שפת לבוש - המסרים שכולנו לובשים ולא יודעים

הקדמה

בשנת 2016 הבגדים עזרו לי להפוך חוויית כישלון למהפך אישי. אירוע ששינה את מסלול חיי, הפך אותי מאישה נוקשה, ממורמרת, לא נעימה, מונעת מאגו ודורסנית לאישה שמחה, רגועה, שמסייעת לאחרים ובעיקר מאושרת.

הכול התחיל כשהגשתי מועמדות לתפקיד בכיר בארגון גדול שעבדתי בו במשך שנים. זכיתי להערכה מקצועית, אך במערכות היחסים הבינאישיות מצאתי את עצמי מתקשה מאוד – הכפופים לי היו מפחדים ממני משום שנהגתי באגרסיביות ובביקורת מתמדת; ניהלתי אינטראקציות בשתלטנות ובמשימתיות ובלבד שהייתי משיגה תוצאות בכל מחיר; מלחמות אגו היו כבדרך שגרה; והצורך שלי בשליטה הבהיר לסביבה שיש לדווח לי על כל דבר קטן המתרחש סביבי.

הנתונים שלי, שהוצגו למקבלי ההחלטות, סיפרו על אדם דיכוטומי ומורכב: מצד אחד אשת מקצוע מובילה בתחומה ומצד שני פרסונה לא נעימה בלשון המעטה. בדו"ח משוב והערכה של הקולגות והמנהלים של הארגון, שמודד אינטראקציות בינאישיות וכיצד אני נתפסת בקרב הממונים, העמיתים והכפופים – התמקמתי בתחתית. קיבלתי ציון 14 מתוך 100. המציאות טפחה על פניי, ולמרות ההצלחה המקצועית לא הצלחתי להתקדם.

ללבוש את האנרגיה שחסרה לנו

הבנתי שעליי לחולל שינוי ובחרתי לעבור לתפקיד אחר בארגון, במקום שיש בו חופש ליצור, לחשוב, והמשמעותי ביותר – חופש מקוד לבוש. בגיל 38, בפעם הראשונה בחיי, הלכתי אחרי הלב, ויתרתי על הקידום, והחלטתי להתחיל מחדש במקום שבו לא מכירים אותי, שם אוכל להיות אני האחרת וליצור מערכות יחסים חיוביות בחיי.

מצוידת בהחלטה לשנות את המציאות, נעמדתי ביום הראשון בתפקיד החדש מול ארון הבגדים ותהיתי מה לובש אדם כשיש לו חופש מאילוצים?

רציתי לשדר את ההפך ממה שנאמר עליי – במקום נוקשות להכניס רכות; במקום שליטה להכניס זרימה; במקום ביקורת להכניס קבלה והכלה של אחרים. מהארון קראה לי שמלה פרחונית מבד שיפון שענתה על כל הדרישות: הפרחים שידרו לבלוב, והבד היה נשפך ונעים, כך שהרגשתי בתוכו קלילה וזורמת. ברגע שלבשתי אותה, הבנתי שאמנם אני מתקשה לבטא את השינוי שאני רוצה במילים, אך אוכל להשתמש באנרגיה של השמלה, שתעשה זאת עבורי.

מצאתי את עצמי הרבה יותר סבלנית ומכילה באותו יום ולהמשך לבוא, והתגובות? לא איחרו להגיע: אנשים היו לבביים כלפיי ולהפתעתי גם רגישים ואכפתיים. החלטתי להמשיך לבחור כך את בגדיי, וגיליתי שיש להם יכולת להשפיע לא רק על המסרים לסביבה אלא גם על האישיות ועל ההתנהגות שלי, ואפילו הצלחתי ליצור מערכות יחסים מוצלחות. ככל ששילבתי בדים רכים, הדפס פרחוני, ואת הצבעים ירוק, ורוד ושמנת, חוויתי פחות התפרצויות זעם, אפשרתי לעצמי לבזר ולשחרר שליטה, ואף קיימתי פגישות מקצועיות על כוס קפה. המדד האמיתי לשינוי שעברתי, היה שנה אחרי שהגעתי למקום החדש, וקיבלתי ציון 89 מתוך 100 בדו"ח משוב והערכה, עלייה שהדהימה אותי ואת הסובבים אותי.

