מתנת הריפוי השמאני

הקדמה
מאת ג'ון פרקינס

* * *

בשנת 1968 יצאתי למסע במעבה יערות הגשם שעל גדות נהר האמזונס באקוודור. מאותה שנה התקרבתי לשבטי הילידים – שוואר, אצ'וואר, קהצ'וואה ועוד. פעם אחת ביער הגשם של האמזונס חליתי במחלה חמורה. כיוון שלא הייתה לי אפשרות להגיע לבית חולים או לטיפול רפואי מערבי, השלמתי עם מותי הקרב. שמאן זקן משבט השוואר הציל את חיי בעזרת צמחי מרפא ששימשו את שבט השוואר במשך אלפי שנים והפכו לחלק נכבד מתרבותו.

"איך זה עבד?" שאלתי אותו.

"הרוחות של הצמחים עשו את זה," הוא ענה.

הייתי אסיר תודה לו, אף שכקלוויניסט מניו אינגלנד שזה עתה סיים את לימודיו לתואר במנהל עסקים לא יכולתי להבין את משמעות תשובתו. השמאן דרש שבתמורה לעזרה שנתן לי אהפוך לשוליה שלו. במשך החודשים והשנים שלאחר מכן הייתה לי הזדמנות להאזין לסיפורים של השוואר. אחד הדברים שהרשימו אותי ביותר היה הקושי של אנשי יערות הגשם לשמור על אורחות חייהם ועל פרנסתם כיום. התברר לי שהם זקוקים נואשות לעזרה מאיתנו כדי לעצור את חדירתה של ציוויליזציה – הציוויליזציה שלי – שמסכנת את אורחות חייהם המסורתיים ואת הידע העצום שלהם על תרופות היער והטבע המסורתיות.

שאלתי שמאן בכיר מה אנחנו, אנשי הצפון המתועש והטכנולוגי, יכולים לעשות למענם.

"אין לנו צורך בכסף שלכם," ענה. "אבל אם אתה ממש רוצה לעזור לנו, תשנה את החלום של האנשים שלך."

מאז אני מקדיש את רוב זמני לעודד שינוי צורה בתרבות שלנו. אני כותב ומלמד על החשיבות של שינוי מוחלט בחלום הטכנולוגי/חומרני שלנו כך שיגשים עולם בר-קיימא וצודק, עולם שיש בו כבוד כלפי כל היצורים התבוניים בכוכב הלכת הנפלא הזה שהתמזל מזלנו לגור בו.

שינוי החלום של החברה הגלובלית שלנו הוא האתגר הגדול ביותר העומד לפני האנושות – וגם ההזדמנות הגדולה ביותר. על השינוי להתחיל בכך שכל אדם יתעורר וישתחרר מכבליו של חלום הבלהות שיצרנו בעבר הלא רחוק. אנחנו צריכים להכיר ביכולת המולדת שלנו להיכנס לזמן חלום שבו אנחנו יכולים להתחבר לידע האינסופי של עולם הרוחות, שבו יש לנו יכולת לגשת לידע שיכול לרפא את הגוף, את הדעת ואת הנשמה, ולאמץ את חוכמתם של האימהות והאבות הקדמונים שלנו. לשם כך עלינו להקדיש תשומת לב לזכותנו המולדת כישויות רוחניות וללמוד אותה, ובה בעת להכיר בכך שלכל בעל חיים, צמח, נהר, הר וסלע יש רוח ייחודית ולקחים רלוונטיים להישרדות האנושות.

לעולם הרוחות, כידוע היטב לשבט השוואר ולשבטים דומים, יש יחסי גומלין ותקשורת איתנו כל הזמן, דרך החושים, החזיונות והחלומות שלנו. הקשר ההדוק עם עולם הרוחות עוזר לנו לקיים ולשמר את נשמת האנושות, והוא גורם אצלנו לשינוי צורה המחליף גישות מבוססות פחד בתחושת תקווה מאוזנת וגישה חיובית לחיים.

