התנהלות פיננסית מנצחת

הקדמה

לפני כמה שנים סיפרה לי בחורה צעירה שהיא בדרך לפדות את כספי הפיצויים לאחר שעזבה את מקום עבודתה לאחר מספר שנות עבודה. שאלתי אותה מדוע היא פודה את הכסף והאם היא צריכה את הכסף כדי לשרוד בתקופה שבין העבודות. תשובתה הייתה שאינה זקוקה לכסף כעת, אך התקשרו ואמרו לה שהיא יכולה לפדות את הפיצויים ולכן היא עושה זאת. הסברתי לה שמשמעות הפדיון הינה כי הפנסיה העתידית שלה תקטן בכ-40%. היא נדהמה, ביטלה את כוונתה לפדות את הפיצויים ורק שאלה מדוע אף אחד לא הסביר לה מה משמעות הפדיון.

מאורע זה חידד בי את ההבנה עד כמה לרוב האנשים מכל שכבות האוכלוסייה, כולל בעלי השכלה גבוהה, חסר ידע מינימלי בכל הקשור להתנהלות בעולם הפיננסי ולהבנה בסיסית על הפנסיה, החסכונות וההלוואות שלהם. בבתי ספר אין מקצוע חובה של חינוך פיננסי, ורק תוכניות מיוחדות, כגון אמירים, שאותה לומד הנכד שלי איתמר, כוללות חינוך פיננסי. כמו כן, הוא קיים במספר בתי ספר תיכוניים, אך אינו חלק מתוכנית הלימודים של משרד החינוך. לימדתי באחד מרשתות בתי הספר התיכונים תוכנית מיוחדת של חינוך פיננסי וראיתי כמה בני נוער צמאים למידע החשוב הזה. גם סטודנטים שבהרצאה הראשונה התייחסו לכל הנושא בספקנות, שינו את דעתם מהר מאד והלכו לחפש את הדוחות שהם מקבלים מקרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות כדי להבין מה כתוב שם.

מזה כעשור אני עוזר לאנשים קרובים ולחברים להתנהל נכון פיננסית. מצאתי שההתנהלות הכלכלית הלקויה, שהיא אופיינית לישראלים רבים, הביאה אנשים לגירעונות כרוניים ולחיים כלכליים מהיד לפה. בעבודה נכונה ועל פני זמן השתנתה ההתנהגות, והם כיום מאוזנים כספית עם חסכונות שלא היו להם בעבר, ומוכיחים כי ניתן להתנהל אחרת וכי משיכת יתר כרונית ולחץ הלוואות מעיק אינם גזירות גורל.

אני ד״ר למימון וכלכלה, מרצה למעלה מ-40 שנה באקדמיה ומחוץ לאקדמיה. כמו כן, הייתי בתפקידים שונים ומגוונים בעולם העסקי, כולל תפקידי מנכ״ל, ומזה כ-20 שנה אני יועץ כלכלי ופיננסי לארגונים וחברות.

ניתן לומר כי הבסיס לכתיבת הספר של הרצון לחלוק את הידע שיש לי היה כבר טבוע בי, ועם זאת היה צורך בהשפעה חיצונית כדי ל״שחרר את הפקק״. היו מספר אנשים שהשפיעו עלי לכתוב את הספר, ובעיקר בני הצעיר אופק שחזר ואמר לי שאני צריך לכתוב את הספר כי יש לי את הידע ואת היכולת להנגיש אותו לקהל הרחב שלא מתמצא בעולם הפיננסי.

הספר מורכב משני חלקים עיקריים:

• החלק הראשון כולל הסבר של מושגים בסיסיים בכלכלה ומימון, כגון ריבית ואינפלציה, מתאר את מבנה המערכת הפיננסית ונוגע בכל ההיבטים הכלכליים של חיי היום יום (הלוואות, חסכונות, ביטוחים) ומסכם בפרק של התנהלות כלכלית נכונה, כולל צרכנות נבונה.