לקרוא בבגדים

הבנתי שאנחנו לובשים את האנרגיה שחסרה לנו ומנהלים באמצעות הבגדים שיח בלתי מילולי באופן לא מודע שיכול ללמד אותנו על עצמנו, לדייק מסרים, לחזק את הביטחון העצמי ולהשפיע על אינטראקציות.

האירוע המשמעותי שהפך את מערכת היחסים שלי עם הבגדים לשפה שלמה התרחש כשעזבתי את הארגון לדרך עצמאית כסטייליסטית והוזמנתי להעביר סדנה לנערות בסיכון.

הגעתי למקום, ובזמן שחיפשתי חיבור ללפטופ, שמעתי את הדלת נפתחת ונסגרת בטריקה, ונערות החלו לזרום פנימה. הן שטפו את החדר בגל של צעקות, קללות ואנרגיה גולמית בלתי מרוסנת. הדיבור שלהן היה חד, דוקר וגוער, של כוחניות שמנסה לכסות על משהו עמוק יותר.

כבר באותו רגע ידעתי: ההרצאה שתכננתי, כל מה שחשבתי לומר על סטיילינג – לא תשרוד מול האנרגיה הזאת. זה לא זמן להעביר חומר, אמרתי לעצמי, זה זמן להרגיש, לאלתר ולזרום עם המציאות שנוצרה מולי.

הצגתי את עצמי בקצרה, ומתוך אינסטינקט הזמנתי לבמה את הנערה הבולטת בחבורה, שהיה בה משהו שהכתיב את הקצב של כולן. היא התקדמה אליי בסקיני ג'ינס, חולצת סריג ורודה וסניקרס בצבע לבן. התבוננתי בה ופתאום הרגשתי שהזמן נעצר – תקראו לזה אינטואיציה, תקשור או חיבור ישיר – אבל ידע רב זרם למודעות שלי באופן חד, צלול ושלם. ראיתי אותה דרך הבגדים: את המאבק, הפחדים, הרצון בשליטה, את הרוך שהצליח לשרוד ואת התשוקה האדירה שלה לחופש.

העברתי לה את המראה שראיתי:

"מכנסי סקיני ג'ינס מספרים על רצון לאחוז במושכות, לשלוט, לנהל את כל מה שסביבך. הסריג הוורוד חושף רוך אמיתי שיש בך במיוחד כלפי ילדים. הסניקרס הלבנים מעידים על יציבות, פתיחות ועד כמה חופש הוא אוויר לנשימה עבורך", אמרתי.

היא נדהמה ועיניה נפערו.

"מאיפה את יודעת את כל זה?!", שאלה, "אני מגדלת את האחים שלי ואני האמא בבית, ואצלי תמיד הכול תחת שליטה. וחופש? זה כל כך נכון! קשה לי לנשום כשסוגרים עליי ואני חייבת אותו כדי לתפקד!".

מכאן כבר לא הייתה סדנה, זו הייתה חוויה.

במקום לדבר על סטיילינג ואיך להתאים את הבגדים, קראתי ל־12 נערות לעמוד לצידי וביחד למדנו מה הבגדים מספרים על האישיות ועל עולמן הפנימי. שעתיים חלפו כהרף עין והשקט שהשתרר בחדר סיפר על דריכות, הקשבה וקהל מרותק עד שאפשר היה לשמוע בו סיכה שנופלת.

כשיצאתי משם, פתחתי את המחברת והתחלתי לכתוב את כל המידע שראיתי שם. החלטתי לחקור ולפתח את שפת הלבוש באמצעות סדנאות, הרצאות וליווי תהליכים אישיים. את המידע המדהים שתקראו פה על בגדים, תכשיטים, אביזרים, צבעים והדפסים בדקתי בקרב אנשים בגילאים ומגדרים שונים; במדינות עם מנטליות ושפה אחרת; בארגונים או מול אנשים פרטיים, וגיליתי שכולם מגיבים לתוכן בצורה זהה - השתאות ופליאה מהמידע, לצד ניסיון להבין איך אפשר ללמוד את היכולת הזו לקרוא את עולמנו הפנימי ולהשפיע עליו דרך הבגדים.

