הבן של ראש המוסד אפילו לא ידע שהוא הבן של ראש המוסד. הוא חשב שאבא שלו קבלן עפר. וכשאבא שלו היה שולף כל בוקר מהמגירה התחתונה את ה״בארטה״ המקוצר ובודק אחד־אחד את קליעי ה־0.38 ״ספיישל'' במחסניתו, הוא חשב שזה בגלל שאביו עובד הרבה עם ערבים מהשטחים. לבן של ראש המוסד היו רגליים דקות וארוכות ושם מצחיק. קראו לו אלכס, על שם חבר של אבא שלו שנהרג במלחמת ששת הימים, וכשהיית רואה אותו בקיץ במכנסיים קצרים מתנודד על שתי הכלונסאות הדקות והלבנבנות שלו, היית חושב שעוד רגע יקרוס תחתיו. וגם השם הזה, ״אלכס''. הוא נראה כל כך לא בן של ראש המוסד שלפעמים יכולת לעצור ולשאול את עצמך אם זה לא עוד תעלול של אבא שלו, הראש של המוסד, כדי להסתיר את זהותו האמיתית.
המשך העלילה בספר המלא