פתיחה
בְּמַיִם כְּחֻלִּים שָׁט חָסִיד.
לָבוּשׁ שְׁחֹרִים,
מוּל הָרֵי גּוֹלָן –
מַעֲבִיר נוֹסְעִים
מִגְּדַת הָאֲגַם
אֶל מְחוֹז חֶפְצָם.
יוֹם אֶחָד, כָּךְ מְסַפְּרִים זִקְנֵי טְבֶרְיָה,
הֵטִיל אֱלֹהִים רוּחַ גְּדוֹלָה עַל הַיָּם,
וְסִירָתוֹ חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר.
אָז זָעֲקוּ הַנּוֹסְעִים אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו, הִתְחַנְּנוּ עַל חַיֵּיהֶם,
וְאילו הוּא, שָׁקֵט, בְּלִי לוֹמַר מִלָּה, סָר אֶל יַרְכְּתֵי הַסִּירָה,
כָּרַע עַל בִּרְכָּיו, וְאֶת מַבָּטוֹ הַכָּחֹל נָעַץ בַּשָּׁמַיִם.
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא:
הַסְּעָרָה שָׁכְכָה.
אֵין זֹאת כִּי אִם אִישׁ מוֹפְתִים הוּא, לִחְשְׁשׁוּ הַנּוֹסְעִים.
1
שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד הָיָה שְׁמוֹ.
תּוֹשְׁבֵי טְבֶרְיָה הָיוּ טוֹעִים בּוֹ, בְּמֵשִׁיט הַסִּירָה, לְאֶחָד מִבְּנֵי הַמָּקוֹם,
שֶׁכֵּן בְּמַלְבּוּשׁוֹ הַשָּׁחֹר וּבְשַׁתְקָנוּתוֹ הַמְּכֻנֶּסֶת
דּוֹמֶה הָיָה לְאַנְשֵׁי צְפַת, רוֹאֵי הַנִּסְתָּרוֹת,
שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁכֹּן בִּטְבֶרְיָה בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה.
אַךְ שָׁרָשָׁיו שֶׁל שִׁמְעוֹן בְּאַרְצוֹת הַקֹּר,
בִּרְחוֹבוֹת אֲפֹרִים שֶׁל עֲיָרָה נִדַּחַת,
אוֹתָהּ לֹא פָּקַד מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת.
"יֶלֶד שֶׁל חֶזְיוֹנוֹת הוּא שִׁמְעוֹן בְּנִי,"
הָיְתָה אִמּוֹ מִתְרוֹנֶנֶת בְּאָזְנֵי אַחְיוֹתֶיהָ,
"בְּהוֹלְכוֹ בִּשְׁבִילֵי הַיַּעַר
הוּא מִשְׁתָּאֶה לְמַרְאֶה עָלֶה לִבְנֶה נוֹפֵל,
שהֲרֵי כָּל עָלֶה נוֹשֵׁר
סִימָן הוּא לַהַשְׁגָּחָה
שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמֵנוּ!
'אִמָּא', הוּא מַסְבִּיר לִי בְּהִשְׁתָּאוּת, 'הַאִם אַתְּ מְבִינָה שֶׁכָּל עָלֶה נוֹשֵׁר
הוּא סְכָךְ הַמַּצִּיל אֶת הַנְּמָלָה הַצְּמֵאָה בְּיוֹם קַיִץ לוֹהֵט?'"
הִתְפַּעֲלוּ הָאֲחָיוֹת אַף הֵן, נִעְנְעוּ רָאשֵׁיהֶן בְּהַסְכָּמָה, וּמִלְמְלוּ "הַבֵּן יַקִּיר אֶפְרַיִם!"
"לֹא רַק בָּעֵצִים תּוֹלֶה בְּנִי אֶת עֵינָיו," הוֹסִיפָה הָאֵם לְהִתְגָּאוֹת בִּבְנָהּ, "אֶלָּא גַּם בַּשָּׁמַיִם.
שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הוּא מִתְבּוֹנֵן
בַּעֲלֵי הַשַּׁלֶּכֶת הַנּוֹשְׁרִים אַט-אַט מִצַּמְּרוֹת הָעֵצִים,
בַּקִּינִים הַמְּיֻתָּמִים שֶׁעַל הַגַּגּוֹת הָאֲפֹרִים, וּבַחֲסִידוֹת,
שֶׁיּוֹדְעוֹת אֶת מוֹעֲדֵי הַנְּדוּדִים בְּדִיּוּק כֹּה רַב.
