוא יודע."
 
אני מרחמת על קימברלי. אחרי שנאלצה להתמודד עם הבגידה של ארוסה — הנה צץ גם הסיפור הזה. כשסמית' מגיע, הוא נעצר ומביט בנו במבט מסתורי, כאילו יודע בדיוק על מה אנחנו מדברות. אין מצב, אבל הדרך שבה הוא יוצא לפנינו לכיוון המכונית ומשאיר אותנו מאחור, בלי לומר מילה, מעלה בי תהיות.

אנה טוד

אנה טוד היא סופרת, המבלה את ימיה באזור אוסטין עם בעלה, איתו ניצחה מחצית מהסטטיסטיקות כשנישאו כחודש לאחר שסיימו את בית הספר התיכון. בין שלושת הפעמים שבעלה נשלח לעירק, היא עבדה בעבודות מזדמנות החל מדיילת קוסמטיקה וכלה במעבדת נתונים ברשות מס ההכנסה. אנה תמיד קוראת ספרים להוטה וחובבת להקות בנים ורומנים, כך שכעת משמצאה דרך לשלב את כל השלושה, היא חיה חלום שהתגשם.
ניתן למצוא אותה בכתובת AnnaToddBooks.com, בטוויטר ב-@imaginator1dx, באינסטגרם ב- @imaginator1d וב-Wattpad כ- Imaginator1D. 

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
104 דירוגים
75 דירוגים
14 דירוגים
8 דירוגים
4 דירוגים
3 דירוגים
13/10/2023

אין מספיק מילים בעולם כדי לתאר כמה אני אוהבת את הספר הזה. יש בספר הזה את כל מה שבספר המושלם צריך להיות ובמידה המתאימה (הסוף לא סגור אז חכו בחשבון)

1
17/4/2025

פשוט וואו. הכריכה ושם הספר לא מתחילים לתאר מה יש בספר הזה. מדהים , מרגש, מטלטל. זה לא בעיה אחת וגמרנו זה ארוך ומעניין . קראתי את כל הסדרה בכמה ימים . מדהים ממש! למרות שמדובר בנערי קולג׳ ואני ממש לא קוראת את הגיל הזה.. אבל נתתי הזדמנות וזה מעולה. הצלחתי להתעלם מהגיל.

28/2/2025

וואו לא יכלתי לעצור! כתיבה מעולה, דמויות מעניינות וסיפור שנכנס ישר ללב

19/11/2024

אחד המרתקים אהבתי ממש

11/11/2023

מושלם

22/2/2023

מעולהההה!!!!

27/1/2023

יפה, מרגש, מרתק, מפתיע

16/9/2022

ממכר חושני מרגש יש 4 ספרים ממליצה בחום

20/3/2022

מעולה😍

9/2/2022

מטוררף הרבה יותר טוב מהסרט, חבל שראיתי לפני שקראתי הייתי מפצלת לשני ספרים כי ממש ארוך אבל נהנתי מכל רגע מחכה להמשך

20/11/2021

הספר פשוט מושלם

6/11/2021

אחד המדהימים , מעניין מרגש ואני לא מצליחה להפסיק לקרוא אותו שוב ושוב כבר 3 שנים ! ממליצה בחום

1/10/2021

סוחף❤❤❤

17/9/2021

ראיתי קודם את הסרט שהיה ממש טוב והייתי חייב לקרוא את הספר והספר פי 10 יותר טוב הוא מרגש ומסקרן לא הצלחתי להפסיק לקרוא יש לי רק מילה אחת לתאר את הקריאה וואו

21/6/2021

מושלם כתוב יפה סוחף עלילה מושלמת

29/3/2021

אי אפשר להניח את הספר עד סופו!

14/3/2021

מדהים

3/3/2021

מעולה, סוחף, אי אפשר להפסיק לקרוא ולא מרגישים את האורך שחו. מומלץ ביותר!

25/1/2021

גמרתי לקרוא את הסדרת ספרים בשבוע , אני חושבת שזה אומר הכל .. קשה לשים את הספרים בצד הם פשוט סוחפים

22/12/2020

זה ממש לא הסוף שלו ציפיתי !!! רצה לקנות את הספר השני בסדרה. ממליצה לכולם , הספר הכי סוחף שנתקלתי בו!

6/12/2020

מושלם

31/10/2020

ממש יפה, קל לקריאה. לנערות

23/10/2020

ספר מדהים אי אפשר להפסיק לקרוא

23/10/2020

הספר מושלם וממש לא מרגישים את האורך שלו כשהוא סוחף אותך ביחד איתו, הספרים כל כך שונים מהסרט וכל כל יפים יותר, ממליצה מאוד על הספר. לא יכולה לחכות כבר לקרוא את הספר הבא

23/8/2020

וואוווו ספר פצצה. איזה סוף, קורעעע מהממם בדרך לקרוא את ההמשך!