את כל הידע שצברתי ריכזתי בספר זה, כדי לסייע לכם ללמוד ולחקור מי אתם וכמו מראה, לשקף איך אתם מקרינים את עצמכם לסביבה. במהלך קריאת הספר תיחשפו למסרים שאתם מעבירים ללא מילים, תבינו את עצמכם טוב יותר, תקבלו ידע וכלים לבחור את המציאות שתרצו להכניס לחייכם ואף לברוא שינוי בעולמכם.

תוכלו לבחור איך ללבוש מסרים מדויקים למקום שאליו אתם הולכים, איך לנווט את עצמכם לעבר התפתחות אישית ולמקד את הפוקוס על הרגשתכם הפנימית ולא רק על הנראות החיצונית. במקום להתלבט מה ללבוש בבוקר, תתבקשו לשאול מדי יום, מול המראה, את השאלה ששינתה את חיי ובתקווה גם את שלכם:

מי אני רוצה להיות?

כיצד מומלץ לקרוא את הספר?

אפשר לקרוא את הספר בקריאה רציפה ולתרגל את התרגילים השונים בסוף כל פרק או לחפש באופן ממוקד פריטי לבוש מסוימים. בכל דרך שתבחרו, תלמדו לזהות אמונות, מחשבות ורגשות שמשפיעים על חייכם, במודע ולא במודע, ולהחליט אם הם משרתים את תהליך ההתפתחות האישי שלכם.

כל פריט יספר על הלך הרוח והרעיונות שמעסיקים את מחשבותיכם והמסרים שהוא מעביר לסביבה בשמכם.

הפרשנויות המוצגות נגזרות מתוך החיבור האינטואיטיבי עם הטבע והפרשנות החיובית שלי אליהם. הסכימו לקרוא אותן בפתיחות ובדקו אם וכיצד הן מתחברות לעולמכם ולחייכם. אם עולה פרשנות שונה - הקשיבו לעצמכם! התשובות הנכונות תמיד יהיו שם ויכוונו אתכם לדבר עם העולם בדרך הנכונה לכם.

פה אין נכון ולא נכון!

בפרק העוסק בפריטי הלבוש שילבתי פרשנות של חלק מהפריטים בצבעים שונים כדי להמחיש את הקשר בין הבגדים לצבע ולאנרגיה שהם מקרינים בשמנו. בדקו בכל פריט שמדבר אליכם, באיזה צבע הוא נמצא בארון שלכם, וקראו בפרק הרלוונטי על הרגש שמשלים את המסר.

תגלו שאין כללים מה נכון או לא נכון, מה מותר ומה אסור לכם ללבוש, מכיוון שאלה משתנים מאדם לאדם לפי אמונותיו ותפיסותיו. לכן, תתבקשו להחליט לאורך הקריאה אם המסרים שאתם לובשים משרתים את מטרותיכם ברגע זה. אם לא, חפשו פריט אחר שמבטא את המסר הרצוי במדויק.

השאלות והתרגילים נועדו לעורר מחשבה ולשקף את עולמכם הלא מודע, את התפיסות והרגשות שיש לכם בנוגע אליו. כתבו לעצמכם את התובנות בסיום כל תרגיל, עד שתתקבל תמונה מלאה שתאפשר לכם לבחור מה נכון לכם.

בסיום כל פרק תמצאו טבלה מסכמת הכוללת את המסר ואת הפרשנות מאחורי כל פריט ובאיזה הלך רוח הוא יכול לסייע. תוכלו לסמן לעצמכם אם להוסיף פריט כלשהו לרשימת הקניות שלכם, כעת כשאתם מודעים למסרים שהוא מקרין לסביבה.

הפרק האחרון בספר מלמד אתכם להשתמש בבגדים ככלי ליצירת מציאות חדשה על ידי "מנטרות לבוש": כלי ייחודי שבאמצעותו תוכלו להשפיע על עולמכם הפנימי דרך אפשרויות לבוש המותאמות למסרים שתרצו לשדר לסביבה, וכיצד הם יכולים לתמוך במסע שלכם ולסייע לו. השתמשו בידע הזה לעשיית טוב לעצמכם ולאחרים וכדי שתיהפכו לגרסה הטובה ביותר של מי שאתם!