חָגוֹת הֵן סְבִיב הַגַּגּוֹת וּצְרִיחֵי הַכְּנֵסִיּוֹת,
קוֹרְאוֹת לְחַבְרוֹתֵיהֶן לָצֵאת לְמַסָּע
שֶׁיִּקַּח אוֹתָן לַאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת. כְּזֶה הוּא בְּנִי שִׁמְעוֹן –
אוֹהֵב אֶת דִּיּוּקֵי הַזְּמַנִּים וְהָעִתּוֹת."
שׁוּב סָפְקוּ הָאֲחָיוֹת אֶת כַּפּוֹתֵיהֶן,
וּבְהִתְפַּעֲלוּת הוֹדוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁבָּרָא יֶלֶד-רוּחַ כָּזֶה בְּעוֹלָמוֹ.
2
חָלְפוּ הַשָּׁנִים, גָּדַל שִׁמְעוֹן,
וְהִנֵּה הָיָה לְעֶלֶם צָעִיר.
עֲדַיִן מוֹסִיף הוּא, כְּדַרְכּוֹ,
לְשׁוֹטֵט בִּשְׁבִילֵי הַיְּעָרוֹת,
מִתְבּוֹנֵן בְּצַמְּרוֹת הָעֵצִים הַסְּבוּכִים,
חָשׁ בְּעִשְׂבֵי הַיַּעַר הָעֲבֻתִּים הַמְּכַסִּים רַגְלָיו כִּשְׂמִיכָה,
מַבְחִין כֵּיצַד כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב
דּוֹחֵק עַצְמוֹ לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ תְּפִלָּתוֹ.
כָּל פְּסִיעָה שָׁם, בַּיַּעַר, טַעֲמָהּ טַעַם גַּן עֵדֶן עֲבוּר שִׁמְעוֹן,
וְכָל הַבְּרִיאָה עֲבוּרוֹ הִיא בִּבְחִינַת עוֹלָם חָדָשׁ מְטֹהָר מִזֻּהֲמָה.
גַּם דִּיּוּקֵי הַזְּמַנִּים וְהַמּוֹעֲדִים הֵם אוֹת וְסֵמֶל עֲבוּרוֹ לְקִיּוּם אֱלֹהִים.
"נוֹסָף לוֹ עִסּוּק חָדָשׁ,"
מִתְגָּאָה אִמּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן בִּפְנֵי אַחְיוֹתֶיהָ.
הִיא שׁוֹלֶפֶת מִכִּיס סִנּוֹרָהּ שָׁעוֹן עַתִּיק.
"רָאוּ אֶת שְׂכִיַּת הַחֶמְדָּה הַזֹּאת." הִיא מִתְמוֹגֶגֶת בְּאָזְנֵי אַחְיוֹתֶיהָ, "אַתֶּן מַבְחִינוֹת בָּאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת הַמְּשֻׁבָּצוֹת בּוֹ?
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת יָרַשׁ אוֹתוֹ בַּעֲלִי מִדּוֹדוֹ הֶעָשִׁיר,
וְכָל הַשָּׁנִים הָיָה הַשָּׁעוֹן דּוֹמֵם כְּמֵת.
וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא,
כָּעֵת הוּא עוֹבֵד בְּאֹפֶן מֻשְׁלָם."
הִבִּיטוּ הָאֲחָיוֹת בַּמְּחוֹגִים הַנָּעִים, הִקְשִׁיבוּ לְקוֹלָם.
"שִׁמְעוֹן הוּא שֶׁתִּקֵּן אוֹתוֹ?" שְׁאֵלָה אַחַת הָאֲחָיוֹת בְּהִתְפַּעֲלוּת.
"אָכֵן, לַיְלָה שָׁלֵם הוּא עָבַד וְעָמַל," הֵשִׁיבָה הָאֵם,
"הִדִּיר שֵׁנָה מֵעֵינָיו, וּבָאַשְׁמֹרֶת הָאַחֲרוֹנָה
אָץ רָץ הַמָּחוֹג הַגָּדוֹל, וְהַקָּטָן אַחֲרָיו בְּמֶרֶץ!"
"אֵיזֶה מְתַקֵּן שְׁעוֹנִים מֻכְשָׁר הוּא בְּנֵךְ,"
אָמְרָה הָאָחוֹת הַצְּעִירָה.
"וְחָרוּץ הוּא, לֹא רַק מֻכְשָׁר,
לֹא יָנוּחַ וְלֹא יִשְׁקֹט
עַד שֶׁיְּתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת,"
הוֹסִיפָה הָאָחוֹת הַמְּבֻגֶּרֶת.
אָכֵן, הוֹסִיפָה אִמּוֹ:
"רַק כַּאֲשֶׁר יְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת
אוֹ אָז יִגַּע בַּקְּדֻשָּׁה.