אנחנו חיים בזמנים המהפכניים ביותר בתולדות האנושות. המהפכה הנוכחית גדולה מהמהפכה החקלאית, מהמהפכה התעשייתית, מהמהפכה האמריקאית או מכל מהפכה אחרת. המהפכה היא מהפכה בתודעה. זהו זמן שבו עלינו להתעורר ולהבין את הפוטנציאל האמיתי שלנו כבני אדם. זוהי מהפכה שתשחרר אותנו מהסיפורים שאנחנו מחזיקים במודע – סיפורים על מחסור ועל מגבלות – ותשחרר אותנו מערכים כוזבים, מתקוות שווא ומציפיות שגויות שגרמו לנו להיתקע בדפוסים של תפקוד לקוי, גם כיחידים וגם כחברה גלובלית.

אני שמח לומר שאנשים מתרבויות רבות מרגישים התלהבות ומחויבות לחזון זה וקמים להגשימו; ההתעוררות הזאת תשפיע על כל המינים החיים על פני האדמה. בנסיעותיי ברחבי העולם הרגשתי את העוצמה של ההתעוררות הגלובלית וההיסטורית הזאת. אנשים נהיים מודעים לעובדה שהמסורות הישנות והסטטוס קוו כבר אינם משרתים את האינטרסים שלהם – שלנו – או את האינטרסים של החיים בכדור הארץ. שמאנים מתרבויות ילידיות בכל מקום מציעים לנו תוכנית אב להתקדמות. הם חזו זאת כבר לפני אלפי שנים. לכל אחת מהתרבויות המסורתיות יש נבואות מתועדות בסיפורים ובהיסטוריה העוסקות במותו של עידן אחד והולדתו של עידן אחר.

מאז 1968 אני חי עם תרבויות ילידיות בכל היבשות (מלבד אנטארקטיקה, שם אין תרבות ילידית), חוקר אותן ועובד איתן. בכל התרבויות האלה יש נבואה שלפיה כבר נכנסנו לימים שקיים בהם פוטנציאל למהפך מוחלט. לפי התחזית אצל עמים מסורתיים רבים – המאיה במרכז אמריקה, הקהצ'וואה בהרי האנדים, הטיבטים בהרי ההימלאיה, הבדואים במדבריות, ועוד – העולם והמציאות שלנו יעברו לעתיד בר-קיימא המתאפיין בצדק, בסיפוק רוחני ובשגשוג. לדברי הנבואות האלו, יש לנו הזדמנות לצאת מתקופה של קיפוח, מחסור, מגבלות ודפוסים של תפקוד לקוי אל תקופה שבה נבין שיש שפע בעולמנו ושנוכל ליהנות ממנו רק אם כולנו כאחד נשאף אליו.

ב-1990, כשהתחלתי לכתוב את הספרים הראשונים ולהנחות את הסדנאות הראשונות בנושא השמאניזם, רק אנשים מסוג מסוים מאוד שמו לב לעבודתי: היפים לשעבר ואנשי העידן החדש; מעטים היו אנשי העסקים, הרופאים או עורכי הדין שהתעניינו במסר הזה. אבל עכשיו משהו השתנה: אני פוגש אנשים מכל תחומי החיים ומכל המעמדות הסוציו-אקונומיים שמאמצים את הרעיונות האלה ומגלים התלהבות לשנות את העולם.

אנשים מתרבויות ילידיות רבות אומרים לנו ש"העולם הוא כפי שאנחנו חולמים אותו", ושהחלום מתגשם באמצעות הפעולות שאנחנו נוקטים. החלום של הורינו ושל הורי הורינו, וההחלטות שהם ואנחנו קיבלנו, הביאו אותנו אל סף השמדה עצמית. עם זאת, אנחנו מתנערים ומתעוררים עכשיו בכל העולם; עכשיו הזמן לחלום חלום חדש. ולפעול ולשנות את העולם בהתאם.

את יצחק בארי אני מכיר מ-1996, כשהשתתף בסדנה שהנחיתי. לאחר מכן הוא הצטרף אליי למסעות אל השמאנים של האמזונס ושל הרי האנדים הגבוהים. יצחק גם עזר בכנסי השמאנים במכון אומגה בתחילת שנות האלפיים והיה חבר פעיל בעמותה ללא כוונת רווח שייסדתי, Dream Change. במהלך טקס צמחי מרפא באמזונס הוא ראה חיזיון והתחייב אליו; החיזיון הנחה אותו כשייסד, עם עוד שותפים לדרך, את New York Shamanic Circle, ארגון שמחדיר את החוכמה השמאנית לליבה של אחת הערים הקפיטליסטיות הגדולות בעולם. כחלק ממילוי המשימה הוא ייסד את shamanportal.org, שמחבר את כל הקהילה העולמית ביחד.