14/8/2020

ספר מדהים, כתוב מושלם, קראתי אותו מלא פעמים ולא נמאס, הכי טוב בסדרה, לידו הסרט מאכזב

11/7/2020

מרגש מצחיק סוחף עצוב הכל מהכל שווה את הכסף !

27/6/2020

ספר ששואב אותך, לא מרגישים את האורך שלו.

7/5/2020

אמאלההה הספר הכי טובבב בעולםם

28/4/2020

סוחף, מרתק

2/4/2020

הרגשתי את מה שטסה הרגישה לכל אורך הספר התרגשתי איתה ובכיתי איתה חוויה שלא אשכח

23/3/2020

קליל וזורם לקיראה בבית ובחופשה

18/2/2020

מושלםםםם.

21/4/2019

ספר מדהים! לא הצלחתי להפסיק לקרוא, ואני מחכה כבר לקרוא את הספרים הבאים. ממליצה בחום!

23/1/2019

מהנה

27/12/2017

סיימתי עכשיו לקרוא את הסדרת ספרים ״אחריי ש...״
ותקשיבו, התאהבתי! אתם חייביםםםםם!! אבל חייבים לקרוא אותם!!
אומנם כל ספר הוא באורך הגלות, אבל אני התאהבתי וכל מילה שווה!
מכירים את התחושה הזאת שכשאתם רואים פרק בסדרת מתח והלב דוהר ומפמפם? אז ככה זה היה! לא הצלחתי להוריד מהידיים! סיימתי סדרת ספרים שכוללת בערך 2000 עמודים תוך 5 ימים!
טסה והרדין הצליחו לשבור את כל התבניות ולהראות שאהבה אמיתית מורכבת מהרבה ירידות בדיוק כמו העליות. התאהבתי בדמויות על אף וחרף השריטות של כל אחד מהגיבורים. ספר שהצליח לגרום לי להבין על מה שווה להילחם בחיים ובמיוחד על מה לא שווה.
חובה!

10/2/2023

ספר מאוד ארוך, מלא פרטים אך למרות זאת זורם וסוחף. המשכתי בקוצר רוח לחלק השני אך לצערי הוא היה ממש מאכזב. חוזר על עצמו, מיייגע, מעצבן. טסה והרדין פשוט מעצבנים, ילדותיים, מעייפים. יש חלקים ממש סדיסטיים בסיפור האהבה הזה. ברוח הכתיבה של הסופרת אסכם כך: טסה והרדין, תזדיינו לי מהחיים. נמאסתם לא ממשיכה לחלקים הבאים

1
16/7/2022

קשה לקרוא ספר אחרי שראית את הסרט פוגע לגמרי ביכולת הדמיון קצת נמרח ורק הפרקים האחרונים באמת שאבו לתוך הקריאה

9/2/2022

ספר שקראתי בפעם השניה, פשוט נפלא

1/7/2021

קראתי את הסדרה לראשונה בוואטפד באנגלית, קניתי את הספר הראשון שאותו הכי אהבתי גם בגרסה העברית כי בסופו של דבר אני יותר נהנת לקרוא ספרים בשפת האם שלי. בכללי הסדרה מומלצת אבל צריך סבלנות לא קטנה להרדין וטסה כי הם לא סגורים על עצמם ולפעמים זה חוזר על עצמו. אבל הרומן לגמרי חמוד והקריאה זורמת.

18/6/2021

יש לי כמה דברים להגיד על הספר מכמה בחינות. נתחיל בזה שהעלילה כיפית וזורמת. משהו שלילי שיש לי להגיד זה שהקטעים המיניים כתובים קצת מחפיץ וקיצוני. הספר נהדר לדעתי. גם אם ראיתם את הסרט מומלץ לגמרי לבדוק אם אתם מתחברים לספר כי העלילה שונה לחלוטין.

21/4/2020

מסכימה שהספר שונה מאוד מהסרט. ממשיכה לספר הבא.

27/11/2019

איזה מתח ולחץ!!! לא מאמינה שככה זה נגמר!!!
הספר לא כתוב היטב, אבל הוא כן נעים וקל לקריאה, הכתיבה זורמת ונעימה. ממליצה לקרוא למי שאוהבת רומנים רומנטיים עם קטעי סקס

9/8/2019

אין ספר כזה. דמויות מדהימות. התחברתי ממש.

