פרח־שושן יושבת בביתה בכפר קטן בחבל הונאן שבסין, וכותבת את כל מה שנבצר ממנה לכתוב ולומר קודם לכן במהלך חייה הארוכים. היא כותבת את סיפור חייה - ההכנות לקשירת כפות רגליה כילדה, ההכנות לחתונתה כנערה, ימיה כאם צעירה בבית בעלה, לאחר מכן כגבירת בית, וכעת כקשישה שלא נותר לה אלא לכתוב. סיפורה שזור ללא הפרד בסיפור חייה של פרח־שלג, "תאומתה הישָנה". החברוּת שלהן חצתה שנים של רעב ומרד, נישואי שידוך, שמחות וטרגדיות של אמהוּת. בעולם שגזר עליהן ציות ושתיקה, הן ניחמו זו את זו בעזרת שירים, מתנות ומכתבים שכתבו בשפת הנוּשוּ, שפת הנשים הסודית של המחוז.
זהו סיפור על התבגרות והתפכחות, על חברות ואהבה עמוקה, וגם על אי־הבנה אשר נפלה וכמעט שהפילה איתה את חייהן של שתי נשים שנשבעו לשמור אמונים זו לזו לנצח. האם ניתן יהיה להתגבר על כך?
סיפור כתוב במניפה הוא רומן היסטורי המספק לקוראים צלילה אל תוך המסורת הסינית ואל עולמן הפנימי העשיר של הדמויות. הספר, שזכה להצלחה רבה מאז יציאתו לאור בעברית בשנת 2006 , יוצא כעת לאור במהדורה חדשה.
ליסה סי, מחברת רבי־מכר שזוכים להצלחה עולמית שנים רבות, מתמחה בכתיבת רומנים היסטוריים על נשים במזרח אסיה. ספריה 'האי של נשות הים', 'נערת התה', 'בובות סיניות' ו'מעגל הנשים של הגבירה טאן' ראו אור בעברית בהוצאת מודן.
"דיוקן מרתק של זמן ומקום - מלא בחיים, יופי ואכזריות." יו־אס־איי טודיי
"הספר לוקח את הקוראים למקום זר ומוכר כאחד. זר בגלל הזמן והמקום, ומוכר בגלל האהבה והצער." וושינגטון פוסט