עקרונות שפת הלבוש

באחד הימים הוזמנתי לכנס, ורגע לפני שהוא התחיל, פנתה אליי בחורה צעירה כבת 22, שביקשה לדעת מה הבגדים שלה מספרים עליה. היא לבשה מוקסינים שחורים מבד רך, עם גדילים קטנים שנטו מטה, כאילו הכבידו על רגליה ועל היציבות שלה.

"עברת לאחרונה משהו שטלטל את עולמך?", שאלתי בעדינות.

היא שתקה, ואז נפתחו שערי הלב: היא סיפרה על אירוע שיצר משבר רגשי עמוק בחייה וערער את תחושת הערך העצמי ועל לילות של מחשבות שמובילות כמעט למקום אפל בינה ובין עצמה בעקבות מערכת יחסים מורכבת.

"אני לא מאמינה שאני מספרת את זה למישהי שאני לא מכירה", אמרה בדמעות.

הקשבתי וחיבקתי במילים. ניסיתי לעודד ולחזק אבל ראיתי בעיניה את הספק.

ואז נפל לי האסימון: מה שאדם צריך זו לא רק מילה טובה, אלא גם כלי מוחשי שיזכיר לו שהוא מסוגל.

"את יודעת", אמרתי, "אפשר להשתמש בבגדים ככלי לריפוי. כשאת נועלת נעלי בד דקות, את בלי לשים לב מאבדת תחושת יציבות. אבל אם תבחרי נעליים עם סוליה מוצקה, כמו נעלי עבודה או מגפיים עם סוליה עבה, את משדרת לעצמך ולסביבה שיש בך חוסן, שאת חזקה ונהפכת לגזע עץ שנשאר איתן גם בעת סערה", הסברתי.

דיברנו גם על צבעים שיכולים להכניס לחייה אנרגיה אחרת, מחבקת: ירוק שמשחרר ביקורת עצמית, תכלת שמחזק אמונה פנימית וכשתלבש אותם היא תזכור שיש לה גב, אפילו כשהיא שוכחת.

כמה ימים אחר כך קיבלתי ממנה הודעה: "את לא מבינה את ההבדל בהרגשה שלי מאז שדיברנו! אני לובשת ירוק, תכלת וחום, נעלתי בלנסטון והרגשתי אחרת. חזקה. יציבה. פתאום הבנתי שזה בידיים שלי. אני יכולה לשנות הכול".

בואו ואגלה לכם סוד: תחושת הסיפוק מבגדים אינה נובעת רק מאיך שהם נראים עלינו, אלא מהאופן שבו הם מבטאים את עולמנו הפנימי. כשאנחנו בוחרים פריטים שמשקפים את האמונות, הרגשות והצרכים הפנימיים שלנו, הם "מרגישים נכון" ויכולים לשנות את המחשבות שלנו על עצמנו ולהחזיר את השליטה ואת הביטחון חזרה לידיים. כשהבגד מבטא את האני האמיתי שלנו, גם העיניים יאהבו את מה שהן רואות במראה, ונחזור ללבוש אותו שוב ושוב. זה מוביל אותנו להבנה חשובה נוספת: העיניים מחפשות ללבוש את מה שבאמת מעסיק אותנו. דרך שפת הלבוש אנחנו מקרינים מסרים המשקפים את מחשבותינו העמוקות. המוח שלנו מסנן מהסביבה את מה שתואם את אמונותינו המושרשות. ברגע שרעיון, חפץ, מילה ואפילו אנשים מעסיקים את המחשבות שלנו, אנחנו נראה אותם בתדירות רבה מכיוון שאנחנו ערים ומודעים להם. מתוך שלל המידע שהעיניים קולטות אנחנו מסננים את הנתונים שמאששים באופן מיידי את מה שמעסיק את מחשבותינו.