• החלק השני מרכז את נושא שוק ההון, ההשקעות והחסכונות. הוא כולל את הבורסה וני״ע, חסכונות שוטפים, קרנות השתלמות וחסכונות פנסיונים. נושאים אלו נוגעים לכל אחד, כולל למי שאין הרבה כסף להשקעות, מאחר וכיום כל החסכונות הפנסיונים ורוב החסכונות השוטפים הינם במכשירים אלו והם מושקעים בעיקר בני״ע. כמו כן, עקב ויכוח עתיק יומין בישראל, הוספתי פרק על השוואה בין דירה להשקעה למניות.

נקודת המבט בספר זה הינה של האדם ללא התמצאות בעולם הפיננסי, שזקוק להדרכה בסיסית בנושאים הכלכליים. הוספתי דוגמאות ככל שהיה ניתן כדי להמחיש את הכתוב ולהפוך נושאים מורכבים לפשוטים יותר להבנה. כמו כן, הוספתי ״טיפים״ חשובים לאורך הספר. ניתן ומומלץ לקרוא את כולו, אך ניתן גם לגשת בכל מועד שנדרש ספציפית לנושא מסוים ולקרוא אותו בלבד. אני מקווה שאכן הספר יאפשר לרוב האנשים להבין את העולם הכלכלי, ובעיקר ללמוד איך להתנהל נכון יותר כלכלית ושהצלחתי בו להנגיש בצורה פשוטה וברורה את הידע שנדרש לרוב האנשים.

ברצוני להודות לאדי מנור, לזוהר זנסקו ולנטע שגיב על ההערות וההארות שנתנו לי, שעזרו לשפר את הספר ולהביאו למצבו הנוכחי.

ד״ר משה מנור, 2024

פרק 1: כסף, ריבית ואינפלציה

מהו כסף?

מהו כסף ולמה יש לנו הערכה לכסף? הרי לא ניתן לאכול את השטרות, לא להתלבש איתם (למעט אופנה חריגה) והשימושים שניתן לחשוב עליהם לשטרות הינם חומר עטיפה או חומר בעירה. אז מהו סוד הקסם של הכסף?

מסחר בין בני אדם התקיים עוד מהתקופות בהם בני אדם חיו במערות והיו ציידים־לקטות. התפתחות הסחר הייתה יעילה כלכלית ונבעה גם מהתפתחות ההתמחויות. במקום שאותו אדם עושה הכל, הוא מייצר או נותן שרות במה שהוא טוב בו (חקלאי, נגר, נפח, חייט, בדרן וכו') וקונה את מה שהוא נזקק לו מאחרים שעושים את מה שהם טובים בו. בתחילה היה זה סחר חליפין. כך לדוגמה, הרועה נתן כבשה תמורת מוצרים שהיה זקוק להם כגון לחם, ריהוט, ביגוד וכו'. אך מה עושים אם שווי המוצרים שרצה לרכוש היה חצי כבשה? היה צורך במציאת אמצעי תשלום נוח יותר שיאפשר את התפתחות הסחר.

התנאי לאמצעי תשלום כזה היה יצירת אמון. שטרות או מטבעות יכולים לשמש כאמצעי תשלום רק אם קבוצה גדולה מספיק של אנשים מאמינה שתמורת השטרות/מטבעות היא תוכל לקבל מוצרים ו/או שירותים. אם הקיוסק ליד הבית יפיץ שטרי כסף משלו, והוא היחידי שמכבד אותם, לא יהיה בכך ערך לרוב האנשים. כדי שיהיה לזה ערך, חייבים אנשים ועסקים רבים לכבד את השטרות, וזאת מתוך אמון שגם אחרים יקבלו מהם את אמצעי התשלום הזה כשהם ירצו לבצע קניה. לפיכך, כסף מונפק לרוב ע״י מדינות, כאשר תושבי אותה המדינה מאמינים בה ובכסף שהיא מנפיקה. זאת גם הסיבה שאם נרצה לשלם עם כסף ישראלי בחו״ל, ברוב מדינות העולם לא יקבלו אותו. יסכימו לקבל רק כסף של אותה המדינה או כסף של מדינה שנחשבת מובילה ומקבלים אותו בכל מקום, כגון דולר אמריקאי.