12/3/2019

למרות שהספר טוב מאוד וממליצה עליו זה מצחיק שהוציאו שוב את הספר כשרשום שיש קטע בונוס מה שלא נכון וגם זה רק הספר הראשון כשיש אותו גם רק בתמונה אחרת.
בקיצור אל תקנו זה לא רלוונטי בעליל הדבר הזה

13/9/2018

הספר שהתחיל את הסיפור המקסים של הארדין וטס...
ספר מקסים!!(אמנם בספרים הבאים אחריו יש המון קטעים חוזרים על עצמם, כמו הריבים שלהם , אבל בספר הזה, הכל חדש, מקסים ונאיבי). ספר מומלץ מאוד לכל אוהבי הילד הרע שנופל שדוד לרגלי הילדה הטובה..

26/1/2023

אין שום קשר בין הספר לסרט.. פוטנציאל מעולה אבל נסחב ונסחב....

5/8/2022

מעניין והסוף מפתיע הדרמות קצת מוגזמות, לדעתי, בין שני הגיבורים...

1/3/2021

פיר, התאכזבתי. כל כך המליצו לי על הספר שחשבתי שהוא באמת יהיה טוב, אבל הוא פשוט לא התיאורים המיניים קצת מוגזמים, אם הייתי רוצה לקרוא סיפורי סקס הייתי הולכת לאתרים שמיועדים לזה... מערכת היחסים בין טסה להרדין דפוקה מהשורש. הוא מנסה פאקינג לשלוט בה, הוא אובססיבי, קונה לה מתנות יקרותת, ניתק אותה מהחברים והמשפחה שלה...כל מה שעבר לי בראש כשקראתי את הספר זה שאלו בדיוק הסימנים שמתריעים על מערכת יחסים לא תקינה שתדרדר לאלימה, וטסה פשוט סתומה שהיא לא שמה לב לזה. מקווה שאף אחת לא תדמיין לעצמה מערכת יחסים כמו שלהם, הם פשוט לא דמות לחיקוי בשום צורה.

29/10/2020

ספר נחמד בסגנון הזה. קריא וזורם אבל לא משהו לזכור. מתאים להעביר זמן בכיף.

9/9/2019

קראתי את 2 הספרים הראשונים בסידרה, נמתח מאוד וחוזר על עצמו, לא מהספרים שתופסים אותך.. הסרט שונה מאוד ופרט לטלטלה שעוברת על הגיבורה לא החזיק אותי יותר מידי ,לא יודעת אם אסיים את הסדרה

26/5/2019

אוקי, אז אני חייבת לציין כי הספר התחיל טוב ואז הפך להיות ספר די מעיק, הריבים שלהם והמערכת יחסים הממש לא מתפקדת שלהם גרמה לי לרצות שלא יהיו ביחד. גם בספר הזה וגם בספר השני. העלילה פשוט מתישה, הם פשוט מתישים והארדין הזה פשוט דמות דוחה ומגעילה ולא אני לא הייתי סולחת לו. אם אני הייתי הסופרת הייתי עושה הפסקה, עוברת חמש שנים אח"כ אחרי שהוא עבר איזה טיפול פסיכולוגי להתמודדות עם אלכוהוליזם שלו וחוסר שליטה בכעסים וכל הדברים הדפוקים שהוא עשה ואז חוזר לטסה שהוא אדם יציב בנפשו ומנסה שוב. כמו שמיה שרידן עשתה בסטינגר (ספר הרבה יותר מומלץ מזה)

1/8/2021

אני לא מבינה מה כולן אוהבות פה, ספר מלא באלימות מילולית ורגשית קשה, ניצול מחפיר, אובססיה חולנית ושומדבר שמזכיר אהבה. מזעזע

1
17/8/2024

בסופו של דבר, הספר רדוד בצורת הכתיבה שלו. כתיבה שחוזרת על עצמה הרבה. אותן סצנות אותם רעיונות... סך הכל כתיבה אמריקאית צעירה... ילדת קולג' שפתאום החיים שלה נהיו מושלמים והכל הולך לה. נהנתי לקרוא אבל לדעתי זה קצת התעלל בי במיוחד ההרגשה שהסיפור מראה לנו מה זה זוגיות רעילה שוב ושוב וטסה כמו שק חבטות של הרדין... הסוף הפתיע אותי מאוד למרות שהייתי צריכה לצפות לזה.

13/4/2020

רדוד , נמרח , נחמד ולא יותר. חוזר על עצמו ומאוד צפוי.