וכך גם בבחירת בגדינו – אנו נמשכים באופן לא מודע לפריטים אשר מבטאים את המחשבות ואת הרגשות שיכולים לסייע לנו להיות אנחנו ולהשלים אנרגיה שהייתה חסרה כדי להרגיש שלמים.

הבגדים שלנו זוכרים

שפת הלבוש נשענת על התובנה שבחירות הביגוד משקפות את עולמנו הפנימי – מחשבות, דפוסים והתנהגויות שמעצבות את זהותנו ומשודרות החוצה. הלבוש אינו מתחיל בארון, אלא בתחושות ובאמונות שמנחות את מחשבותינו ברגע נתון ומעצבות את המסרים שאנו מעבירים לעולם.

הבגדים זוכרים מי אנחנו גם כשאנחנו שוכחים, וכשרוב התקשורת האנושית מתרחשת ללא מילים, בחירות הלבוש מהוות שפה שלמה המבוססת על שלושה עקרונות מרכזיים: פריטי הלבוש הם המילים המתארות את המחשבות שלנו; צבעים והדפסים הם הסמנטיקה ומבטאים רגשות, כוונות והלך הרוח ביחס למקום שאליו נלך; אופן הנחת הבגדים על הגוף הוא הדקדוק ומערכת הכללים שמאפשרת לנו ליצור מסרים. שילובם של השלושה יחד יוצר את המסרים שאנחנו מקרינים החוצה. כמו כל שפה, היא חלק משגרת החיים היומיומית ומשפיעה על הרושם הראשוני, האינטראקציות והביטחון לקבל החלטות משמעותיות מדי יום. לכן, כשנלבש משהו נחבר למעשה שלוש רמות של מודעות: מחשבה (פריטי הלבוש), רגש (צבעים והדפסים) וגוף, ואיך כל אלה משתלבים בהופעה שלנו.

פריטי לבוש בפלג הגוף העליון ילמדו על הרגשתכם ביחס למקום שאתם הולכים אליו; פריטי לבוש בפלג הגוף התחתון יספרו איך אתם מקבלים החלטות; בחירות הנעליים יכוונו אתכם לדרך הנכונה לעבר יציבות אמיתית ולעתים, כשצריך, לקחת סיכונים מחושבים; הלבשה תחתונה תסייע לכם ליצור אינטימיות אמיתית וכנה ותפתח את לבכם לחלקים המוצנעים בגופכם; התכשיטים והאביזרים הנלווים יחברו לאמונות חיוביות ומקדמות. שילוב כל הפריטים להופעה אחת שלמה מחבר מחשבות שונות למסר אחיד וברור, המופנה לכאורה רק החוצה לסביבה, אך בפועל הוא בראש ובראשונה מיועד לעצמנו.

צבעים מבטאים רגשות, הדפסים מוציאים אותם לפועל

צבעים והדפסים מבטאים את רגשותינו כלפי הצלחות, אתגרים, מחשבות ותפיסות ואת המשמעות שהענקנו להם לאורך השנים. הייתה לי לקוחה שביקשה לפתוח את עצמה לחברויות חדשות בחייה. המלצתי לה לשלב במלתחה שלה את הצבע הצהוב. להפתעתי, ברגע שהיא שמעה את המילה "צהוב" היא הגיבה בכעס ואמרה: "אין סיכוי בעולם שאני אתחבר לצבע המזעזע הזה!". כשניסינו להבין את מקור התגובה, היא סיפרה איך בילדותה אביה, שהיה אוהד קבוצת כדורגל שמדיה בצבעי צהוב־שחור, היה אדם אגרסיבי מאוד, תוקפני מילולית ופיזית. כשהיה שותה והקבוצה הייתה מפסידה הוא נעשה אדם אלים כלפיה וכלפי אחיותיה, בעודו לובש חולצה צהובה. הקשר שנצרב בתודעה שלה בין הצבע הצהוב לחוויה הקשה יצר אצלה חיבור בין צהוב לאלימות – חיבור אסוציאטיבי שלילי אשר שונה במהותו מהאנרגיה הצהובה והחיובית. כדי להכניס אנרגיה חדשה בחרנו בצבע ירוק, שיזכיר לה להיפתח לשינויים ויעודד אותה לפגוש אנשים כחלק מרצון להתפתח.

