גלי והסבתא השלישית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
גלי והסבתא השלישית

גלי והסבתא השלישית

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, מונולוגים של נערה, כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
ראיון "ראש בראש"

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

כשאמא של גלעד החלה להתנדב בבית אבות הוא לא התעניין באנשים שהיא פוגשת. הסקרנות שלו התלקחה רק כששמע, במקרה, על אישה קשישה שיושבת בצד כמו פסל. נסענו לפגוש אותה. ושנינו נקשרנו אליה. ושנינו הבנו שחייבים לעשות משהו כדי לקרב בין סבתא נינה לבין שני נכדיה שמתגוררים מעבר לים. אומנם בתה היחידה בחרה לגדל אותם בארצות הברית כדי שיוכלו ליהנות מילדות שלווה ומאושרת, אבל מסבתא נינה שמענו שרק מי שחווה רעב ובטן מצומקת יכול להעריך את טעמו של האוכל. סבתא נינה הפכה לסבתא השלישית שלנו. סבתא מאומצת. סבתא שזוכרת. אם גם אתם תפתחו את הלב אל ניצולי שואה...

פרק ראשון

שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם
וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם


פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁלְּכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי סַבְתּוֹת כְּמוֹ שֶׁלְּכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְאַף אֶחָד שֶׁבּוֹ שְׁנֵי נְחִירַיִם.
כַּמָּה תְּמִימָה הָיִיתִי כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים דּוֹמִים וְשֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נוֹצְרוּ בְּאוֹתָהּ תַּבְנִית. אוּלַי זֶה לֹא נָבַע מִתְּמִימוּת, אֶלָּא מֵחֹסֶר נִסָּיוֹן, אֲבָל הַסִּבָּה לֹא מַמָּשׁ חֲשׁוּבָה. הָעִקָּר שֶׁסּוֹף סוֹף הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן.
אֵיךְ הֵבַנְתִּי?
פָּשׁוּט פָּקַחְתִּי אֶת הָעֵינַיִם, הִסְתַּכַּלְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְרָאִיתִי שֶׁכָּל מִשְׁפָּחָה הִיא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָקַחַת שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁנִּרְאוֹת דּוֹמוֹת וּלְהַכְרִיז שֶׁהֵן זֵהוֹת זוֹ לְזוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מִיץ לִימוֹן.
לִי, לְמָשָׁל, יֵשׁ רַק סַבְתָּא אַחַת. קוֹרְאִים לָהּ עַלִּיזָה וְכִשְׁמָהּ כֵּן הִיא - תָּמִיד עַלִּיזָה וְחַיְכָנִית. הִיא הָאִמָּא שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי וְלֹא מִזְּמַן חָגַגְנוּ אֶת יוֹם הוּלַדְתָּהּ הַשְּׁמוֹנִים! סַבְתָּא עַלִּיזָה טָעֲנָה שֶׁהִיא לֹא רוֹצָה שׁוּם מְסִבָּה, הִיא אֲפִלּוּ אִיְּמָה שֶׁאִם נְאַרְגֵּן לָהּ מְסִבַּת הַפְתָּעָה הִיא תָּגִיב בְּהִתְנַהֲגוּת מַפְתִּיעָה - פָּשׁוּט תָּקוּם וְתֵלֵךְ לְדַרְכָּהּ, אָז אִמָּא נִבְהֲלָה וְאָמְרָה: "בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר, אֲנִי לֹא אַזְמִין מִילְיוֹן אוֹרְחִים, אֲבָל אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ אֲרוּחַת עֶרֶב מִשְׁפַּחְתִּית?"
לַהַצָּעָה הַזֹּאת הֵגִיבָה סַבְתָּא עַלִּיזָה בְּשִׂמְחָה וְהִפְתַּעְנוּ אוֹתָהּ בְּשַׁי מְקוֹרִי. כָּל הַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים הִתְכַּנְּסוּ בְּאֻלְפַּן הַקְלָטוֹת מִקְצוֹעִי וְכֻלָּנוּ, בְּיַחַד, הֵכַנּוּ קְלִיפּ לְ"טָטָה" - זֶה הַכִּנּוּי שֶׁל סַבְתָּא. בָּחַרְנוּ בַּשִּׁיר "מַעְלָה מַעְלָה" שֶׁל צְבִיקָה פִּיק מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ מַנְגִּינָה קִצְבִּית שֶׁכֻּלָּנוּ מַכִּירִים וְאִמָּא כָּתְבָה לָהּ מִלִּים חֲדָשׁוֹת. בִּמְקוֹם "מַעְלָה מַעְלָה מַעְלָה" צָוַחְנוּ "טָטָה טָטָה טָטָה, הִיא רַק בַּת שְׁמוֹנִים וְכָל כָּךְ יָפָה, טָטָה טָטָה טָטָה, אַתְּ הָאַלּוּפָה!"
אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְנוּ לָשִׁיר, וּבְעִקָּר לְזַיֵּף, הִתְחַלְנוּ לְצַלֵּם. כָּל אֶחָד תָּפַס כְּלִי נְגִינָה - אוֹרְגָן, גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית, מְצִלְתַּיִם וַאֲפִלּוּ תֻּפִּים - וּבַחוּרָה חֲמוּדָה עִם מַצְלֵמַת וִידֵאוֹ מְשֻׁכְלֶלֶת צִלְּמָה אוֹתָנוּ מְנַגְּנִים, שָׁרִים, קוֹרְאִים "מַזָּל טוֹב" לְעֵבֶר סַבְתָּא טָטָה וּמַפְרִיחִים נְשִׁיקוֹת לָאֲוִיר.
הָיָה כֵּיף בָּאֻלְפָּן. כֵּיף אַדִּיר. הֲמוֹן צְחוֹקִים רָצוּ שָׁם מִקִּיר לְקִיר. אַבָּא שֶׁלִּי חָבַשׁ כּוֹבַע שֶׁל לֵיצָן, דַּפְנָה אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִכְּתָה בִּמְצִלְתַּיִם בְּרַעַשׁ מַחְרִישׁ אָזְנַיִם, דּוֹד שֶׁלִּי נֶעֱמַד מוּל הָרַמְקוֹל בְּהַבָּעָה רַבַּת חֲשִׁיבוּת כְּאִלּוּ שֶׁהוּא נִצָּב עַל בָּמָה וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹת שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם קֶשֶׁר בֵּינָם לְבֵין הַמַּנְגִּינָה, וְכָל


הָרְגָעִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה גָּרְמוּ לָנוּ לִצְחֹק עַד דְּמָעוֹת. אֲבָל בָּעֶרֶב הַגָּדוֹל, כְּשֶׁהַסֶּרֶט הֻקְרַן בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה - רַק סַבְתָּא עַלִּיזָה בָּכְתָה.
וְלֹא מִצְּחוֹק. מֵהִתְרַגְּשׁוּת. מִשִּׂמְחָה וּמֵאַהֲבָה. סַבְתָּא עַלִּיזָה אָמְרָה שֶׁזּוֹ הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה שֶׁהִיא קִבְּלָה בְּחַיֶּיהָ. לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא בַּת שְׁמוֹנִים, שֶׁהִיא חוֹגֶגֶת אֶת יוֹם הוּלַדְתָּהּ כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים וְשֶׁהִיא כְּבָר הִסְפִּיקָה לְקַבֵּל עַשְׂרוֹת מַתָּנוֹת וַאֲפִלּוּ מֵאוֹת - בִּשְׁבִילֵנוּ זוֹ הָיְתָה מַחְמָאָה.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֶרֶב הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי קְצָת מְכֻנָּס בְּעַצְמוֹ וְנִחַשְׁתִּי מָה הַסִּבָּה. הַחֲגִיגָה לְסַבְתָּא עַלִּיזָה הִזְכִּירָה לוֹ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ, בִּיאַטְרִיס, שֶׁנִּפְטְרָה מִזְּמַן, כְּשֶׁהָיִיתִי מַמָּשׁ מַמָּשׁ קְטַנָּה.
אֲנִי, לְמַעַן הָאֱמֶת, כִּמְעַט שֶׁלֹּא זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ. גָּדַלְתִּי עִם הַיְּדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לִי סַבְתָּא אַחַת וְשֶׁהַסַּבְתָּא הַשְּׁנִיָּה שֶׁלִּי בַּשָּׁמַיִם. בְּכָל פַּעַם שֶׁנּוֹחֵת עָלַי הֶתְקֵף שֶׁל גִּהוּקִים אַבָּא אוֹמֵר: "זֶה סִימָן שֶׁמִּישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלַיִךְ" וַאֲנִי מְקַוָּה שֶׁהַ"מִּישֶׁהוּ" הַזֶּה הוּא גִּלְעָד, הֶחָבֵר שֶׁלִּי, שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלַי, אֲבָל בְּהִרְהוּר שֵׁנִי אַבָּא מְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: "מִישֶׁהִי חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ", וְאָז אֲנִי מְבִינָה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְסַבְתָּא בִּיאַטְרִיס, אִמּוֹ, שֶׁמִּסְתַּכֶּלֶת עָלַי מֵהָעֲנָנִים. אוּלַי הִיא לֹא צוֹפָה בִּי מִלְּמַעְלָה, אֵין לָדַעַת, אֲבָל אַבָּא, שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ, מַאֲמִין שֶׁהִיא פּוֹקַחַת עַיִן עַל כֻּלָּנוּ וּמִתְפַּלֶּלֶת שֶׁנִּהְיֶה בְּרִיאִים.
בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, הַיֶּלֶד הַיָּחִיד שֶׁמִּתְגָּאֶה בִּשְׁתֵּי סַבְתּוֹת הוּא גִּלְעָד. לַסַּבְתָּא מִצַּד אִמּוֹ הוּא קוֹרֵא "סַבְתּוּשׁ" וְהַסַּבְתָּא מִצַּד אָבִיו עוֹנָה רַק כְּשֶׁקּוֹרְאִים לָהּ "גְּרַנְדְמָה" מִפְּנֵי שֶׁהִיא מֵאָמֶרִיקָה וְגַם אַחֲרֵי הֲמוֹן הֲמוֹן שָׁנִים בְּיִשְׂרָאֵל הִיא עוֹד לֹא הִתְרַגְּלָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁל גִּלְעָד, הַחַיִּים מְאֹד מְסֻדָּרִים. שַׁבָּת אַחַת הֵם נוֹסְעִים לְבַקֵּר אֶת סַבְתּוּשׁ בְּגִבְעָתַיִם וּבשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֶיהָ הֵם נוֹסְעִים לְבַקֵּר אֶת גְּרַנְדְמָה בִּירוּשָׁלַיִם. יֵשׁ תּוֹר. סַבְתּוּשׁ, בְּגִבְעָתַיִם, מְכִינָה לָהֶם צ'וּלְנְט (שֶׁבְּעִבְרִית יָפָה נִקְרָא חַמִּין) וּגְרַנְדְמָה, בִּירוּשָׁלַיִם, מְקַדֶּמֶת אֶת פְּנֵיהֶם בְּסָלָטִים שֶׁל יְרָקוֹת טְרִיִּים שֶׁגָּדְלוּ בְּגִנַּת בֵּיתָהּ. לְכָל סַבְתָּא יֵשׁ תַּפְרִיט מִשֶּׁלָּהּ, וּכְשֶׁהַחֹרֶף מִתְחַלֵּף בַּקַּיִץ כָּל אַחַת מַכְנִיסָה בּוֹ שִׁנּוּיִים: בִּמְקוֹם הַחַמִּין הַחַם יֵשׁ מְמֻלָּאִים וּבִמְקוֹם סָלָט יֵשׁ מִילְקְשֵׁיְק מִפֵּרוֹת שֶׁהַנְּכָדִים קָטְפוּ מֵהָעֵצִים.