1
אחרי ש... - אנה טוד #1 אנה טוד
פרולוג
 
הרדין
 
היו הרבה רגעים בחיי, שבהם הרגשתי לא רצוי, לא שייך. היתה לי אמא שהשתדלה, ממש ממש השתדלה, אבל זה לא היה מספיק. היא עבדה יותר מדיי; ובמשך היום היא ישנה, אחרי שכל הלילה עמדה על הרגליים. טריש באמת השתדלה, אבל ילד, בייחוד ילד אבוד, זקוק לאביו.
 
ידעתי שקן סקוט הוא איש בעייתי, מחוספס, אחד שמעמיד פנים שהוא כל מיני דברים שהוא לא. והוא גם אף פעם לא התפעל או היה מרוצה ממשהו שעשיתי. באמת ידעתי. הרדין הקטן והפתטי, שרק ניסה להרשים את האיש הגבוה שמסתובב בצרחות ומועד, ממלא את החלל המסריח של הבית המחורבן שלנו, היה שמח לדעת שקיימת אפשרות שהאיש הקר הזה אינו אביו. הוא היה נאנח, לוקח את הספר שלו מהשולחן ושואל את אמא שלו מתי כריסטיאן, האיש הנחמד שתמיד הצחיק אותו, כשקרא לו קטעים מספרים ישנים, יבוא לבקר אותם.
 
אבל הרדין סקוט הבוגר, זה שנאבק בהתמכרות ובהתקפי זעם שאותם ירש מהאבא המחורבן שהגורל נתן לו, משתגע מרוב כעס. אני מרגיש נבגד, מבולבל בטירוף ורותח; לא יכול להיות, שהעלילה הבנאלית הזאת של חילופי אבות, שכל קומדיית מצבים מזורגגת משתמשת בה, היא, בעצם, החיים שלי.
 
זיכרון מודחק צף פתאום. אמא שלי מדברת בטלפון עם כתב של העיתון המקומי, לאחר שאחד המאמרים שלי נבחר להתפרסם בו, מהללת אותי בשקט: "רק חשבתי שתרצה לדעת — הרדין גאון. בדיוק כמו אבא שלו."
 
הסתכלתי סביבי, בסלון הקטן: האיש עם השיער הכהה, המעולף על הכורסה ובקבוק משקה חריף חום לרגליו, אינו גאון. הוא חתיכת אפס, חשבתי לעצמי כשהסתובב בכורסה, ואמא שלי מיד ניתקה את הטלפון. היו אינספור פעמים כאלו, יותר מכדי שאוכל לספור; הייתי טיפש מדיי וצעיר מכדי להבין מדוע קן סקוט כל כך מרוחק ממני, למה מעולם לא חיבק אותי כמו שכל האבות של החברים שלי חיבקו את בניהם. הוא אף פעם לא שיחק איתי כדורגל ומעולם לא לימד אותי דבר, חוץ מאשר איך להפוך לשיכור מזוין.
 
האם כל זה היה לשווא? האם כריסטיאן ואנס הוא, בעצם, אבא שלי?
 
החדר מסתובב סביבי, ואני בוהה בו, באיש שלכאורה הוליד אותי. אני רואה משהו מוכר בעיניו הירוקות, בקו הלסת שלו. ידיו רועדות כשהוא מעביר אצבעות בשׂערו, ואני קופא במקום כשאני קולט, שזה בדיוק מה שאני עושה כרגע.
 
טסה
 
"לא יכול להיות!"
 
אני נעמדת ומיד מתיישבת בחזרה על הספסל, כי הדשא מתחת לרגליי מרגיש לא יציב.
 
הפארק מתמלא עכשיו אנשים. משפחות עם ילדים קטנים, בלונים ומתנות בידיהם, למרות מזג האוויר הקר.
 
"זו האמת. הרדין הוא הבן של כריסטיאן," קימברלי אומרת, עיניה הכחולות בהירות ומרוכזות.
 
"אבל קן... הרדין מאוד דומה לו." אני זוכרת את הפעם הראשונה, שבה פגשתי את קן סקוט בחנות יוגורט. מיד חשדתי שהוא אביו של הרדין; השיער הכהה והגובה שלו רק חיזקו את התחושה שלי.
 
"באמת? אני לא רואה את זה, חוץ מאשר צבע השיער שלו. להרדין יש את העיניים של כריסטיאן ואותו מבנה פנים."
 
