"יש לי ניסטגמוס. ולא, ניסטגמוס זה לא שם של דינוזאור!"
"כתבתי את הספר כדי לאפשר לקוראים לחוות את העולם מנקודת מבטה של ילדה בעלת לקות ראייה החווה דחייה חברתית ולבסוף מתגברת על אתגרי החיים באמצעות נחישות, התמדה וחשיבה חיובית. זהו ספר העצמה ופיתוח מנהיגות שמעמיק מודעות, חיוביות ויכולת לקבל את האחר" - יעלי רהב-סיון - מורה, מלווה תהליכי שינוי, יוצרת מילים ומנגינות.
ברגישותה הרבה ועל בסיס ניסיונה המקצועי הרב כתבה יעלי ספר מקסים, מרגש ובעיקר משמעותי לילדים והוריהם. זהו סיפורה של שיר, אך למעשה, של הרבה מאוד ילדים שחווים חוויות דומות המשפיעות על עולמם הרגשי ועל הישיגיהם הלימודיים. בסיפור מסתתרות עיצות חשובות להתמודדות, הלקוחות מגישות טיפוליות שונות ובעיקר מעולם ההתמקדות.
"הספר מלווה בטיפים ותרגילים למורים המשלבים ילדים עם צרכים מגוונים בכיתה. כל אלה הופכים ספר זה לכלי חשוב למטפלים, הורים וילדים." - בלהה פרולינגר - פסיכותירפיה ממוקדת קצרת מועד לילדים ומבוגרים. מוסמכת מטעם המרכז הבינלאומי בניו-יורק להכשיר מטפלים בשיטת ההתמקדות, פוקוסינג.
"היה לנו העונג באופק לילדינו להעניק להורי העמותה, הורים לילדים עם לקות ראייה או עיוורון, הדרכה וליווי של יעלי רהב-סיון. יעלי היא אשת מקצוע מדהימה, אשר ברגישות, מיומנות ומקצועיות מחזקת את ההורים ומעניקה להם כלים להעצמה של ילדינו ולהתמודדות עם מוגבלות הראייה. הספר מתאר בצורה כנהחוויות מחיי היום יום של ילדינו ומציע נקודת מבט אופטימית." - יעל וייס - ריינד מנהלת עמותת אופק לילדינו.
"כשיעלי הציגה לי את הסקיצה לספר התחברתי מייד למילים, לטקסטים, לרגש ולתובנות שעלו גם מתוך האיורים. היה לי קל למצוא את הזוויות הנכונות לצילום בהנאה מלאה." - מושיק ברין - צלם ותיק ואבא לילד צעיר
"הספר ניסטגמוס זה לא שם של דינוזאור הוא הצצה ייחודית לעולמה של שיר, ילדה לקויית ראייה, החווה קשיים ודחייה חברתית, לצד התמודדות עם שינויים והמשמעות שהיא מעניקה להם. כאם לילד קסום המתמודד עם לקות ראייה מורכבת, וכמי שחווה ומכירה את עולמם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים אומר שהספר כתוב ברגישות רבה ומתוך הבנה עמוקה. במקרים רבים, כאשר ילדים או מבוגרים "רגילים" שוהים במחיצת אנשים עם מוגבלויות הם חווים אי נוחות, דחייה או רתיעה. הכותבת מצליחה להכניס את הקורא לעולמה של שיר, מאפשרת לו להרגיש את העולם מבעד לעיניה ומבהירה בחדות את החיים, שלפעמים הדרך לראות אותם היא להרגיש אותם. תודה על הספר החשוב והמרגש" - רוית אלמוג – אמא של אסף.