לַעֲנָת, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי, אֵין אַף סַבְתָּא. שְׁתֵּיהֶן נִפְטְרוּ בְּגִיל צָעִיר. פַּעַם עֲנָת סִפְּרָה לִי שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן חָלְתָה חֳדָשִׁים סְפוּרִים אַחֲרֵי שֶׁקָּבְרָה אֶת בַּעֲלָהּ וְכָךְ קָרָה שֶׁבְּתוֹךְ שְׁנָתַיִם הוֹרֶיהָ נֶאֶלְצוּ לִבְנוֹת אַרְבַּע מַצֵּבוֹת, לִשְׁנֵי סַבִּים וּשְׁתֵּי סַבְתּוֹת. הַתְּמוּנוֹת שֶׁלָּהֶם פְּזוּרוֹת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּרַחֲבֵי הַדִּירָה - עַל הַקִּירוֹת, עַל הַשִּׁדָּה בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה וַאֲפִלּוּ בַּמִּטְבָּח - וְלַמְרוֹת שֶׁעֲנָת לֹא מַרְבָּה לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ בְּנוֹכְחוּתָם.
לְמִיכַל, מֵהַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ "שְׁתֵּי סַבְתּוֹת וָחֵצִי" וְזוֹ לֹא הַגְדָּרָה שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלָּהּ. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַמִּלָּה "חֵצִי" חָשַׁבְתִּי שֶׁזֹּאת בְּדִיחָה, אֲבָל מִיכַל הָיְתָה רְצִינִית לְגַמְרֵי כְּשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתִי: "אַתְּ יוֹדַעַת מַה זֶּה חֲצִי אָח? אוֹ אָחוֹת לְמֶחֱצָה?"
"בֶּטַח", עָנִיתִי. בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ לֹא חֲסֵרִים יְלָדִים שֶׁהוֹרֵיהֶם הִתְגָּרְשׁוּ וְאַחַר כָּךְ הִתְחַתְּנוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ חֲתֻנָּה שְׁנִיָּה מוֹלִידָה עוֹד סַבְתָּא וְלָמָּה הַסַּבְתָּא הַזֹּאת לֹא "שְׁלֵמָה".
"זֶה סִפּוּר אָרֹךְ וּמְסֻבָּךְ", אָמְרָה מִיכַל. "לִפְנֵי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הִתְחַתֵּן עִם אִמָּא שֶׁלִּי הוּא הָיָה נָשׂוּי לְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה לָהּ אִמָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת, יֵשׁ לָהּ אִמָּא, הֵבַנְתְּ?"
"כֵּן", הִנְהַנְתִּי.
"אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי נֶהֶרְגָה בִּתְאוּנַת דְּרָכִים, וְכַמָּה שָׁנִים אַחֲרֵי זֶה אַבָּא שֶׁלִּי הִתְחַתֵּן עִם הָאִשָּׁה שֶׁהָפְכָה לְאִמָּא שֶׁלִּי, הֵבַנְתְּ?"
"כֵּן".
"גַּם אַחֲרֵי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הִתְחַתֵּן עִם אִמָּא שֶׁלִּי הוּא הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר עִם הָאִמָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, זוֹ שֶׁנֶּהֶרְגָה, הֵבַנְתְּ?"
בִּמְקוֹם לְמַלְמֵל "כֵּן" שָׁאַלְתִּי: "לָמָּה?"
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת לָמָּה?" מִיכַל הִתְפַּלְּאָה. "הִיא אִשָּׁה טוֹבָה וְנֶחְמָדָה שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהּ נֶהֶרְסוּ כְּשֶׁבִּתָּהּ הַיְּחִידָה נֶהֶרְגָה בִּתְאוּנַת דְּרָכִים. אַבָּא שֶׁלִּי לֹא רָצָה שֶׁהִיא תִּשָּׁאֵר לְבַדָּהּ. וְאִמָּא שֶׁלִּי הִסְכִּימָה שֶׁהוּא יַזְמִין אוֹתָהּ לְאֵרוּעִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים".
נָשַׁכְתִּי אֶת הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה. זֶה לֹא הָיָה סִפּוּר אָרֹךְ וְגַם לֹא מְסֻבָּךְ, אֲבָל לְלֹא סָפֵק מֻרְכָּב.
"כָּכָה גַּם אֲנִי הִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ", סִכְּמָה מִיכַל. "הִיא לֹא אִמָּא שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי, וּמִבְּחִינָה רִשְׁמִית אֵין בֵּין שְׁתֵּינוּ שׁוּם קִרְבַת מִשְׁפָּחָה, אֲבָל..."
"הִיא אִשָּׁה נֶחְמָדָה וְטוֹבָה", עָזַרְתִּי לָהּ לְסַיֵּם אֶת הַמִּשְׁפָּט.
"בְּדִיּוּק!" חִיְּכָה מִיכַל וְהֶרְאֲתָה לִי אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁקִּבְּלָה מֵ"חֲצִי הַסַּבְתָּא" שֶׁלָּהּ לְיוֹם הוּלַדְתָּהּ - מַעֲטָפָה עִם תְּלוּשִׁים לִקְנִיַּת סְפָרִים וְדִיסְקִים בְּרֶשֶׁת חֲנֻיּוֹת גְּדוֹלָה.
"גַּם שְׁתֵּי הַסַּבְתּוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת קָנוּ לִי מַתָּנוֹת", הִיא סִפְּרָה, "אֲבָל דַּוְקָא הַ'חֵצִי' פִּנְּקָה אוֹתִי בַּמַּתָּנָה הֲכִי שָׁוָה!"