באמת? אני לא מצליחה לראות את שלושתם מול עיניי. לכריסטיאן יש גומות חן כמו של הרדין ואותן העיניים... אבל זה לא הגיוני — קן סקוט הוא אביו של הרדין, הוא חייב להיות. כריסטיאן נראה צעיר בהשוואה לקן. על אף שהם באותו גיל, האלכוהוליזם גבה מחיר, שמתבטא בהופעתו החיצונית של קן. הוא עדיין גבר נאה, אבל במובנים מסוימים נראה מבוגר לגילו בגלל השתייה.
 
"זה..." אני נאבקת עם עצמי כדי למצוא מילים. וגם אוויר.
 
קימברלי מסתכלת עליי במבט מתנצל. "אני יודעת. כל כך רציתי לספר לך. מאוד לא רציתי להסתיר את זה ממך, אבל לא יכולתי להתערב. זה לא היה תפקידי." היא מניחה ידה על ידי בעדינות. "כריסטיאן הבטיח לי, שברגע שטריש תיתן לו אישור, הוא יספר להרדין."
 
"אני פשוט..." אני לוקחת נשימה עמוקה. "זה מה שכריסטיאן עושה עכשיו? מספר להרדין?" אני נעמדת שוב, וידה של קימברלי נשמטת מידי. "אני חייבת ללכת אליו. הוא ישת—" אני לא יכולה אפילו להתחיל לדמיין איך הרדין יגיב לחדשות הללו, בייחוד אחרי שאמש מצא את טריש ואת כריסטיאן יחד.
 
"כן, זה מה שהוא עושה." קים נאנחת. "טריש לא נתנה את האישור הסופי, אבל כריסטיאן אמר שהיא היתה קרובה לעשות את זה, ושהיה צריך למהר, כי המצב התחיל לצאת משליטה."
 
איך יכול להיות שטריש תסתיר כזה דבר מהרדין?! אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר, בזמן שאני מוציאה את הטלפון מהכיס. ציפיתי ממנה ליותר, כאמא, ועכשיו אני מרגישה כאילו מעולם לא הכרתי את האישה הזו.
 
הטלפון שלי כבר צמוד ללחיי, אני כבר שומעת את צליל החיוג של הטלפון של הרדין, כשקימברלי אומרת, "אמרתי לכריסטיאן שהוא צריך לספר לשניכם יחד, אבל טריש אמרה לו, שאם הוא מספר להרדין, הוא צריך לעשות זאת כשהוא לבד איתו..." קימברלי מזעיפה פנים ומביטה סביב על הפארק, לפני שהיא מרימה את עיניה לשמיים.
 
הצליל המונוטוני של המשיבון של הרדין עונה לי. אני מחייגת שוב, בעוד קימברלי יושבת בדממה, ומגיעה שוב למשיבון. אני תוחבת את הטלפון לכיס האחורי שלי ומתחננת בפני קימברלי, "את יכולה לקחת אותי אליו? בבקשה?"
 
"כן, בטח." היא קופצת על רגליה וקוראת לסמית'. אני מסתכלת על הילד הקטן מקפץ לכיווננו כמו בסרט מצויר וקולטת, כי סמית' הוא הבן של כריסטיאן... ואחיו של הרדין. להרדין יש אח קטן.
 
ואז אני חושבת על לנדון... מה המשמעות של כל זה למערכת היחסים של לנדון ושל הרדין? הרדין ירצה בכלל להישאר איתו בקשר, כשיבין שאין ביניהם קשר משפחתי? וקארן, מה עם קארן המתוקה ועם כל מוצרי המאפה שלה? וקן — האיש שמנסה כל כך לכפר על הילדות הקשה של ילד שאיננו בנו האמיתי; האם קן יודע? המחשבות מתרוצצות במוחי, ואני מרגישה שאני חייבת לראות את הרדין ולוודא שהוא יודע שאני כאן בשבילו; נחליט יחד איך מתקדמים. אני לא יכולה לדמיין מה הוא מרגיש עכשיו; הוא בטח בהלם מוחלט.
 
"סמית' יודע?" אני שואלת.
 
אחרי כמה שניות של שקט קימברלי עונה: "חשבנו שהוא יודע, בגלל הצורה שבה מתנהג עם הרדין. אבל לא יכול להיות שהוא יודע."
 
אני מרחמת על קימברלי. אחרי שנאלצה להתמודד עם הבגידה של ארוסה — הנה צץ גם הסיפור הזה. כשסמית' מגיע, הוא נעצר ומביט בנו במבט מסתורי, כאילו יודע בדיוק על מה אנחנו מדברות. אין מצב, אבל הדרך שבה הוא יוצא לפנינו לכיוון המכונית ומשאיר אותנו מאחור, בלי לומר מילה, מעלה בי תהיות.