השימוש בכסף כאמצעי תשלום יצר עוד אפשרות חשובה שלפני כן לא הייתה קיימת. בסחר חליפין מקבלים מיידית את המוצר/שרות כנגד מסירת מוצר או שרות. שימוש בכסף לא מחייב לצרוך או להשתמש מיידית בתמורה שהתקבלה. ניתן לקנות מוצר או שרות אחר מיידית או בעתיד לפי בחירת מי שמחזיק בכסף. העברה לעתיד מתאפשרת ע״י שמירת המטבעות ו/או השטרות בקופסה בבית או מתחת למזרן או בכל דרך אחרת ושימוש בהם בעתיד. אפשרות זו קיימת כאשר יש אמון שגם בעתיד אחרים יכבדו את הכסף. המשמעות הינה כי מעבר מסחר חליפין לשימוש בכסף אפשר גם העברה של הצריכה לעתיד.

מכל האמור לעיל ברור שכסף מייצג אפשרות צריכת מוצרים/שירותים בהווה ו/או בעתיד. הבסיס לקיום כל אמצעי תשלום שהוא הינו האמון שיכובד גם היום וגם בעתיד וע״י קבוצה גדולה מספיק שתאפשר קניית מוצרים/שירותים תוך שימוש בכסף.

אמצעי התשלום המקובלים כיום הינם מזומן ואמצעי תשלום אחרים הכוללים: עו״ש בבנק; כרטיסי אשראי ואפליקציות תשלומים. פירוט לגבי אמצעי התשלום שאינם מזומן יינתן בפרק הבא לאחר הכרת המערכת הבנקאית והפיננסית.

כסף מזומן

שטרות ומטבעות מונפקים ע״י מדינה או ע״י הבנק המרכזי של אותה המדינה ומשמשים הילך חוקי לתשלום בה. בישראל מי שמנפיק את השטרות/מטבעות הינו בנק ישראל והוא גם אחראי לבטיחות השטרות למניעת זיופים. השטרות נושאים תמונות של אישים חשובים בהיסטוריה של ישראל, דרך מנהיגי המדינה, אנשי רוח וכו'. כמו כן יש בשטרות סימני מים ואמצעים אחרים נגד זיוף.

בעבר עיקר השימוש היה במזומנים, אך עם התפתחות חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי אפליקציות התשלום וחוקים לצמצום השימוש במזומנים ירד השימוש במזומנים. בחלק ממדינות אירופה וסין ירד מאד השימוש במזומנים וגם קניות קטנות בקיוסק מתבצעות כיום דרך הטלפון הנייד באפליקציית תשלומים. בעתיד אולי יפותחו אמצעי תשלום אחרים, כנראה כאלו המתבססים על זיהוי ביומטרי.

ריבית

השימוש בכסף במקום סחר חליפין אפשר לשמור את הכסף, ולהשתמש בו בעתיד. המשמעות הינה האפשרות להעביר משאבים כלכליים לעתיד, ולצרוך אותם בזמן שיהיה מתאים. עם זאת, העברה זו לא נתנה כל פיצוי בגין דחיית הצריכה. אם נשמרו 1,000 שקלים, הסכום שניתן יהיה להוציא בעתיד הוא עדיין אותם 1,000 שקלים. כמו כן, התנועה בכיוון ההפוך מהעתיד להווה עדיין לא הייתה אפשרית, ולכן לא היה ניתן ללוות כספים, להשתמש בהם היום ולהחזיר בעתיד, אלא אם מישהו קרוב הסכים בהתנדבות לתת לנו הלוואה כזו. לפיכך זה יכול היה להתבצע ללא מנגנון מסודר, ורק בין אנשים קרובים עם אמון גבוה ביניהם.

חיסכון/פיקדון: העברת זרמי כספים מהווה לעתיד. מפקידים היום כסף או בתשלומים שוטפים ומקבלים חזרה בעתיד.

הלוואה: העברת זרמי כספים מהעתיד להווה. מקבלים היום כסף, ומשלמים בעתיד בתשלום אחד או בתשלומים שוטפים.