לְסִיוָן, שֶׁגַּם הִיא לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ שָׁלֹשׁ סַבְתּוֹת - וּבְהַשְׁוָאָה לַסִּפּוּר הַמֻּרְכָּב שֶׁל מִיכַל אֵצֶל סִיוָן זֶה מִקְרֶה קַל: הַסַּבְתָּא הַשְּׁלִישִׁית הִיא הָאִמָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אָבִיהָ. סִיוָן אָמְרָה שֶׁהִיא מֵעוֹלָם לֹא קָרְאָה לְאִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אָבִיהָ "אִמָּא חוֹרֶגֶת" וְלָכֵן הִיא לֹא קוֹרֵאת לְאִמָּהּ "סַבְתָּא חוֹרֶגֶת" - כִּנּוּיִים שֶׁעֲלוּלִים לָשֵׂאת אֹפִי שְׁלִילִי כְּשֶׁנִּזְכָּרִים בְּאַגָּדוֹת הַיְּלָדִים שֶׁבָּהֶן צֻיְּרָה אִמָּא חוֹרֶגֶת בְּתוֹר אִשָּׁה שֶׁלֹּא תָּמִיד אוֹהֶבֶת אֶת הַיְּלָדִים שֶׁבַּעֲלָהּ הֵבִיא לַחֲתֻנָּה.
"לְאִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי אֲנִי קוֹרֵאת בַּשֵּׁם הַפְּרָטִי שֶׁלָּהּ - אָסְנַת, וְגַם לָאִמָּא שֶׁלָּהּ אֲנִי קוֹרֵאת בִּשְׁמָהּ הַפְּרָטִי", סִפְּרָה סִיוָן.
"אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ?" שָׁאַלְתִּי.
סִיוָן קִמְּטָה אֶת מִצְחָהּ.
"מָה, אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת?" הִסְתַּקְרַנְתִּי.
"שָׁכַחְתִּי", סִיוָן הוֹדְתָה. "לֹא כָּל כָּךְ יוֹצֵא לִי לִפְגֹּשׁ אוֹתָהּ".
"לָמָּה?"
"אַבָּא שֶׁלִּי עָבַר לְחֵיפָה", הִיא סִפְּרָה. "בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא בָּא לְאֵזוֹר הַמֶּרְכָּז כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אוֹתִי. רַק בַּחֻפְשׁוֹת וּבַחַגִּים אֲנִי נוֹסַעַת אֵלָיו, וְגַם כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לְשָׁם לֹא תָּמִיד יוֹצֵא לִי לִפְגֹּשׁ אֶת הָאִמָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁל..."
"אָסְנַת", אָמַרְתִּי.
"כָּל הַכָּבוֹד!" סִיוָן צָחֲקָה. "אַתְּ זוֹכֶרֶת שֵׁמוֹת! יֵשׁ לָךְ קְלִיטָה מְהִירָה!"
לֹא רָצִיתִי לְסַפֵּר לְסִיוָן שֶׁדַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, תָּמִיד יוֹרֶדֶת עָלַי וְטוֹעֶנֶת שֶׁאֲנִי "אַחַת שֶׁקּוֹלֶטֶת מַהֵר אַחֲרֵי שֶׁמַּסְבִּירִים לָהּ לְאַט". נָכוֹן, זֶה לֹא סוֹד וְלֹא בּוּשָׁה, אֲבָל בֵּינֵינוּ, זה לֹא סִבָּה לְגַאֲוָה. גַּם לֹא רָצִיתִי לְסַפֵּר לְסִיוָן שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת הַשּׁוֹנוֹת וְהַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁאֲנִי מַצִּיגָה לָהּ לֹא נוֹבְעוֹת מֵהִתְעַנְיְנוּת פִּתְאוֹמִית בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ אוֹ מֵהֲכָנוֹת לְטֶקֶס יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה, אֶלָּא מִתַּחְקִיר פְּרָטִי שֶׁהֶחְלַטְתִּי לַעֲרֹךְ אַחֲרֵי שֶׁסּוֹף סוֹף פָּקַחְתִּי אֶת הָעֵינַיִם, הִסְתַּכַּלְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְהִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁלֹּא כָּל הָאֲנָשִׁים דּוֹמִים וְשֶׁלֹּא כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נוֹצְרוּ בְּאוֹתָהּ תַּבְנִית.
וּמַה גָּרַם לִי לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם וּלְהָבִין שֶׁלְּכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְאַף אֶחָד שֶׁבּוֹ שְׁנֵי נְחִירַיִם, אֲבָל לֹא לְכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי סַבְתּוֹת שֶׁמַּרְעִיפוֹת עָלָיו חִבּוּקִים וּפִנּוּקִים?
זוֹ שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה, וַאֲנִי מַבְטִיחָה לָכֶם שֶׁעוֹד מְעַט תְּגַלּוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁכְּבָר לְקַחְתֶּם לַיָּד אֶת הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ וְהִסְפַּקְתֶּם לִקְרֹא אֶת שְׁמוֹ, שֶׁמִּתְנוֹסֵס עַל הַכְּרִיכָה, אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא הִקְפִּיץ לָכֶם לָרֹאשׁ אֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה זֶּה "סַבְתָּא שְׁלִישִׁית"?
עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְשֶׁלִּי (לֹא כְּמוֹ שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מִיץ לִימוֹן, אֲבָל כִּמְעַט) אֲנִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם לַעֲבֹר לַפֶּרֶק הַבָּא וְלָצֵאת אִתִּי לַמַּסָּע.
 