התבוננות בצבעים השולטים בארון הבגדים יכולה ללמד על הלך הרוח שמנהל אותנו, וממש כמו מפה רגשית יכולה לספר על הרגשתנו ביחס לאדם, למצב או לנושא מסוים. צבעים שחוזרים על עצמם יספרו על הרגשה שחוזרת על עצמה. לדוגמה, ארון שנמצא בו הרבה צבע שמנת יכול לספר על צורך לאזן בין השכל לרגש ולעודד יציבות רגשית; ארון מלא בבגדים שחורים יכול לספר על צורך בשליטה רגשית, צבעים עזים יכולים לספר על רצון בהכרה; צבעים בהירים יכולים לספר על רכות ופתיחות; ארון שכולו צבעים ניטרליים כמו אפור וחום בהיר יספרו על צורך בפשרה וביציבות.

הגוף הוא מפת דרכים

אנשים רבים מביעים חוסר שביעות רצון ממבנה הגוף שלהם. למעשה, מבנה הגוף הוא מושא ביקורת שגור, אלא שאנחנו מפספסים את הסיפור האמיתי שיש מאחוריו. הגוף שלנו לא נשאר אותו הדבר – לא במבנה, לא בפרופורציות ואפילו לא בתאים שמרכיבים אותו, אלא הוא מתעצב פיזית בדמות המחשבות והתפיסות שיש לנו על עצמנו. אישה רזה יכולה למצוא את עצמה עם גוף מלא, אם קורה שינוי או תהליך מסוים בחייה ולהפך: אישה שהייתה מלאה יכולה לרדת במשקל אם היא עוברת חוויה שמשאירה חותם על חייה.

העניין הוא שאנחנו נוטים להיצמד להגדרות ולתוויות לאורך השנים גם אם מזמן המציאות השתנתה. בשפת הלבוש אנחנו מתייחסים לגוף כמצפן אשר מכוון אותנו לעבר עולמנו הפנימי ומספר לנו סיפור מרתק על המתרחש בו. פלג הגוף התחתון (מאזור הטבור ועד לכפות הרגליים) משקף את עולם החומר ואת מחשבותינו הלא מודעות ביחס אליו: קבלת החלטות בנושא כסף, מגורים, מקום עבודה ותפיסתנו בנוגע להצלחה בתחומים האלה. אזור זה יבוא לידי ביטוי בפריטי לבוש כמו מכנסיים על סוגיהם, טייץ, חצאיות, נעליים וכו'.

פלג הגוף העליון (מהטבור ועד הצוואר) מוכר כ"מרכז הרגשות" ומשקף את רגשותינו המודעים והלא מודעים ביחס למערכות יחסים או לאנשים בחיינו. אזור זה יבוא לידי ביטוי בחולצות על סוגיהן, גופיות, ז'קטים, וסטים ועוד.

אזור הפנים (מהסנטר ועד הקודקוד) משקף את האמונות שלנו ואת החוסן שמצוי בנו להתמודדות עם אתגרים כפי שאנחנו תופסים אותם. אזור זה בא לידי ביטוי לרוב בתכשיטים, בצבע שיער, במטפחות ראש, בכובעים וכו'.