ריבית: מחיר הכסף שהינו מחיר העברת זרמי הכספים בין התקופות. מי שחוסך מעביר כסף מההווה לעתיד מקבל ריבית כפיצוי על דחיית השימוש בכסף, ומי שלווה מעוניין להקדים להשתמש בכסף משלם עליו ריבית למי שנותן לו בהווה את הכסף.

גילוי אמריקה והמסעות של הספנים למזרח הרחוק ולאפריקה הביאו לכיבוש חלק מהעולם ע״י מדינות אירופה ולהתפתחות מואצת של הסחר והקמת עסקים. התפתחות זו חייבה לבצע השקעות שיוחזרו מרווחים בעתיד, כגון ספינות מסע ומימון הפלגות, הקמת חוות גידול סוכר וכו'. מנגנון ההלוואה ההתנדבותי של קרובים היה צריך להיות מוחלף במנגנון עסקי מסודר שיאפשר חסכונות והלוואות. כמובן שאז גם התעורר הצורך לשלם ריבית למלווים כדי שיסכימו לתת הלוואות, ומי שלווה כסף היה צריך לשלם ריבית עבור הכספים שקיבל. כמו כן, היה צורך במוסדות מסודרים שיבצעו זאת ושיהיו מספיק אמינים כדי לרכוש את אמון הלקוחות. אלו הם המוסדות הבנקאיים, שאמנם היו קיימים גם קודם לכן, אך התפתחו בצורה מואצת בתקופת הרנסנס. עולם המימון, ובתוכו בעיקר הבנקים, הוא זה שמטפל בחסכונות והלוואות, גובה ריבית על הלוואות ומשלם ריבית למי שמפקיד אצלו את הכסף.

ריבית נמוכה מתמרצת פעילות כלכלית, משום שאז מחיר הכסף נמוך וכדאי יותר לקחת הלוואות כדי לצרוך או להשקיע. לעומת זאת, ריבית גבוהה מפחיתה את כדאיות ההשקעות, ומקטינה את הביקוש להלוואות צרכניות, ואז זה יוצר לחץ לצמצום הביקוש למוצרים ושירותים.

סוגי ריבית וכיצד היא נקבעת

הגדרה: הריבית נמדדת באחוזים והיא לשנה מלאה. שיעור ריבית של 6% אומר שאם נחסוך 100 ₪ לשנה נקבל בעוד שנה 106 ₪. אם לעומת זאת נחסוך רק לחצי שנה נקבל רק מחצית מהריבית ולכן נקבל בעוד חצי שנה 103 ₪. האחידות ששיעור הריבית הינו תמיד לשנה מאפשר השוואה בין הצעות שונות.

ריבית דריבית

החוסך יכול לבחור באחת משתי האפשרויות:

• להפקיד 100 ₪ בריבית של 4% לתקופה של שנתיים, או

• להפקיד 100 ₪ לשנה בריבית 4%, לשחרר את הכסף ולהפקיד מחדש את מה שהשתחרר לעוד שנה.

במקרה הראשון בריבית פשוטה הוא יקבל בעוד שנתיים את הקרן, שהיא סכום ההשקעה הראשוני, בסך 100 ₪ והריבית 4%*2*100 = 8 ₪. סה״כ 108 ₪.

במקרה השני יקבל בעוד שנה 104 ₪ (קרן 100+ריבית 4). את הסך הנ״ל יפקיד מחדש ובסוף השנה השנייה יקבל את הקרן החדשה 104 בצירוף ריבית של 104*4% = 4.16 ₪. סה״כ 108.16 ₪.

מדוע במקרה השני התקבול יותר גבוה? ההסבר לכך הוא שבתום השנה הראשונה הקרן החדשה כוללת גם את הריבית שהצטברה בשנה הראשונה, ולכן יש בשנה השנייה תוספת ריבית על הריבית שהצטברה בשנה הראשונה, כלומר 4%*4 = 0.16 ₪. ככל שמשך התקופה לחיסכון יהיה גבוה יותר, הפער בין החישוב הפשוט לחישוב שהוצג כעת ילך ויגדל. לדוגמה אם החיסכון יהיה ל 20 שנה:

• בריבית פשוטה נקבל:

FV=100*(1+4%*20)=180

המורכבים מ 100 ₪ קרן ו 80 ₪ ריבית.