סמדר שיר

סמדר שיר-סידי (נולדה ב-10 בספטמבר 1957) היא סופרת שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

שיר החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, מונולוגים של נערה, כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה במעריב לנוער את המדור "דברים קטנים" - אשר בעקבותיו ערכה במעריב לנוער מדור בשם זה, ובעקבותיו יצאו לאור הספרים "שירי רחוב", "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים". את שם העט "סמדר שיר" בחרה בעצת תרצה אתר כדי שבבית הספר הדתי לא ידעו שהיא כותבת בעיתונים חילוניים. הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרות ספרי הילדים צוציק, גלי ונמרודרורוני.
בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם, בתחום ספרות ילדים ונוער, על ספרה "העשירי".
בשנת 2011 זכתה באות ספר הזהב של התאחדות הוצאות הספרים בישראל על מכירת 20,000 עותקים מספרה "שירת מרים", שיצא לאור בהוצאת ידיעות ספרים.
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

גלי והסבתא השלישית סמדר שיר

שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם
וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם


פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁלְּכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי סַבְתּוֹת כְּמוֹ שֶׁלְּכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְאַף אֶחָד שֶׁבּוֹ שְׁנֵי נְחִירַיִם.
כַּמָּה תְּמִימָה הָיִיתִי כְּשֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים דּוֹמִים וְשֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נוֹצְרוּ בְּאוֹתָהּ תַּבְנִית. אוּלַי זֶה לֹא נָבַע מִתְּמִימוּת, אֶלָּא מֵחֹסֶר נִסָּיוֹן, אֲבָל הַסִּבָּה לֹא מַמָּשׁ חֲשׁוּבָה. הָעִקָּר שֶׁסּוֹף סוֹף הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן.
אֵיךְ הֵבַנְתִּי?
פָּשׁוּט פָּקַחְתִּי אֶת הָעֵינַיִם, הִסְתַּכַּלְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְרָאִיתִי שֶׁכָּל מִשְׁפָּחָה הִיא עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָקַחַת שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שֶׁנִּרְאוֹת דּוֹמוֹת וּלְהַכְרִיז שֶׁהֵן זֵהוֹת זוֹ לְזוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מִיץ לִימוֹן.
לִי, לְמָשָׁל, יֵשׁ רַק סַבְתָּא אַחַת. קוֹרְאִים לָהּ עַלִּיזָה וְכִשְׁמָהּ כֵּן הִיא - תָּמִיד עַלִּיזָה וְחַיְכָנִית. הִיא הָאִמָּא שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי וְלֹא מִזְּמַן חָגַגְנוּ אֶת יוֹם הוּלַדְתָּהּ הַשְּׁמוֹנִים! סַבְתָּא עַלִּיזָה טָעֲנָה שֶׁהִיא לֹא רוֹצָה שׁוּם מְסִבָּה, הִיא אֲפִלּוּ אִיְּמָה שֶׁאִם נְאַרְגֵּן לָהּ מְסִבַּת הַפְתָּעָה הִיא תָּגִיב בְּהִתְנַהֲגוּת מַפְתִּיעָה - פָּשׁוּט תָּקוּם וְתֵלֵךְ לְדַרְכָּהּ, אָז אִמָּא נִבְהֲלָה וְאָמְרָה: "בְּסֵדֶר, בְּסֵדֶר, אֲנִי לֹא אַזְמִין מִילְיוֹן אוֹרְחִים, אֲבָל אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ אֲרוּחַת עֶרֶב מִשְׁפַּחְתִּית?"
לַהַצָּעָה הַזֹּאת הֵגִיבָה סַבְתָּא עַלִּיזָה בְּשִׂמְחָה וְהִפְתַּעְנוּ אוֹתָהּ בְּשַׁי מְקוֹרִי. כָּל הַיְּלָדִים וְהַנְּכָדִים הִתְכַּנְּסוּ בְּאֻלְפַּן הַקְלָטוֹת מִקְצוֹעִי וְכֻלָּנוּ, בְּיַחַד, הֵכַנּוּ קְלִיפּ לְ"טָטָה" - זֶה הַכִּנּוּי שֶׁל סַבְתָּא. בָּחַרְנוּ בַּשִּׁיר "מַעְלָה מַעְלָה" שֶׁל צְבִיקָה פִּיק מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ מַנְגִּינָה קִצְבִּית שֶׁכֻּלָּנוּ מַכִּירִים וְאִמָּא כָּתְבָה לָהּ מִלִּים חֲדָשׁוֹת. בִּמְקוֹם "מַעְלָה מַעְלָה מַעְלָה" צָוַחְנוּ "טָטָה טָטָה טָטָה, הִיא רַק בַּת שְׁמוֹנִים וְכָל כָּךְ יָפָה, טָטָה טָטָה טָטָה, אַתְּ הָאַלּוּפָה!"
אַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְנוּ לָשִׁיר, וּבְעִקָּר לְזַיֵּף, הִתְחַלְנוּ לְצַלֵּם. כָּל אֶחָד תָּפַס כְּלִי נְגִינָה - אוֹרְגָן, גִּיטָרָה חַשְׁמַלִּית, מְצִלְתַּיִם וַאֲפִלּוּ תֻּפִּים - וּבַחוּרָה חֲמוּדָה עִם מַצְלֵמַת וִידֵאוֹ מְשֻׁכְלֶלֶת צִלְּמָה אוֹתָנוּ מְנַגְּנִים, שָׁרִים, קוֹרְאִים "מַזָּל טוֹב" לְעֵבֶר סַבְתָּא טָטָה וּמַפְרִיחִים נְשִׁיקוֹת לָאֲוִיר.
הָיָה כֵּיף בָּאֻלְפָּן. כֵּיף אַדִּיר. הֲמוֹן צְחוֹקִים רָצוּ שָׁם מִקִּיר לְקִיר. אַבָּא שֶׁלִּי חָבַשׁ כּוֹבַע שֶׁל לֵיצָן, דַּפְנָה אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה הִכְּתָה בִּמְצִלְתַּיִם בְּרַעַשׁ מַחְרִישׁ אָזְנַיִם, דּוֹד שֶׁלִּי נֶעֱמַד מוּל הָרַמְקוֹל בְּהַבָּעָה רַבַּת חֲשִׁיבוּת כְּאִלּוּ שֶׁהוּא נִצָּב עַל בָּמָה וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹת שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּם קֶשֶׁר בֵּינָם לְבֵין הַמַּנְגִּינָה, וְכָל