לָכֵן הוֹפְכִים חַיָּיו הַמֻּשְׁלָמִים שֶׁל כָּל שָׁעוֹן מֵת
לִמְשִׂימַת חַיָּיו!"
נֶאֶנְחָה הָאָחוֹת הַמְּבֻגֶּרֶת וְאָמְרָה:
"וְאוּלַי לִפְעָמִים לֹא כָּל כָּךְ טוֹב לְדַיֵּק בַּזְּמַנִּים?
הַאִם תָּמִיד עוֹלָמֵנוּ כָּל כָּךְ מְדֻיָּק וּמֻשְׁלָם?
זוֹכְרוֹת אַתֶּן מָה אָמַר רַבֵּנוּ:
'אֵין שָׁלֵם מִלֵּב שָׁבוּר,
אֵין זְעָקָה גְּדוֹלָה מֵהַדְּמָמָה;
אֵין יָשָׁר מִסֻּלַּם עָקוּם.'"
שְׁתִיקָה כְּבֵדָה הִשְׂתָּרְרָה בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן.
פָּתְחָה הָאֵם אֶת פִּיהָ וְאָמְרָה בְּאִטִּיּוּת חוֹתֶכֶת:
"אָכֵן, צוֹדֶקֶת אַתְּ. עֲבוּר אֲנָשִׁים רְגִילִים אֵין יָשָׁר מִסֻּלַּם עָקוּם,
אֲבָל שִׁמְעוֹן בְּנִי
הוּא מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה,
נִשְׁמָתוֹ עֲטוּפַת אֱלֹהִים וְרוּחַ,
עַל כֵּן דַּוְקָא נִכְסָף הוּא,
לְיַשֵּׁר אֶת הַסֻּלָּם הֶעָקוּם."
שׁוּב הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה כְּבֵדָה.
לְבַסּוֹף יָרְתָה הָאָחוֹת הַמְּבֻגֶּרֶת:
"בְּנִי רְאוּבֵן אֵינֶנּוּ אִישׁ רוּחַ,
אֵין לוֹ פְּנַאי לַחֲלֹם עַל סֻלָּם עָקוּם,
אַךְ בְּכָל בֹּקֶר הוּא קָם וְהוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָה בְּאִטְלִיז,
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל כָּל יוֹם הוּא מַנִּיחַ כֶּסֶף עַל שֻׁלְחָנִי!"
אֶת מִלּוֹתֶיהָ הַבָּאוֹת שָׁקְלָה הָאֵם שָׁקוֹל הֵיטֵב.
"נָכוֹן, שִׁמְעוֹן אֵינוֹ מֵבִיא לִי כֶּסֶף,"
דִּבְּרָה לְאִטָּהּ, מַדְגִּישָׁה כָּל הֲבָרָה,
"אַךְ מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הוּא מִתְפַּלֵּל לַשְּׁכִינָה.
הוּא אִישׁ שֶׁל רַעֲיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, לֹא שֶׁל חֻלִּין.
הוּא מַאֲמִין שֶׁכְּכָל שֶׁיְּיַסֵּר אֶת גּוּפוֹ
כָּךְ יְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה שֶׁל כֻּלָּנוּ.
כּוּ-לָּ-נוּ.
חָבְטָה הָאֵם בְּכַף יָדָהּ הַפְּתוּחָה עַל שֻׁלְחַן הָעֵץ.
"הֲרֵי הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת בְּכָל יוֹם לְמַעְלָה,
שֶׁהִיא עֲנִיָּה בַּגָּלוּת, רְחוֹקָה מִבַּעֲלָהּ,
שֶׁנִּמְצָא בִּירוּשָׁלַיִם,
וְעַל כֵּן שִׁמְעוֹן מְיַסֵּר אֶת גּוּפוֹ,
כְּדֵי שֶׁיִּתְאַחֲדוּ הַשְּׁכִינָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
צָרִיךְ לְהַקְשִׁיב לְיִסּוּרֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁבַּגָּלוּת,
אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁאַתֶּן מַסְכִּימוֹת אִתִּי,"
פָּסְקָה הָאֵם.
הָאֲחָיוֹת נִעְנְעוּ קַלּוֹת בְּרָאשֵׁיהֶן.
חוֹשְׁשׁוֹת הָיוּ לְהִכָּנֵס לְעִמּוּת עִם אִמּוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן.
לִרְגָעִים יָשְׁבוּ שׁוֹתְקוֹת.
מִלּוֹתֶיהָ הַנֶּחְרָצוֹת שֶׁל הָאֵם הִדְהֲדוּ בַּחֶדֶר,
אַךְ בְּסֵתֶר לִבָּהּ הוּצְפָה דְּאָגָה.