• בשיטה של צבירת ריבית על הריבית משנים קודמות נקבל:

FV=100*(1+4%)20=219.11

במקרה זה הקרן עדיין 100, אך הריבית הפכה ל 119.1 במקום 80 בחישוב הפשוט, כלומר הריבית גבוהה יותר ב 49% מהריבית בחישוב הפשוט.

צבירת ריבית על הריביות הקודמות מכונה ריבית דריבית. ריבית דריבית גורמת להגדלה של החסכונות, והיא משמעותית בעיקר בחסכונות לטווח ארוך.

עקב מה שהוסבר קודם לכן, גם אם כסף יופקד ליותר משנה אחת, התקבול בפדיון בעתיד מהפיקדון הבנקאי של 100 ₪ יחושב בשיטת ריבית דריבית, ולכן הלקוח יקבל בכל מקרה 108.16 ₪ ולא 108 ₪.

ריבית קבועה וריבית משתנה

שיעור הריבית יכול להיות קבוע לאורך כל תקופת החיסכון או ההלוואה. במצב כזה ניתן לדעת בדיוק כמה נקבל בעתיד עבור החיסכון או מה התשלומים עבור ההלוואה, מאחר והקרן ידועה ושיעור הריבית והתקופה ידועים.

אפשרות אחרת הינה ששיעור הריבית לא יהיה קבוע וישתנה על פי פרמטר שהוגדר מראש. דוגמאות לפרמטר כזה הינם: ריבית בנק ישראל, ריבית הפריים, תשואות אג״ח ממשלתיות וכו'. במצב זה, כל עוד הפרמטר שעליו מבוססת הריבית לא השתנה, גם שיעור הריבית לא ישתנה. אם יחול שינוי בפרמטר, יחול שינוי בהתאמה בשיעור הריבית על החיסכון או ההלוואה החל מהמועד בו חל השינוי בפרמטר.

ריבית בנק ישראל: שיעור הריבית שבנק ישראל קובע 8 פעמים בשנה. בהמשך יוסברו שיקולי בנק ישראל בקביעת הריבית.

ריבית פריים: הריבית הממוצעת בין הריבית שבה בנק ישראל מלווה לבנקים, לבין זו אותה הוא משלם להם היא הריבית הבין בנקאית (הריבית בין הבנקים) ונקראת ריבית פריים. ריבית הפריים הינה ריבית בנק ישראל + 1.5%.

רוב החסכונות וההלוואות בישראל מבוססות על ריבית הפריים. להלוואות יש תוספת מעבר לריבית הפריים, ולחסכונות לרוב ניכוי מריבית הפריים. שיעור התוספת על ריבית הפריים בהלוואות תלוי בפרופיל הסיכון של הלווה. ככל שדירוג האשראי של הלווה טוב יותר, התוספת תהיה קטנה יותר ולהיפך.

דוגמא לשנת 2022-2023 הינה משכנתא בסך 1,000,000 ₪ ל-25 שנים בשיעור ריבית של ריבית הפריים. כשריבית הפריים עמדה על 1.6% ההחזר החודשי עמד על 4,046 ₪ לחודש. לאחר העלאות הריבית בשנים 2022-23 שיעור ריבית הפריים עלה ל 6.25% ההחזר החודשי שהתעדכן עם עליית ריבית הפריים ל 6.25% הינו 6,596 ₪. עליה כה דרמטית בהחזרים פוגעת במי שנטל את ההלוואה, ודורשת ממנו התאמות להוצאות אחרות בתקציב המשפחה.

באותה המשכנתא לפני עליית הריבית, סך ההחזר היה מורכב מ-1,000,000 ₪ החזר קרן ההלוואה ו-213,956 ₪ תשלומי ריבית. לאחר העלייה בריבית ההחזר של הקרן לא השתנה, אך תשלומי הריבית הכוללים למשכנתא עלו ל-979,008 ₪. אם בשנים הבאות ריבית הפריים תירד, יירדו גם בהתאמה ההחזרים החודשיים והריבית המשולמת.