באמצעות סיפוריו הפשוטים והמפתיעים תקבלו עדות ממקור ראשון למהפך שיצחק עבר, מאדם ספקן וחסר אמונה שעבד כמנהל חברת פרסום בניו יורק, לשמאן מעשי העובד ומלמד ברחבי העולם, למען הזולת. זוהי עדות להתעוררות אישית וגם לקח לזולת, אבל יותר מכול זהו גם אישור לעוצמה שהמסורות השמאניות מציעות לנו בתקופה שבה כוכב הלכת שלנו פגיע מאוד.

הספר "מתנת הריפוי השמאני" הוא גם מחווה למורים של יצחק, שרבים מהם אני מכיר אישית וגם עבדתי איתם. הספר כתוב לפי מסורת מספרי הסיפורים השמאנית, מסורת שהוכיחה את עצמה עם הזמן, מתוך ההשקפה שאנחנו יכולים ללמוד את סודות הקיום האישי שלנו רק דרך דוגמאות אישיות, וכך נוכל להגיע אל המטרה: מימוש התכלית העליונה שלנו.

המשיכו לקרוא. היפתחו לפליאה ולהשראה, ומעל לכול – היפתחו לכוחות שניחנתם בהם...

ג׳ון פרקינס עובד ויוצא למסעות עם אנשי שבטי הילידים של אמריקה הדרומית מאז 1968. כיום הוא עוסק בארגון משלחות לאמזונס, והוא גם זה שפיתח את התוכנית POLE (‏Pollution Offset Lease on Earth) עם אנשי שבטי השוואר והאצ'וואר כאמצעי לשימור תרבותם מפני הפלישה של הציוויליזציה המודרנית. הוא גם חיבר את הספרים The Stress-Free Habit, ‏Psychonavigation, ‏Shapeshifting ו-The World Is As You Dream It, Confessions of an Economic Hit Man trilogy, and Touching the Jaguar.

מבוא

* * *

מספקן למאמין

שתים עשרה שעות בדיוק אחרי שנחת בניו יורק הוא טלפן. ביקש בדחיפות שאבוא לפגוש אותו בביתה של בתו בפרבר קווינס. זה דחוף. ועוד באותו הערב. נו, איך אפשר לסרב למאסטר שלך? "מה כבר יכול להיות כל כך דחוף?" הרהרתי. הפסקתי את עבודתי על קמפיין הפרסום שעבדנו עליו. צלצלתי בחופזה לחברתי נטלי, שעשתה לי טובה והצטרפה אליי לתרגם, ליתר ביטחון. הרכבת התחתית בשעת העומס זחלה לה שעה ארוכה באזורים לא מוכרים לי. כשהגענו, השמש כבר שקעה. היינו נרגשים מהמפגש הלא צפוי. אחרי לחיצות הידיים והחיבוקים ושהייה קצרה בביתה של בתו, הוא, המאסטרו הגדול, הכריז שהגיע הזמן לצאת לאכול. "אני רוצה שרימפס." הכריז. יצאנו עם בתו הצעירה סוראיה, שגם למדה איתי באותו זמן ועזרה לי בתרגום דברי אביה, מהרחוב הצדדי והחשוך לאחת השדרות המרכזיות והסואנות. הוא היה במצב רוח מרומם והתלוצצנו. לפתע עצר כאילו הכיש אותו נחש. ממש בעת שחצינו את מעבר החצייה כשמעלינו חולפת לה ברעש מחריש אוזניים הרכבת התחתית. הוא הסתובב אליי, השתהה שנייה ואז הרים את מבטו הנוקב. הסתכל בי בעיניו הכהות והרושפות, כאילו הוא נובר בתוך נשמתי וגופי, ואז שאל בסבר פנים חמור של מורה לתלמידו, "התחלת לעשות טיפולי לה לימפיה?" הבטתי בו נדהם – לא ציפיתי לשמוע את זה ממנו. פשוט לא האמנתי למשמע אוזניי. מייד עלתה בי מחשבה, "מה זומם לו טאייטה יאצ'אק דון חוזה דיאז וואקים פינדה מאוטבלו באקוודור? כל מה שרציתי זה לעזור לו להפיץ את חוכמתו ואת תורת הריפוי שלו, כפי שחוויתי באקוודור ועל עשרות מטופלים בשנתיים הקודמות בניו יורק. האם הוא בוחן אותי?" דון חוזה, האיש נמוך הקומה הזה הלבוש בפונצ'ו מצמר לאמות כחול, בעל צמה עבה ושחורה כעורב הנופלת לו על הגב, חולצה לבנה, מכנסי כותנה לבנים, סנדלי בד לבנים ומגבעת לבד אפורה, השמאן העוצמתי, בן לשושלת בת חמישה דורות הזה שהערצתי כל כך – מה הוא רוצה ממני? הייתי נבוך, העמדתי פנים שאני לא מבין. "אני לא מבין מה הוא רוצה." אמרתי למתורגמנית כדי להרוויח זמן.

