מה ואיך היית מצייר אילו היית אדם קדמון שוכן מערות?
אף פעם לא דמיינתי את עצמי נשאב אל העבר הרחוק. אני מעדיף משניות על פני ראשוניות. אלא שמרגלית אשתי שאלה אותי בוקר אחד, במטרה להעסיק אותי: מה ואיך היית מצייר אילו היית אדם קדמון שוכן מערות? זו שאלה פוסט־ראשונית יפה ביותר. היא בנויה על ההנחה שלא מתאים לי ולא לתקופה הפרהיסטורית שניפגש. מימי לא היה לי ריב עם הציוויליזציה, גם לא דמיונות על נתק וריסטארט של התרבות לכיוון הפרא האציל. אם כבר נשאלה השאלה, מצאתי בה רק עונג מחשבתי מלווה ברעיון של רביצה ארוכה ללא דחיפויות במערה קדמונית. באותו רגע נולד למעשה הספר הזה, שכולו גירויים ושאלות שביקשתי וקיבלתי מהמקורבים לי, משפחה וחברים.