הָרְגָעִים הַקְּטַנִּים הָאֵלֶּה גָּרְמוּ לָנוּ לִצְחֹק עַד דְּמָעוֹת. אֲבָל בָּעֶרֶב הַגָּדוֹל, כְּשֶׁהַסֶּרֶט הֻקְרַן בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה - רַק סַבְתָּא עַלִּיזָה בָּכְתָה.
וְלֹא מִצְּחוֹק. מֵהִתְרַגְּשׁוּת. מִשִּׂמְחָה וּמֵאַהֲבָה. סַבְתָּא עַלִּיזָה אָמְרָה שֶׁזּוֹ הַמַּתָּנָה הֲכִי יָפָה שֶׁהִיא קִבְּלָה בְּחַיֶּיהָ. לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא בַּת שְׁמוֹנִים, שֶׁהִיא חוֹגֶגֶת אֶת יוֹם הוּלַדְתָּהּ כְּבָר הֲמוֹן שָׁנִים וְשֶׁהִיא כְּבָר הִסְפִּיקָה לְקַבֵּל עַשְׂרוֹת מַתָּנוֹת וַאֲפִלּוּ מֵאוֹת - בִּשְׁבִילֵנוּ זוֹ הָיְתָה מַחְמָאָה.
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֶרֶב הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי קְצָת מְכֻנָּס בְּעַצְמוֹ וְנִחַשְׁתִּי מָה הַסִּבָּה. הַחֲגִיגָה לְסַבְתָּא עַלִּיזָה הִזְכִּירָה לוֹ אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ, בִּיאַטְרִיס, שֶׁנִּפְטְרָה מִזְּמַן, כְּשֶׁהָיִיתִי מַמָּשׁ מַמָּשׁ קְטַנָּה.
אֲנִי, לְמַעַן הָאֱמֶת, כִּמְעַט שֶׁלֹּא זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ. גָּדַלְתִּי עִם הַיְּדִיעָה שֶׁיֵּשׁ לִי סַבְתָּא אַחַת וְשֶׁהַסַּבְתָּא הַשְּׁנִיָּה שֶׁלִּי בַּשָּׁמַיִם. בְּכָל פַּעַם שֶׁנּוֹחֵת עָלַי הֶתְקֵף שֶׁל גִּהוּקִים אַבָּא אוֹמֵר: "זֶה סִימָן שֶׁמִּישֶׁהוּ חוֹשֵׁב עָלַיִךְ" וַאֲנִי מְקַוָּה שֶׁהַ"מִּישֶׁהוּ" הַזֶּה הוּא גִּלְעָד, הֶחָבֵר שֶׁלִּי, שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלַי, אֲבָל בְּהִרְהוּר שֵׁנִי אַבָּא מְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר: "מִישֶׁהִי חוֹשֶׁבֶת עָלַיִךְ", וְאָז אֲנִי מְבִינָה שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְסַבְתָּא בִּיאַטְרִיס, אִמּוֹ, שֶׁמִּסְתַּכֶּלֶת עָלַי מֵהָעֲנָנִים. אוּלַי הִיא לֹא צוֹפָה בִּי מִלְּמַעְלָה, אֵין לָדַעַת, אֲבָל אַבָּא, שֶׁמִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיהָ, מַאֲמִין שֶׁהִיא פּוֹקַחַת עַיִן עַל כֻּלָּנוּ וּמִתְפַּלֶּלֶת שֶׁנִּהְיֶה בְּרִיאִים.
בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, הַיֶּלֶד הַיָּחִיד שֶׁמִּתְגָּאֶה בִּשְׁתֵּי סַבְתּוֹת הוּא גִּלְעָד. לַסַּבְתָּא מִצַּד אִמּוֹ הוּא קוֹרֵא "סַבְתּוּשׁ" וְהַסַּבְתָּא מִצַּד אָבִיו עוֹנָה רַק כְּשֶׁקּוֹרְאִים לָהּ "גְּרַנְדְמָה" מִפְּנֵי שֶׁהִיא מֵאָמֶרִיקָה וְגַם אַחֲרֵי הֲמוֹן הֲמוֹן שָׁנִים בְּיִשְׂרָאֵל הִיא עוֹד לֹא הִתְרַגְּלָה לַשָּׂפָה הָעִבְרִית.
בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁל גִּלְעָד, הַחַיִּים מְאֹד מְסֻדָּרִים. שַׁבָּת אַחַת הֵם נוֹסְעִים לְבַקֵּר אֶת סַבְתּוּשׁ בְּגִבְעָתַיִם וּבשַּׁבָּת שֶׁאַחֲרֶיהָ הֵם נוֹסְעִים לְבַקֵּר אֶת גְּרַנְדְמָה בִּירוּשָׁלַיִם. יֵשׁ תּוֹר. סַבְתּוּשׁ, בְּגִבְעָתַיִם, מְכִינָה לָהֶם צ'וּלְנְט (שֶׁבְּעִבְרִית יָפָה נִקְרָא חַמִּין) וּגְרַנְדְמָה, בִּירוּשָׁלַיִם, מְקַדֶּמֶת אֶת פְּנֵיהֶם בְּסָלָטִים שֶׁל יְרָקוֹת טְרִיִּים שֶׁגָּדְלוּ בְּגִנַּת בֵּיתָהּ. לְכָל סַבְתָּא יֵשׁ תַּפְרִיט מִשֶּׁלָּהּ, וּכְשֶׁהַחֹרֶף מִתְחַלֵּף בַּקַּיִץ כָּל אַחַת מַכְנִיסָה בּוֹ שִׁנּוּיִים: בִּמְקוֹם הַחַמִּין הַחַם יֵשׁ מְמֻלָּאִים וּבִמְקוֹם סָלָט יֵשׁ מִילְקְשֵׁיְק מִפֵּרוֹת שֶׁהַנְּכָדִים קָטְפוּ מֵהָעֵצִים.
לַעֲנָת, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלִּי, אֵין אַף סַבְתָּא. שְׁתֵּיהֶן נִפְטְרוּ בְּגִיל צָעִיר. פַּעַם עֲנָת סִפְּרָה לִי שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן חָלְתָה חֳדָשִׁים סְפוּרִים אַחֲרֵי שֶׁקָּבְרָה אֶת בַּעֲלָהּ וְכָךְ קָרָה שֶׁבְּתוֹךְ שְׁנָתַיִם הוֹרֶיהָ נֶאֶלְצוּ לִבְנוֹת אַרְבַּע מַצֵּבוֹת, לִשְׁנֵי סַבִּים וּשְׁתֵּי סַבְתּוֹת. הַתְּמוּנוֹת שֶׁלָּהֶם פְּזוּרוֹת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים בְּרַחֲבֵי הַדִּירָה - עַל הַקִּירוֹת, עַל הַשִּׁדָּה בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה וַאֲפִלּוּ בַּמִּטְבָּח - וְלַמְרוֹת שֶׁעֲנָת לֹא מַרְבָּה לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ בְּנוֹכְחוּתָם.