"נו, התחלת כבר?" דחק בי לענות.

לקח לי רגע למצוא את המילים ובסוף אמרתי לו, "אה, לא, לא התחלתי. לא ידעתי שאני אמור להתחיל." פחדתי שאכזבתי אותו, והמשכתי למחות בקול חרד, "תראה, אני עוד לא מוכן. איך אני יכול להיות מוכן? אני לא יודע על זה כלום. אני לא בטוח אפילו שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים."

"אתה מוכן," הכריז דון חוזה בפסקנות ובסמכותיות. "וואמוס, בוא נלך לאכול עכשיו," אמר לי ופתח את דלת הזכוכית מלאת המדבקות הצבעוניות של המסעדה הסינית.

באמת שלא ציפיתי לזה. "למה הוא מתכוון? למה הוא בוחן אותי?" חשבתי בקדחתנות. "האם החיים שלי הולכים להשתנות?" הייתי נפחד ומבולבל מכובד האחריות שהטיל עליי פתאום. הספקות הקשים שתמיד הרגשתי לגבי עצמי צצו כמו מפלצות הקמות על רגליהן באיום בתוך כלוביהן. "הוא עובד עליי? מה הוא רוצה ממני, מה הוא רואה בי? איך זה שהוא כל כך בטוח שיש לי מה שצריך כדי לעשות את מה שהוא עושה? חוץ מזה, אני הרי ספקן, ציניקן ואתאיסט מוצהר. אני בסך הכול גבר בגיל העמידה עם חינוך ציוני וקומוניסטי. אוי, אלוהים, לאיזו הרפתקה איומה הכנסתי את עצמי? אני באמת מוכרח? למה אני? למה דווקא עכשיו? אולי אברח?"

בטרם נצא למסע המרתק שלנו, אני מוכרח להתוודות בפניכם שבמשך זמן רב לא הרשיתי לעצמי להאמין בראיות, שהלכו והצטברו, לקיומם של העולמות הנסתרים מעינינו. גם לא הקדשתי זמן ללמוד עליהם. אבל למרות הספקות שלי נאלצתי לאט לאט להודות בקיומם ושהם רלוונטיים לחיי. גיליתי שפשוט אין לי שום הסבר אחר שאני יכול לבחור בו. בשלב זה כבר לא ניסיתי לנתח את הדברים האלה בעזרת המוח או להבין אותם בעזרת ההיגיון, כיוון שהעיקר בחוויה השמאנית הוא למעשה הלמידה כיצד להיכנע ליסוד הקסום של היקום ולהצטרף לעבודתם של הכוחות המסתוריים של החיים. כיום אני משוכנע שאנחנו בני האדם באמת חיים במציאויות רב-ממדיות, ושבתור בני אדם יש לנו יכולת לתפוס ידע, דימויים ומידע שאיננו יכולים לתפוס בחושים הרגילים אלא באמצעות מעבר מהמישור הגשמי אל מצב מודעות שמאני שמאפשר לקלוט את התדרים הגבוהים יותר. אני מאמין שהיכולת הזאת היא מה שאִפשר לבני האדם לשרוד מאות אלפי שנים. היא לא הונאה עצמית ולא הונאה של הזולת, בניגוד למה שאנשים בעלי נטייה רבה יותר למדע ולהיגיון עשויים להגיד, כפי שנראה בהמשך.