השינוי בריבית משפיע בהתאמה גם על החוסכים. הריבית שהם מקבלים על החיסכון עולה, והסכום שהם יקבלו בסוף תקופת החיסכון יהיה גבוה יותר.

כאשר החיסכון או ההלוואה הינם בריבית משתנה לא ניתן לדעת את סכום ההחזר או את יתרת החיסכון בסוף. ניתן לדעת זאת רק על בסיס הריבית הנוכחית, אך לא מה יהיה בהמשך, משום שגובה ריבית הבסיס (בדוגמה זאת: ריבית הפריים) בעתיד אינו ידוע כיום.

בארה״ב רוב החסכונות וההלוואות הינן בריבית קבועה. בישראל המצב הפוך ורוב החסכונות וההלוואות הינן בריבית משתנה, לרוב על בסיס ריבית הפריים. שימוש בריבית משתנה מונע פער בין הריבית המקובלת כיום לבין ריבית ההלוואה/חיסכון ומתאימה את ריבית החיסכון/הלוואה לריבית המקובלת. מנגד, ריבית קבועה מאפשרת ביטחון מלא מאחר והסכום בסוף תקופת החיסכון או גובה ההחזר החודשי בהלוואה ידועים מראש ולא משתנים.

לקוחות המעוניינים לחסוך או ללוות יקבלו בדרך כלל בישראל הצעות בריבית משתנה על בסיס ריבית הפריים. רק במשכנתא יש מסלולים בריבית קבועה. השאלה מה עדיף אינה חד משמעית ותלויה במצב. אם ריבית הפריים נמוכה ויש צפי לעליה שלה בהמשך, אז לחוסכים עדיפה ריבית משתנה וללווים עדיפה ריבית קבועה. ייתכן והבנקים יגלמו את הציפיה הזו במחיר, ויציעו הלוואה בריבית משתנה נמוכה או ריבית קבועה גבוהה שכבר לוקחת בחשבון עליה עתידית בריבית, ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.

שינויים במחירי מוצרים ושירותים

מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מתפרסם בכל חודש ע״י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס) והוא מודד את שינויי המחירים במשק בחודש שקדם לו. כדי לבדוק את שינויי המחיר עושה הלמ״ס פעם בכמה שנים סקר הוצאות משפחה, ועל בסיס הסקר מרכיבים את סל התצרוכת של משפחה ממוצעת. הסל יכלול את המוצרים והשירותים שמשפחתה ישראלית ממוצעת צורכת, עם המוצרים הספציפיים המאוגדים בקבוצות סעיפי הוצאה. כך לדוגמה תופיע בסל הוצאה שוטפת של מנוי טלפון סלולרי, והיא תיכלל בסעיף תקשורת. כך יש סל שלם כאשר לכל מוצר/שרות יש מחיר, כמות נצרכת וסך הוצאה. סיכום ההוצאה לכל המוצרים יהיה מחיר סל התצרוכת הממוצע.

בכל חודש בודקים את המחירים של המוצרים הנ״ל ומחשבים את סכום הסל מחדש. השינוי בו הוא השינוי במדד המחירים לצרכן באותו החודש.

נניח לדוגמה שסל התצרוכת מורכב מ-4 מוצרים (במציאות כמובן זה הרבה יותר). בטבלה 1 ניתן לראות את הכמות הנצרכת, את מחירי הבסיס וסה״כ ההוצאה. בהמשך בוצעה בדיקה לגבי המחיר ולאחר העדכון התברר כי הסל יקר יותר ב 40 ₪ מהסל הבסיס שהם 2.2%.לכן, עליית המדד הינה 2.2%. מדד הבסיס יהיה תמיד 100 בסל הבסיסי לאחר סקר הוצאות המשפחה, ולכן המדד העדכני הינו 102.2.

המשך הפרק בספר המלא