כמה נחמד להיות מיוחד

לָקַח לְגֶ'רִי קְצָת זְמַן לְהִתְרַגֵּל לִהְיוֹת גִּ'ירָפָה וְלֹא נָמֵר, וְגֶ'רִי קְצָת נֶעֱלַב וְהִרְגִּישׁ עָצוּב.

הוּא רָצָה לַחְזֹר לִהְיוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ, נָמֵר קָטָן וְחָמוּד, אֲבָל הוּא גִּלָּה מַהֵר מְאוֹד אֶת הַיִּתְרוֹנוֹת שֶׁל רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת וְשֶׁל צַוָּאר הַנּוֹגֵעַ בַּעֲנָנִים, רַק גִּ'ירָף כְּמוֹתוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֶל צַמְּרוֹת הָעֵצִים וְלִזְלֹל אֶת הֶעָלִים הַצְּעִירִים, הֲכִי מְתוּקִים וַהֲכִי טְעִימִים.

וְאוּלַי, בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, שׁוּב יִפְגֹּשׁ עֵץ גָּבוֹהַּ שֶׁנּוֹגֵעַ בַּשְׁחָקִים, וּבְצַמַּרְתּוֹ עוֹד הַפְתָּעוֹת וְעוּגוֹת פְּלָאִים.

הספר כמה נחמד להיות מיוחד הוא מקבץ של שלושה סיפורים: "ממתקים בצמרת", "בגד–בית" ו"משוך באף", המתארים את עלילותיהם המשעשעות והמפותלות של ג'רי הג'ירף, טוטולולו הפיל ומישמיש הצב. השלושה נבדלים מיתר חיות היער בשל שוני פיזי בולט: ג'רי עם צווארו המתנשא אל־על, טוטולולו עם אפו הארוך, ומישמיש ששריונו משמש לו כבית.

המסר העולה ממעלליהם של שלושת גיבורינו הוא אחיד ובהיר: להיות שונה זה לא תמיד נעים, אלא אם נאהב את עצמנו ואת השוני שבנו ונהפוך אותו ליתרון. זה תלוי רק  בנו ובאלה שאוהבים אותנו.

דוד יוגב, בעל, אב וסב, בעל דוקטורט בכימיה פיזיקאלית ותואר שני בפילוסופיה. זהו ספר הילדים השני שלו. קדם לו: המוח שאוהב לאהוב.