כמוני ואולי גם כמוכם, בכל יום מתעוררים מיליוני אנשים, כמו נבטים אחרי הגשם, לשמע הקריאה לאמץ את הידע העתיק הזה. רבות מהתרבויות הילידיות חיו ברציפות מתוך השקפת עולם חכמה זו, מתחילת תולדות המין האנושי. אנחנו, בעולם הטכנולוגי המתקדם, המתקרא "העולם הראשון", שכחנו את החוכמה הזאת, וכשכבר פגשנו אותה למדנו בדרכים רבות לבוז לה ולתייג אותה כהשקפת עולם נחשלת או פרימיטיבית. דחינו אותה על הסף, אפילו ללא בדיקה.

כפי שמצביעות על כך הנבואות העתיקות של המאיה והאינקה, ב-1993 נכנסנו לפאצ'אקוטי חדש, תקופה של חמש מאות שנה שבה מסעו של המין האנושי ותודעתו משנים כיוון כדי להיערך מחדש – לעשות תיקון עולם. הגיע הזמן להתעורר, לקבל ולאמץ את הטבע האמיתי שלנו, באמצעות חיים מאוזנים והרמוניה בין שני כוחות מנוגדים ומשלימים – הכוח הזכרי והכוח הנקבי – שקיימים בכולנו. הגיע הזמן לצאת למסע שדחינו זמן רב כל כך, מסע שבו נקודת המוצא היא השכל ומטרתו לפגוש את הלב. רק אז, כשהלב והשכל חיים בהרמוניה, נוכל להיות שוב חלק אורגני מהטבע ונחווה את יראת מסתורין הבריאה. בכל רגע נוכל לפתור את בעיות המלחמה, העוני והרס הסביבה ולהבטיח את הישרדות הדורות הבאים בכוכב הלכת המופלא הזה.

קללת "הקידמה"

אני מוכרח להתוודות שכמו גברים רבים בני זמננו אני תאב לשחק בטכנולוגיות וגאדג'טים חדשים, לקרוא על תגליות מדעיות חדשות ולשמוע על המצאות חדשות בכל נושא, ואני בטוח שהנחלתי את ההתלהבות הזאת לילדיי. העתיד הוא נושא שמרתק אותי, מצית את דמיוני ומשחרר את הפנטזיות שלי לחופשי. בתור ילד, הערצתי את אבי שחיפש כל הזמן דרכים לגדל זני ירקות חדשים, לשפר מכונות כדי להגדיל את תפוקתן, ופיתח תהליכים שהפכו את מילוי מטלות החיים ליעיל ונוח יותר. אני מאמין שסקרנות וכושר המצאה הם בדי-אן-איי שלנו, כיוון שהם חיוניים להישרדות המין האנושי בכדור הארץ. במאות השנים האחרונות היו לנו הישגים רבים ומופלאים. כיום יש לנו יכולת לתקשר עם כל העולם בשבריר שנייה. המרחקים התקצרו; אנשים יוצאים למסעות בחלל החיצון; אנחנו חוזים את מזג האוויר שנה מראש; הטכנולוגיה הדיגיטלית נהיית לחלק מבתי המגורים שלנו והם מבודדים מפני מזג האוויר; אנחנו משתמשים באנרגיית השמש, הרוח והמים; אנחנו מהנדסים מזונות כדי להאריך את חיי המדף שלהם; יש לנו מפת די-אן-איי של גופנו, כלים משופרים לאבחון רפואי וגם מכונות רובוטיות; הבינה המלאכותית מרחיבה את היכולות והידע שלנו, ותוחלת החיים של כולנו התארכה.

אין ספק שמהירות התהליך הזה מואצת בקצב אקספוננציאלי, כפי שחברי ריי קורצווייל ומדענים אחרים מלמדים. ובעוד התהליך הזה מאיץ, אנחנו צריכים לחשוב מחדש איזו דמות תהיה לבני האדם שיתפתחו בעתיד. עכשיו אנחנו משלמים מחיר סביבתי כבד על הישגינו, גם במישור החברתי וגם במישור האישי, בהוויה הגופנית, הרגשית והרוחנית שלנו. מספר האנשים הסובלים מהשמנת יתר שובר שיאים. רוב האנשים משתמשים בכדורים נגד חרדה ודיכאון. תוחלת החיים עולה עם עליית המחלות הכרוניות כמו סרטן וסוכרת. הפנאטיות הדתית מתפשטת כאש בשדה קוצים בכל רחבי העולם. נראה לי שיש חוסר אכפתיות חברתית וניתוק מהטבע, והם גורמים לנו לשכוח את ההיבט החשוב ביותר של זהותנו האמיתית. 

