למלאכים השומרים שלי
על השגחה והדרכה
תודה

בהתחלה זה כואב
מבוא לשירה
ים המלח
מי שמעוניין
לכתוב שירה
מוטב שיניח את העט
ויביט מעלה
ירדתי מהעץ
לשכת גיוס באר שבע | 14:22 | 05.12.2018
עד היום
חשבתי שאיני מסוגל
לבכות בנוכחות זרים
מסתבר
שזה הרבה יותר קל
מלבכות בנוכחות הקרובים אליך ביותר
ירדתי מהעץ
אוויר הרים צלול התחלף ברוח בקעה קפואה
מקל רועים מגולף התחלף בשלושה וחצי קילוגרמים של פלדה
סנדלים התחלפו במגפי עור שחורים
בחיים לא היו לי נעליים שחורות
צבע בטוח מדי
חסר מעוף
נדמה שהגיע תורי
ואף אחד שוב לא ישאל אותי
באיזה צבע ארצה את המגפיים שלי
אין ודאות
אין אמון
קר בחוץ
קר בפנים
היום לא כותבים שירה
משא
ערב ראש השנה 2019
לילה נעים
הירח מלא
גן עדן וגיהינום
משחקים מסירות
בלבו של לוחם
המפקדים קוראים לזה מסע
אבל בסופו לא מגיעים לשום מקום
אני הייתי קורא לזה משא
הקושי הגדול הוא השעמום
לא משאירים לך שום דבר לעסוק בו, חוץ מהקושי.
התפללתי לכדורגל, שאוכל לרוץ אחריו.
התפללתי למישהו שירדוף אחרי, שאוכל לברוח ממנו.
זה לא עבד
אז הבנתי
שתמיד טוב
להיות מאוהב
אפשר להעביר ככה לילות שלמים.
אהבה כזו, מהזן המיוחד ביותר.
אהבה כזו, בה אהובתך היא האחרונה לדעת
שהענקת לה את התואר הזה.
לפוטנציאל לא ממומש
אין גבולות
אפשר לחלום כל הלילה.
