בושי הבואש שלא התיאש

הַסִּפּוּר הוּא עַל בּוֹאֵשׁ,
לֹא חָכָָָם גַַַּם לֹא טִפֵּשׁ.
בּוֹאֵשׁ לְְְגַַַמְרֵי חִנָּנִי,
עִם רֵיחַ אָפְיָנִי.
כְְְּלוֹמַר – רֵיחַ מַסְרִיחַ,
שֶׁקְּצָת קָשֶׁה לְְְהָרִיחַ.
הוּא רַק רָצָה לִִִהְיוֹת
שָׂמֵחַ,
עִם חֲבֵרָיו – לַַַמְרוֹת
הָרֵיחַ.
וּמָה קָרָה? תַַַּקְְְשִִִׁיבוּ
טוֹב –
מֵהַתְחָלָָָה וְעַד הַסּוֹף!

זֶהֶוּ ספּוּר מְחֻיָּךְ וְרְְָָגִִִישׁ, בַּעַל רֹבֶד בִּיבּלִִיּוֹתֵרַפִּי, הַנּוֹגֵֵֵעַ בְּנוֹשְְְׂאִים שֶׁל קַבָּלַַַת הַשּׁוֹנֶה, חֲבֵרוּת אֲמִתִּית, קַבָּלָָָה עַצְמִית וְהָאֹמֶץ לִִִהְיוֹת פָּשׁוּט אַתָּה.

הַַַמְּחַבֶּרֶת, חַוָּה שַׁחַם, גַּנֶּנֶת לְשְְֶֶׁעָָָבַר וְעוֹרֶכֶת לָשׁוֹן, בַּעֲלַת תֹּאַר רִאשׁוֹן בְּחִנּוּךְ, מְלַוַַוָּה כּוֹתְבֵי סִפּוּרֵי חַיִִים. פִּרְסְמָה אֶת סֵפֶר הַַַשִּׁירָה אַתְּ יְכוֹלָה תָּמִיד לְהְְָָעִיר אוֹתִי וְאְְֶֶת הָרוֹמָן הֶחָסִיד מֵהָעֵמֶק, בְּהוֹצָאַת פִּיּוּטִית. זֶהוּ סֵפֶר הַַַיְּלָדִים הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ, שֶׁנִּכְתַּב בְּהְְַַַשְׁרָאַת סִפּוּר מֵאֵת ג'וֹן אַפְּדֶֶֶּיק מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר נוֹצוֹת יוֹנָה.