כמו כל בעלי החיים, בני האדם לומדים על העולם באמצעות יכולתם להשתמש בחושיהם המפותחים; הישרדותם תלויה ביכולת הזאת – להריח אם מזון כלשהו טוב לאכילה או רקוב; להריח את הגשם המתקרב; להריח עשן משרֵפה; ולהבחין בהבדלים הדקים בין ניחוחות פרחים. מגע, תחושה, ראייה, תקשורת טלפתית למרחקים ארוכים והתחברות אנרגטית לחוכמה ולידע של רוחות ושל קדמונינו – כל היכולות האלה הן חלק מהיכולות שכל בני האדם ניחנו בהן מלידה.

השבתת החושים

אנחנו בתהליך מואץ שבו האמצעים הדיגיטליים שאנחנו משתמשים בהם משביתים את החושים שנולדנו איתם. אני יכול להדגים את זה בכך שאספר לכם על תהליכי העבודה שחוויתי בתור מעצב גרפי צעיר. הייתי עד לשימוש במכבשים חמים שבהם כל אות סודרה בנפרד בעזרת מזיגה של מתכת בדיל רותחת ומותכת לתוך תבנית זעירה; לאחר שהמתכת התקררה, היו מחברים אות לאות ויוצרים מילים, משפטים וסיפור בתבנית ברזל, ומניחים על שולחן הדפסה. אז מרחו דיו שחור וגלגלו את המכבש כדי לקבל דף מודפס. נדרשה קבוצה של אנשים כדי להפעיל את מכבש הדפוס. כיום אנחנו צריכים רק להקיש במקלדת וירטואלית והאות מופיעה על מסך שטוח. ואז לשלוח למדפסת. זהו. כדי ליצור עלון פרסומת היינו נפגשים אישית עם הלקוח, ממציאים קונספט, רושמים סקיצה בעיפרון, משתמשים בצבעי מים, בניירות צבעוניים או במרקרים – אני עדיין אוהב את הריח שלהם – כדי למלא את השטחים הריקים בסקיצה וגם למדוד ולרשום את הגודל של עלון הפרסומת על גבי לוח בעזרת שלושה עטים צבעוניים שונים. לאחר שהלקוח אישר את הטקסט שהקופירייטר כתב, שלחנו את הטקסט לסדר דפוס. אחר כך קיבלנו מסדר הדפוס את הגלופות, גללנו אותן לתוך מכונת שעווה – שהפיצה ריח ויצרה מרקם נהדרים – בטמפרטורה מסוימת. אחר כך הדבקנו את הכול יחד על גבי לוח לבן, כיסינו בנייר שקוף כדי להגן על יצירתנו, ואז שלחנו אותה על ידי שליח לאישור הלקוח. רק אחרי כל התהליך הזה הלכנו למדפיס והוא עשה הפרדות צבעים, הכין לוחות אלומיניום להדפסה ועוד.

כיום, אדם אחד המשתמש בראייה ובמגע יד בלבד יכול לבחור מתוך מרכיבים מוכנים מראש – פאלטות צבעים, גודלי תבניות, תוכן, תצלומים ואיורים מוכנים – או לתת הוראות לבינה מלאכותית – ולהשלים את כל התהליך כולו תוך פחות מכמה שעות על גבי מסך שטוח של מחשב או טלפון, במציאות וירטואלית, בלי לקום מהכיסא, בלי להזיע. בלי היסודות של התהליך הישן – מגע ומישוש חפצים, ריח ותחושות, ובמיוחד תקשורת בין אישית ועבודת צוות – כל היסודות האלה לצערי אינם קיימים כיום.