בשונה מחוקי הסטיילינג המוכרים, אין באמת מבנה גוף מוגדר, אלא אזורים בגוף שהם מודגשים או בולטים ומטרתם היא אחת – להסב את תשומת לבנו לחוויות ולרגשות שמשפיעים על עולמנו הפנימי. אגן רחב מספר על אדם עם יכולת הכלה של האנשים והאירועים סביבו, ולכן מתבקש לתת תשומת לב לרגשותיו האמיתיים ביחס למה שהוא היה רוצה שיקרה בחייו, כדי להימנע מריצוי ואי־מימוש עצמי. כתפיים רחבות ובולטות ביחס לשאר הגוף מספרות על אדם הנוטה לקחת על עצמו אחריות רבה, ולכן חשוב שיוודא שאחריות זו אינה מייצרת בחייו עומס רגשי לא נחוץ. בטן בולטת תצביע על רגשות כלואים המוחזקים בפנים או לא מקבלים במה מספקת, והגוף מסמן לנו למצוא את הדרך שתסייע לנו לשחרר אותם ולהתמודד עמם. רגליים עבות ורחבות יכולות לספר על אדם עם נטייה למצוא יציבות וביטחון בבחירות ובהחלטות, ולכן חשוב שהוא יעמוד מאחורי כל החלטה ויממש אותה כהלכתה. חזה גדול יכול לספר על אדם אשר נדרש לתת חשיבות לדאגה ולטיפול בצרכיו ולבחור בעצמו ללא ביטול עצמי וריצוי. נוכל למצוא בעצמנו שילובים שונים של האמור – אישה עם בטן בולטת וחזה גדול; גבר עם בטן בולטת וכתפיים רחבות ועוד. לכן, אי אפשר לקטלג את גופנו למסגרת אחת אלא להתבונן באופן שבו הוא מתקשר איתנו.

הגוף מדבר אלינו כל הזמן, כל היום ובכל רגע!

סימון צידי הגוף משמש כאמצעי לכוון אותנו לאנשים ולאנרגיות המשפיעות על חיינו: צד ימין מייצג אנרגיה גברית משפיעה המספרת על יכולת חשיבה אנליטית, לוגיקה, היגיון ושכל ישר; צד שמאל מייצג אנרגיה נשית משפיעה המאפשרת הקשבה פנימית למסרים אינטואיטיביים ותנועה מבוססת רגש מכיל ומקבל. לדוגמה, בחירה לענוד צמידים ביד שמאל היא דרך לסמן לנו כמה חשוב לנו לתת מעצמנו רגשית ולפתוח את לבנו לדמות נשית משמעותית בחיינו.

פריטי לבוש צמודים לגוף יכולים לספר על יכולת התמודדות עם לחץ ומצבי חוסר ודאות. ככל שהפריט צמוד יותר באיבר מסוים, כך היכולת לנהל את המתרחש משמעותית יותר ביחס לנושא שאותו איבר מייצג. לדוגמה, סקיני ג'ינס נצמד לאזור הרגליים ומייצג את האופן שבו איסוף עצמי מאפשר תחושת שליטה המסייעת בתהליך קבלת ההחלטות שלנו. לעומת זאת, פריטים רחבים (אוברסייז), כמו מכנסיים רחבים מבד נשפך, יכולים לספר על יכולת לנוע ולזרום עם המתרחש גם כשהדרך לא תמיד ברורה.

הבחירה לחשוף אזורים מסוימים (מכנסיים קצרים וגופייה, לדוגמה) יכולה לספר על נכונות לתקשר עם הסביבה. כיסוי מכוון (גולף, צעיף) יכול להעיד על הצורך להיות מאופקים. הגוף ישתמש בבגדים כדי לווסת את עצמו פיזית ורגשית, ונוכל ללמוד דרכו על תחושת הביטחון שלנו. לכן, יהיו ימים שבהם נחשוף אזורים מסוימים וימים שבהם נרגיש צורך להתכסות ואף ללבוש שכבות כדי למקד את הפוקוס פנימה לעצמנו.

סגנון לבוש, פריטים, צבעים והדפסים שחוזרים על עצמם באופן קבוע בהופעה שלנו יכולים לספר על הלך רוח, כוונות או אמונות אשר מוקרנים לסביבה בקביעות. ודאו שפריטים אלה מעבירים מסרים שמשרתים את מטרותיכם, ואם לא, החליפו אותם באחרים. סימון אזורים ספציפיים בגוף על ידי פריטי לבוש שחוזרים על עצמם, הופך להיות טביעת אצבע אישית ומהווה את דרכו של הגוף לספר על התנהגות או על בחירה קבועה שמייחדת אותנו מהסביבה ושמה אותנו במרכז. לדוגמה, בחירה ללבוש שוב ושוב חולצה אשר נקשרת במותן באזור הטבור, יכולה לספר על הקשבה לתחושת בטן כתפיסת עולם ובחירה לנהוג בהתאם לאינטואיציה באופן קבוע.

*המשך הפרק זמין בספר המלא*