לְמִיכַל, מֵהַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ "שְׁתֵּי סַבְתּוֹת וָחֵצִי" וְזוֹ לֹא הַגְדָּרָה שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁלָּהּ. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַמִּלָּה "חֵצִי" חָשַׁבְתִּי שֶׁזֹּאת בְּדִיחָה, אֲבָל מִיכַל הָיְתָה רְצִינִית לְגַמְרֵי כְּשֶׁשָּׁאֲלָה אוֹתִי: "אַתְּ יוֹדַעַת מַה זֶּה חֲצִי אָח? אוֹ אָחוֹת לְמֶחֱצָה?"
"בֶּטַח", עָנִיתִי. בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ לֹא חֲסֵרִים יְלָדִים שֶׁהוֹרֵיהֶם הִתְגָּרְשׁוּ וְאַחַר כָּךְ הִתְחַתְּנוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. אֲבָל לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ חֲתֻנָּה שְׁנִיָּה מוֹלִידָה עוֹד סַבְתָּא וְלָמָּה הַסַּבְתָּא הַזֹּאת לֹא "שְׁלֵמָה".
"זֶה סִפּוּר אָרֹךְ וּמְסֻבָּךְ", אָמְרָה מִיכַל. "לִפְנֵי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הִתְחַתֵּן עִם אִמָּא שֶׁלִּי הוּא הָיָה נָשׂוּי לְאִשָּׁה אַחֶרֶת שֶׁהָיְתָה לָהּ אִמָּא. זֹאת אוֹמֶרֶת, יֵשׁ לָהּ אִמָּא, הֵבַנְתְּ?"
"כֵּן", הִנְהַנְתִּי.
"אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי נֶהֶרְגָה בִּתְאוּנַת דְּרָכִים, וְכַמָּה שָׁנִים אַחֲרֵי זֶה אַבָּא שֶׁלִּי הִתְחַתֵּן עִם הָאִשָּׁה שֶׁהָפְכָה לְאִמָּא שֶׁלִּי, הֵבַנְתְּ?"
"כֵּן".
"גַּם אַחֲרֵי שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הִתְחַתֵּן עִם אִמָּא שֶׁלִּי הוּא הִמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁר עִם הָאִמָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, זוֹ שֶׁנֶּהֶרְגָה, הֵבַנְתְּ?"
בִּמְקוֹם לְמַלְמֵל "כֵּן" שָׁאַלְתִּי: "לָמָּה?"
"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת לָמָּה?" מִיכַל הִתְפַּלְּאָה. "הִיא אִשָּׁה טוֹבָה וְנֶחְמָדָה שֶׁהַחַיִּים שֶׁלָּהּ נֶהֶרְסוּ כְּשֶׁבִּתָּהּ הַיְּחִידָה נֶהֶרְגָה בִּתְאוּנַת דְּרָכִים. אַבָּא שֶׁלִּי לֹא רָצָה שֶׁהִיא תִּשָּׁאֵר לְבַדָּהּ. וְאִמָּא שֶׁלִּי הִסְכִּימָה שֶׁהוּא יַזְמִין אוֹתָהּ לְאֵרוּעִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים".
נָשַׁכְתִּי אֶת הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה. זֶה לֹא הָיָה סִפּוּר אָרֹךְ וְגַם לֹא מְסֻבָּךְ, אֲבָל לְלֹא סָפֵק מֻרְכָּב.
"כָּכָה גַּם אֲנִי הִתְקָרַבְתִּי אֵלֶיהָ", סִכְּמָה מִיכַל. "הִיא לֹא אִמָּא שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי, וּמִבְּחִינָה רִשְׁמִית אֵין בֵּין שְׁתֵּינוּ שׁוּם קִרְבַת מִשְׁפָּחָה, אֲבָל..."
"הִיא אִשָּׁה נֶחְמָדָה וְטוֹבָה", עָזַרְתִּי לָהּ לְסַיֵּם אֶת הַמִּשְׁפָּט.
"בְּדִיּוּק!" חִיְּכָה מִיכַל וְהֶרְאֲתָה לִי אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁקִּבְּלָה מֵ"חֲצִי הַסַּבְתָּא" שֶׁלָּהּ לְיוֹם הוּלַדְתָּהּ - מַעֲטָפָה עִם תְּלוּשִׁים לִקְנִיַּת סְפָרִים וְדִיסְקִים בְּרֶשֶׁת חֲנֻיּוֹת גְּדוֹלָה.
"גַּם שְׁתֵּי הַסַּבְתּוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת קָנוּ לִי מַתָּנוֹת", הִיא סִפְּרָה, "אֲבָל דַּוְקָא הַ'חֵצִי' פִּנְּקָה אוֹתִי בַּמַּתָּנָה הֲכִי שָׁוָה!"