אמנם הטכנולוגיה המודרנית הפכה את החיים לקלים ונוחים יותר, אבל היא ניתקה אותנו מהטבע. ובתהליך הזה היא גם בודדה אותנו והפרידה אותנו מהטבע האנושי האמיתי שלנו. כך נולד אצלנו פחד מפני הטבע ומפני העולמות הבלתי נראים שאין לנו שליטה עליהם. עם התקדמות הטכנולוגיה אנחנו לומדים להשבית את החושים שלנו ובמקומם להסתמך על אפליקציות בסמארטפונים. אנחנו משתמשים באפליקציות האלו כדי לעשות הכול, החל בתחזית מזג אוויר וניווט בעזרת ג'י-פי-אס וכלה בזיהוי קבוצות כוכבים, צמחים, ציפורים, מטוסים ומדידת הדופק שלנו. למדנו להפסיק לסמוך על העיניים שלנו כי יש לנו אפליקציה לזיהוי פנים. אנחנו לא מוכרחים לסמוך אפילו על הזיכרון שלנו, כי הכול מאוחסן במרשתת וקל הרבה יותר להשתמש במנועי חיפוש. משום כך יש איבוד זיכרון אצל כולם; אני כבר לא צריך לחשב מספרים או לזכור מספרי טלפון וכתובות כמו שהצטרכתי פעם, כי כל המידע מאוחסן בסמארטפון שלי. מי צריך ללמוד שפה חדשה כשיש אפליקציה של תרגום סימולטני?

הסכנה כאן היא בכך שאנחנו מפסיקים לסמוך על החושים שלנו ועל עצמנו. כדי לאבחן את הגוף, אנחנו שמים את מבטחנו במערכת הבריאות. כדי לדעת את האמת על העולם, אנחנו שמים את מבטחנו בדברי הפוליטיקאים ותאגידי התקשורת. כדי לדעת איך להתלבש, אנחנו שמים את מבטחנו ביועצי אופנה שיודעים עליה הכול. אנחנו נותנים למנהיגי הדת שלנו את המונופול על החיבור לרוח. אנחנו מנסים להבין את הטבע בהיגיון, ועל דרך ההרחבה – אנחנו מנסים לשלוט בטבע, במקום לחיות בהרמוניה עם הטבע.

יותר ויותר אנשים מחוברים לטכנולוגיה יומם וליל, שבעה ימים בשבוע. המילים Unplugging ו-Digital Detox נעשו עכשיו מילים אופנתיות בקרב המוני המשתמשים בגאדג'טים. אנשים משתוקקים לפסק זמן – הפוגה מהעבדות שבחיבור המתמיד לאינטרנט – כדי לקבל נקודת מבט חדשה על החיים. עכשיו יש אפילו מרכזי שיקום מהאינטרנט, ריטריטים וחופשות נטולי טכנולוגיה שנועדו לעזור לאנשים להתמודד עם "המציאות"! הסטטיסטיקה באתר Shaman Portal (‏www.shamanportal.org), האתר שהקמתי בתור מקום ריכוזי בשביל הקהילה השמאנית העולמית, מראה ששלושה רבעים מהמבקרים באתר חיים בחברות אנושיות בעלות טכנולוגיה מתקדמת, דהיינו ארצות הברית, קנדה ואירופה.

השבתת החושים הזאת באמת מתרחשת. אפשר לראות אותה במיליוני העיניים שצמודות כל הזמן למסכים הדו-ממדיים של סמארטפונים, טאבלטים, מחשבים וטלוויזיות. מדאיג אותי שאנשים נהיים מוגבלים, תלותיים ולפעמים אדישים לחלוטין כאשר אנחנו מאמצים את מתנת הטכנולוגיה ודוחים את המתנות ואת היכולות החושיות שהן שלנו מלידה. אני מאמין שאנחנו נתונים בסכנה קיומית: אנחנו עלולים לאבד את מקומנו כמין. כשנלמד לסמוך על החושים ונאפשר להם להתעורר לחיים שוב, נוכל להיות מעורבים באופן מלא בחיים סביבנו. הפרקטיקה של השמאניזם מאפשרת לנו לבסס מחדש את חוש ה"ראייה" (החוש השישי או האינטואיציה), חלק חשוב מיכולתנו לשרוד. "ראייה" אינה לינארית או לוגית. בזמן ה"ראייה" אנחנו מקבלים מסרים בצורת סמלים, פיוט וניבים ספרותיים; התקשורת היא בשפת גוף, בצבעים, בצורות, בריחות ובתחושות.

המשך הפרק בספר המלא