לְסִיוָן, שֶׁגַּם הִיא לוֹמֶדֶת בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ שָׁלֹשׁ סַבְתּוֹת - וּבְהַשְׁוָאָה לַסִּפּוּר הַמֻּרְכָּב שֶׁל מִיכַל אֵצֶל סִיוָן זֶה מִקְרֶה קַל: הַסַּבְתָּא הַשְּׁלִישִׁית הִיא הָאִמָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אָבִיהָ. סִיוָן אָמְרָה שֶׁהִיא מֵעוֹלָם לֹא קָרְאָה לְאִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אָבִיהָ "אִמָּא חוֹרֶגֶת" וְלָכֵן הִיא לֹא קוֹרֵאת לְאִמָּהּ "סַבְתָּא חוֹרֶגֶת" - כִּנּוּיִים שֶׁעֲלוּלִים לָשֵׂאת אֹפִי שְׁלִילִי כְּשֶׁנִּזְכָּרִים בְּאַגָּדוֹת הַיְּלָדִים שֶׁבָּהֶן צֻיְּרָה אִמָּא חוֹרֶגֶת בְּתוֹר אִשָּׁה שֶׁלֹּא תָּמִיד אוֹהֶבֶת אֶת הַיְּלָדִים שֶׁבַּעֲלָהּ הֵבִיא לַחֲתֻנָּה.
"לְאִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי אֲנִי קוֹרֵאת בַּשֵּׁם הַפְּרָטִי שֶׁלָּהּ - אָסְנַת, וְגַם לָאִמָּא שֶׁלָּהּ אֲנִי קוֹרֵאת בִּשְׁמָהּ הַפְּרָטִי", סִפְּרָה סִיוָן.
"אֵיךְ קוֹרְאִים לָהּ?" שָׁאַלְתִּי.
סִיוָן קִמְּטָה אֶת מִצְחָהּ.
"מָה, אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת?" הִסְתַּקְרַנְתִּי.
"שָׁכַחְתִּי", סִיוָן הוֹדְתָה. "לֹא כָּל כָּךְ יוֹצֵא לִי לִפְגֹּשׁ אוֹתָהּ".
"לָמָּה?"
"אַבָּא שֶׁלִּי עָבַר לְחֵיפָה", הִיא סִפְּרָה. "בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוּא בָּא לְאֵזוֹר הַמֶּרְכָּז כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אוֹתִי. רַק בַּחֻפְשׁוֹת וּבַחַגִּים אֲנִי נוֹסַעַת אֵלָיו, וְגַם כְּשֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לְשָׁם לֹא תָּמִיד יוֹצֵא לִי לִפְגֹּשׁ אֶת הָאִמָּא שֶׁל אִשְׁתּוֹ הַשְּׁנִיָּה, זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁל..."
"אָסְנַת", אָמַרְתִּי.
"כָּל הַכָּבוֹד!" סִיוָן צָחֲקָה. "אַתְּ זוֹכֶרֶת שֵׁמוֹת! יֵשׁ לָךְ קְלִיטָה מְהִירָה!"
לֹא רָצִיתִי לְסַפֵּר לְסִיוָן שֶׁדַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, תָּמִיד יוֹרֶדֶת עָלַי וְטוֹעֶנֶת שֶׁאֲנִי "אַחַת שֶׁקּוֹלֶטֶת מַהֵר אַחֲרֵי שֶׁמַּסְבִּירִים לָהּ לְאַט". נָכוֹן, זֶה לֹא סוֹד וְלֹא בּוּשָׁה, אֲבָל בֵּינֵינוּ, זה לֹא סִבָּה לְגַאֲוָה. גַּם לֹא רָצִיתִי לְסַפֵּר לְסִיוָן שֶׁהַשְּׁאֵלוֹת הַשּׁוֹנוֹת וְהַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁאֲנִי מַצִּיגָה לָהּ לֹא נוֹבְעוֹת מֵהִתְעַנְיְנוּת פִּתְאוֹמִית בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ אוֹ מֵהֲכָנוֹת לְטֶקֶס יוֹם הַמִּשְׁפָּחָה, אֶלָּא מִתַּחְקִיר פְּרָטִי שֶׁהֶחְלַטְתִּי לַעֲרֹךְ אַחֲרֵי שֶׁסּוֹף סוֹף פָּקַחְתִּי אֶת הָעֵינַיִם, הִסְתַּכַּלְתִּי יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה וְהִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה שֶׁלֹּא כָּל הָאֲנָשִׁים דּוֹמִים וְשֶׁלֹּא כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נוֹצְרוּ בְּאוֹתָהּ תַּבְנִית.
וּמַה גָּרַם לִי לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם וּלְהָבִין שֶׁלְּכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי יָדַיִם, שְׁתֵּי אָזְנַיִם, שְׁתֵּי רַגְלַיִם וְאַף אֶחָד שֶׁבּוֹ שְׁנֵי נְחִירַיִם, אֲבָל לֹא לְכָל יֶלֶד יֵשׁ שְׁתֵּי סַבְתּוֹת שֶׁמַּרְעִיפוֹת עָלָיו חִבּוּקִים וּפִנּוּקִים?
זוֹ שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה, וַאֲנִי מַבְטִיחָה לָכֶם שֶׁעוֹד מְעַט תְּגַלּוּ אֶת הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁכְּבָר לְקַחְתֶּם לַיָּד אֶת הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ וְהִסְפַּקְתֶּם לִקְרֹא אֶת שְׁמוֹ, שֶׁמִּתְנוֹסֵס עַל הַכְּרִיכָה, אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא הִקְפִּיץ לָכֶם לָרֹאשׁ אֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה זֶּה "סַבְתָּא שְׁלִישִׁית"?
עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַסַּקְרָנוּת שֶׁלָּכֶם דּוֹמָה לְשֶׁלִּי (לֹא כְּמוֹ שְׁתֵּי טִפּוֹת שֶׁל מִיץ לִימוֹן, אֲבָל כִּמְעַט) אֲנִי מַזְמִינָה אֶתְכֶם לַעֲבֹר לַפֶּרֶק הַבָּא וְלָצֵאת אִתִּי לַמַּסָּע.